גניבת זרע או רומן לוהט: האם השיפוצניק יצטרך לשלם מזונות?
סכסוך של אישה ושיפוצניק שניהלו רומן בזמן ששניהם היו נשואים לאחרים, הגיע לאחרונה לדיון בבית המשפט לענייני משפחה. בית המשפט עסק בתביעת המזונות אותה הגישה האישה שהספיקה בינתיים להתגרש מבעלה, כנגד הגבר - שיפוצניק שהינו נשוי, בטענה שבנה שנולד לה לאחר גירושיה הוא בנו הביולוגי של השיפוצניק.
תחילתו של הסיפור באישה בשנות ה-40 לחייה, שחוותה קשיים בזוגיות שלה עם בעלה לו הייתה נשואה כ-20 שנים במהלכם הביאו לעולם חמישה ילדים. לקראת סוף נישואיה הכירה האישה שיפוצניק אמיד בעל עסק מצליח לשיפוצים. השיפוצניק הגיע לדירתה של האישה בשביל לבצע מספר תיקונים. לאחר הביקור, החלו השניים במערכת יחסים אינטימית שהפכה לרומן סוער.
לאחר מכן החליטה האישה להתגרש מבעלה והיא מקבלת מזונות מביטוח לאומי עבור ילדיה. כתוצאה מגירושיה נותרה האישה ללא נכסים וללא זכויות כספיות והיא גם ללא השכלה. השיפוצניק מצדו החליט להמשיך בנישואיו ובמקביל להמשיך ברומן הסוער עם האישה.
כתוצאה מהרומן נכנסה האישה להריון, אך לאחר שסיפרה זאת לשיפוצניק הוא הגיב בכעס רב על העניין ודרש כי תבצע הפלה. האישה סירבה וטענה כי עקב אמונה הדתית היא לא תבצע הפלה. כתוצאה מההיריון החליט השיפוצניק לנתק איתה קשר ולהפסיק את הרומן.
- הצוואה נועדה להבריח נכסים מנושה – השופטת פסקה שיש לקיימה
- קרב הירושה על המיליונים: הידועה בציבור נגד הילדים. מה קבע השופט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיקת אבהות
לאחר הולדת התינוק התקשרה רעייתו של השיפוצניק אל האישה ודרשה ממנה לבצע בדיקת אבהות. לדברי האישה היא הסכימה לבצע את בדיקת האבהות אך השיפוצניק ניסה להתחמק מכך.
לאחר שראתה כי השיפוצניק מתחמק ולא מוכן לבצע את בדיקת האבהות החליטה האישה לעתור לבית המשפט ולתבוע שבית המשפט לענייני משפחה יצווה על השיפוצניק לבצע בדיקת אבהות. בית המשפט פסק כי הבקשה מוצדקת וקבע כי יינתן צו ביניים במסגרתה השיפוצניק יבצע בדיקת רקמות לבדיקת הקשר הביולוגי שלו עם התינוק, ובנוסף ישלם מחצית מעלות הבדיקה.
למרות צו הביניים הנתבע השיפוצניק התחמק מהבדיקה וביצע אותה רק לאחר מספר פעמים, בנוסף סירב לשלם עבור הבדיקה כפי שפסק בית המשפט. התובעת נאלצה לשלם את העלות המלאה של הבדיקה. תוצאות הבדיקה שהוגשו לבית המשפט הוכיחו כי השיפוצניק הוא אכן אבי בנה של התובעת.
- בנק ישראל יפוצה ב-240 אלף שקל עקב זיוף שטרות
- ישראל מהדקת פיקוח על מידע אישי: מה המשמעות לעסקים?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- בזמן שפדתה פנסיה לצמצום המשכנתה, הוא היה עם אחרת
פיצוי כספי ללא רישום
לאחר פסק הדין החל השיפוצניק במסע לחצים על האישה בכדי שלא תרשום אותו במשרד הפנים כאבי בנה. התובעת טענה כי השיפוצניק הסכים לשלם לה סכום כסף מכובד בכדי שתימנע לרשום אותו במשרד הפנים כאבי התינוק.
התובעת ציינה כי מאז נולד בנה לא קיבלה תשלומי מזונות כלל מאבי בנה השיפוצניק עימו ניהלה רומן. בנוסף הוא נמנע מלבקר את בנו. התובעת טענה כי השיפוצניק הוא איש אמיד וכי הוא מתגורר עם אשתו וילדיו ברמת חיים גבוהה השמורה לאנשי העשירון העליון וכי בהימנעותו מתשלום מזונות הוא דן את בנו מחוץ לנישואין לרמת חיים דלה.
עו"ד אביטל בר נתן שייצגה את האישה טענה בדיון כי "הגבר הוא בעל עסק מצליח מאוד, המעסיק עובדים, מתגורר בדירת יוקרה ומחזיק במספר כלי רכב. התובעת, לעומתו, היא אם יחידנית קשת יום לשישה ילדים, שנאלצת לשאת לבדה בכל ההוצאות הכרוכות בלידת התינוק, ואף ערכה לו, על חשבונה, ברית מילה מכובדת".
700 אלף שקל
בכתב התביעה ביקשה התובעת כי בית המשפט יחייב את הנתבע לשלם לה דמי מזונות שוטפים וקבועים עבור בנם, החל מיום היוולדו, וזאת בסכום של 2,350 שקלים בחודש, עד הגיעו לגיל 18, או עד סיום הלימודים בתיכון, כשלאחר מכן הסכום יופחת בשליש.
השיפוצניק טען כי האישה גנבה ממנו זרע. לטענתו "מדובר במהלך קלאסי של גניבת זרע. לטענתו, התובעת טמנה לו פח, כשתכננה מראש את מהלך הבאת הילד לעולם מזרעו, וזאת במטרה אחת – להוציא ממנו כספים".
בנוסף טען כי האישה תכננה את גניבת הזרע ולכן לא השתמשה באמצעי מניעה. למרות זאת טען השיפוצניק כי לאות מחווה של לב טוב הוא מוכן להסכים לשלם את דמי המזונות של 2,350 שקל בחודש ו-300 שקל הוצאות מגורים. בית המשפט לענייני משפחה בירך את הצדדים על ההסכמה ונתן להם תוקף של פסק דין.
אם נסתכל רק על העניין הכספי, אז בסך הכל ניתן לסכם את הרומן של השיפוצניק עם האישה הנשואה ככזה שעלה לו מעל 700 אלף שקל, בהחלט לא שיפוץ רווחי.
- 10.אני 18/06/2023 11:39הגב לתגובה זואבל האמונה לא הפריעה לה לבגוד בבעלה? אז יש אמונה או אין?.. לא ברור.
- 9.שון 18/06/2023 09:24הגב לתגובה זובואו ולא נשכח שמדובר בגבר בוגד, אדם שבדג באשתו ובילדיו בשביל 15 דקות של הנאה מינית, לאחר מן בגד באשה שעמה שכב וסירב לבצע אפילו בדיקת אבהות, לאחר מכן רצה לבגוד גם בילדו ולהדירו מכסף. בושה של אדם! יצא בזול הבוגד, וחבל!!! היה צריך לשלם יקר ולקבל עונש הולם לאנשים שלא ניתן לסמוך עליהם בגרוש!!!
- טל9 18/06/2023 13:56הגב לתגובה זוניראה ששני הצדדים ראויים האחד לשני
- 8.רווק 17/06/2023 16:24הגב לתגובה זווהיא הסכימה, שילמתי עבור הפלה פרטית. עד היום אני מצטער על כך, היה אמור להיות לי ילד, ואין לי.
- 7.מומחה משפטי 16/06/2023 16:35הגב לתגובה זוהעליון כבר קבע שיש חיוב מזונות לגבר אפילו במקרים של גניבת זרע מוחלטת (למשל כשהאישה הוציאה מהפח קונדום משומש) ובטח במקרה כזה שהוא סתם טוען שהיא אמרה שהיא לוקחת גלולות ושיקרה אבל הוא שכב מרצונו ללא הגנה. 2,350 ש"ח מזונות לחודש זה קרוב למינימום, ובהתחשב בזה שהוא תואר כעשיר, בית המשפט כמעט בוודאות היה פוסק לו יותר.
- 6.דמיקולו פיזדמטה 15/06/2023 20:08הגב לתגובה זוכשהיא נשואה, את המזונות היה משלם בעלה. כן, כן, במדינה הליברלית שלנו, בית המשפט החילוני היה פוסק שטובת הילד מחייבת שהבעל הנבגד יהיה האבא בפועל כדי שהילד לא יהיה ממזר לפי ההלכה. הזוי, אבל ככה זה דת. הזוי.
- 5.ילדים מסכנים (ל"ת)חתונה לבנה 15/06/2023 19:01הגב לתגובה זו
- 4.אוריה 15/06/2023 18:22הגב לתגובה זומשלם מזונות כמו פרייאר והבן שלי לא מכיר בי כאבא שלו, למרות שאני פונה אליו דרך האמא כי הוא מסנן אותי, הוא בן 15 כול זה בגלל לילה מחורבן בלי אמצעי מניעה,. זה תיק לכול החיים
- 3.צפי 15/06/2023 16:04הגב לתגובה זוגבר. בא לך לשכב עם אשה נשואה או רווקה? תעשה את זה חכם. תמיד עם קונדום.נשים דעתן קלות. גברים חוטפים את זה בגדול.
- 2.דמיקולו פיזדמטה 15/06/2023 14:17הגב לתגובה זוזה לא על חשבונה, זה על חשבוננו. האישה נתמכת ע"י ביטוח לאומי. כשעושים את החשבון כמה הדת ההזויה הזאת עולה לנו, גם מקרים כאלה צריך לחשבן.
- כמה אפשר להסית? 16/06/2023 16:38הגב לתגובה זוזה שאם אין לה כסף היא לא הייתה צריכה לעשות משהו "מכובד" אני מסכים, אבל זה משהו שהיא בחרה לעשות עם הכסף שנתנו לה בכל מקרה, וגם לגויים שלא עושים ברית מילה נותנים בדיוק אותו דבר.
- היתה צריכה לעשות ברית מילה לשיפוצניק והכל היה מסתדר... (ל"ת)יפית 15/06/2023 19:01הגב לתגובה זו
- כשמך כן אתה (ל"ת)צפי 15/06/2023 16:05הגב לתגובה זו
- 1.העונש לבוגדים 15/06/2023 13:11הגב לתגובה זורצה לZיין ומצא את עצמו בבור של 700 אלף שקל. ועוד עם אישה בת 40 אחרי 5 לידות. בכסף הזה יכל לעשות אינספור פעמים את "גברת" פין-אסס, למשל.

“שש שנים בלי זכויות”: עובדת מאפייה שהתפטרה תיחשב מפוטרת
ויקטוריה בלייבה עבדה לילות ארוכים במאפייה בדרום, בלי תלושי שכר אמיתיים, בלי פנסיה ובלי תוספת שכר עבור עבודתה בלילה. אחרי שש שנים של עבודה מפרכת, היא הגישה מכתב התראה והתפטרה. בית הדין קבע: מדובר בהתפטרות בדין מפוטרת, ופסק לה יותר מ-390 אלף שקל. “התובעת
הועסקה שש שנים מבלי ששולמו זכויותיה הבסיסיות”, כתבה השופטת רינת סיני־אלוש בהכרעתה
היא עלתה לישראל מאוקראינה בסוף 2016, מצאה עבודה במהרה במאפייה קטנה בדרום, והחלה לעבוד לילות שלמים כדי לפרנס את עצמה. במשך שש שנים עבדה ויקטוריה בלייבה במאפייה שבבעלות עשהאל ידאעי - 12 שעות במשמרת, לעתים יותר, כמעט בלי ימי חופשה, בלי הפקדות לפנסיה ובלי תשלום על שעות נוספות. רק כשהיא הבינה שדבר לא עומד להשתנות, היא שלחה מכתב התראה, ובחלוף שבוע גם מכתב התפטרות. אלא שבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע קבע כי מדובר למעשה בהתפטרות בדין מפוטרת, ופסק לה פיצויים נרחבים על עוולות שנמשכו שנים. פסק הדין, שניתן בידי השופטת רינת סיני־אלוש ביחד עם נציגי הציבור עינב מורדוך ויפה פחימה, מתפרש על פני עשרות עמודים ומתאר סיפור של עובדת שנוצלה בעבודה ממושכת בתנאים קשים, תוך הפרה בוטה של חוקי העבודה הבסיסיים ביותר.
בית הדין קבע כבר בתחילת פסק הדין כי תלושי השכר שהונפקו לבלייבה “חסרי כל ערך”. השופטת סיני־אלוש ציינה כי הם לא שיקפו את תנאי עבודתה או את השכר ששולם בפועל, וכי הנתבע עצמו הודה שהתלושים נערכו “מטעמים שאינם קשורים לתכלית שלשמה הם נועדו - שעניינם התחמקות משתלום מס”. בעדותו בבית הדין, אמר ידאעי במפורש כי, “חטאתי כלפי רשויות המס, נכון, מוכן לתת על זה את הדין”. בפועל בלייבה קיבלה את שכרה השבועי במזומן - 2,000 שקל בתחילת תקופת עבודתה, ו-900 שקל בשבוע בתקופה המאוחרת יותר. “אופן תשלום השכר אינו שנוי במחלוקת”, כתבה השופטת, “והנתבע הודה כי תשלום השכר חושב לפי דו"חות נוכחות שנערכו בזמן אמת, בהתאם לתעריף שנקבע בכל תקופה”.
אחת הסוגיות המרכזיות שעלו במהלך המשפט נגעה לשאלה אם העסק של ידאעי נחשב מאפייה או רק מקום לשיווק מאפים, שכן על פי ההגדרה המשפטית לכך תלוי גם תחולתו של צו ההרחבה בענף האפייה. בלייבה טענה שעבדה במאפייה עצמה, ליד התנור, כשהיא לשה בצקים ואופה פיתות. מנגד, הנתבע טען שעיקר עבודתה היה באריזה ובניקיון. בית הדין בחן את העדויות וקבע כי, “המסקנה היא שעבודתה של התובעת היתה בייצור פיתות, לרבות אפייתן בתנור ואריזתן”. בהתאם לכך, נקבע כי צו ההרחבה בענף האפייה חל על יחסי העבודה, וכפועל יוצא - בלייבה זכאית לתוספת לילה ולגמול שעות נוספות לפי ההסדרים הקבועים בצו.
“עדותו של הנתבע לקתה בחוסר עקביות"
בלייבה העידה כי עבדה שישה ימים בשבוע, במשמרות שנמשכו בין 12 ל-13 שעות ביום, כמעט תמיד בלילות. היא סיפרה שהיתה מגיעה לעבודה בין 22:00 ל-2:00 בלילה, ועובדת עד שעות הבוקר. בית הדין קבע כי אכן כך היה: “אין חולק שהתובעת הועסקה בשעות נוספות ובשעות לילה, מבלי שקיבלה תגמול על כך". הנתבע לא חלק על כך, ואף הודה כי שולם לה שכר אחיד לכל שעות העבודה, בלי גמול על עבודה מעבר לשמונה שעות ביום. השופטת הדגישה כי הנתבע אף לא הציג את כל דו"חות הנוכחות, אף שהודה כי הם קיימים. “עדותו של הנתבע לקתה בחוסר עקביות... והדו"חות המצויים ברשותו לא הוגשו לתיק", נכתב בהכרעת הדין. בהתאם לכך, חישב בית הדין את גמול השעות הנוספות ותוספת הלילה לפי דו"חות שנמצאו, ופסק לבלייבה סכום של 82,809 שקל עבור שעות נוספות ו-163,461 שקלים כתוספת לילה.
- בנקאי נורה מחוץ לביתו - והוכר כנפגע בתאונת עבודה
- העובד טען שהוא חולה, נתפס בתערוכת נחשים - ובכל זאת יפוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלב פסק הדין עומדת ההכרעה הדרמטית: האם מדובר בהתפטרות רגילה, או בהתפטרות בדין מפוטרת, המזכה בפיצויי פיטורים. בלייבה טענה כי אחרי שנים שבהן הופרו זכויותיה, היא שלחה לנתבע מכתב התראה וביקשה להסדיר את התשלומים בתוך שבעה ימים, אך הוא התעלם ממנה והשיב לה בזלזול. רק אז היא שלחה מכתב נוסף, ובו הודיעה על התפטרותה. ידאעי טען מצדו כי בלייבה תכננה לעזוב ממילא, משום שהתכוונה לעבור דירה ולעזוב את בן זוגה. אבל בית הדין לא קיבל את גרסתו. השופטת סיני־אלוש קבעה כי, “אין חולק כי נסיבות העניין עונות על התנאי הראשון, בדבר נסיבות אחרות שביחסי עבודה שבהן אין לדרוש מהעובד כי ימשיך בעבודתו. התובעת הועסקה משך שש שנים מבלי ששולמו זכויותיה הבסיסיות". עוד היא הוסיפה כי, “התובעת הוכיחה כי בזמן אמת לא היה בכוונת הנתבע לפעול לתיקון ההפרות. אי מתן התראה סבירה אינו שולל את זכאותה לפיצויי פיטורים". בהתאם לכך, נקבע כי יש לראות בהתפטרותה של בלייבה כפיטורים לפי סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, והיא זכאית לפיצויים בסכום כולל של 44,254 שקל.

בנק ישראל יפוצה ב-240 אלף שקל עקב זיוף שטרות
פרשת זיוף השטרות שהחלה במכירה חשאית לסוכן משטרתי מסתיימת בפסק דין אזרחי נוקב. השופטת מיקה בנקי הטעימה כי כל צד של שטר מהווה יצירה עצמאית המוגנת בזכות יוצרים, וכי פעולות הזיוף פגעו בליבת תפקידו של הבנק. בהליך שנגרר מהכרעת הדין הפלילית, נפסק כי הנתבע
ישלם לבנק ישראל פיצוי גבוה ללא צורך בהוכחת נזק. היקף התהליך היצירתי וההשקעה בעיצוב השטרות עמדו במרכז טענות התובע, ובית המשפט קיבל אותן במלואן
הבוקר שבו נתפסו השטרות המזויפים היה שגרתי לחלוטין עבור בתי העסק שקיבלו אותם. רק בהמשך התברר כי אותם פיסות נייר צבעוניות, שנראו כמו שטרות רשמיים לכל דבר, היו למעשה פרי מלאכתו של אדם אחד, יוסף דהן, שבמשך חודשים ייצר, העתיק, הדפיס ומכר שטרות מזויפים בערכים שונים. המקרה, שהחל כסיפור פלילי של זיוף כסף ושימוש בו, הוביל כעבור זמן מה גם לתביעה אזרחית חריגה: בנק ישראל, הגוף היחיד במדינה שמוסמך להנפיק שטרות, דרש פיצוי כספי בשל הפרת זכויות היוצרים על השטרות עצמם.
בפסק הדין שניתן בבית משפט השלום בירושלים על-ידי השופטת מיקה בנקי, נקבע כי דהן יידרש לשלם לבנק ישראל פיצוי בסכום כולל של 240 אלף שקל, במסגרת תביעה נגררת לפלילים שנולדה לאחר שהוא הורשע בתיק הפלילי (ת"פ 37293-06-18). ההרשעה, על-פי הודאתו, כללה זיוף שטרי כסף, החזקת חומר לזיוף שטרות ושימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות. מדובר בתביעה מסוג שאינו שכיח: פיצוי סטטוטורי לפי חוק זכות יוצרים, ללא צורך בהוכחת נזק ממשי.
כבר בראשית פסק הדין הובהר כי, "התביעה האזרחית הכספית נגררת לפלילים לאחר הרשעת הנתבע בזיוף שטרות כסף ושימוש בהם". למעשה, שאלת האחריות כלל לא התעוררה בהליך האזרחי, שכן סעיף 42ד' לפקודת הראיות קובע שממצאי ההליך הפלילי מחייבים גם בהליך האזרחי. דהן הודה בעובדות כתב האישום, הורשע על פי הודאתו, ולא ביקש לסתור דבר. בית המשפט הבהיר כי בנסיבות האלה ההתמקדות היחידה שנותרה היא בשאלת שיעור הפיצויים. ההליך האזרחי עצמו נוהל בנסיבות מורכבות. דהן התייצב לשני דיונים ללא ייצוג משפטי, טען שהוא ממתין למינוי עורך דין מטעם הסיוע המשפטי, אך בפועל לא הגיש את ראיותיו ולא את סיכומיו. לבסוף, לאחר דחיות והתראות, החליטה השופטת בנקי כי אין מנוס ממתן פסק דין על בסיס החומר הקיים בלבד.
תהליך "מורכב ועתיר משאבים"
מרכז הכובד של התביעה היה הטענה כי בנק ישראל הוא בעל זכויות היוצרים בשטרות הכסף, וכי זיופם מהווה פגיעה בזכות זו. בנק ישראל הציג בהליך תשתית נרחבת ומפורטת על תהליך עיצוב השטרות, תהליך שלדברי הבנק היה "מורכב ועתיר משאבים". בתצהירו של מנהל היחידה לתפעול מזומנים בבנק ישראל, רועי גרוס, פורט כי עיצוב השטרות נבחר במסגרת תחרות פומבית שבה השתתפו יותר מ-80 אמנים ומעצבים גרפיים, שהגישו יותר מ-100 הצעות. לאחר בחירת העיצובים, עברו השטרות התאמות מקצועיות, שילוב אמצעי ביטחון ואלמנטים ויזואליים, עד שאושרו על-ידי המועצה המנהלית של הבנק וממשלת ישראל.
- עקב מסמך מזויף: בנק לאומי יקבל פיצוי מהמדינה
- מילאנו נגד פריז: תביעה נגד יבואנית בגדים בטענה להפרת קניין רוחני
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנקודה הזו הדגישה השופטת כי הזכויות הקנייניות, לרבות זכות היוצרים בעיצוב, שייכות לבנק ישראל בלבד - הן מכוח החוק והן מכוח ההתקשרות עם המעצבת. לכן, עצם העתקת העיצוב והדפסתו מהווה הפרת זכות היוצרים, ללא קשר לעבירת הזיוף הפלילית.
