צילום: Bizportal

לא תאמינו לאן נעלמו המפגינים מהמחאה החברתית

ניתוח של בנק ישראל מראה כי לאחר המחאה של 2011 זינק שיעור הצעירים שרכשו דירות - למרות עליית מחירי הנדל"ן. איך זה קרה?

מורן ישעיהו | 26/02/2019 13:00 (10)

נושאים בכתבה דירה ראשונה זוגות צעירים

למרות הנטל הכלכלי, שיעור הצעירים הרוכשים דירה ראשונה עולה בקרב כל רמות ההכנסה. כך עולה מניתוח חטיבת המחקר בבנק ישראל, שם מייחסים את התופעה, בין היתר, להארכה בתקופת החזר המשכנתא לצד מוכנות להתפשר על מאפייני הדירות הנרכשות.

בתוך כך, שיעור רוכשי דירה ראשונה בקרב שכירים בני 25–35 בני אותו הגיל שלא הייתה בבעלותם דירה, עלה מרמה של כ-2 אחוזים לשנה בשנים 2007 ו-2008 לרמה של כ-4 אחוזים בשנים 2015 ו-2016. הניתוח שערכה ויקי רובשבסקי-בנית מתבסס על נתוני עסקאות דיור והכנסות שנתיות של שכירים במשק.

למרות שבשנים 2011 ו-2014 נצפתה ירידה זמנית בשיעור הצעירים שרכשו דירה ראשונה בשל המחאה החברתית (שנת 2011) וההמתנה לתוכנית מע"מ אפס שבסופו של דבר לא יצאה לפועל (שנת 2014), היקף הרכישות עלה בחדות מייד אחריהן.

גידול של 71% בהסתברות לרכישת דירה ברמת הכנסה גבוהה

סימולציה שנערכה לבחינת ההסתברות המצטברת של משק בית טיפוסי לרכוש דירה במהלך 11 שנים (מגיל 25 עד גיל 35 כולל), מעלה כי ההסתברות בקרב משק בית המשתייך לחמישון ההכנסה הגבוה עלתה מ-45% בשנת 2017 ל-71% בשנת 2016. עיקר העליה התרחשה אחרי שנת 2011. ההסתברות המצטברת של משק בית טיפוסי דומה המשתייך לחמישון התחתון לרכוש דירה ראשונה עלתה באותה התקופה מ-14% ל-28%.

הקשר בין חמישון ההכנסה לבין ההסתברות לרכוש דירה במהלך 11 שנים:

הפער בין משקי הבית ביכולת לרכישת דירה מתרחב

העלייה בשיעור השנתי של רוכשי דירה ראשונה התרחשה בכל רמות ההכנסה, אך העלייה בשני חמישוני ההכנסה הגבוהים בולטת ביחס לעלייה בחמישוני ההכנסה הנמוכים יותר. חמישון ההכנסה חושב לכל משק בית ביחס לצעירים ילידי אותו שנתון.

עוד נמצא קשר הדוק בין רמת ההכנסה של משקי בית צעירים להסתברות לרכישת דירה בכל אחת מהשנים 2007 עד 2016. אמנם, בין השנים 2015–2016 קשר זה היה חזק יותר מאשר בשנים שקדמו לעלייה המואצת של מחירי הדיור – 2007–2008.

הפער הממוצע בשיעור רוכשי הדירה בין שני משקי בית בעלי מאפיינים דומים, שאחד מהם השתייך לחמישון העליון ואחד לחמישון התחתון, עמד בשנים 2007 ו-2008 על מעט יותר משתי נקודות אחוז. בשנים 2015 ו-2016 פער זה עמד על יותר מ-5 נקודות אחוז, עלייה של כ-3 נקודות אחוז בפער הממוצע בהסתברות לרכוש דירה.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

בבנק ישראל מסבירים כי עלייה זו היא מובהקת סטטיסטית ומבטאת ככל הנראה את התרחבות הפער בין משקי הבית החזקים כלכלית לאלו החלשים יותר מבחינה כלכלית ביכולת לגייס את ההון הנדרש לרכישת דירה (הון עצמי ויכולת החזר לגיוס משכנתא), עם העלייה במחירי הדירות.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

8.
קחו בחשבון שהרבה ירדו מהארץ מאז (ל"ת)
גדש 04/03/2019 13:28
הגב לתגובה זו
7.
לי 27/02/2019 09:11
הגב לתגובה זו
לפחות ההכנסות הנמוכות שלכם הגנו עליכם מהסתבכות במשכנתאות יקרות וארוכות מתוך אמונה שהמחירים יעלו לנצח
6.
עזרת ההורים נעלמה לחלוטין מהמשוואה ! (ל"ת)
ארי 26/02/2019 18:13
הגב לתגובה זו
כועס 27/02/2019 17:45
הגב לתגובה זו
ותמיד תמצא את ההורים של הצד השני שבלי קשר למצבם הכלכלי הם לא נותנים כלום!
5.
דויד 26/02/2019 15:53
הגב לתגובה זו
כחלון נכנע לתקשורת.אין משילות אין מדיניות.רק פקידי המשפט ינהלו המדינה
4.
כי ההפגנה הייתה פוליטית ולא כלכלית. (ל"ת)
רוני 26/02/2019 14:59
הגב לתגובה זו
3.
שיא הבועה 26/02/2019 14:34
הגב לתגובה זו
לא סתם הלמ"ס טען שמספר חסרי הדירות בישראל ירד מ 29.6% בשנת 2008 ל 27.4% בשנת 2016 מדובר בהתנפלות על דירות שגרמה להעלאת המחיר שלהן לשמיים, והמשך התנפלות על דירות למרות המחיר שבשמיים (מהחשש שבעתיד יהיה עוד יותר גרוע). זו תופעת העדר, שידועה שגורמת לבועות מחירים בכל העולם, וגם אצל היהודים. אגב, ארז כהן השמאי מעלה מדי פעם כתבות שטוענות הפוך (שיש פחות ופחות בעלי דירות בישראל), אך הוא מסתמך על נתונים שגויים לחלוטין
אני 27/02/2019 07:04
הגב לתגובה זו
מבלבל בכוונה בין "גרים בדירה בבעלותם" (נתון שאכן ירד) ל"חסרי בעלות על דירה". זה ממש לא אותו דבר. היום יש הרבה יותר אנשים מבעבר שמחזיקים דירה אחת או שתיים או יותר אבל גרים באחרת שאינה בבעלותם.
2.
מחאת הקוטג 26/02/2019 13:39
הגב לתגובה זו
הם רצו אוכל בזול. השיגו גם גן חינם לגיל 3. עם ישראל עודנו משלם על זה וימשיך לשלם עד הקבר כי הפנסיה של הצבור בבורסה. 25% מס הבריחו גם אותם להיות משקיעי נדלן. איזה טיפש ישים כסף בבורסה הכי כושלת בעולם ישלם מס עתק יגיש דו"ח מחזור ויחכה להרס וחורבן מצד הפוליטיקאים כדברי לפיד " כעת המדינה תקבל דיבידנדים ולא המשקיעים" אז המחאה השיגה את שלה קוטג הוזל ב 5 א"ג אם בכלל מישהו יודע מה מחיר הקוטג' אז וכעת. (התייקר). ויש שני זוכים בפיס שמולי ושפיר שמזמן סגרו את המינוס בבנק וכעת הם בדרך לפנטהאוז או לפחות בית פרטי אי שם
1.
זה לא קרה ,הם זבלים ציניים בדרך לגיהנום . (ל"ת)
בא 26/02/2019 13:36
הגב לתגובה זו

צילום: דני שם טוב דוברות

חובת דיווח על הכנסות משכר דירה: בעד ונגד והסיכויים להצלחה

כמה משכירים מעלימים הכנסות שכירות, למה להעלים אם המס כל כך נמוך? וגם - איך רשות המס תופסת משכירי דירות שלא מדווחים?

אדיר בן עמי | 19/12/2025 01:20

נושאים בכתבה שכר דירה מס על שכר דירה

משרד האוצר ורשות המסים בישראל מקדמים חובת דיווח גורפת על כל הכנסות משכר דירה, כולל אלה הפטורות ממס. ההצעה מופיעה בטיוטת חוק ההסדרים הנלווה לתקציב. המטרה היא הקמת רשם שכירויות לאומי, שיאסוף נתונים על כל עסקאות השכרה, כולל פרטי הנכס, השוכר וההכנסה. כיום, בעלי דירות שמכניסים עד לרף הפטור - 5,654 שקלים לחודש משכר דירה פטורים ממס ואינם מחויבים בדיווח. מעל סכום זה, קיימת חבות מס, אך רבים נמנעים מדיווח ומתשלום למס הכנסה. זה מקומם מאוד כי מדובר במס נמוך במיוחד. לא רק שיש אפליה לטובת משקיעים בדירות להשכרה לעומת משקיעים בשוק ההון, אלא שגם את המס הנמוך שהם צריכים לשלם - חלקם לא משלמים.

העלמות מס במיליארדים

רשות המסים יודעת שעצם חובת הדיווח תגרום לאלפים לדווח באופן אקטיבי ולשלם באופן אקטיבי. הם כבר לא יוכלו להגיד - לא ידענו, חשבנו ש...הם חייבים לדווח וזה שלב אקטיבי שיחייב אותם לשלם. מעבר לכך, מיפוי שוק השכירות יציף מחבואי מס - דירות רבות שנמצאות בידי היורשים או שעדיין רשומות על הנפטרים ומושכרות בלי לשלם מס, דירות ששכר הדירה עליהן הוא לא ריאלי - דירה בת"א של 5 חדרים בשכר דירה של 5,500 שקל - רשות המסים תאתר הברחות מסים, טריקים ושטיקים של הציבור ולכן היא רוצה מאוד את הדיווח, והיא צודקת.

ההצעה מבקשת לבטל את הפטור הקיים מדיווח, כך שכל משכיר יגיש הצהרה שנתית מקוונת עד סוף אפריל של השנה הבאה. הדיווח יהיה פשוט, דומה לטופס 6111 הקיים, ולא ידרוש דוח מס שנתי מלא אלא אם כן קיימת חבות מס. ההצעה צפויה להשפיע על כ-500 אלף משכירים בישראל, שמחזיקים בכ-700-800 אלף דירות מושכרות.

שוק השכירות מגלגל מעל 70 מיליארד שקל בשנה, אך העלמות המס מוערכות בכ-3-4 מיליארד שקל. רשות המסים המנוהלת על ידי שי אהרונוביץ' הגבירה בשנתיים האחרונות אכיפה באמצעות בדיקות פיזיות, והצלבות מידע בין רשם המקרקעין, רשם הירושות ומאגרי בנקים. אותרו רבבות מעלימים שהעלימו מעל 2 מיליארד שקלים רשות המסים ממשיכה לאתר משכירים שבורחים מתשלום מס, אבל דיווח מלא כמובן יביא לקיצור דרך.

שלושה מסלולי מיסוי

מסלולי המיסוי הנוכחיים כוללים שלוש אפשרויות עיקריות. ראשון, פטור מלא אם ההכנסה החודשית משכר הדירה לא עולה על 5,654 שקלים, תקרה שמתעדכנת מדי שנה בהתאם למדד המחירים לצרכן, אבל היא קפואה כבר שנתיים על רקע הקפאת הרף דבר שכמובן שוחק את הטבת המס. במסלול זה הכנסות מעל הרף מחויבות לפי המס השולי כפול פעמיים המרחק מהרף. נשמע מורכב, אבל לא מדובר במס משמעותי ואם כן - יש "מסלול חילוץ"

להמשך הכתבה לחץ כאן

דיור ציבורי (פורום הדיור הציבורי)

דיור ציבורי - בישראל זה חלום, באירופה מציאות נגישה

מדיניות של הפקרה? בעוד שהדיור הציבורי בישראל כמעט ולא קיים, בעולם הוא רשת ביטחון חברתית

ענת גלעד | 15/12/2025 13:05

נושאים בכתבה דיור ציבורי

אלפי משפחות בישראל רק חולמות על קורת גג - במציאות שבה מחירי הדיור מאמירים לשחקים, וכמעט שליש מההכנסה הפנויה של משפחה ממוצעת מושקע בהוצאות מגורים, הדיור הציבורי אמור להיות רשת הביטחון האחרונה עבור האוכלוסיות החלשות ביותר. אולם, עבור אלפי משפחות ישראליות, קורת גג ציבורית נותרה בגדר חלום רחוק.

בעוד שבמדינות רבות בעולם המערבי הדיור הציבורי מהווה מרכיב דומיננטי בשוק הדיור הכולל, בישראל התמונה עגומה למדי. לאורך העשורים האחרונים, מדינת ישראל נקטה במדיניות עקבית של הזנחה והפרטה, שהובילה לצמצום דרמטי של המלאי הקיים ולהחמרת תנאי הזכאות. הפער בין ישראל לעולם בנושא זה מעולם לא היה גדול יותר, והוא מדיר אלפי משפחות נזקקות מהגשמת הזכות הבסיסית לבית.

נכון לסוף שנת 2024, מלאי הדיור הציבורי בישראל עמד על כ-47,143 יחידות דיור בלבד. מספר זה מהווה כ-1.7% מכלל הדירות במדינה. הנתון משקף צניחה של כ-22% בעשור האחרון, מגמה שנמשכת בשל מכירה מואצת של דירות לדיירים הזכאים אל מול רכישה זעומה של דירות חדשות. אל מול המלאי המצומצם, ממתינות בתור הארוך כ-30 אלף משפחות, קשישים ועולים חדשים.

קריטריוני הזכאות מחמירים

בשל המחסור החמור בדירות, הקריטריונים לקבלת דיור ציבורי בישראל הפכו לנוקשים ביותר, והם אינם מעודכנים מזה שנים רבות. זוגות ללא ילדים, למשל, עשויים להיות זכאים לסיוע בשכר דירה, אך לא לדירה ציבורית בפועל.

תנאי הזכאות המרכזיים כוללים:

היעדר בעלות על נכס: המבקשים לא היו מעולם בעלי דירה או חלק מדירה.

מבחני הכנסה ורכוש: יש לעמוד בתקרות הכנסה נמוכות מאוד ובמבחני רכוש מחמירים.

מצב משפחתי ובריאותי: הזכאות ניתנת לרוב רק לאוכלוסיות ספציפיות:

משפחות מרובות ילדים: משפחות עם שלושה ילדים ומעלה.

הורים עצמאיים (חד הוריים): עם שלושה ילדים ומעלה.

קשישים: מקבלי קצבת זקנה עם השלמת הכנסה שאין בבעלותם דירה.

נכים רתוקים לכיסא גלגלים או מקבלי קצבת נכות כללית.

עולים חדשים: זכאות מטופלת דרך משרד העלייה והקליטה ב-15 השנים הראשונות לעלייה.

קריטריונים אלו יוצרים "מלכודת עוני", שכן עלייה קטנה בהכנסה עלולה לשלול זכאות לדירה.

להמשך הכתבה לחץ כאן