הסבת משרדים למגורים: איך עושים זאת נכון?
בשורה חשובה לרוכשי הדירות – וועדת הפנים של הכנסת החליטה, בקריאה ראשונה, לאשר הסבת 30 אחוזים משטחי המשרדים המתוכננים לטובת דירות מגורים. מזה שנים שרשויות התכנון מאשרות שטחי משרדים ותעסוקה ללא יחס תואם לביקוש. וזאת בזמן שקיים מחסור גדל והולך של שטחי מגורים. מעבר לכך שמהלך כזה יביא להגדלת היצע הדיור בזמן קצר יחסית, הוא גם יענה על הצורך בעירוב שימושים בסביבה העירונית, צורך חשוב שהתעורר ביתר שאת בתקופת הקורונה.
יחד עם זאת, ובמיוחד מניסיון העבר, חשוב שמקבלי ההחלטות יידעו לבצע את המהלך באופן הנכון וסוף מעשה במחשבה תחילה. מדובר בפוטנציאל אדיר של מיליוני מ"ר שמפוזרים במקומות שונים בארץ. כדאי שמוסדות התכנון טרם יחליטו היכן וכמה מ"ר להסב לשטחי מגורים יבצעו בדיקה מעמיקה של השוק. למשל, באזור המע"ר של תל אביב, מצד אחד יש מחסור משמעותי במגורים בסביבה הזו וההגיון הוא שיסבו שם שטחים גדולים של משרדים, אבל מן הצד השני באזור הזה גם הדרישה למשרדים היא גבוהה וצריך למצוא את נקודת האיזון הנכונה.
לא פחות חשוב, הניסיון בארץ של בניינים מעורבי שימושים הוא מועט. איך יראה תמהיל הדירות העתידי באותם מתחמי משרדים שיהפכו לבעלי שימושים מעורבים? האם, למשל, יהיה פיקוח מלמעלה על גודל הדירות שיקודמו, ואיזה אחוז מתוכן יהיה מיועד לדיור בר השגה, או שמא ההחלטה תהיה בידי כל יזם וכל קבלן, על פי ראות עיניו?
בנוסף, ניתן לראות את ההבדל הגדול בין הזינוק במחירי הדיור, יותר מ-100% בעשור האחרון, לבין מחירי המשרדים, שלא עלו כמעט באותה תקופה. המשמעות היא ברורה: ראשי הערים מעדיפים הרבה יותר את המשרדים מאשר את התושבים. עדיף להם שתושבים יגורו בעיר אחרת ויבואו לעבוד בעיר שלהם. למה? כי על כל תושב העירייה מפסידה כסף (תשלומי הארנונה לא מכסים את עלויות התושבים) ואילו משרדים משלמים לעירייה פי 5 והעירייה כמעט לא צריכה להוציא עליהם כסף.
- כך נעשה ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם
- 76.5 אלף דירות החלו להיבנות השנה - אבל ברבעון האחרון הקצב הואט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לכן שאלה חשובה נוספת היא מה יהיה חלקן של העיריות והרשויות המקומיות שבהן ממוקמים אותם מתחמים. האם יהיה מנדט לרשויות להחליט כראות עיניהן היכן ייבנו אותן דירות, או שמא תהיה זו הנחייה של ועדות התכנון המחוזיות והארציות? מה יקרה, אם באותה סיטואציה עיריות שיחפצו בארנונה לעסקים יותר גבוהה, יתנגדו מסיבה זו או אחרת להחלטה?
נקודה חשובה נוספת היא הפיתוח הסביבתי באותם מתחמים. מדובר במבנים שתוכננו להיות משרדים בלבד ובהתאם לכך תוכנן הפיתוח. קיים צורך לשנות את הפיתוח שיהיה מותאם לצורכי מגורים, לרבות הקמת שירותים עירוניים כגון מוסדות חינוך, תרבות ובילוי, מסחר שכונתי, פארקים וגני שעשועים.
יש כמובן לנצל את ההזדמנות ולשנות את המגמה בשנים האחרונות של עודף בדירות גדולות לעומת מחסור גדל והולך בדירות קטנות, במיוחד באזורי הביקוש בהם ממוקמים מירב מתחמי העסקים.
- דיור ציבורי - בישראל זה חלום, באירופה מציאות נגישה
- גם בישראל: בני 30+ חוזרים לגור עם ההורים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%
תכנון נכון שיביא בחשבון את כל הפרמטרים יכול להגדיל את היצע המגורים משמעותית, ואולי יעזור במשהו לעצירת המגמה של עליית מחירי הדיור.
צילום: אלן צ'פלסקי
*דליה עסיס היא שמאית מקרקעין, מתכננת ערים ומרצה באוניברסיטת בר-אילן
- 4.איך נותנים לכם לכתוב שטויות (ל"ת)יעקב 24/10/2021 13:21הגב לתגובה זו
- היצע לביקוש=מצליח! 25/10/2021 09:07הגב לתגובה זולהוריד מייד ל50% חתימות דיירים לפינוי בינוי בתמא38/3. על המדינה להתערב במשבר ולממן תשתיות בהתאם. זו התוכנית היחידה שעובדת עם קבלות, במיוחד באזורי הביקוש!. שאר תוכניות הממשלה ומשרד השיכון הן ללא התכנות תפעולית וכלכלית, יגרמו לביזבוז,לסחבת ביורוקרטית לעוד המון שנים והתגברות אסון הדיור עם תוצאות קשות
- 3.Sb210837 24/10/2021 13:02הגב לתגובה זויש לבנות רק דירות גדולות ואז לתת את ההנחה בתשלומים השונים לארנונה /מיסי למיניהם לבעלי זכאות. לוקחים משאב יקר ובמקום לבנות משהו נורמלי פשוט הולכים הפוך ומתאימים את גודל הנכס למיסים . למה!?@! צרות עין
- 2.Sb210837 24/10/2021 12:51הגב לתגובה זואפשר לתת הקלה במיסים/תשלומי עירייה ארנונה וכו' לזכאים שונים ומגוונים
- 1.כרמי 24/10/2021 12:28הגב לתגובה זוכלהתרגיל של יקור השירות זה מהלך ממשלתי גם של ביבי וגם של הממשלה הזו ויש לזה הרבה סיבות ואין טעם לפרט אותם ולכל זה רק סיפור ריק ולא יותר
ארוחת בוקר (X)גם בישראל: בני 30+ חוזרים לגור עם ההורים
יוקר מחיה, שכר שעומד במקום ושוק שכירות תקוע מביא לישראל תופעה שכבר הייתה רווחת במדינות עם כלכלה הרבה יותר חלשה משלנו, בני 30 שחוזרים לגור עם ההורים
אחרי ספרד, איטליה ויוון, גם בישראל מתחילים לראות תופעה שמתעצמת: בני 30 פלוס שחוזרים לגור עם ההורים. ניתן להסביר זאת על ידי הפער המתרחב בין עלויות דיור להכנסות משכר. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) העדכניים, כ-25% מבני 30-34 מתגוררים עם ההורים, עלייה של כ-2% משנת 2024. בקבוצת הגיל 35-39, השיעור יורד לכ-15% (שגרים עם ההורים), אך זהו עדיין נתון משמעותי בהשוואה למדינות OECD אחרות. משרד האוצר מעריך כי גיל היציאה הממוצע מהבית עלה לכ-29 שנים, כ-2.5 שנים יותר מאשר בתחילת שנות ה-2010. כיום, כאשר אוכלוסיית המדינה עומדת על 10.094 מיליון תושבים, התופעה משפיעה על כ-150 אלף צעירים בגילאי 30+, רובם רווקים או בזוגיות ללא ילדים.
חצי מהמשכורת הולך על דיור
הגורם הדומיננטי הוא הנטל הדיורי, שמתעצם למרות ירידה במחירי רכישה. שכר דירה עולה והממוצע לדירת 3 חדרים עמד ברבעון השלישי של השנה עמד על כ-5,000 שקל, עלייה של 4.4% משנה קודמת, כאשר במרכז הארץ המחירים מגיעים כבר ל-6,000-7,000 ש"ח. בניגוד לשכירות, המחיר הממוצע לרכישת דירה ירד ב-2.5% ל-2,213,900 שקל, אך שכירות ארוכת טווח נותרת מוגבלת עקב מחסור בהיצע: השנה נוספו על פי ההערכות רק 20 אלף דירות חדשות להשכרה.
- המצוקה של הקבלנים - בת"א מלאי הדירות ענק: יספיק ל-5 שנים
- שוק הדיור קורס, אבל המשכנתאות רותחות - הפרדוקס ועל מה הוא מרמז?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השכר החציוני נטו בקרב שכירים בגיל 30-34 מוערך ב-10,000 ש"ח, זה מכסה אולי 60%-70% מהוצאות דיור בסיסיות. נתונים דומים נמצאו גם בדוח OECD Economic Surveys: Israel 2025. על פי הדוח יחס מחיר דיור להכנסה בישראל הוא מהגבוהים בעולם, כאשר צעירים מוציאים 50%-60% מההכנסה שלהם רק על קורת גג, כמעט כפול מהממוצע המערבי של 28%.
ארוחת בוקר (X)גם בישראל: בני 30+ חוזרים לגור עם ההורים
יוקר מחיה, שכר שעומד במקום ושוק שכירות תקוע מביא לישראל תופעה שכבר הייתה רווחת במדינות עם כלכלה הרבה יותר חלשה משלנו, בני 30 שחוזרים לגור עם ההורים
אחרי ספרד, איטליה ויוון, גם בישראל מתחילים לראות תופעה שמתעצמת: בני 30 פלוס שחוזרים לגור עם ההורים. ניתן להסביר זאת על ידי הפער המתרחב בין עלויות דיור להכנסות משכר. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) העדכניים, כ-25% מבני 30-34 מתגוררים עם ההורים, עלייה של כ-2% משנת 2024. בקבוצת הגיל 35-39, השיעור יורד לכ-15% (שגרים עם ההורים), אך זהו עדיין נתון משמעותי בהשוואה למדינות OECD אחרות. משרד האוצר מעריך כי גיל היציאה הממוצע מהבית עלה לכ-29 שנים, כ-2.5 שנים יותר מאשר בתחילת שנות ה-2010. כיום, כאשר אוכלוסיית המדינה עומדת על 10.094 מיליון תושבים, התופעה משפיעה על כ-150 אלף צעירים בגילאי 30+, רובם רווקים או בזוגיות ללא ילדים.
חצי מהמשכורת הולך על דיור
הגורם הדומיננטי הוא הנטל הדיורי, שמתעצם למרות ירידה במחירי רכישה. שכר דירה עולה והממוצע לדירת 3 חדרים עמד ברבעון השלישי של השנה עמד על כ-5,000 שקל, עלייה של 4.4% משנה קודמת, כאשר במרכז הארץ המחירים מגיעים כבר ל-6,000-7,000 ש"ח. בניגוד לשכירות, המחיר הממוצע לרכישת דירה ירד ב-2.5% ל-2,213,900 שקל, אך שכירות ארוכת טווח נותרת מוגבלת עקב מחסור בהיצע: השנה נוספו על פי ההערכות רק 20 אלף דירות חדשות להשכרה.
- המצוקה של הקבלנים - בת"א מלאי הדירות ענק: יספיק ל-5 שנים
- שוק הדיור קורס, אבל המשכנתאות רותחות - הפרדוקס ועל מה הוא מרמז?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השכר החציוני נטו בקרב שכירים בגיל 30-34 מוערך ב-10,000 ש"ח, זה מכסה אולי 60%-70% מהוצאות דיור בסיסיות. נתונים דומים נמצאו גם בדוח OECD Economic Surveys: Israel 2025. על פי הדוח יחס מחיר דיור להכנסה בישראל הוא מהגבוהים בעולם, כאשר צעירים מוציאים 50%-60% מההכנסה שלהם רק על קורת גג, כמעט כפול מהממוצע המערבי של 28%.
