דמי מזונות הם התשלום שנועד לכסות את צורכי הילדים לאחר פרידת ההורים, והם כוללים מדור, כלכלה, ביגוד, חינוך ובריאות. הפסיקה בישראל עברה שינוי משמעותי כשנקבע שבגילים מסוימים החיוב חל על שני ההורים לפי יכולתם הכלכלית ולפי חלוקת זמני השהות בפועל, ולא על האב
בלבד. מכאן שהחישוב הפך תלוי בהכנסה נטו של כל צד, בנכסים, בהוצאות דיור ובמספר הלילות אצל כל הורה. שאלות שחוזרות לבתי המשפט לענייני משפחה עוסקות בהכנסות לא קבועות, כמו מענקים ותשלומי מילואים, בהפחתת מזונות
עקב שינוי נסיבות ובחלוקת הוצאות חריגות. אי תשלום מוביל להליכי גבייה דרך ההוצאה לפועל ודרך ביטוח לאומי, שמשלם קצבה ונפרע מהחייב.
אשה טענה כי מענקי המילואים משפרים את יכולתו הכלכלית של הגרוש שלה, ולכן יש לחשב אותם כחלק מהכנסתו החודשית לצורך קביעת המזונות. מנגד, האב טען כי הם תשלום זמני ולא הכנסה שוטפת, ונועדו לפצות על ההפסד הכלכלי ועל הקשיים הפיזיים והנפשיים
