עושים סוף לחאפרים: כך המדינה תמנע מקבלנים עבריינים להשתלט על הענף
איך מונעים רשיונות מקבלנים המעורבים בפשיעה חמורה בענף הבניין והאם פקחים יוכלו למנוע מהם להשתלט על הענף? שר הבינוי והשיכון, יצחק גולדקנופף, מביא לקריאה ראשונה במליאת הכנסת תיקונים לחוק רישום קבלנים, שיאפשרו שימוש במודיעין ממשטרת ישראל לצורך מניעת רישיונות מקבלנים המעורבים בפשיעה.
היום תובא לקריאה ראשונה במליאת הכנסת כשמספר נספחים מצורפים לה ומפרטים את עיקרי התיקונים:
1. הרחבת סמכויות רשם הקבלנים למנוע רישום בפנקס הקבלנים או לבטלו לפי מידע מודיעיני ממשטרת ישראל – יורחבו סמכויותיו של רשם הקבלנים לפעול מול קבלן על סמך מידע מודיעיני שהתקבל מהמשטרה הקושר את הקבלן לפשיעה חמורה ומאורגנת. זאת נוכח תופעות חמורות הקיימות בענף, כדוגמת גביית דמי חסות, סחיטה באיומים, איום על קבלנים ודחיקתם החוצה מפרויקטים ועד כדי דחיקתם מעיסוק בענף בכללותו. יצוין כי לתופעות אלו השפעות כלכליות משקיות רחבות, בין השאר, בשל פגיעה בתחרות בין הקבלנים בשוק והעלאת מחירי העבודות, הגוררות בהמשך עלייה במחירי הדיור וההוצאה הציבורית וירידה ברמה המקצועית של הקבלנים.
2. הסמכת מפקחים מבין עובדי משרד הבינוי והשיכון לאכיפת הוראות חוק הרישום לקבלנים – שר הבינוי והשיכון יוסמך למנות מפקחים מבין עובדי משרדו על מנת להגביר את אכיפת חוק רישום קבלנים באתרי הבנייה. מפקחים אלו יוסמכו להגיע לאתר בו מבוצעות עבודות הנדסה בנאיות, לדרוש ולקבל מידע ומסמכים הנוגעים לאכיפת החוק, כולל מסמכים המעידים על הקבלנים הפועלים באתר, ממי הם קיבלו את העבודה באתר ולמי הן הסבו אותן. מחלקה ייעודית הוקמה בשנה האחרונה באגף רשם הקבלנים במשרד הבינוי והשיכון.
התיקונים והמנגנונים המוצעים בחקיקה זו צפויים להגביר את האכיפה של עבירות בנייה ללא רישיון מתאים ויצמצמו את פעילות הפשיעה החמורה והמאורגנת בענף.
יצחק גולדקנופף, שר הבינוי והשיכון: "תיקוני החקיקה שמביאה היום הממשלה לפני מליאת הכנסת, בהובלתי, הם חלק מתהליך שנועד להביא לקידומו של ענף הבנייה בישראל ולשיפור ברמת הבנייה, למען הציבור. תופעות של פשיעה מייצרים אפקט מתרחב של פגיעה והורדת היעילות בשוק. אני סמוך ובטוח כי תיקונים אלו לצד שאר הפעילויות שאני מוביל במשרד יובילו לבנייה איכותית ובמחירים טובים יותר".
- רשות שדות התעופה מזהירה מעוקץ חדש בנתב"ג
- "שכר העבודה של השיפוצניק הוכפל": בדקנו - כמה עולה לשפץ דירה קטנה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 5.הומלס 05/08/2024 13:02הגב לתגובה זואין חולק שיש צורך בפיקוח על קבלנים, אולם השימוש ב"מידע מודיעיני" הוא פסול. אם המידע המודיעיני הוא מוצק אז תציגו עובדות, ותגישו כתבי אישום ושהמחוקק ידאג לקנסות משמעותים ומעבר לכך זמן בכלא.
- 4.שונטל 05/08/2024 12:18הגב לתגובה זובורחים באמצע עבודה מתחזים
- 3.אודי 05/08/2024 11:22הגב לתגובה זומגיישים לך בית ברמה של עזה ורפיח
- 2.מי יעצור אצ החאפרים ממשלה של עבריינים?? 05/08/2024 11:21הגב לתגובה זומי יעצור אצ החאפרים ממשלה של עבריינים??
- 1.אפק 05/08/2024 11:13הגב לתגובה זושל המדינה והצבא. איפה הייתם 15 שנה רק טיפחתם את משפחות הפשע ואת הפרוטקשיין במקום לטפל בהם. ככה זה כששר המשפטים מתרועע עם עבריינים. כל זה רק בשביל הקולות של חברי מרכז הליכוד המושחתים שמנהלים את החתכים והשרים המושחתים שעובדים בשבילם במקום בשביל העם והמדינה. צריך להוציא מהם את הכוח ולבטל אותו בשינוי הבחירות לאזוריות, כל אזור יבחר המועמדים שלו וככה חברי המרכז ינוטרלו ואיתן לא יגיעו לכנסת הח"כים גושי החרא והשרים הנבלות ויגיעו אנשים ישרים במקום.

קיבלתם דירה בירושה? כך תנהלו נכון את הנכס
בישראל מועברות בכל שנה אלפי דירות ליורשים - חלקן נמכרות מיד וחלקן מצטרפות לשוק ההשכרה. מה עושים כשהדירה לא תואמת את הצרכים, איך מתמודדים עם שותפות כפויה, מה המשמעות המיסויית, ואיך
נערכים מראש? באנו לעשות לכם סדר וגם - הטרנד החדש של העברת ירושה ישירות לנכדים
ישראלים רבים חולמים שתיפול עליהם דירה מהשמיים או לפחות לקבל אחת בירושה מקרוב שנפטר בשיבה טובה, אבל כשזה קורה זה לא תמיד כל כך פשוט, וצריך לדעת להתמודד עם האתגרים הנלווים.
לפי נתוני אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, בכל שנה נמכרות בישראל כ-8,000 דירות בממוצע שהתקבלו בירושה. מדובר על מספר משמעותי, שאם משווים אותו לשוק החופשי - הוא שווה לנתח של כ-10 אחוזים מסך העסקאות. העניין הרב שדירות בירושה מעוררות בשוק מתרחש בעיקר כי דירות אלה משפיעות על המחירים, על היצע הדירות להשכרה וגם על קצב התחלופה בשוק. לצד הדירות שנמכרות, חלק גדול מהיורשים בוחרים להשכיר את הנכס. בתקופה של ריבית גבוהה, דירה מניבה יכולה להיות השקעה משתלמת יחסית, עם תשואה שנתית של 2.5-4%, לעיתים אפילו יותר - בעיקר בפריפריה הרחוקה. מצד שני, לא כל יורש מעוניין להפוך למשכיר, והמורכבות מתעצמת כשמדובר בכמה יורשים שמחזיקים בנכס במשותף.
ביום שני זה קורה:
הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה
השותפים שלא בחרתם
אחת הבעיות המרכזיות בירושות היא השותפות הכפויה. כשאחים או קרובי משפחה יורשים נכס ביחד, הם הופכים לשותפים בניהולו - למרות שלא בחרו בכך. בשלב הזה נולדות מרבית המחלוקות: אחד רוצה למכור, אחר מעוניין להשכיר, ולעיתים מישהו מבקש לגור בדירה. האינטרסים השונים מובילים למתח במשפחה, שבמקרים רבים גולש לסכסוכים משפטיים.
- הצוואה החדשה נפסלה - זו מ-2003 היא הקובעת
- אחרי רכב ו-3 מיליון שקל - בת הזוג רצתה עוד מהעיזבון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדרך כלל הפתרון המועדף הוא חלוקה ברורה - באמצעות אמנה משפחתית שמסדירה מראש את ההתנהלות או באמצעות חלוקה של הנכסים, כך שכל יורש יקבל דירה או נכס אחר. כאשר אין הסכמה, ניתן להגיש תביעה לפירוק שיתוף, אבל החסרון בכך הוא שהנכס נמכר כמעט תמיד במחיר שנמוך משמעותית ממחיר השוק - בעיקר בגלל שרוצים למכור מהר ולא לחכות לתנאי שוק אופטימליים. בנוסף, התהליך כרוך בשכר טרחה גבוה, ובסופו של דבר כל הצדדים מפסידים.

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- השכירות בתל אביב ממשיכה לעלות ולמה זה עשוי להימשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.
