שיפוצניק רומן
צילום: freepik prostooleh

גניבת זרע או רומן לוהט: האם השיפוצניק יצטרך לשלם מזונות?

גבר העוסק בשיפוצים ניהל רומן עם אישה נשואה, וסירב להכיר בתינוק שנולד.  האישה טענה כי בנה נולד כתוצאה מהרומן שניהלו וכי עליו לשלם לה מזונות, השיפוצניק מנגד טען כי האישה תכננה לגנוב את זרעו. מה פסק בית המשפט?
נחמן שפירא | (14)

סכסוך של אישה ושיפוצניק שניהלו רומן בזמן ששניהם היו נשואים לאחרים, הגיע לאחרונה לדיון בבית המשפט לענייני משפחה. בית המשפט עסק בתביעת המזונות אותה הגישה האישה שהספיקה בינתיים להתגרש מבעלה, כנגד הגבר - שיפוצניק שהינו נשוי, בטענה שבנה שנולד לה לאחר גירושיה הוא בנו הביולוגי של השיפוצניק. 

תחילתו של הסיפור באישה בשנות ה-40 לחייה, שחוותה קשיים בזוגיות שלה עם בעלה לו הייתה נשואה כ-20 שנים במהלכם הביאו לעולם חמישה ילדים. לקראת סוף נישואיה הכירה האישה שיפוצניק אמיד בעל עסק מצליח לשיפוצים. השיפוצניק הגיע לדירתה של האישה בשביל לבצע מספר תיקונים. לאחר הביקור,  החלו השניים במערכת יחסים אינטימית שהפכה לרומן סוער.

לאחר מכן החליטה האישה להתגרש מבעלה והיא מקבלת מזונות מביטוח לאומי עבור ילדיה. כתוצאה מגירושיה נותרה האישה ללא נכסים וללא זכויות כספיות והיא גם ללא השכלה. השיפוצניק מצדו החליט להמשיך בנישואיו ובמקביל להמשיך ברומן הסוער עם האישה.

כתוצאה מהרומן נכנסה האישה להריון, אך לאחר שסיפרה זאת לשיפוצניק הוא הגיב בכעס רב על העניין ודרש כי תבצע הפלה. האישה סירבה וטענה כי עקב אמונה הדתית היא לא תבצע הפלה. כתוצאה מההיריון החליט השיפוצניק לנתק איתה קשר ולהפסיק את הרומן.

 

בדיקת אבהות

לאחר הולדת התינוק התקשרה רעייתו של השיפוצניק אל האישה ודרשה ממנה לבצע בדיקת אבהות. לדברי האישה היא הסכימה לבצע את בדיקת האבהות אך השיפוצניק ניסה להתחמק מכך.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

לאחר שראתה כי השיפוצניק מתחמק ולא מוכן לבצע את בדיקת האבהות החליטה האישה לעתור לבית המשפט ולתבוע שבית המשפט לענייני משפחה יצווה על השיפוצניק לבצע בדיקת אבהות. בית המשפט פסק כי הבקשה מוצדקת וקבע כי יינתן צו ביניים במסגרתה השיפוצניק יבצע בדיקת רקמות לבדיקת הקשר הביולוגי שלו עם התינוק, ובנוסף ישלם מחצית מעלות הבדיקה.

למרות צו הביניים הנתבע השיפוצניק התחמק מהבדיקה וביצע אותה רק לאחר מספר פעמים, בנוסף סירב לשלם עבור הבדיקה כפי שפסק בית המשפט. התובעת נאלצה לשלם את העלות המלאה של הבדיקה. תוצאות הבדיקה שהוגשו לבית המשפט הוכיחו כי השיפוצניק הוא אכן אבי בנה של התובעת.

קיראו עוד ב"משפט"

 

פיצוי כספי ללא רישום

לאחר פסק הדין  החל השיפוצניק במסע לחצים על האישה בכדי שלא תרשום אותו במשרד הפנים כאבי בנה. התובעת טענה כי השיפוצניק הסכים לשלם לה סכום כסף מכובד בכדי שתימנע לרשום אותו במשרד הפנים כאבי התינוק.

התובעת ציינה כי מאז נולד בנה לא קיבלה תשלומי מזונות כלל מאבי בנה השיפוצניק עימו ניהלה רומן. בנוסף הוא נמנע מלבקר את בנו. התובעת טענה כי השיפוצניק הוא איש אמיד וכי הוא מתגורר עם אשתו וילדיו ברמת חיים גבוהה השמורה לאנשי העשירון העליון וכי בהימנעותו מתשלום מזונות הוא דן את בנו מחוץ לנישואין לרמת חיים דלה.

עו"ד אביטל בר נתן שייצגה את האישה טענה בדיון כי "הגבר הוא בעל עסק מצליח מאוד, המעסיק עובדים, מתגורר בדירת יוקרה ומחזיק במספר כלי רכב. התובעת, לעומתו, היא אם יחידנית קשת יום לשישה ילדים, שנאלצת לשאת לבדה בכל ההוצאות הכרוכות בלידת התינוק, ואף ערכה לו, על חשבונה, ברית מילה מכובדת".

 

700 אלף שקל

בכתב התביעה ביקשה התובעת כי בית המשפט יחייב את הנתבע לשלם לה דמי מזונות שוטפים וקבועים עבור בנם, החל מיום היוולדו, וזאת בסכום של 2,350 שקלים בחודש, עד הגיעו לגיל 18, או עד סיום הלימודים בתיכון, כשלאחר מכן הסכום יופחת בשליש.

השיפוצניק טען כי האישה גנבה ממנו זרע. לטענתו "מדובר במהלך קלאסי של גניבת זרע. לטענתו, התובעת טמנה לו פח, כשתכננה מראש את מהלך הבאת הילד לעולם מזרעו, וזאת במטרה אחת – להוציא ממנו כספים".

 בנוסף טען כי האישה תכננה את גניבת הזרע ולכן לא השתמשה באמצעי מניעה. למרות זאת טען השיפוצניק כי לאות מחווה של לב טוב הוא מוכן להסכים לשלם את דמי המזונות של 2,350 שקל בחודש ו-300 שקל הוצאות מגורים. בית המשפט לענייני משפחה בירך את הצדדים על ההסכמה ונתן להם תוקף של פסק דין.

אם נסתכל רק על העניין הכספי, אז בסך הכל ניתן לסכם את הרומן של השיפוצניק עם האישה הנשואה  ככזה שעלה לו מעל 700 אלף שקל, בהחלט לא שיפוץ רווחי.

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    אני 18/06/2023 11:39
    הגב לתגובה זו
    אבל האמונה לא הפריעה לה לבגוד בבעלה? אז יש אמונה או אין?.. לא ברור.
  • 9.
    שון 18/06/2023 09:24
    הגב לתגובה זו
    בואו ולא נשכח שמדובר בגבר בוגד, אדם שבדג באשתו ובילדיו בשביל 15 דקות של הנאה מינית, לאחר מן בגד באשה שעמה שכב וסירב לבצע אפילו בדיקת אבהות, לאחר מכן רצה לבגוד גם בילדו ולהדירו מכסף. בושה של אדם! יצא בזול הבוגד, וחבל!!! היה צריך לשלם יקר ולקבל עונש הולם לאנשים שלא ניתן לסמוך עליהם בגרוש!!!
  • טל9 18/06/2023 13:56
    הגב לתגובה זו
    ניראה ששני הצדדים ראויים האחד לשני
  • 8.
    רווק 17/06/2023 16:24
    הגב לתגובה זו
    והיא הסכימה, שילמתי עבור הפלה פרטית. עד היום אני מצטער על כך, היה אמור להיות לי ילד, ואין לי.
  • 7.
    מומחה משפטי 16/06/2023 16:35
    הגב לתגובה זו
    העליון כבר קבע שיש חיוב מזונות לגבר אפילו במקרים של גניבת זרע מוחלטת (למשל כשהאישה הוציאה מהפח קונדום משומש) ובטח במקרה כזה שהוא סתם טוען שהיא אמרה שהיא לוקחת גלולות ושיקרה אבל הוא שכב מרצונו ללא הגנה. 2,350 ש"ח מזונות לחודש זה קרוב למינימום, ובהתחשב בזה שהוא תואר כעשיר, בית המשפט כמעט בוודאות היה פוסק לו יותר.
  • 6.
    דמיקולו פיזדמטה 15/06/2023 20:08
    הגב לתגובה זו
    כשהיא נשואה, את המזונות היה משלם בעלה. כן, כן, במדינה הליברלית שלנו, בית המשפט החילוני היה פוסק שטובת הילד מחייבת שהבעל הנבגד יהיה האבא בפועל כדי שהילד לא יהיה ממזר לפי ההלכה. הזוי, אבל ככה זה דת. הזוי.
  • 5.
    ילדים מסכנים (ל"ת)
    חתונה לבנה 15/06/2023 19:01
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אוריה 15/06/2023 18:22
    הגב לתגובה זו
    משלם מזונות כמו פרייאר והבן שלי לא מכיר בי כאבא שלו, למרות שאני פונה אליו דרך האמא כי הוא מסנן אותי, הוא בן 15 כול זה בגלל לילה מחורבן בלי אמצעי מניעה,. זה תיק לכול החיים
  • 3.
    צפי 15/06/2023 16:04
    הגב לתגובה זו
    גבר. בא לך לשכב עם אשה נשואה או רווקה? תעשה את זה חכם. תמיד עם קונדום.נשים דעתן קלות. גברים חוטפים את זה בגדול.
  • 2.
    דמיקולו פיזדמטה 15/06/2023 14:17
    הגב לתגובה זו
    זה לא על חשבונה, זה על חשבוננו. האישה נתמכת ע"י ביטוח לאומי. כשעושים את החשבון כמה הדת ההזויה הזאת עולה לנו, גם מקרים כאלה צריך לחשבן.
  • כמה אפשר להסית? 16/06/2023 16:38
    הגב לתגובה זו
    זה שאם אין לה כסף היא לא הייתה צריכה לעשות משהו "מכובד" אני מסכים, אבל זה משהו שהיא בחרה לעשות עם הכסף שנתנו לה בכל מקרה, וגם לגויים שלא עושים ברית מילה נותנים בדיוק אותו דבר.
  • היתה צריכה לעשות ברית מילה לשיפוצניק והכל היה מסתדר... (ל"ת)
    יפית 15/06/2023 19:01
    הגב לתגובה זו
  • כשמך כן אתה (ל"ת)
    צפי 15/06/2023 16:05
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    העונש לבוגדים 15/06/2023 13:11
    הגב לתגובה זו
    רצה לZיין ומצא את עצמו בבור של 700 אלף שקל. ועוד עם אישה בת 40 אחרי 5 לידות. בכסף הזה יכל לעשות אינספור פעמים את "גברת" פין-אסס, למשל.
דיור מוגן קשישה מבוגר זקנה הליכון
צילום: Istock

צוואת הסבתא בת ה-97 נפסלה - וזו הסיבה לכך

שופטת בית המשפט לענייני משפחה קבעה כי צוואתה של האשה, עיוורת וחירשת, שנערכה לטובת נכדה ששימש כנהגה - פסולה. הפגמים הצורניים, הספקות בכשרותה, המעורבות המשמעותית של הנהנה, והיעדר יכולת ההוכחה שידעה על מה חתמה, הובילו למסקנה אחת. בפסק הדין נכתב: "נותר ספק ממשי שהצוואה משקפת את רצונה החופשי והאמיתי של המנוחה"

עוזי גרסטמן |

בוקר אחד בראשית פברואר 2017 הובאה אשה ירושלמית כבת 97 אל משרדו של עורך דין מוכר בעיר. השנים הארוכות והקשות שעברה - עלייה מעיראק בשנות החמישים, התאלמנות מוקדמת, גידול שתי בנות בעוני ובמאמץ מתמיד - כבר הותירו בה את חותמן. היא לא ידעה קרוא וכתוב, ראייתה לקתה עד שהוגדרה עיוורת, שמיעתה היתה ירודה והיא תלויה בעזרת הליכון כדי להתנייד. באותם ימים כבר כמעט שלא יצאה מביתה. הפגישה שנערכה באותו משרד תוליך אותה אל מסמך אחד - צוואה, שלימים תיהפך למוקד מאבק משפחתי ומשפטי עיקש, שבסופו הכרעה תקדימית.

הנכד, שהיה גם הנהג הקבוע שלה ומי שליווה אותה לכל מקום, ביקש לקיים את הצוואה. בתה של המנוחה, שהיא דודתו, התנגדה לקיומה. מאחורי ההתנגדות לא עמד רק כאב משפחתי, אלא שורה של טענות כבדות משקל: פגמים צורניים בצוואה, שאלות בדבר כושרה של האם לחתום עליה, מעורבות עמוקה של הנהנה בהכנתה, ותמונה רפואית ותפקודית שהציבה סימני שאלה קשים סביב יכולת גמירת הדעת של המנוחה.

בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, מפי השופטת אורית בן דור ליבל, בחן במשך חודשים ארוכים את העדויות, המסמכים, חוות הדעת והקשרים המשפחתיים, ובסופו קבע בפסק דין מקיף כי הצוואה פסולה. בסיכומו של דבר הסבתא, שהיתה בת 97 בעת עריכתה לפי הרישום, לא הוכח שידעה מהו המסמך שעליו חתמה, לא נאמרה בפניה הצהרה כנדרש, העדים לא אישרו את שנדרש מהם, והנהנה - הנכד - היה בעל מעורבות עמוקה מדי בכל שלבי הכנת המסמך. הצוואה, כך נקבע, אינה יכולה לשקף את רצונה החופשי.

הפגמים בצוואה לא היו שוליים

הסיפור מתחיל בקביעה בסיסית שמנחה את דיני הירושה: כיבוד רצון המת. אלא שכפי שמזכירה השופטת בתחילת פסק הדין, הכלל הזה אינו מוחלט. לעתים אותות המציאות מצביעים על כך שהמסמך המוצג כמבטא את רצון המצווה אינו אלא צל של רצון, או תוצר של פגמים חמורים. "צוואה שיש בה פגם מבחינת הצורה אינה נהנית עוד מהחזקה שהיא משקפת את רצונו החופשי", ציינה השופטת. במקרה הזה הפגמים לא היו שוליים כלל - הם עמדו בלב ההכרעה.

בפסק הדין נכתב כי הצוואה לא כללה את אישור העדים לכך שהמצווה הצהירה בפניהם שזו צוואתה - פגם שהפסיקה רואה בו פגם צורני מובהק, שמעביר את נטל ההוכחה לכתפי מבקש הקיום. "על התובע מוטל הנטל להוכיח את היסוד העובדתי", קבעה השופטת בהחלטתה, "שהמנוחה הצהירה בפני העדים שזו צוואתה קודם לחתימה עליה". אלא שהתובע לא הצליח לשכנע בכך. לא העדים, לא המסמכים, ולא התצהירים תמכו בטענה שהמנוחה כלל אמרה את המלים האלה.

יו"ר הרשות לני"ע, עו"ד ספי זינגר, צילום: גיא סידייו"ר הרשות לני"ע, עו"ד ספי זינגר, צילום: גיא סידי

רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן הרשתות וה-AI

הרשות יוצאת בקמפיין הסברה חדש שמבקש ללמד את הציבור לזהות סימני אזהרה לפני השקעה. על רקע העלייה החדה בהיקפי ההונאות בתחום הזה, כולל שימוש בכלים טכנולוגיים מתקדמים, ברשות מדברים על נזקים בהיקפים של מיליארדי שקלים. הקמפיין משלב טלוויזיה ודיגיטל ומבקש לעצור את ההונאות עוד לפני הכסף מועבר מהחשבון

עוזי גרסטמן |

רשות ניירות ערך (נינ"ע) משיקה בימים אלה קמפיין הסברה חדש שמטרתו לגרום לציבור לעצור רגע לפני שהוא לוחץ על כפתור ההשקעה. ברשות מסבירים כי בשנים האחרונות, וביתר שאת בשנה האחרונה, חל שינוי משמעותי באופן שבו פועלות הונאות משקיעים. אם בעבר מדובר היה בעיקר בהבטחות כלליות ובהצעות מפוקפקות שהגיעו במיילים או בשיחות טלפון, כיום ההונאות מתבצעות גם דרך רשתות חברתיות, פרסומות ממומנות וכלים טכנולוגיים מתקדמים, כולל שימוש בבינה מלאכותית (AI).

לדברי יו"ר הרשות, ספי זינגר, העלייה בהונאות מגיעה דווקא על רקע מגמה חיובית של מעורבות ציבורית בשוק ההון. "לצד העלייה המבורכת במודעות של ישראלים להשקעות וההשתתפות שלהם בשוק ההון, אנו עדים לקפיצת מדרגה טכנולוגית המקילה על הונאות משקיעים, כגון התפתחות הבינה המלאכותית", הוא אמר. זינגר הוסיף כי, "בשנה האחרונה אנו מטפלים בהונאות בהיקף מצטבר של מיליארדי שקלים" - נתון שממחיש עד כמה רחב ההיקף של התופעה ועד כמה הנזק אינו תיאורטי בלבד.

הקמפיין, שנושא את השם "שימו לב לדגלים האדומים", מבקש להנגיש לציבור סימני אזהרה פשוטים וברורים שיכולים להעיד על כך שמדובר בהונאה. את הקמפיין מובילה השחקנית נלי תגר, שמגלמת דמות שמציגה כיצד הונאות פיננסיות שינו צורה לאורך השנים - משיטות מוכרות כמו פירמידות פיננסיות והבטחות בסגנון הנסיך הניגרי, ועד לשיטות העכשוויות שמתחזות להשקעות לגיטימיות ומופיעות במעטפת מקצועית ומשכנעת.

ברשות מדגישים כי אחד המאפיינים החוזרים בהונאות הוא הבטחה לרווח גבוה ללא סיכון ממשי, לעתים תוך הפעלת לחץ לקבל החלטה מהירה, או הצגת התחייבויות שנשמעות מרגיעות מדי, כמו החזר כספי מובטח במקרה של הפסד. מסר נוסף שמודגש בקמפיין הוא העיקרון הפשוט שלפיו כשהצעה נשמעת טובה מדי, ייתכן מאוד שהיא אכן כזו. הקמפיין צפוי לעלות בטלוויזיה, במסגרת רצועת דקה ל-8, וכן בפלטפורמות דיגיטליות, למשך כשבועיים. ברשות מציינים כי מדובר רק בחלק ממכלול צעדים שננקטים כדי להתמודד עם הונאות משקיעים. לצד ההסברה לציבור, הרשות מפעילה גם כלים של פיקוח, אכיפה אזרחית ופלילית, וכן צעדים רגולטוריים שנועדו לצמצם את מרחב הפעולה של גורמים עברייניים.

כך למשל, הרשות השלימה באחרונה חקירה בפרשה שעניינה חשדות להונאת משקיעים בוולת'סטון, והיא פועלת להעברת התיק לפרקליטות. במקביל, מקודמת יוזמה להטמעת מנגנון אימות וזיהוי בפרסומות ממומנות ברשתות החברתיות. המהלך נועד לחייב את הפלטפורמות לוודא את זהות המפרסמים, ובכך להקשות על גורמים לא מזוהים, לרבות כאלה שפועלים מחו"ל ומתחזים לישראלים, לפרסם הצעות השקעה כוזבות.