אבי מוסלר, מנכ"ל אמות
צילום: יח"צ

אמות: הרווח הנקי עלה ב-31% ברבעון הרביעי של 2018

ה-NOI צמח בכ-6% והחברה צופה גידול של כ-6.5% בשנת 2019. שיעור המינוף ירד ל-45%. המניה עלתה בכ-14% מתחילת השנה ונסחרת במכפיל הון 1.5
ערן סוקול |

חברת הנדל"ן  אמות 0.62% שבשליטת אלוני חץ 2.47% (58%) דיווחה הבוקר (ב') על תוצאותיה לרבעון הרביעי של 2018 עם עלייה של כ-6% ב-NOI וגידול של 31%% ברווח הנקי. מניית אמות עלתה בכ-14% מתחילת השנה והחברה נסחרת במכפיל הון 1.5.

ההכנסות התפעוליות נטו (NOI) הסתכמו בכ-171 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2018, עלייה של כ-6% לעומת NOI של כ-161 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. ההכנסות התפעוליות נטו מנכסים קיימים (Same property NOI) ברבעון הסתכו בכ-164 מיליון שקל, עלייה של כ-2% לעומת כ-161 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

בשורה התחתונה דיווחה החברה על רווח נקי של כ-226 מיליון שקל, גידול של כ-31% ביחס לרווח נקי של כ-172 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-FFO הריאלי הסתכם בכ-119 מיליון שקל ברבעון הרביעי, עלייה של כ-5% לעומת FFO ריאלי של כ-113 מיליון שקל ברבעון המקביל.

החברה צופה גידול של כ-6.5% ב-NOI בשנת 2019

החברה סיפקה התחזיות לשנת 2019, לפיהן ה-NOI צפוי להסתכם בטווח של 717-727 מיליון שקל, ה-FFO צפוי להסתכם בטווח של 510-520 מיליון שקל וה-FFO למניה בטווח של 1.45-1.48 שקלים למניה.

שווי נדל"ן להשקעה (מניב ובהקמה) נכון לסוף שנת 2018 הסתכם בכ-11 מיליארד שקל , עם שיעור תפוסה של כ-97.2%, בהשוואה לכ-10 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. העליה מיוחסת בעיקר לרכישת נכסים בכ-425 מיליון שקל (לפני עלויות עסקה) במהלך השנה.

שיעור המינוף ירד ל-45%

החוב הפיננסי נטו נכון לסוף שנת 2018 עמד על כ-5.1 מיליארד שקל, עם שיעור מינוף של כ-45% לעומת מינוף של כ-47% בסוף שנת 2017. החברה מציינת כי לרשותה 3 מסגרות אשראי מאושרות ממוסדות פיננסיים בישראל בסך של כ-800 מיליון שקל, הניתנים למשיכה מיידית.

חלוקה נוספת של 105 מיליון שקל

בגין שנת 2018 חילקה החברה דיבידנד בהיקף של כ-302 מיליון שקל (90 אגורות למניה). בנוסף, הכריזה החברה הבוקר על דיבידנד נוסף בגין שנת 2018 בסך של 30 אגורות למניה (כ-105 מיליון שקל), כלומר סך הדיבידנד בגין שנת 2018 יסתכם ב-120 אגורות למניה, המשקף תשואת דיבידנד של כ-5.8% ביחס לשער הבסיס של המניה הבוקר. דירקטוריון אמות החליט כי בשנת 2019 בכוונת החברה לחלק דיבידנד שנתי מינימאלי של 94 אגורות למניה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אבי מוסלר, מנכ"ל אמות מסר: "אנו מסכמים שנה מוצלחת נוספת, כפי שבאה לידי ביטוי בהמשך מגמת הצמיחה בפעילות החברה ובפרמטרים התפעוליים. במהלך השנה החולפת פעלנו במספר מישורים אשר השילוב ביניהם סייע לנו בהשגת התוצאות, תוך הנחת תשתית לצמיחה גם לשנים הבאות. בבעלותנו שלושה פרויקטים בשלבי בניה ותכנון מתקדמים: מתחם תוצרת הארץ (Toha), פרויקט משרדים בחולון ופרויקט הלוגיסטיקה במודיעין והם מהווים חלק משמעותי ממנועי הצמיחה העתידיים של החברה. סך ההשקעה הכוללת בשלושתם הינה מיליארד שקל  (חלק החברה) ויתרת ההשקעה בהם במהלך 3 השנים הבאות עומדת על כ-0.5 מיליארד שקל".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?