הלחץ גובר: ציפראס מבהיר כי יוון מוכנה לומר ‘Big No’ - והבורסה באתונה צוללת
יום לפני פגישת שרי האוצר של האיחוד האירופי בלוקסמבורג, ראש ממשלתי יוון אלקסיס ציפראס מחריף את הטון ובנאום בפרלמנט היווני הוא אומר - "יוון מוכנה לומר ‘Big No’ להסכם רע". הבורסה באתונה נופלת כעת מעל 3%. מדד הדאקס משיל 0.25%. בתוך כך, נציין כי ליוון ולנציגי הלווים שלה נותרו עוד 13 יום בלבד להגיעה להסכמות, ועוד נציין כי ההערכה היא שזה יהיה בלתי אפשרי לבצע פריצת דרך ממש בימים האחרונים, שכן כל הסכם יהיה טעון אישורים רבים. כלומר הימים הקרובים הם ימי הכרעה.
מדבריו של ציפראס ניתן להבין כי במידה ונציגי האיחוד האירופי וקרן המטבע ימשיכו לדרוש רפורמות כלכליות מרחיקות לכת כגון קיצוץ נוסף בפנסיות ובשכר תמורת הענקת סיוע, יוון תסרב אפילו במחיר של פשיטת רגל ויציאה מהגוש. ציפראס טען כי האחריות במקרה שכזה תהיה על כתפיו.
לצד ציפראס, הבנק המרכזי ביוון פרסם לראשונה היום אזהרה על כך שיוון עלולה לעזוב את גוש היורו ואף את האיחוד האירופי במידה והמו"מ בין הצדדים לא יבשיל לידי הסכם. לדברי כ הבנק, "כשלון השיחות יעניק את האות לתהליך כואב אשר בסופו עלול להסתיים בתוצאה בלתי נמנעת".
ז'אן קלוד ג'ונקר נשיא הנציבות האירופית האשים את ציפראס על כך שהוא אינו מפרש נכון את ההצעה של אירופה ליוון. לדבריו ההתעקשות של ציפראס הופכת את התרחיש שבו יוון פושטת את הרגל לתרחיש מציאותי. שר האוצר הגרמני וולפגאנג שוובלה טען כי מדינתו מכינה תוכנית מגירה במידה ויוון ושאר היבשת לא יגיעו לידי הסכם.
- אקסון מצטרפת לאנרגי'אן בקידוח ראשון לחיפוש גז ביוון מ-1981
- השביתה המקומית שהובילה לשינוי בכל כלכלת פולין ומה קרה היום לפני 37 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נזכיר כי עד שבוע שעבר למרות אי ההסכמה על תנאי השבת החוב של יוון לקרן המטבע, הרטוריקה שליוותה את השיחות הייתה אופטימית הן מצד נציג יוון והן מצד שאר היבשת. עתה נראה כי גם האופטימיות הזו אזלה. על יוון להשיב בסוף חודש יוני 1.4 מיליארד יורו לקרן המטבע הבינלאומית, זאת לאחר שהמדינה דחתה את השבת התשלום הראשון של החוב מתחילת יוני לסופו.
דברים שרואים מכאן לא רואים משם
במידה ויוון תתרצה ואכן תבצע רפורמות בתנאי הפנסיה במדינה ותשלומי ההעברה, היא תוכל לקבל קרנות עזרה מאירופה בכדי לאושש את כלכלתה. שווי הקרנות מגיע לכדי 7.2 מיליארד יורו. מפלגת סיריזה נבחרה בתחילת השנה בדיוק בשביל הרגעים הללו שמתקיימים באירופה. המצע של המפלגה היה לסירוב קבלת הלוואות נוספות מהיבשת תמורת רפורמות כלכליות במדינה אשר יפגעו באזרחים, יחלישו את הכלכלה ורק יגרמו למדינה להסתבך עוד יותר מול נושיה (כך על פי המפלגה).
- 5.ראיס-פוטין-טיל 400S 18/06/2015 12:56הגב לתגובה זותמות נפשי עם אנגלה מרקר"... אבל פוטין -אין לו תעודת מציל. פוטין -טוב להטביע...אוקראינה -קרים-דונייצק....
- 4.איש טוב 18/06/2015 08:42הגב לתגובה זויופ יבוא תגיע המפןלת
- 3.קלקלה 17/06/2015 19:12הגב לתגובה זולפי שיטת הקטסטרופה - פושטים את הרגל , אין כסף לקנות שום דבר , אין דלק , אין חשמל , אין תעשיה אין תחבורה ... וחוזרים לימי קדם . נהדר . לא צריך את אירופה . ( לא יאומן )
- 2.ואז היוונים יבינו עם מי יש להם עסק.... (ל"ת)Big No? 17/06/2015 18:22הגב לתגובה זו
- 1.הגרמנים יתקפלו ברגע האחרון (ל"ת)אמיר 17/06/2015 17:47הגב לתגובה זו
- אני קפלתי גרמני תוך דקה ועוד על עקבים (ל"ת)מריה קוסטס 17/06/2015 18:09הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- הרשת החברתית, אחת מסמלי בועת הדוטקום, מגיעה לנאסד"ק ונוסקת ב-600% ביום
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
