שיפוצניק רומן
צילום: freepik prostooleh

גניבת זרע או רומן לוהט: האם השיפוצניק יצטרך לשלם מזונות?

גבר העוסק בשיפוצים ניהל רומן עם אישה נשואה, וסירב להכיר בתינוק שנולד.  האישה טענה כי בנה נולד כתוצאה מהרומן שניהלו וכי עליו לשלם לה מזונות, השיפוצניק מנגד טען כי האישה תכננה לגנוב את זרעו. מה פסק בית המשפט?
נחמן שפירא | (14)

סכסוך של אישה ושיפוצניק שניהלו רומן בזמן ששניהם היו נשואים לאחרים, הגיע לאחרונה לדיון בבית המשפט לענייני משפחה. בית המשפט עסק בתביעת המזונות אותה הגישה האישה שהספיקה בינתיים להתגרש מבעלה, כנגד הגבר - שיפוצניק שהינו נשוי, בטענה שבנה שנולד לה לאחר גירושיה הוא בנו הביולוגי של השיפוצניק. 

תחילתו של הסיפור באישה בשנות ה-40 לחייה, שחוותה קשיים בזוגיות שלה עם בעלה לו הייתה נשואה כ-20 שנים במהלכם הביאו לעולם חמישה ילדים. לקראת סוף נישואיה הכירה האישה שיפוצניק אמיד בעל עסק מצליח לשיפוצים. השיפוצניק הגיע לדירתה של האישה בשביל לבצע מספר תיקונים. לאחר הביקור,  החלו השניים במערכת יחסים אינטימית שהפכה לרומן סוער.

לאחר מכן החליטה האישה להתגרש מבעלה והיא מקבלת מזונות מביטוח לאומי עבור ילדיה. כתוצאה מגירושיה נותרה האישה ללא נכסים וללא זכויות כספיות והיא גם ללא השכלה. השיפוצניק מצדו החליט להמשיך בנישואיו ובמקביל להמשיך ברומן הסוער עם האישה.

כתוצאה מהרומן נכנסה האישה להריון, אך לאחר שסיפרה זאת לשיפוצניק הוא הגיב בכעס רב על העניין ודרש כי תבצע הפלה. האישה סירבה וטענה כי עקב אמונה הדתית היא לא תבצע הפלה. כתוצאה מההיריון החליט השיפוצניק לנתק איתה קשר ולהפסיק את הרומן.

 

בדיקת אבהות

לאחר הולדת התינוק התקשרה רעייתו של השיפוצניק אל האישה ודרשה ממנה לבצע בדיקת אבהות. לדברי האישה היא הסכימה לבצע את בדיקת האבהות אך השיפוצניק ניסה להתחמק מכך.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

לאחר שראתה כי השיפוצניק מתחמק ולא מוכן לבצע את בדיקת האבהות החליטה האישה לעתור לבית המשפט ולתבוע שבית המשפט לענייני משפחה יצווה על השיפוצניק לבצע בדיקת אבהות. בית המשפט פסק כי הבקשה מוצדקת וקבע כי יינתן צו ביניים במסגרתה השיפוצניק יבצע בדיקת רקמות לבדיקת הקשר הביולוגי שלו עם התינוק, ובנוסף ישלם מחצית מעלות הבדיקה.

למרות צו הביניים הנתבע השיפוצניק התחמק מהבדיקה וביצע אותה רק לאחר מספר פעמים, בנוסף סירב לשלם עבור הבדיקה כפי שפסק בית המשפט. התובעת נאלצה לשלם את העלות המלאה של הבדיקה. תוצאות הבדיקה שהוגשו לבית המשפט הוכיחו כי השיפוצניק הוא אכן אבי בנה של התובעת.

קיראו עוד ב"משפט"

 

פיצוי כספי ללא רישום

לאחר פסק הדין  החל השיפוצניק במסע לחצים על האישה בכדי שלא תרשום אותו במשרד הפנים כאבי בנה. התובעת טענה כי השיפוצניק הסכים לשלם לה סכום כסף מכובד בכדי שתימנע לרשום אותו במשרד הפנים כאבי התינוק.

התובעת ציינה כי מאז נולד בנה לא קיבלה תשלומי מזונות כלל מאבי בנה השיפוצניק עימו ניהלה רומן. בנוסף הוא נמנע מלבקר את בנו. התובעת טענה כי השיפוצניק הוא איש אמיד וכי הוא מתגורר עם אשתו וילדיו ברמת חיים גבוהה השמורה לאנשי העשירון העליון וכי בהימנעותו מתשלום מזונות הוא דן את בנו מחוץ לנישואין לרמת חיים דלה.

עו"ד אביטל בר נתן שייצגה את האישה טענה בדיון כי "הגבר הוא בעל עסק מצליח מאוד, המעסיק עובדים, מתגורר בדירת יוקרה ומחזיק במספר כלי רכב. התובעת, לעומתו, היא אם יחידנית קשת יום לשישה ילדים, שנאלצת לשאת לבדה בכל ההוצאות הכרוכות בלידת התינוק, ואף ערכה לו, על חשבונה, ברית מילה מכובדת".

 

700 אלף שקל

בכתב התביעה ביקשה התובעת כי בית המשפט יחייב את הנתבע לשלם לה דמי מזונות שוטפים וקבועים עבור בנם, החל מיום היוולדו, וזאת בסכום של 2,350 שקלים בחודש, עד הגיעו לגיל 18, או עד סיום הלימודים בתיכון, כשלאחר מכן הסכום יופחת בשליש.

השיפוצניק טען כי האישה גנבה ממנו זרע. לטענתו "מדובר במהלך קלאסי של גניבת זרע. לטענתו, התובעת טמנה לו פח, כשתכננה מראש את מהלך הבאת הילד לעולם מזרעו, וזאת במטרה אחת – להוציא ממנו כספים".

 בנוסף טען כי האישה תכננה את גניבת הזרע ולכן לא השתמשה באמצעי מניעה. למרות זאת טען השיפוצניק כי לאות מחווה של לב טוב הוא מוכן להסכים לשלם את דמי המזונות של 2,350 שקל בחודש ו-300 שקל הוצאות מגורים. בית המשפט לענייני משפחה בירך את הצדדים על ההסכמה ונתן להם תוקף של פסק דין.

אם נסתכל רק על העניין הכספי, אז בסך הכל ניתן לסכם את הרומן של השיפוצניק עם האישה הנשואה  ככזה שעלה לו מעל 700 אלף שקל, בהחלט לא שיפוץ רווחי.

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    אני 18/06/2023 11:39
    הגב לתגובה זו
    אבל האמונה לא הפריעה לה לבגוד בבעלה? אז יש אמונה או אין?.. לא ברור.
  • 9.
    שון 18/06/2023 09:24
    הגב לתגובה זו
    בואו ולא נשכח שמדובר בגבר בוגד, אדם שבדג באשתו ובילדיו בשביל 15 דקות של הנאה מינית, לאחר מן בגד באשה שעמה שכב וסירב לבצע אפילו בדיקת אבהות, לאחר מכן רצה לבגוד גם בילדו ולהדירו מכסף. בושה של אדם! יצא בזול הבוגד, וחבל!!! היה צריך לשלם יקר ולקבל עונש הולם לאנשים שלא ניתן לסמוך עליהם בגרוש!!!
  • טל9 18/06/2023 13:56
    הגב לתגובה זו
    ניראה ששני הצדדים ראויים האחד לשני
  • 8.
    רווק 17/06/2023 16:24
    הגב לתגובה זו
    והיא הסכימה, שילמתי עבור הפלה פרטית. עד היום אני מצטער על כך, היה אמור להיות לי ילד, ואין לי.
  • 7.
    מומחה משפטי 16/06/2023 16:35
    הגב לתגובה זו
    העליון כבר קבע שיש חיוב מזונות לגבר אפילו במקרים של גניבת זרע מוחלטת (למשל כשהאישה הוציאה מהפח קונדום משומש) ובטח במקרה כזה שהוא סתם טוען שהיא אמרה שהיא לוקחת גלולות ושיקרה אבל הוא שכב מרצונו ללא הגנה. 2,350 ש"ח מזונות לחודש זה קרוב למינימום, ובהתחשב בזה שהוא תואר כעשיר, בית המשפט כמעט בוודאות היה פוסק לו יותר.
  • 6.
    דמיקולו פיזדמטה 15/06/2023 20:08
    הגב לתגובה זו
    כשהיא נשואה, את המזונות היה משלם בעלה. כן, כן, במדינה הליברלית שלנו, בית המשפט החילוני היה פוסק שטובת הילד מחייבת שהבעל הנבגד יהיה האבא בפועל כדי שהילד לא יהיה ממזר לפי ההלכה. הזוי, אבל ככה זה דת. הזוי.
  • 5.
    ילדים מסכנים (ל"ת)
    חתונה לבנה 15/06/2023 19:01
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אוריה 15/06/2023 18:22
    הגב לתגובה זו
    משלם מזונות כמו פרייאר והבן שלי לא מכיר בי כאבא שלו, למרות שאני פונה אליו דרך האמא כי הוא מסנן אותי, הוא בן 15 כול זה בגלל לילה מחורבן בלי אמצעי מניעה,. זה תיק לכול החיים
  • 3.
    צפי 15/06/2023 16:04
    הגב לתגובה זו
    גבר. בא לך לשכב עם אשה נשואה או רווקה? תעשה את זה חכם. תמיד עם קונדום.נשים דעתן קלות. גברים חוטפים את זה בגדול.
  • 2.
    דמיקולו פיזדמטה 15/06/2023 14:17
    הגב לתגובה זו
    זה לא על חשבונה, זה על חשבוננו. האישה נתמכת ע"י ביטוח לאומי. כשעושים את החשבון כמה הדת ההזויה הזאת עולה לנו, גם מקרים כאלה צריך לחשבן.
  • כמה אפשר להסית? 16/06/2023 16:38
    הגב לתגובה זו
    זה שאם אין לה כסף היא לא הייתה צריכה לעשות משהו "מכובד" אני מסכים, אבל זה משהו שהיא בחרה לעשות עם הכסף שנתנו לה בכל מקרה, וגם לגויים שלא עושים ברית מילה נותנים בדיוק אותו דבר.
  • היתה צריכה לעשות ברית מילה לשיפוצניק והכל היה מסתדר... (ל"ת)
    יפית 15/06/2023 19:01
    הגב לתגובה זו
  • כשמך כן אתה (ל"ת)
    צפי 15/06/2023 16:05
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    העונש לבוגדים 15/06/2023 13:11
    הגב לתגובה זו
    רצה לZיין ומצא את עצמו בבור של 700 אלף שקל. ועוד עם אישה בת 40 אחרי 5 לידות. בכסף הזה יכל לעשות אינספור פעמים את "גברת" פין-אסס, למשל.
צוואה ירושה
צילום: Istock

אלמנה, צוואה ומצבה: כך נדחתה תביעה על דירה, כספים והוצאות קבורה

בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה קבע כי הסכם ממון וצוואה ברורים גוברים על טענות לשיתוף רכושי. אלמנה שנישאה בשנית ניסתה לקבל זכויות בדירה שירש בעלה השני ויתרות כספיות, ואף דרשה מילדיו מנישואיו הקודמים הוצאות קבורה, אך תביעתה נדחתה כמעט במלואה, תוך ביקורת חריפה על התנהלותה והאופן שבו הונצח המנוח על מצבתו

עוזי גרסטמן |

בערוב ימיו של המנוח, שנים לאחר שנישא בשנית וערך הסכם ממון מסודר ואף צוואה מפורטת, נדמה היה כי קווי הירושה והרכוש ברורים. אלא שלאחר פטירתו התברר כי הדברים רחוקים מלהיות פשוטים. אלמנתו פנתה לבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה וביקשה להצהיר על זכויות נרחבות בנדל"ן ובכספים, בטענה לשיתוף רכושי מכוח הסכם הממון שנחתם בין בני הזוג. מנגד, עמדו שלושת ילדיו של המנוח מנישואיו הראשונים, שטענו כי רצון אביהם היה ברור וחד־משמעי, וכי הצוואה וההסכם אינם מותירים מקום לפרשנות שהאלמנה מבקשת לאמץ.

פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי השופט אורן אליעז, מציג תמונה מורכבת של יחסי משפחה טעונים, פרשנות חוזית קפדנית, ועימות חריף סביב שאלות של ירושה, כבוד וזיכרון. בסופו של יום קבע בית המשפט כי מרבית טענות האלמנה דינן להידחות, וכי אין לה זכויות בדירה שאותה ירש בעלה מהוריו, אין לה חלק בכספים שהיו בחשבונו הפרטי, ואף אין מקום לחייב את ילדיו בהוצאות הקבורה, בין היתר נוכח האופן שבו בחרה להקים את מצבתו.

הזוג נישא ב-1997, כשלכל אחד מהם היו ילדים מנישואים קודמים. כשנתיים לאחר מכן הם חתמו על הסכם ממון שאושר כדין בבית המשפט. בהסכם הוסדרו במפורש נכסים שהיו לכל אחד מהם ערב הנישואים, וכן נקבעו כללים לגבי הרכוש שייצבר במהלך החיים המשותפים. ב-2004 ערך המנוח צוואה, שבה ציווה את מרבית רכושו - ובכלל זה נכסי מקרקעין - לשלושת ילדיו, תוך שהוא מותיר לאשתו השנייה סכום של 100 אלף שקל ומכונית אחת.

לאחר פטירתו ב-2020 ניתן צו לקיום הצוואה, ללא כל התנגדות מצד האלמנה. ואולם כמה חודשים לאחר מכן הוגשה התביעה, שבה ביקשה האלמנה להצהיר כי רבע מהזכויות בדירה מסוימת - שהם מחצית מזכויותיו של המנוח - שייכות לה. הדירה, שהתברר, נתקבלה בירושה על ידי המנוח מהוריו, ונרשמה על שמו בלבד. עוד דרשה האלמנה מחצית מיתרות חשבונות הבנק, רישום המכונית על שמה, תשלום של 100 אלף שקל בהתאם לצוואה, וכן החזר של כ-10,400 שקל בגין מחצית מהוצאות הקבורה והאבל.

האלמנה טענה כי הרישום אינו משקף את ההסכמות האמיתיות

בית המשפט בחן בראש ובראשונה את שאלת הזכויות בדירה. נקודת המוצא היתה רישום המקרקעין, המהווה ראיה חותכת לבעלות. אלא שהאלמנה טענה כי הרישום אינו משקף את ההסכמות האמיתיות, וכי לפי הסכם הממון כל רכוש שנצבר במהלך הנישואים, כולל ירושות, הוא רכוש משותף. השופט אליעז דחה את הטענה הזו מכל וכל. הוא קבע בפסק הדין שפורסם שההסכם כולל הוראות ברורות, שלפיהן שיתוף רכושי חל רק על נכסים שיירשמו על שם שני בני הזוג. סעיף 5 להסכם, כך נקבע, מבהיר כי שותפות נוצרת כשהרכוש "יירשם על שם הצדדים", בין אם בלשכת רישום המקרקעין ובין אם במקום רישום אחר.

תאונת דרכים
צילום: depositphotos

יקבל פיצוי של 1.5 מיליון שקל גם בלי פגיעה מוכחת בהכנסה

בית משפט השלום בהרצליה פסק פיצוי חריג בהיקפו לצעיר שנפגע בתאונת דרכים, אף שחזר מיד לעבודה והצטיין בלימודי התואר השני שלו. השופטת קבעה כי למרות ההצלחה המקצועית והאקדמית, מצבור הנכויות והפגיעה הרפואית עלולים להשפיע בעתיד על כושר ההשתכרות שלו, ויש לפצות כבר היום

עוזי גרסטמן |

בערב קיץ של אוגוסט 2022, תאונת דרכים אחת קטעה באחת מסלול חיים שנראה אז ברור למדי. צעיר בן 24, סטודנט למשפטים שעבד במקביל במשרד עורכי דין, מצא את עצמו מתמודד עם כאבים, סחרחורות, צפצופים באוזניים וקשיים נפשיים שילוו אותו גם שנים אחרי. כלפי חוץ, דבר כמעט לא השתנה. הוא חזר מיד לעבודה, המשיך בלימודים, סיים תואר ראשון, החל תואר שני ואף הצטיין בו. אבל מתחת לפני השטח, כך קבע בית המשפט, נוצרה פגיעה מורכבת, מצטברת, כזו שעלולה לכרסם בכושר עבודתו בעתיד, גם אם בהווה היא כמעט ואינה ניכרת.

בפסק דין מפורט שניתן בדצמבר 2025 בבית משפט השלום בהרצליה, פסקה השופטת הבכירה לימור רייך פיצוי כולל של כ-1.43 מיליון שקל לטובת התובע, בתביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים נגד כלל חברה לביטוח. הסכום הגבוה נפסק אף שהנתבעת לא חלקה על כך שהתובע לא הפסיד שכר בעבר, ואף המשיך להתקדם במסלולו המקצועי והאקדמי. לב המחלוקת, כפי שהגדירה השופטת, היה סביב שאלת הנזק, ובעיקר שאלת הפער בין הנכות הרפואית לבין הנכות התפקודית.

על פי פסק הדין, האחריות לתאונה לא היתה שנויה במחלוקת. המחלוקת נסובה כולה סביב היקף הפיצוי. לצורך כך מונו ארבעה מומחים רפואיים מטעם בית המשפט: בתחום האורתופדיה, הראומטולוגיה, הפסיכיאטריה ואף בתחום אף אוזן גרון. חוות הדעת לא נסתרו, והמומחים אף לא נחקרו עליהן. בסופו של דבר נקבע כי לתובע נותרה נכות רפואית צמיתה משוקללת בשיעור של 33.45%.

הנכות הזו לא היתה נקודתית או ממוקדת בפגיעה אחת בלבד. בתחום האורתופדי נקבעה לתובע נכות קלה בגין הגבלות בתנועות עמוד השדרה הצווארי והמותני. בתחום הראומטולוגי אובחנה תסמונת פיברומיאלגיה, עם נכות לצמיתות בשיעור של 5%, תוך ציון כי קיים סיכוי לשיפור מסוים בעתיד אך לא להחלמה מלאה. בתחום הפסיכיאטרי נקבע כי התובע פיתח הפרעת הסתגלות עם תסמינים חרדתיים, דיכאוניים ואלמנטים פוסט־טראומטיים, אם כי הנכות הזו הופחתה בשל חפיפה עם מצבו הקודם והפיברומיאלגיה. בתחום אף־אוזן־גרון נקבעה נכות משמעותית יחסית בגלל טנטון קבוע וסחרחורות.

הנתבעת ביקשה להמעיט במשמעות הכלכלית

אלא שהנתבעת ביקשה להמעיט במשמעות הכלכלית של כל אלה. לטענתה, גם אם קיימת נכות רפואית לא מבוטלת, בפועל אין לה כמעט השפעה תפקודית. התובע, כך נטען, עובד במשרה מלאה, השלים התמחות, לומד לתואר שני ואף עושה זאת בהצטיינות. מכאן, לטענת חברת הביטוח, הנכות התפקודית נמוכה בהרבה, ולכל היותר עומדת על 10%. השופטת רייך דחתה את הטענה הזו, אך גם לא אימצה באופן מלא את עמדת התובע. בפסק הדין הודגש כי אין עדות לכך שהנכות הרפואית זהה לנכות התפקודית. “הנכות התפקודית נקבעת בידי בית המשפט על יסוד מכלול הראיות והנסיבות שלפניו”, נכתב בפסק הדין שפורסם, תוך הפניה לפסיקה הקיימת. עם זאת, נקבע כי אין להתעלם מהשפעתן המצטברת של הנכויות, גם אם בשלב זה אין להן ביטוי ישיר בשכר או בהיקף העבודה.