25 סעיפי אישום נגד ראש עיריית אור יהודה: גנב וביצע בעילה אסורה לכאורה

לפי כתב האישום דוד יוסף נהג להיטיב עם נשים שנעתרו לו מינית על ידי כך שגנב נכסים שהגיעו אליו מכח תפקידו
לירן סהר | (9)

פרקליטות מחוז תל-אביב (פלילי) הגישה היום (ג') לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום כנגד ראש העיר אור יהודה, דוד יוסף, המייחס לו 25 סעיפי אישום הכוללים שורה ארוכה של עבירות, ובהן גניבה בידי עובד ציבור, בעילה אסורה בהסכמה, מעשה מגונה ללא הסכמה, מעשה מגונה תוך ניצול יחסי מרות, מעשה מגונה תוך שימוש בכוח, עבירות על החוק למניעת הטרדה מינית, עבירות מרמה והפרת אמונים, שימוש לרעה בכוח המשרה, ועבירות שיבוש הליכי משפט וחקירה. כתב האישום הוגש באישור פרקליט המדינה.

 

על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד רחלי חזן-פלדמן, החל מחודש מאי 2007 ועד לחודש יוני 2015, במשך למעלה משתי קדנציות, כיהן הנאשם כראש העיר אור יהודה. בתקופה זו, ניהל הנאשם את העיריה ביד רמה והטיל חתתו על עובדי ועובדות העירייה. כאשר מי מהעובדים לא נעתר לדרישותיו, דאג הנאשם לא פעם לבוא עמו חשבון, על ידי כך שביצע כלפיו פעולות נקמניות במסגרתן סילק, פיטר, ביטל פרויקטים, ושלל תקציבים, וזאת כדי לפגוע בעובד שהמרה את פיו.

 

עוד נטען בכתב האישום, כי במהלך התקופה האמורה ובאופן שיטתי ניסה ופעמים אף הצליח הנאשם לקיים קשרים מיניים עם נשים רבות, במצב משפחתי ובגילאים שונים ומגוונים, אותן פגש במהלך עבודתו. עת שמישהי נשאה חן בעיני הנאשם, ומבלי שאותן נשים הביעו רצונן להיות בקשר עמו, היה הנאשם מלטף את הנשים במקומות שונים בגופן, ו/או מנשקן, נצמד לגופן, או פונה אליהן בביטויים בוטים שונים המתייחסים למיניותן. הנאשם עשה כן פעמים רבות בלשכתו בעירייה, וכן במקומות שונים, וזאת על אף שנשים רבות לא הסכימו לביצוע המעשים האמורים ופעמים רבות אף ניסו לגרום לו לחדול ממעשיו.

 

כדי לגרום לנשים העובדות עימו לקיים עמו קשרים אינטימיים, ניצל ראש העיר את מעמדו ותפקידו, וביצע שורה של מעשי מרמה והפרת אמונים, תוך שפעל במספר דרכים. כך, נהג הנאשם להיטיב עם הנשים שנעתרו לו, על ידי כך שגנב בעצמו, או באמצעות אחרים שמילאו את הוראותיו, נכסים שהגיעו אליו מכח תפקידו כראש העיר, או לעירייה, לרבות מחשבים אישיים, שוברי שי, וכן טובות הנאה אחרות שנרכשו מתקציב העירייה או שנועדו לצורך פעילות העירייה. ראש העיר נאשם כי חילק רבים מהכספים הללו למקורביו, לבני משפחתו ולעושי דברו בעירייה.

 

בנוסף, הנאשם הורה על שיפוץ מפואר של לשכות הנשים שנעתרו כאמור לדרישותיו, ו/או נשים אותן רצה לרומם, זאת מתקציב העירייה ופעמים רבות על חשבון תקציבים שנועדו לצרכים אחרים. הנאשם אף נהג להזמין את הנשים לסעוד איתו במסעדות שונות, וכן נהג לצרפן לטיולים בהם השתתפו מקורביו או גורמים שונים בעירייה, או לטיולי גיבוש של עובדי העירייה במימון העירייה. כמו כן, לעיתים קידם הנאשם נשים שנעתרו לו ואשר נמצאו בקרבתו, וזאת על אף שלעיתים הקידום לא תאם את כישוריהן, יכולותיהן, או דרישות התפקידים אותם קיבלו, תוך שהוא מפטר או מעביר מתפקידם עובדים אחרים, ללא כל הצדקה עניינית.

 

במקביל להגשת כתב האישום, מבקשת הפרקליטות מבית המשפט להורות על הארכת התנאים המגבילים שהוטלו על יוסף עם שחרורו ממעצר.

 

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    בא 14/07/2015 17:19
    הגב לתגובה זו
    30 מילים .
  • 4.
    אין יום שלא תופסים ראשעיר גונב . (ל"ת)
    בא 14/07/2015 16:57
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    איפה משרד הפנים כל השנים? (ל"ת)
    תושב 14/07/2015 16:33
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ככה זה כשפרענק מכהן כראש עיר (ל"ת)
    איכסה 14/07/2015 15:52
    הגב לתגובה זו
  • ואתה אשכנזי גזען (ל"ת)
    מנשה 14/07/2015 18:46
    הגב לתגובה זו
  • גיזענות היא שחיתות . (ל"ת)
    בא 14/07/2015 17:06
    הגב לתגובה זו
  • נירו הגדול 14/07/2015 17:02
    הגב לתגובה זו
    לקחת לי את המילים
  • 1.
    כתוב באבות -שררה מקברת בעליה -אנשים לא מפנימים (ל"ת)
    לא הראשון ולא האחרון 14/07/2015 15:49
    הגב לתגובה זו
  • זה אדםשד ,אחד מעשר הוא כזה ,תאמין לי . (ל"ת)
    בא 14/07/2015 17:20
    הגב לתגובה זו
מסירת מפתח דירה נדל"ן תיווך מתווך מתווכים עסקה
צילום: Istock

קיבלתם דירה בירושה? כך תנהלו נכון את הנכס

בישראל מועברות בכל שנה אלפי דירות ליורשים - חלקן נמכרות מיד וחלקן מצטרפות לשוק ההשכרה. מה עושים כשהדירה לא תואמת את הצרכים, איך מתמודדים עם שותפות כפויה, מה המשמעות המיסויית, ואיך נערכים מראש? באנו לעשות לכם סדר וגם - הטרנד החדש של העברת ירושה ישירות לנכדים

ענת גלעד |

ישראלים רבים חולמים שתיפול עליהם דירה מהשמיים או לפחות לקבל אחת בירושה מקרוב שנפטר בשיבה טובה, אבל כשזה קורה זה לא תמיד כל כך פשוט, וצריך לדעת להתמודד עם האתגרים הנלווים. 

לפי נתוני אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, בכל שנה נמכרות בישראל כ-8,000 דירות בממוצע שהתקבלו בירושה. מדובר על מספר משמעותי, שאם משווים אותו לשוק החופשי - הוא שווה לנתח של כ-10 אחוזים מסך העסקאות. העניין הרב שדירות בירושה מעוררות בשוק מתרחש בעיקר כי דירות אלה משפיעות על המחירים, על היצע הדירות להשכרה וגם על קצב התחלופה בשוק. לצד הדירות שנמכרות, חלק גדול מהיורשים בוחרים להשכיר את הנכס. בתקופה של ריבית גבוהה, דירה מניבה יכולה להיות השקעה משתלמת יחסית, עם תשואה שנתית של 2.5-4%, לעיתים אפילו יותר - בעיקר בפריפריה הרחוקה. מצד שני, לא כל יורש מעוניין להפוך למשכיר, והמורכבות מתעצמת כשמדובר בכמה יורשים שמחזיקים בנכס במשותף.


ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה


השותפים שלא בחרתם

אחת הבעיות המרכזיות בירושות היא השותפות הכפויה. כשאחים או קרובי משפחה יורשים נכס ביחד, הם הופכים לשותפים בניהולו - למרות שלא בחרו בכך. בשלב הזה נולדות מרבית המחלוקות: אחד רוצה למכור, אחר מעוניין להשכיר, ולעיתים מישהו מבקש לגור בדירה. האינטרסים השונים מובילים למתח במשפחה, שבמקרים רבים גולש לסכסוכים משפטיים.

בדרך כלל הפתרון המועדף הוא חלוקה ברורה - באמצעות אמנה משפחתית שמסדירה מראש את ההתנהלות או באמצעות חלוקה של הנכסים, כך שכל יורש יקבל דירה או נכס אחר. כאשר אין הסכמה, ניתן להגיש תביעה לפירוק שיתוף, אבל החסרון בכך הוא שהנכס נמכר כמעט תמיד במחיר שנמוך משמעותית ממחיר השוק - בעיקר בגלל שרוצים למכור מהר ולא לחכות לתנאי שוק אופטימליים. בנוסף, התהליך כרוך בשכר טרחה גבוה, ובסופו של דבר כל הצדדים מפסידים.


דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.