חותך את התחזית: בפועלים צופים צמיחה של 2.2% בלבד השנה - והסיבה ברורה
נתוני הצמיחה של המשק המקומי ברבעון הראשון של השנה הראו עלייה של 0.8% בלבד, ונראה כי החולשה בייצוא תמשיך להעיב על המשק גם בהמשך השנה. בבנק פועלים הורידו היום (ב') את תחזית הצמיחה למשק ב-2016 לשיעור של 2.2% בלבד. בכך פועלים הוא הראשון להוריד את התחזית בה החזיק עד כה יחד עם בנק ישראל, משרד האוצר וקרן המטבע הבינלאומית לצמיחה של 2.8% השנה.
עיקר השינוי לרעה בתחזית נובע מהירידה החדה בייצוא הסחורות והשרותים. וכך נכתב בסקירה: "אמנם חולשת הייצוא אינה אופיינית רק לישראל אך היא בולטת כאן יותר". בפועלים מציינים, כי מלבד סעיף ייצוא הסחורות והשרותים לא נרשמה הרעה ביתר השימושים המרכיבים את התוצר. "הצריכה הפרטית מוסיפה לגדול בדומה לתחזית בכ-3.7%, וההשקעות מתרחבות אף בקצב העולה מעט על זה שהונח בתחזית הקודמת. כמו כן, האינדיקאטורים חודשיים אחרונים שפורסמו, כמו הייצור התעשייתי והפדיון בענפי המשק, היו דווקא חיוביים".
"התחזית השנתית עדיין מעידה על צמיחה חיובית לנפש, אך לא מן הנמנע שלאור הירידה החדה ביצוא נראה גם ברבעון השני נתונים המצביעים על ירידה בתוצר לנפש, ועל פי כלל האצבע של שני רבעונים עם צמיחה לנפש שלילית - ניתן יהיה לומר שהמשק במיתון. עם זאת, מצב המשק הגלום בתחזית משקף יותר השפעת זעזוע זמני שלילי ביצוא מאשר מיתון כולל המאפיין את מרבית ענפי המשק", כתבו בפועלים.
נזכיר כי באפריל האחרון נרשמו נתוני אבטלה חיוביים כאשר שעור האבטלה ירד ל-4.9% תוך עלייה מרשימה במספר המועסקים. בפועלים עידכנו את התחזית לשיעור האבטלה לשנת 2016 כלפי מטה ל-5.2%, לעומת 5.6% קודם לכן.
- פיץ' מעלה את אופק הדירוג של הבנקים; קדימון לעדכון הדירוג של ישראל?
- הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כיצד ניתן להסביר את העובדה ששיעור האבטלה יורד למרות הצמיחה הנמוכה? ראשית, יש לזכור שנתוני שוק העבודה מגיבים בפיגור להתפתחויות במשק. שנית, הפגיעה בצמיחה מתמקדת ביצוא, שהוא אינו עתיר עבודה. מנגד, יש עלייה במועסקים בסקטור הציבורי.
בשורה התחתונה, בפועלים כותבים: "הנתונים האחרונים הגדילו את הסיכון לגלישת המשק הישראלי למיתון, המאופיין בירידה בתוצר לנפש".
- 9.כלכלן 30/05/2016 10:54הגב לתגובה זואם יש מישהי שאחראית למצב יותר מכל זאת הנגידה שבמחדליה בשער השקל הלא סביר נותנת יד להרס היצור והיצוא..כנראה שמחויבותה לביבי גוברת על טובת המשק..וחבל
- 8.שאול 30/05/2016 10:07הגב לתגובה זוחלק מהצמיחה במשק תלוי בכסף הפנוי שנשאר בידי משקי הבית. ברגע שבידי משקי הבית לא נשאר כסף פנוי וכמעט כל ההכנסה הפנויה הולכת למשכנתא או לשכירות, אז ההאטה שמתרחשת עכשיו לנגד עינינו והמיתון שיבוא בעקבותיה הם עובדה מוגמרת. בעקבות המיתון יגיע גם פיצוץ בועת הנדל"ן בגלל חדלות פרעון של לווי המשכנתאות, דבר שללא ספק יביא בעקבותיו גם למשבר פיננסי חריף.
- 7.אם יחס אירו/דולר חיובי+ איך זה שהדולר עולה ואירו יורד? (ל"ת)? 30/05/2016 09:52הגב לתגובה זו
- 6.אורי לוח 30/05/2016 09:39הגב לתגובה זוביבי מכר אותנו למתנחלים , לחרדים ולטיקונים. הוא יכל להוזיל ב-40% את הגז ולהאיץ את הכלכלה אבל בחר להעשיר את תשובה ולרסק את הכלכלה. הוא מעביר 7 מיליארד לחרדים ולמתנחלים לפני הוצאות הביטחון על ההגנת ההתנחלויות המבודדות וההזויות. כחלון בחר לא להתעסק עם ביבי ולבזבז את משאבי המדינה על נסיונות סרק להוריד מחירים. במקום להעלות את המס על משקעים ב-5% נוספים וע״י כך להציף את השוק בדירות הוא מבזבז את תקציב המדינה על הנחות מדומות וכניעה לדרישות של ביבי.
- אהרון 30/05/2016 11:43הגב לתגובה זוהיה צריך ועדיין לא מאוחר אם באמת רוצים את מחירי הדירות לעשות את הפעולות הבאות ; כול רוכש דירה ימלא טופס הצהרת הון הון בעט רכישת דירה .להעלות את מס הרכישה למחזיקי דירות ל15 אחוז
- 5.הריבית הנמוכה הרסה 30/05/2016 09:38הגב לתגובה זוהריבית הנמוכה הרסה מדינה
- 4.מקודם היתה כתבה שאסיה יורדת עכשיו צמיחה חלשה (ל"ת)חיים 30/05/2016 09:36הגב לתגובה זו
- 3.עודד 30/05/2016 09:29הגב לתגובה זוההתפכחות תבוא המפולת שמדברים עליה כל כך הרבה זמן.
- 2.רציו 30/05/2016 08:50הגב לתגובה זומאות אחוזי עלייה צפויים לרציו . השקעה בסיכון נמוך מתמיד. אני בפנים כמובן !!!
- שמטוב 30/05/2016 10:12הגב לתגובה זואין עתיד למוצרי נפט בעולם ואין עתיד לייצוא גז (פרט למה שיש ממילא בהשקעות זעומות): מכירה בישראל וקצת לירדן. בעולם תהיה תחרות פרועה על מכירת מוצרי דלק פוסילי והמחירים ישארו לפיכך נמוכים. יש עודף ייצור דלק פוסילי בעולם.
- למה לא תרשום 30/05/2016 09:52הגב לתגובה זולא עולה לך כסף לחרבש המוח. בכל מרה היא תרד והרבה. נסה לאסוף את כל מה שנסחר בשוק.
- לכל מקום לדחוף את רציו .טיפשון. (ל"ת)צחי 30/05/2016 09:27הגב לתגובה זו
- 1.זה הזמן 30/05/2016 08:24הגב לתגובה זולפעול

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”
הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד 4.34% הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.
בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”
גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.
- מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
- ירון יעקובי עושה סיבוב נוסף על מחזיקי המניות באוגווינד - קונה בהנפקה פרטית בהנחה של 62%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגאימאג'סט עולה 9%, זוז נופלת 11%; מדד הבנקים יורד 0.5%
הירידות בוול סטריט מחזירות את המניות הדואליות עם פער שלילי ומדדי ת"א נסחרים בירידות; פימי רושמת אקזיט נוסף ואורביט תזנק היום בשיעור דו ספרתי, אימאג'סט מדווחת על חוזה חדש
מגמה שלילית בבורסה בת"א ברקע הירידות בוול סטריט ובאסיה, שהחזירו את המניות הדואליות עם ארביטרז' שלילי. ת"א 35 יורד 0.4% ות"א 90 נסחר סביב ה-0
במבט על הסקטורים, מדד הבנקים נסחר בירידה של כ-0.5%, מדד הביטוח עולה 1.5%, מדד הנדל"ן יורד 0.2%, ומדד הנפט והגז עולה 0.1%.
הבורסה תבצע ביום חמישי, 6 בנובמבר, את עדכון מדדי המניות הגדול בתולדותיה, מהלך הנובע מהצמיחה הדרמטית בהיקף הנכסים הפאסיביים העוקבים אחר המדדים, שהגיעו לשיא של כ-82 מיליארד שקל. במהלך השנה נוספו למדדים כ-12 מיליארד שקל חדשים והתרחשה עליית ערך של כ-20 מיליארד שקל. רף הכניסה למדדי ת"א-35, ת"א-90 ו-SME60 הוכפל ואף שולש בהשוואה ל-2020, כשהחברות הגדולות בתל אביב שוות היום יותר ומציגות סחירות גבוהה יותר. הבורסה, שהשיקה השנה 11 מדדים חדשים ובהם מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן-35, מתכננת להרחיב את ההיצע גם בהמשך. יניב פגוט, סמנכ"ל המסחר, ציין כי מדובר ב"נקודת ציון היסטורית" המשקפת את התחזקות שוק ההון המקומי והאמון הגובר של המשקיעים בכלכלה הישראלית.
אם אתם משקיעים דרך קרנות או קופות, יש לנו בשורה עבורכם. הרפורמה החדשה בתחום ההשקעות
צפויה לאחד את קופות הגמל להשקעה, פוליסות החיסכון וקרנות הנאמנות תחת חשבון השקעות אחד, שבו המעבר בין המכשירים לא ייחשב אירוע מס, ורק משיכת כספים תגרור תשלום מס רווחי הון. המהלך מבטל את נחיתות המס שמהן סבלו קרנות הנאמנות בשנים האחרונות, ומעניק להן יתרון תחרותי
חדש לצד דמי ניהול נמוכים, שקיפות גבוהה ונזילות מלאה. בכך, קרנות הנאמנות הופכות לחלופה אטרקטיבית יותר מול קופות הגמל להשקעה (שנהנות מהטבות מס בגיל פרישה אך מוגבלות בהפקדה) ופוליסות החיסכון (שמאפשרות השקעות גדולות יותר אך גובות דמי ניהול גבוהים). להרחבה - הרפורמה שתספק יתרון לקרנות נאמנות; ואיזה מכשיר עדיף - גמל להשקעה, פוליסת חיסכון או קרן נאמנות?
בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן דוח
המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב
האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מניות במוקד
אקזיט ישראלי: חברת אורביט אורביט 13.09% הדואלית, ספקית מערכות תקשורת ולוויינות לתעשיות הביטחוניות והאזרחיות, נרכשת על ידי התאגיד האמריקאי קראטוס בעסקת מיזוג בשווי של כ-356 מיליון דולר. על פי ההסכם, קרייטוס תרכוש את כלל מניות אורביט לפי פרמיה של כ-21% על מחיר הסגירה האחרון. עם השלמת המיזוג תהפוך אורביט לחברה פרטית בבעלות מלאה של קרייטוס, בכפוף לאישורי רשות התחרות, משרד הביטחון ואסיפת בעלי המניות. מדובר באחת העסקאות הבולטות של השנים האחרונות בענף הביטחוני, שממחישה כיצד חברות טכנולוגיה ביטחוניות מקומיות הופכות לשחקניות גלובליות מבוקשות. בעוד שהמוסדיים כמו מור בית השקעות (כ-19.8%), מיטב (9.2%) והפניקס (כ-5%) נהנים מפרמיה נאה על השקעתם, קרן פימי רושמת כאן אקזיט נאה, דוגמא ליכולת של קרן ההשקעות הישראלית לקחת חברה תעשייתית, לייעל אותה, להרחיב את היקף הפעילות הבינלאומית שלה ולהוביל אותה להירכש על ידי ענק ביטחוני אמריקאי. מעבר לרווחים המרשימים, העסקה גם משקפת את העניין הגובר של תאגידים זרים בטכנולוגיות ישראליות בתחום התקשורת, האלקטרוניקה והביטחון, מגמה שהולכת ומתחזקת על רקע העלייה בהוצאות הביטחוניות בעולם. להרחבה - אקזיט: אורביט נמכרת לקראטוס תמורת 356 מיליון דולר. בכל מקרה, עסקת הרכישה עשויה לתמוך היום בשוק, כאשר המשקיעים מבינים שחברות ישראליות על הכוונת של חברות גלובליות. ברקע העסקה שוחחנו עם מנכ"ל החברה שאמר "בעזרת חברה אמריקאית גדולה נוכל לפתוח דלתות חדשות בשוק הביטחוני"
- אודיוקודס זינקה 7%; מדד הביטוח זינק 3.9% מדד הבנקים נעל בירידה של 1.5% - נעילה שלילית בבורסה
- בכמה עלו החסכונות שלכם היום?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אימאג'סט אימאג'סט 9.68% הודיעה כי חתמה על הסכם לאספקת שירותי לוויין ללקוח באסיה, בהיקף כולל של כ-9.1 מיליון דולר לשנתיים. ההסכם, שנכנס לתוקף ב-4 בנובמבר 2025, נחתם לתקופה של שנתיים וכולל שימוש בלווייני EROS-2C
ו-EROS-3C. התמורה תשולם בשישה תשלומים שווים אחת לארבעה חודשים לאורך תקופת ההתקשרות. אימאג'סט בחוזה לשירותי לוויין בכ-9 מיליון דולר
