זוג מתגרש ומחליט על משמורת שווה - כל אחד מהם נמצא עם הילדים חצי מהזמן. לכאורה מדובר במצב שוויוני. לכאורהמ במצב כזה, בהוצאות השוטפות האחרות, צריכים בני הזוג לשאת באופן שווה. אלא שזה לא כך. מי שיש לו יותר אמצעים כלכליים, מי שמתפרנס בשכר גבוה יותר, משלם יותר. 

הנה כמה מקרים שהגיעו לבית המשפט. השופטת מאיה לוי מבית המשפט לענייני משפחה בקריות פסקה באחרונה כי אב יצטרך לשלם מזונות בסכום של 4,500 שקל בחודש לאם עבור שלושת ילדיהם הקטינים, חרף קיומם של זמני שהות שווים. השופטת התרשמה מפערי הכנסה גבוהים במיוחד בין הצדדים, וציינה כי בעוד שהאם נמצאת ביתרת חובה תמידית (אובדרפט), האב העביר בשנה שעברה מאות אלפי שקלים לחיסכון.

בני הזוג נישאו ב-2007. הם נפרדו ב-2021 והתגרשו באופן רשמי בתחילת 2023. יש להם שלושה ילדים קטינים משותפים, בני 7, 13 ו-16. זמני השהות בין הצדדים שווים והם מקיימים בפועל אחריות הורית משותפת. בהחלטה שניתנה באוקטובר 2022, נקבע כי האב יגור ביחידת דיור שאותה הוא שוכר, ואילו האם תמשיך לגור בינתיים בבית המשותף של הצדדים, שיועמד למכירה. הבית אכן נמכר מאז, ושני ההורים גרים כיום בשכירות.

בנושא קביעת דמי המזונות, הבהירה השופטת לוי כי הלכת בע״מ 919/15 קבעה כי החלוקה בין ההורים ביחס לקטינים בגילי 15-6 וכן 18-15 תהיה באופן יחסי, בהתאם ליכולותיהם הכלכליות של ההורים, מכלל המקורות העומדים לרשותם, חלוקת זמני השהות בפועל וכן בשקלול הנסיבות הייחודיות של כל מקרה בנפרד. לכן, היא קבעה, יש לערוך איזון ראוי בין רמת ההשתכרות של הצדדים והותרת משאבים מספיקים למחייתו של כל הורה, לצד שמירה על עיקרון העל של סיפוק מלוא צורכי הקטינים בצורה אופטימלית.

• מתנה או הלוואה? הכרעה במאבק בין החמות לכלה
• פתק אחד הפך נכס של 15 מיליון שקל למוקד מחלוקת עזה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

השופטת אף ציינה כי הפסיקה כיום נוטה להעריך צורכי קטין מינימליים כשהוא גר בשני בתים בסכומים של 2,500-2,250 שקל לחודש לפחות, ללא רכיב המדור. בהתאם לפסיקה הנפוצה כיום, צורכיהם של קטינים שמחלקים את זמנם באופן שוויוני או כמעט שוויוני בין שני בתים, גבוהים יותר מצורכיהם של קטינים שהוריהם אינם מקיימים זמני שהות שוויוניים. האחרונים שוהים רוב הזמן בבית עיקרי אחד, אצל הורה מרכז שנושא במרבית ההוצאות שלהם והטיפול היומיומי בהם.

פסיקה עדכנית נוספת קובעת כי יש שוני בין ההוצאה הממוצעת באזור המרכז לזו שבפריפריה. עם זאת, קיימים יישובים חזקים ואמידים באזורי פריפריה לעומת יישובים בעלי חתך סוציו-אקונומי נמוך באזור המרכז. במקרה זה, היישוב שבו גרו הצדדים משתייך למועצה אזורית שתושביה, ככלל, משתייכים למעמד סוציו אקונומי מבוסס.

בנסיבות אלה, העריכה השופטת את צורכי כל אחד מהקטינים בסכום של 2,100 שקל, ואת הצרכים של שלושתם בסכום כולל של 6,300 שקל בחודש. השופטת העריכה את עלות המדור של כל אחד מהצדדים בסך של 3,000 שקל לחודש. את הוצאות המדור היא העריכה בסכום של 1,200 שקל. מדור הוא התשלום עבור מקום המגורים ואחזקתו. מדובר בצורך נפרד מהמזונות, והוא יכול להיקבע כסכום נפרד או להתווסף לסכום המזונות כסכום כולל. כך, חלקם של הקטינים בהוצאות המדור (50%) אצל כל אחד מהצדדים מגיע ל-2,100 שקל, ובשני הבתים הוא מגיע לסכום כולל של 4,200 שקל. השופטת גם קבעה כי נוכח שיעור ההכנסה שלו, על האיש לשאת ב-79% מהסכום, כלומר סכום של 3,318 שקל בחודש.

• כללי הבית: המדריך המלא להישרדות (והצלחה) בבית המשפט
• חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד

השכר הממוצע של האב לצורך המזונות נקבע על סכום של 25 אלף שקל בחודש, ובצירוף סכומים שהוא מקבל מביטוח לאומי - 32,240 שקל. השופטת הדגישה כי האב בעל איתנות כלכלית גבוהה יותר מזו של האם. ב-2023 הוא אף העביר 380 אלף שקל לחיסכון ועדיין נותר ביתרת זכות גבוהה. לעומתו, האם נמצאת לרוב ביתרת חובה (אוברדרפט). יחסי ההכנסות הם בשיעור של 21%-79% לטובת האיש, כתבה השופטת.

לאחר חישוב הצרכים תלויי השהות לעומת הצרכים שאינם תלויי שהות, ובשקלול הוצאות המדור, חייבה השופטת בפסק הדין שפרסמה את האב בתשלום מזונות בסכום של 1,500 שקל בחודש לכל קטין. עוד היא קבעה כי הצדדים יישאו בחלקים לא שווים בהוצאות החינוך והרפואיות החריגות, ביחס של 65% האב – 35% האם. לא הוטל תשלום של הוצאות משפט.

החוק בישראל מחייב הורה לדאוג לצורכי ילדיו הקטינים (מזונות). במשפחות שבהן ההורים חיים בנפרד, נושאים שני ההורים במזונות ילדיהם בהתאם להסכם ביניהם, או לפי הכרעת הערכאה המוסמכת. סכום המזונות יכול להיקבע בהסכמה בין ההורים. במקרה שאין הסכמה, ניתן להגיש תביעה למזונות ילדים ובית המשפט יכריע בשאלת סכום המזונות. המזונות הם זכותו של הילד ולא של ההורה, ולכן כל הסכמה בין ההורים ואף כל החלטה שיפוטית בעניין המזונות, צריכה להתחשב בטובת הילד ובצרכיו כדי שתהיה תקפה ומחייבת. במקרה שההסכמה או ההחלטה נעשו תוך התחשבות בטובת הילד ובצרכיו, שינוי סכום המזונות (הגדלה או הקטנה של הסכום) ייעשה רק אם מדובר בשינוי נסיבות מהותי המצדיק זאת.

ומה קורה כשהאם לא עובדת בכלל?

עלויות המדור כוללות, בין היתר, דמי שכירות, תשלומים עבור חשמל, מים, ארנונה, ועד בית, תחזוקה. חלקו של כל הורה בתשלום המדור נגזר ממספר הילדים הקטינים שלו, מתשלום דמי המדור שבו הוא נושא למחייתו, מחלוקת זמני השהיה ומפערי השכר בין ההורים.

במקרה אחר, הכריע בית המשפט המחוזי בתל אביב בחודש שעבר בערעור שהגישה אשה על החלטה שפוטרת את בעלה, איש עסקים אמיד, מתשלום המזונות שלה. ההחלטה ניתנה על רקע העובדה שהאשה לא מממשת את פוטנציאל ההשתכרות שלה ובעלה נושא בכל הוצאות התא המשפחתי – כך שלכאורה אין סיבה לחייב אותו גם במזונות אשה. הצדדים נישאו ב-2012 והביאו לעולם שלושה ילדים, כולם קטינים. בשלב מסוים עשתה המשפחה רילוקיישן לארצות הברית, שם ניהל הבעל את עסקיו. ב-2020 חזרה האשה עם ילדיה לישראל, כשבעלה נשאר שם ורק הגיע לביקורים בארץ פעם בחודש. לאורך שנות הנישואים נהנתה המשפחה מרמת חיים גבוהה השמורה לעשירון העליון. בפסק הדין צוין כי הבעל העביר מדי חודש לאשתו 35 אלף שקל למחיה, וכן שהמשפחה נהגה לטוס לחופשות רבות בחו"ל. עוד נכתב כי בבעלות הבעל דירה בראשון לציון ובית פרטי בלוס אנג'לס, המניבים לו הכנסות משכירות. בספטמבר 2023 החליט הבעל לחזור ארצה לצמיתות. אלא שלדברי האשה, עם חזרתו נהפכו החיים בבית המשותף לבלתי נסבלים. חודשיים בלבד לאחר מכן היא הגישה נגדו תביעה למזונות אשה ומזונות הילדים.

במקרה נוסף, בני זוג שהחליטו להיפרד חתמו על הסכם ממון, שלפיו הבעל ישלם לפרודתו 30 אלף שקל בחודש כמזונות זמניים, "עד לחלוקת הרכוש". בשלב מסוים נמכרה הדירה המשותפת של הצדדים, והוצע לאשה לקחת את חלקה, בסך כ-3 מיליון שקל, אך היא סירבה - ובמקביל פתחה תיק הוצאה לפועל לגביית המזונות. המקרה הגיע להכרעה בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב בחודש שעבר. הצדדים חיו ביחד במשך 40 שנה והביאו לעולם ארבעה ילדים משותפים. בשלב מסוים היחסים ביניהם עלו על שרטון והם החליטו להיפרד. באוגוסט 2018 הם חתמו על הסכם ממון שקבע, בין היתר, כי "עד להחלטה אחרת או עד לחלוקת הרכוש, לפי המוקדם", יעביר הבעל לפרודתו מזונות זמניים בסכום של 30 אלף שקל בחודש. ואכן, במסגרת ההליכים למימוש וחלוקת הרכוש המשותף, נמכרה הדירה המשותפת תמורת סכום של 5.5 מיליון שקל. מכיוון שהוסכם כי חלקה של האשה בדירה הוא 57%, המשמעות היתה שמגיעים לה כ-3 מיליון שקל מהתמורה שהתקבלה עבור המכירה. אלא שלמרבה הפלא, היא סירבה לקבל את חלקה - ואף פתחה כאמור במקביל תיק הוצאה לפועל, לשם גביית המזונות הזמניים. כשרשמת ההוצאה לפועל הורתה על סגירת התיק, הגישה האשה את הערעור לבית המשפט.