לא תאמינו לאן נעלמו המפגינים מהמחאה החברתית
ניתוח של בנק ישראל מראה כי לאחר המחאה של 2011 זינק שיעור הצעירים שרכשו דירות - למרות עליית מחירי הנדל"ן. איך זה קרה?
למרות הנטל הכלכלי, שיעור הצעירים הרוכשים דירה ראשונה עולה בקרב כל רמות ההכנסה. כך עולה מניתוח חטיבת המחקר בבנק ישראל, שם מייחסים את התופעה, בין היתר, להארכה בתקופת החזר המשכנתא לצד מוכנות להתפשר על מאפייני הדירות הנרכשות.
בתוך כך, שיעור רוכשי דירה ראשונה בקרב שכירים בני 25–35 בני אותו הגיל שלא הייתה בבעלותם דירה, עלה מרמה של כ-2 אחוזים לשנה בשנים 2007 ו-2008 לרמה של כ-4 אחוזים בשנים 2015 ו-2016. הניתוח שערכה ויקי רובשבסקי-בנית מתבסס על נתוני עסקאות דיור והכנסות שנתיות של שכירים במשק.
למרות שבשנים 2011 ו-2014 נצפתה ירידה זמנית בשיעור הצעירים שרכשו דירה ראשונה בשל המחאה החברתית (שנת 2011) וההמתנה לתוכנית מע"מ אפס שבסופו של דבר לא יצאה לפועל (שנת 2014), היקף הרכישות עלה בחדות מייד אחריהן.
גידול של 71% בהסתברות לרכישת דירה ברמת הכנסה גבוהה
סימולציה שנערכה לבחינת ההסתברות המצטברת של משק בית טיפוסי לרכוש דירה במהלך 11 שנים (מגיל 25 עד גיל 35 כולל), מעלה כי ההסתברות בקרב משק בית המשתייך לחמישון ההכנסה הגבוה עלתה מ-45% בשנת 2017 ל-71% בשנת 2016. עיקר העליה התרחשה אחרי שנת 2011. ההסתברות המצטברת של משק בית טיפוסי דומה המשתייך לחמישון התחתון לרכוש דירה ראשונה עלתה באותה התקופה מ-14% ל-28%.
- זוג ממוצע קונה דירה ממוצעת ולוקח משכנתא ממוצעת - לא תאמינו מה קורה לו אחרי כמה שנים
- שוק הנדל"ן מתעורר: זינוק של 51% במכירת הדירות החדשות ביולי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקשר בין חמישון ההכנסה לבין ההסתברות לרכוש דירה במהלך 11 שנים:
הפער בין משקי הבית ביכולת לרכישת דירה מתרחב
העלייה בשיעור השנתי של רוכשי דירה ראשונה התרחשה בכל רמות ההכנסה, אך העלייה בשני חמישוני ההכנסה הגבוהים בולטת ביחס לעלייה בחמישוני ההכנסה הנמוכים יותר. חמישון ההכנסה חושב לכל משק בית ביחס לצעירים ילידי אותו שנתון.
עוד נמצא קשר הדוק בין רמת ההכנסה של משקי בית צעירים להסתברות לרכישת דירה בכל אחת מהשנים 2007 עד 2016. אמנם, בין השנים 2015–2016 קשר זה היה חזק יותר מאשר בשנים שקדמו לעלייה המואצת של מחירי הדיור – 2007–2008.
הפער הממוצע בשיעור רוכשי הדירה בין שני משקי בית בעלי מאפיינים דומים, שאחד מהם השתייך לחמישון העליון ואחד לחמישון התחתון, עמד בשנים 2007 ו-2008 על מעט יותר משתי נקודות אחוז. בשנים 2015 ו-2016 פער זה עמד על יותר מ-5 נקודות אחוז, עלייה של כ-3 נקודות אחוז בפער הממוצע בהסתברות לרכוש דירה.
- המספר היומי - 2%; איך זה קשור למחירי הדירות?
- יוסי אברהמי: "הטלפונים מחו"ל חוזרים - השוק מתעורר מהר"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
בבנק ישראל מסבירים כי עלייה זו היא מובהקת סטטיסטית ומבטאת ככל הנראה את התרחבות הפער בין משקי הבית החזקים כלכלית לאלו החלשים יותר מבחינה כלכלית ביכולת לגייס את ההון הנדרש לרכישת דירה (הון עצמי ויכולת החזר לגיוס משכנתא), עם העלייה במחירי הדירות.
- 8.קחו בחשבון שהרבה ירדו מהארץ מאז (ל"ת)גדש 04/03/2019 13:28הגב לתגובה זו
- 7.לי 27/02/2019 09:11הגב לתגובה זולפחות ההכנסות הנמוכות שלכם הגנו עליכם מהסתבכות במשכנתאות יקרות וארוכות מתוך אמונה שהמחירים יעלו לנצח
- 6.עזרת ההורים נעלמה לחלוטין מהמשוואה ! (ל"ת)ארי 26/02/2019 18:13הגב לתגובה זו
- כועס 27/02/2019 17:45הגב לתגובה זוותמיד תמצא את ההורים של הצד השני שבלי קשר למצבם הכלכלי הם לא נותנים כלום!
- 5.דויד 26/02/2019 15:53הגב לתגובה זוכחלון נכנע לתקשורת.אין משילות אין מדיניות.רק פקידי המשפט ינהלו המדינה
- 4.כי ההפגנה הייתה פוליטית ולא כלכלית. (ל"ת)רוני 26/02/2019 14:59הגב לתגובה זו
- 3.שיא הבועה 26/02/2019 14:34הגב לתגובה זולא סתם הלמ"ס טען שמספר חסרי הדירות בישראל ירד מ 29.6% בשנת 2008 ל 27.4% בשנת 2016 מדובר בהתנפלות על דירות שגרמה להעלאת המחיר שלהן לשמיים, והמשך התנפלות על דירות למרות המחיר שבשמיים (מהחשש שבעתיד יהיה עוד יותר גרוע). זו תופעת העדר, שידועה שגורמת לבועות מחירים בכל העולם, וגם אצל היהודים. אגב, ארז כהן השמאי מעלה מדי פעם כתבות שטוענות הפוך (שיש פחות ופחות בעלי דירות בישראל), אך הוא מסתמך על נתונים שגויים לחלוטין
- אני 27/02/2019 07:04הגב לתגובה זומבלבל בכוונה בין "גרים בדירה בבעלותם" (נתון שאכן ירד) ל"חסרי בעלות על דירה". זה ממש לא אותו דבר. היום יש הרבה יותר אנשים מבעבר שמחזיקים דירה אחת או שתיים או יותר אבל גרים באחרת שאינה בבעלותם.
- 2.מחאת הקוטג 26/02/2019 13:39הגב לתגובה זוהם רצו אוכל בזול. השיגו גם גן חינם לגיל 3. עם ישראל עודנו משלם על זה וימשיך לשלם עד הקבר כי הפנסיה של הצבור בבורסה. 25% מס הבריחו גם אותם להיות משקיעי נדלן. איזה טיפש ישים כסף בבורסה הכי כושלת בעולם ישלם מס עתק יגיש דו"ח מחזור ויחכה להרס וחורבן מצד הפוליטיקאים כדברי לפיד " כעת המדינה תקבל דיבידנדים ולא המשקיעים" אז המחאה השיגה את שלה קוטג הוזל ב 5 א"ג אם בכלל מישהו יודע מה מחיר הקוטג' אז וכעת. (התייקר). ויש שני זוכים בפיס שמולי ושפיר שמזמן סגרו את המינוס בבנק וכעת הם בדרך לפנטהאוז או לפחות בית פרטי אי שם
- 1.זה לא קרה ,הם זבלים ציניים בדרך לגיהנום . (ל"ת)בא 26/02/2019 13:36הגב לתגובה זו
בנייה. קרדיט: צלי אהרוןמס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?
מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' הכריז לאחרונה כי המס על קרקעות לא מנוצלות צפוי להיכלל בתקציב הקרוב ולהכניס כ-8 מיליארד שקל בשנה. המסר לבעלי הקרקעות אומר שמי שמחזיק קרקע "רדומה" יידרש לבחור: למכור, לבנות או לשלם מדי שנה מסים על שווי הנכס
מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', התייחס באופן ישיר לסוגייה שחוזרת לשיח הכלכלי בחודשים האחרונים: החזרתו של מס הרכוש על קרקעות לא מפותחות. לדבריו, הכוונה היא לכלול את המס בתקציב המדינה הקרוב, והערכת העבודה היא שמדובר בכ-8 מיליארד שקל בשנה. נראה כי כעת לא מדובר על רעיון תיאורטי הנבחן באוצר, אלא מהלך שמתקדם לעבר מימוש ממשי - שעשוי להיות משמעותי מאד בעיקר עבור הקבלנים/יזמים שמחזיקים בקרקעות שכאלו.
אהרונוביץ' הדגיש בכנס ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז באילת כי מדובר ברפורמה משמעותית. מס רכוש בוטל בסוף שנת 1999, לפני למעלה משני עשורים. מאז, בעלי קרקעות בישראל, פרטיים וחברות - נהנו ממצב שבו החזקת קרקע ריקה ללא פיתוחה וקידום של הליכים לאורך שנים לא נשאה עלות שנתית מיוחדת. כלומר, בעלי הקרקעות לא היו צריכים לשלם כלום עבור אי-ייזום על הקרקע. מה שאומר כי אין להם תמריץ ממשי שיכול להביא לעוד בניה ודה פקטו עוד היצע בשוק. ניסינו לענות על השאלה - איך נעשה ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם. באופן מהותי, הקבלנים מווסתים את היצע הדירות לפי איך שם רואים לנכון ״לנהל״ את כמות המלאי כדי להשפיע בפועל על הביקוש וההיצע בהתאם לכל תקופה ובכך ליצור מנגנון שיעבוד טוב יותר עבורם.
רשות המסים - יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל
החזרת המס צפויה להפוך את ההמתנה הארוכה לעליית ערך הקרקע לפחות משתלמת, וליצור תמריץ גדול למימוש קרקע או לקידום פיתוח עליה. הקונטקסט המדיני די ברור - המדינה מתמודדת עם הוצאות גבוהות מאוד: על רקע המלחמה וגם בשל הרחבת התחייבויות בתחומי הביטחון, השיקום הרחב שצפוי לנו וגם הפן החברתי. כאשר רשות המסים מציגה יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל, נדרשת מציאת מקורות הכנסה נוספים שיבטיחו יציבות תקציבית לאורך זמן.
מס רכוש חוזר להיות כלי מרכזי בקביעת המדיניות, לא רק לצורך הגדלת הכנסות אלא גם כאמצעי לעידוד שימוש יעיל בקרקע, משאב מוגבל בישראל. הרי רוב הקרקעות נשלטות בידי הממשלה עצמה על ידי רמ״י (כ-93%). בכך למעשה הממשלה תעודד את היזמים לצאת ומהלך זה עשוי להשפיע באופן משמעותי על התנהלותם של בעלי קרקעות, בעיקר באזורים שבהם שווי הקרקע גבוה והפוטנציאל לפיתוח קיים. בו בזמן גם רמ״י צריכה לשווק יותר קרקעות - זה ברור. אבל גם פתרון בדרך של מס רכוש זה צעד חיובי למשקי הבית שרודפים אחרי חלום הדירה שהפך לבלתי מציאותי עבור רוב הציבור.
- מס רכוש חוזר לשולחן: הנה המשמעות לבעלי הקרקעות
- 305 מיליון שקל כבר שולמו: תל אביב מובילה בתביעות לנזקי מלחמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המצב היום הוא שרוב המשקיעים (הפרטיים והחברות) בוחרים להמתין לשעת כושר, כאשר הקרקע נמצאת ״רדומה״ ואינה מפותחת לעיתים שנים רבות. הטלת מס שנתי תהפוך את אסטרטגיית ההמתנה הזו ליקרה יותר ותיצור לחץ לפעול. מס רכוש היה קיים בישראל לאורך עשרות שנים והוטל על קרקעות ונכסים לא מנוצלים מתוך מטרה למנוע ספסרות ולהגביר את היצע הקרקעות בשוק. הוא בוטל בשנת 2000 לאחר ביקורת על כך שלא נאכף באופן אחיד ופגע גם בבעלי קרקעות קטנים. במקומו התבססה מערכת המיסוי על מס שבח ומס רכישה בעת מכירה.
