שרונה: כמה עולה דירה ממוצעת, ומה המחיר למ"ר בשכונה שנחשבת לטובה ביותר בארץ
לא בטוח שזה הדבר הראשון שיעלה לכם לראש כשישאלו אתכם מה השכונה הכי איכותית בישראל, אבל על פי סקר הלמ"ס - התשובה היא שרונה.
את זה אתם בטח מכירים. הכניסה למתחם שרונה (תמר מצפי)
המיקום שלה נהדר. היא נמצאת במרכז תל אביב, במיקום היסטורי של המושבה החקלאית בעל השם הזה ממש ליד נחל איילון. כאשר תושבי המושבה גורשו לאירופה במלחמת העולם השנייה, עיריית תל אביב החליטה לאמץ אותה. היא נמצאת במיקום נהדר - מצפון לשכונת יד חרוצים, ממערב למונטיפיורי, בקצה השני של איילון (ממש ממול) - שכונות ביצרון ונחלת יצחק, ממש ברגל ללב תל אביב, ואם אף אחד לא שומע - גם לבור בקריה.
קשה לדבר על שרונה מלי להזכיר את המתחם שבה, שמכיל חנויות ומרכזי מסחר ומשרדים. השוק הוא האטרקציה המרכזית. הוא פועל תחת חברות כמו ביג ומגה אור ויש בו עשרות דוכנים, מסעדות, בתי קפה ועוד, כשמעליהם שלושה מגדלים. היום יש במתחם 30 מבנים לשימור, חלקם שייכים לחברת רוגובין. לשכונה יש גם זיכרון שקשה מאוד למחוק - הפיגוע ביוני 2016 שבו נרצחו ארבעה בני אדם. רגע שלתושבי השכונה קשה מאוד למחוק ועדיין - המסעדות מלאות.
שרונה יקרה מהממוצע בתל אביב בכל פרמטר: שכירות, מחירי הדיור (החודשים האחרונים הוכיחו שהם יודעים להתנהג הפוך), וההיצע שם נמוך. כשההיצע נמוך והביקוש יורד, הוא לא בהכרח מדביק את הביקושים ולכן לא תראו ירידת מחירים דרסטית באזורי ביקוש. אתם כבר הבנתם איך זה עובד: מדינת ישראל במלחמת חורמה נגד מחירי הדיור, אבל לא מטפלת בהיצע. מישהו כבר ניסה ללחוש את זה על אוזנה בעבר.
בבנק ישראל סבורים שהעלאות תכופות של הריבית תוביל לירידה משמעותית. וזה לא עובד על שכונות כאלה. זה יכול לעבוד בשכונות משניות או בשכונות בפריפריה - אבל במה שנוגע לשכונה הכי טובה בארץ - אל תצפו שיורידו לכם מליונים כשיש עוד עשרות (שאולי ירד מספרם, אבל צריך רק קונה אחד לבית) שממתינים בתור.
אגב, לשכונה הזאת יש עוד הישג ששמור לה: מגזל עזריאלי שרונה הוא הגבוה בישראל. לפני כמעט שנה וחצי התקבל היתר בניה להקמת מגדל הספירלה המטורף של עזריאלי, בן 91 קומות ו-350 מטר. והוא אמור לשבור את שיא הגובה למגדל בישראל אחרי שיאוכלס בתחילת 2026.
הערה נוספת לפני שנצלול למספרים: אם תהיתם מה אומרת ההישג "השכונה האיכותית בישראל", אז נסביר: אוכלוסיית המגדלים נמצאת במדרג הסוציו-אקונומי הגבוה בישראל. חשוב להבהיר עוד קודם: לכל קומה יש משמעות, אבל אם תעלו לקומות 30 ומעלה - המחיר למטר יכול להיות כמעט דמיוני - סביב 65 אלף שקל ויותר למטר.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- רמ"י שיווקה כ-10 אלף דירות ברחבי הארץ; טרם פורסמה חוברת למכרז
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- רשות המסים לא קונה את המשחקים של הקבלנים - דורשת מע"מ על...
אז כמה עולה בית בשרונה?
המראה של בתים לשימור לצד מגדלים, הוא יפה ומתאים למקומות אחרים שאפשר לראות במדינות ותיקות יותר באירופה. רגע אחד אתה בניו יורק, ושניה אחרי בזיכרון יעקב. לבתים לשימור אין ערך, הם שווים בדרך כלל הרבה יותר. בדקנו את מחירי הדירות הרגילות.
מספיק לקחת את הפרויקט המרכזי והמוכר בשכונה, של גינדי, כדי להבין את המגמה. תחילת 2022: סביב 52 אלף שקל למטר. קיץ 2022: 52-57 אלף שקל למטר, משהו כמו 5.5 מיליון שקל בקומה ממוצעת לדירת 4 חדרים. סוף השנה: סביב הרף הזה, כשחלק מהדירות נמכרו במחירים גבוהים יותר, במיוחד בקומות הגבוהות, שם לדירה, ובעיקר לבעלי הממון עם הון עצמי מלא ואפס אחוז ריבית - אין מחיר. בחודשים האחרונים יש התמתנות, אבל ממש לא נפילת מחירים. הביקושים עדיין גבוהים.
רוצים לקבל עוד אינדיקציה טובה למחירי הדיור בשכונה? המגדל של גינדי שיסתיים בסוף 2026 מכר כבר לפני שנתיים במחיר של 51-52 אלף שקל. שתי הדירות האחרונות שם נמכרו במחירים של 59 ו-65 אלף שקל. המחיר השני חוצה את הרף בגלל שהוא בקומה 32.
חשבנו שהרף כבר נחצה, עד שקפצנו לבקר בפרוייקט של איציק תשובה, בקפלן 6, בית הסופר. מאוקטובר האחרון ועד חודש מרץ תשובה מכר רק 6 דירות. אבל המחיר הממוצע נע סביב 76 אלף שקל למטר. זה גבוה גם לרמת תל אביב, אבל הוא מבטיח דירות פרימיום - אז קונים. באותו פרויקט, אגב, נמכרה לאחרונה דירה ב-4.25 מיליון שקל. איך המחיר כל כך זול? פשוט: 58 מ"ר, דירת 2 חדרים. זה המחיר באזור כיום.
אם אתם רוצים לשכור, יהיה לכם קשה מאוד. 12-14 אלף שקל עבור דירת 4 חדרים, זה מחיר נורמלי. במעגל הראשון לתל אביב, רמת גן למשל, אפשר לשכור דירה וחצי, אולי 2, אם ממש מתאמצים בסכום הזה.
עסקאות אחרונות, שכונת שרונה
גינדי תל אביב, 89 מ"ר, 4 חדרים, קומה 10 - 4.56 מיליון שקל.
קפלן 6, 197 מ"ר, 4 חדרים, קומה 7 (פנטהאוז) - 15.84 מיליון שקל.
גינדי תל אביב, 95 מ"ר, 4 חדרים, קומה 7 - 5.68 מיליון שקל.
גינדי תל אביב, 141 מ"ר, 5 חדרים, קומה 17 - 8 מיליון שקל.
גינדי תל אביב, 141 מ"ר, 5 חדרים, קומה 15 - 6.65 מיליון שקל.
קפלן 6, 58 מ"ר, 2 חדרים, קומה 4 - 4.25 מיליון שקל.
- 8.אחד העם 29/05/2023 09:19הגב לתגובה זויקר בטירוף, מתאים לכל יורמי ההייטק מת"א
- 7.רוי 29/05/2023 07:41הגב לתגובה זומטרד זו מחלה קשה
- 6.דן 29/05/2023 07:27הגב לתגובה זותל אביבים אמתיים לא רוצים לגור בשרונה. יש מלא אזורים איכותיים ולצערי גם יקרים יותר.
- 5.נו 29/05/2023 07:03הגב לתגובה זוהתרסקות מחירים, צניחה במחירים, ועוד קשקשת פנטזיונרית?... תפנימו, ההיצע בטבעת הראשונה לת"א ובשכונות מבוקשות רק יורד, בוודאי לדירות חדישות, אז למה אתם מחכים בדיוק? שאיזה הומלס קשקשן ינסה לחבל לכם שוב ושוב בעיסקאות, רק כדי שהוא לא ישאר מאחור לבד?!
- 4.כתבה פרסומית על אזור בעייתי, ברמת בניה מתחת לממוצע. (ל"ת)דודי 29/05/2023 00:32הגב לתגובה זו
- 3.מה בדיוק איכותי בגוש הבטון הזה שנמצא במוקד של רעש קבוע? (ל"ת)בכר 28/05/2023 22:17הגב לתגובה זו
- 2.והכי חשוב אין ביביסטים בבניין (ל"ת)נצי 28/05/2023 21:36הגב לתגובה זו
- 1.שולתתתת1 28/05/2023 21:23הגב לתגובה זואין היגיון כלכלי ברכישת דירה בכזה מחיר. אפשר לחיות חיים שלמים עם מחיר דירה כזה.

מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר.
ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות.
במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.
ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים.
- ינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"
- מחירי הדירות בגבעתיים ועסקאות אחרונות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.

מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר.
ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות.
במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.
ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים.
- ינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"
- מחירי הדירות בגבעתיים ועסקאות אחרונות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.