כחלון יכול לחייך: ירידה במדד מחירי הדיור, חודש שלישי ברציפות
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום (ה') את מדד חודש ינואר שהראה כי מחירי הדירות בחודשים נובמבר-דצמבר ירדו ב-0.7% לעומת אוקטובר-נובמבר של 2017. מדובר בחודש השלישי ברציפות של ירידת מחירים. בתוך כך, מדד תשומות הבניה עלה ב-0.5%.
מהשוואות העסקאות שנעשו בחודשים נובמבר-דצמבר לעומת אלו שבוצעו באוקטובר-נובמבר נמצא כי בירושלים נרשמה ירידה של 4.2% במחירים, בצפון ירידה של 2%, חיפה ירידה של 0.3%, תל אביב - ירידה של 0.2%, איזור הדרום - ירידה של 0.2% ומנגד, באיזור המרכז נרשמה עלייה של 0.5%. עם זאת, קיימות עסקאות נוספות שבוצעו בתקופה זו אך לא דווחו, ולכן הנתונים עשויים להשתנות.
מדד המחירים לצרכן בינואר הראה על ירידה של 0.5%. צפי הכלכלנים היה לירידה של 0.4%. ב-12 החודשים האחרונים עלה המדד ב-0.1%. עם זאת, נציין כי חודש ינואר מאופיין במחירים נמוכים באופן יחסי.
ירידות מחירים בינואר נרשמו במיוחד בסעיף ההלבשה (מינוס 8.8%), ירקות טריים (מינוס 2.8%) ותרבות ובידור (מינוס 0.9%).
- 18.נעמה 16/02/2018 12:57הגב לתגובה זוראשית פער ריביות בין ישראל למתחרות, בנק ישראל יעלה את הריבית סוף שנה כך שהמשכנתאות רק יעלו, מלחמה באזור. קבלנים בונים וישארו עם המלאי משקיעים עוברים לחו"ל, חברות הייטק מעבירות את רצפות הייצור לחו"ל, אינפלציה וחוסכים מעדיפים מט"ח נזיל
- 17.דוד שלך 16/02/2018 12:45הגב לתגובה זוירידת מחירי הדיור היא אינטרס של כל ישראלי ישראל ישראלי ״יכול לחייך״!!!
- גטוש 16/02/2018 19:29הגב לתגובה זוירידת מחירי הדיור היא אינטרס של מי שטרם קנה דירה (30% מהציבור). האינטרס של בעלי דירה אחת או יותר (70% הנותרים) היא עליית מחירי הדיור. וגם של הבנקים נותני המשכנתאות. תחשוב טיפה לפני שאתה מפגין את בורותך ברבים
- dd 22/02/2018 14:46גם למי שקנה דירה יש ילדים ?, וגם מי שקנה צריך לשדרג מידי פעם, פעם(לא לפני הרבה זמן לפני שהגולם קם על יוצרו שעדיין היה יקר לשכר פה) היו מוסיפים מקסימום 100 אלף שקל ,היום לפחות חצי מיליון לחדר , הזוי , מטורף, מה אתה מקשקש פה היחידים בפרימידה ששודדים את כולם זה הקבלנים שלך ובנקים כל השאר סובלים , גם בעלי דירות , נגיד בעל דירה 3 ילדים יש לו מצב לתת לילדים מיליון שח מאיפה? כדי שישארו בארץ ולא יברחו וזה מה שקורה היום . טוקבקים לא מביאים קונים גם לא כותרות מוזמנות שיהיה לך ברור.
- שחר 18/02/2018 15:12האינטרס הרחב של כלל הציבור הוא לירידה במחיר. למעשה רק למי שבבעלותו 2 דירות ויותר אינטרס לעלייה. גם מי שבבעלותו דירה אחת - האינטרס שלו הוא לירידה במחיר. הסבר: 1. בבואו לשדרג ("לשפר דיור") - התוספת שהוא יצטרך להוסיף תהיה קטנה יותר אם המחירים ירדו (תחשב) 2. גם למי שיש דירה יש ילדים והוא רוצה שהם יוכלו לרכוש דירה נכון? 3. המשך ניפוח בועות נכסים מסכן את כולם. זהו
- 16.מדד תשומות הבנייה חייב לרדת !!? (ל"ת)הצלף 16/02/2018 09:50הגב לתגובה זו
- 15.סוף כול סוף כחלון מביא קבלות....תפוצץ את הבועה (ל"ת)רפאל 16/02/2018 07:48הגב לתגובה זו
- 14.ברוך 16/02/2018 07:11הגב לתגובה זוהוא עוד רגע עושה במכנסיים
- 13.קטסטרופה 16/02/2018 06:55הגב לתגובה זומשתלט על שוק השכירות . השוק הופך להיות ממשלתי רק הממשלה קונה . חזרנו לכלכלת ימי הביניים בנוסח כחלון. המדינה גם מפסידה מיסים ממס רכישה כי יש לה פטור לכן הנבלות לא מורידים את המס על הבורסה וגם יעלו אותו. הכסף בורח מהמדינה והסתומים קונים במחיר למשתכן דירות במקומות שהם לא רוצים. אם כולם כבר קנו אז נפתרה הבעיה ושכחלון יוריד את מס הבורסה כי אין לי חשק לממן את חסרי הדירות, ואת מקבלי הבטחת הכנסה המנוולים שחיים יותר טוב מבעלי דירה קטנה להשכרה הם מקבלים כבר 3000 שח לחודש פטור ממיסים וחיים משכר יותר טוב מאלה שיש להם קצת כסף בבנק. את הזקנים בלי הפנסיה ובלי הדירה הוא דופק במיסי בורסה. כחלון מנוול גדול כמו ממשלת ישראל הנוכחית אוסף של מנוולים
- 12.לא קונים 16/02/2018 00:09הגב לתגובה זוכולנו מחכים עליית ריבית, הכנו את השטח תתחילי לעלות
- 11.18 אחוז ירידה ברכישות וכזה ירידה בבעלי דירות ברכות לכחל (ל"ת)Hguy 15/02/2018 23:53הגב לתגובה זו
- 10.שינו את שיטת החישוב, מתחשבים במחיר למשתכן וב"ממוצע" (ל"ת)לא אמין בעליל 15/02/2018 22:52הגב לתגובה זו
- 9.מסתבר שנגמרים הפראיירים שמשלמים על דירה במחיר בועה. (ל"ת)אדי 15/02/2018 22:24הגב לתגובה זו
- 8.מדד תשומות בניה 15/02/2018 21:45הגב לתגובה זוהחל ממרץ 2016...אלפי זוכים שלא יודעים אפילו במה הם זכו ישלמו 5% נוספים, ועוד 3שנים הצמדה לפחות עד שיקבלו את הדירה,ללא יכולת להקדים תשלומים,בניגוד לכל רוכש דירה רגיל,כחלון פרויקט שלך-בושה למדינה!
- 7.כחלון הנכון במקום הנכון (ל"ת)כחלון 15/02/2018 21:19הגב לתגובה זו
- 6.אזרח 15/02/2018 20:33הגב לתגובה זולפי המדד אין אינפלציה כבר וכמה כמה שנים. אז איך זה שבדיוק המחירים רק עולים? אני זורק לביזפורטל להרמה תבחנו בסופר בכמה עלו המוצרים לאחר הקטנתם, בכמה עלו מחירי הדירות/השכירות ואחר כך תגידו אם משהו עלה. המחירים עולים והמדדים מהונדסים יופי יופי.
- 5.אנשים כבר לא קונים דירות (ל"ת)אוי, הלך הכסף 15/02/2018 20:19הגב לתגובה זו
- 4.איתן 15/02/2018 20:08הגב לתגובה זומעתה ואילך נחזה בירידת מחירים מתמדת ותלולה יותר ויותר ככל שיחלוף הזמן. זה תלוי כמובן גם בציבור ובנחישות שלו להוריד מחירים על ידי הקפאת הרכישות.
- 3.איך ירידה חדה במחיר ועלייה במדד תשומות הבנייה ?הסבר ? (ל"ת)הצלף 15/02/2018 19:35הגב לתגובה זו
- שט 16/02/2018 08:49הגב לתגובה זוהמחירים הנוכחיים של דירות הן על סמך תשומות מלפני זמן מה, יש פיגור זמן בהשפעה. בכל מקרה אין שום סיכוי לירידת מחירים גדולה, מי שנאחז בפירורי ירידה כסימן לבאות משלה את עצמו. בגדול -- מחירי הדיור צמודים למחירי התשומות אחרת חברות הבניה יפסידו (ולכן הן ימנעו מבניה אם לא יוכלו למכור במחירים נוכחיים).
- 2.רועי 15/02/2018 19:17הגב לתגובה זוכחלון אולי יכול ליבכות המלכודת דבש שלו עכשיו תקרוס המחירים יורדים כי אנחנו לו קונים למה נותנים לנוכח הזה שמתחזק את הבועה קרדיט??
- 1.אנונימי 15/02/2018 18:50הגב לתגובה זוצריך לעתור לבג"צ כנגד המדינה שמאפשרת הצגת מדדים מזוייפים עם שגיאות מדידה שבאות על חשבון האזרח, כל מרכיבי השכר והפנסיה נפגעים כתוצאה מעדכון מדד כל כך הזוי ושגוי. כיצד המדינה שנהנת להציג מדדים כל כך נמוכים היא זאת שאחראית על פרסומם.

חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?
אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?
הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי.
בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.
איסור על משיכת כספי פנסיה
אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה, ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".
היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".
- איפה תמצאו דירה בפחות מ-2 מיליון שקל?
- "דירה בישראל היא בטון" - בעל הקרן שלא מהמר על שום דבר אחר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.
דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותלקנות או לשכור? כלל האצבע שיעזור לכם להחליט
יחס מחיר-שכירות מלמד על הכדאיות הכלכלית של קניית דירה מול השכרת דירה; מתי לשכור דירה ומתי כדאי לחשוב על רכישת דירה?
לקנות דירה או לשכור דירה? השאלה הזו לא רק כלכלית, היא בעיקר פסיכולוגית. אנשים רוצים דירה שתהיה שלהם, אבל כשבוחנים רק את העניין הכלכלי, יש כלל אצבע שהרעיון שלו פשוט. אבל קודם הדגמה פשוטה - אם אתם גרים בדירה של 3 מיליון שקל ומשלמים שכירות של 7 אלף שקל, הרי שאתם משלמים 84 אלף שקל בשנה - מדובר בשכר דירה שמהווה 2.8% מערך הדירה. זו תשואת בעל הבית. זו תשואה נמוכה יחסית. הנחת הבסיס שהוא גם ישביח את הנכס במקביל לעליית מחירי הדירות. אבל התשואה הנמוכה מלמדת שעדיף לשכור על פני לקנות דירה.
הרי אם התשואה נמוכה למשכיר, היא טובה לשוכר. משפחה שמתלבטת אם לקנות או להשכיר צריכה להפנים ששכר הדירה בארץ נמוך במבחן התשואה וזאת למרות עליית שכר הדירה בשנה האחרונה (הניגוד למגמה במחירי הדירות), ואם כך אז כל הון שהיא תידרש להשקיע ברכישת דירה ובטח ובטח אם היא תיקח משכנתא יעלו לה יותר. כלומר, אם אותה משפחה חושבת על רכישת דירה כזו בעלות של 3 מיליון שקל, העלות המימונית והאלטרנטיבית של ההשקעה הזו היא פי 2 לפחות - נניח רק כדוגמה שיש למשפחה את כל ההון. להשקיע 3 מיליון שקלים בקירות זה לוותר על תשואה של תיק השקעות שגם בהרכב מאוד סולידי מייצר 5%. כלומר המשפחה מוותרת על 150 אלף שקל. זה גבוה מאותם 84 אלף שקל של שכירות שנתית, וזה מללמד שעדיף לשכור. אפשר להיות סולידית יותר ולומר שהתשואה תהיה 4%, או להניח עליית ערך של הדירה, ואז המשוואה משתנה. אבל ברוב המקרים תקבלו שמשפחה ממוצעת שצריכה כמובן משכנתא גדולה עם עלות מימון של כ-6%-6.5% אמורה כלכלית לשכור ולא לקנות.
נניח, רק למחשה שאין למשפחה הון, הכל במימון (בתיאוריה בלבד), היא היתה משלמת ריבית שנתית של 180-210 אלף שקל בשנה. ברור ששכר הדירה עדיף. המקרים שבהם עדיף לקנות הם שיש הון עצמי או מימון זול ומולו תשואה גבוה של שכר דירה. יש לנו רמז שזה לא המצב בשוק - המשקיעים בשנה האחרונה נעלמו, אם כי הם מחפשים כעת הזדמנויות. אם הם לא בשוק כרוכשים זה מלמד על חוסר כדאיות כלכלית ברוב המקומות. כל הפתיח הזה מתבטא בכלל אצבע פשוט ונחמד. זה לא נכון לכולם, זה לא בהכרח לוקח את כל השיקולים, כאמור רכישת דירה היא הרבה מעבר לעניין כלכלי. אבל תפעילו אותו כשאתם בודקים רכישה לעומת השכרה, רק כדי להבין את השיקול הכלכלי הבסיסי.
כלל אצבע - לקנות או לשכור
כלל אצבע - שכרו דירה אם יחס מחיר-שכירות (P/R) גבוה מ-20; קנו אם P/R נמוך מ-15. חשוב להדגיש: אלה הנחיות כלליות בלבד, לא נוסחה מחייבת. יחס מחיר לשכירות (Price to Rent Ratio) הוא מדד פיננסי שמשווה את מחיר הדירה לשכירות שנתית של נכס דומה. זה בעצם ההופכי של התשואה כפי שחישבנו למעלה. החישוב פשוט: P/R = מחיר הדירה / (שכירות חודשית × 12). המדד עוזר להעריך אם קנייה משתלמת יותר כהשקעה ארוכת טווח לעומת שכירות, בהנחה שהכסף המושקע בהון עצמי יכול להניב תשואה אלטרנטיבית.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכלל הנפוץ: אם P/R גבוה מ-20, שכירות עדיפה בטווח הקצר כי העלות השנתית נמוכה יחסית למחיר; אם הוא מתחת ל-15, קנייה משתלמת יותר בגלל פוטנציאל עליית ערך; בין 15-20, ההחלטה תלויה בגורמים אישיים כמו יציבות תעסוקתית ותקופת מגורים צפויה ועוד.
