דעה

פנדורה צנחה ב-75% מהשיא ונסחרת במכפיל 5.6 על הרווח

באפסילון מעריכים שמדובר בהשקעה אטרקטיבית למשקיע שיכול להתמודד עם תנודתיות בטווח הקצר. לחברה תכנית רכישה עצמית ותשואת דיבידנד של 7%
בוריס מגזניק | (1)

בתקופתנו, כשהמידע מאוד נגיש, ורכישת מנייה מתבצעת על ידי לחיצת כפתור בסמארטפון, אין הרבה חברות שהן מובילות בתחומן ונמצאות ״מתחת לרדאר״ של משקיעים פרטיים ומוסדיים.

 

אבל חברה אחת כזו היא חברת פנדורה (סימול: PNDORA.CO) - חברת תכשיטים בין הגדולות בעולם, עם פריסה רחבה של כ-2,700 חנויות, ביותר ממאה מדינות כולל חנות כמעט בכל קניון בארץ. החברה נוסדה בשנת 1982, בשנת 2003 הפכה לחברה גלובלית ובשנת 2010 הונפקה בבורסה בקופנהגן והפכה להיות חברה ציבורית.

 

המנוע המרכזי: לכל אישה צמיד ייחודי

החברה מתמחה בתכשיטי כסף ומוצריה כוללים עגילים, טבעות ושרשראות אך המוצר העיקרי האחראי על כ-70% מהכנסות החברה הוא הצמיד המפורסם עם פריטים שניתן להלביש עליו שנקראים צ׳ארמים. מרגע הרכישה או קבלת צמיד במתנה, כל אישה מתחילה לבנות אוסף צ׳ארמים ייחודי שלא דומה לשום צמיד אחר.

 

המודל העסקי של פנדורה מזכיר את זו של ג׳ילט הנקראת ״Razor and blades״ שניתן לתמצת במשפט ״תן להם מכשיר גילוח והם יבואו לקנות סכינים״. בהשוואה לחברות תכשיטים גלובליות אחרות מוצריה של פנדורה הם יחסית זולים, קלים להשגה, ופונים לקהל הרחב והצעיר יותר. יחד עם זאת החברה מצליחה לייצר רווחיות תפעולית יותר גבוה של כ- 28% בשנת 2018 בהשוואה ל17% של טיפאני וזאת בעיקר בזכות אינטגרציה גבוהה ושמירה על עלויות נמוכות.

מאזן רזה ולא ממונף

החברה מייצרת את מוצריה בשני מפעלים בתאילנד, מחומר גלם מקומי ומשווקת אותם בחנויות בבעלותה או דרך זכיינים. מאזן החברה נשאר רזה ולא ממונף במיוחד עם נתון מרשים של חוב למאזן של כ-50%, וחוב נטו ל-EBITDA של כ-1.4. התשואה על ההון שהחברה משיגה נראית מרשימה מאוד ומתקרבת ל-80% .

המניה נסחרת במכפיל 5.6 על הרווח

מניית החברה נסחרת בבורסת קופנהגן לפי שווי שוק של כ-24.7 מיליארד כתר דני (כ-3.7 מיליארד דולר) אולם לא נכללת במדדי מניות מובילים. המחיר משקף מכפיל רווח של 5.6, מכפיל הון של 4.6 מכפיל EV/EBITDA של כ-4.9 ומכפיל מכירות 1.3, וזאת לאחר ירידה של כ-75% ממחיר השיא בשנתיים האחרונות.

הסיבות שגרמו לירידה הן מחיר המניה הספקולטיבי בשנת 2016, חשש מצמיחת הכלכלה העולמית ובמיוחד הסקטורים המחזוריים, מדיניות הסרת מלאים שמורידה רווחיות, ירידה במכירות בחנויות זהות, סגירת סניפים לא רווחיים והעדר מנהיגות עם פרישת המנכ״ל באוגוסט 2018. מחיר המניה נראה משמעותית יותר זול ממניית טיפאני שנסחרת לפי מכפיל רווח של 20 ומכפיל EV/EBITDA של כ-11.5.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

 

תכנית רכישה עצמית ותשואת דיבידנד של 7%

החברה ניצלה את מחיר המניה הנמוך ואישרה במרץ השנה תכנית רכישת מניות חוזרת (BuyBack) שבמסגרתה תרכוש מניות בשווי 2.2 מיליארד כתר דני. בנוסף ניתן לציין את שיעור הדיבידנד של 39% מהרווח הנקי שהחברה ממשיכה לחלק והוא משקף תשואת דיבידנד שנתית של כ-7%.

 

השנה פנדורה צפויה להחזיר מזומן לבעלי מניות דרך חלוקת דיבידנד וביי-בק כ-15% משווי השוק שלה. למרות שלאחרונה הגיע לחברה מנכ"ל חדש וברמות מחיר נוכחי יחס סיכון-סיכוי במניה נראה הרבה יותר אטרקטיבי בטווח זמן הקצר עדיין ניתן לצפות לתנודתיות גבוהה במחיר המניה וגם בתוצאות העסקיות.

 

רגישות לסנטימנט הצרכני באירופה

כאמור החברה פועלת בתחום הצריכה המחזורית ורגישה לסנטימנט הצרכני בעיקר באירופה (מהווה כמעט 50% מסך הכנסות החברה) בזמן שהנתונים כלכליים האחרונים מצביעים על חולשתו. לא מדובר בהאטה הראשונה בהיסטורית החברה. בשנת 2012 שנה לאחר שהכלכלה האירופית הושפעה מחשש ממשבר החוב ביוון, הכנסות החברה ירדו בכ-14% והרווח ירד בכ-44%, אך לאחר מכן החברה חזרה לצמוח בקצב נאה.

 

במבט לטווח ארוך ניתן לומר שמדובר בחברה שהשתלטה על נישה רווחית, וצברה מוניטין כלכלי גבוה במספר מדינות רב יחסית לתקופת זמן לא ארוכה. עם זאת, יש בפניה עוד מספר שווקים גדולים כמו ארה"ב, סין והודו שבהם החברה עוד לא הגיעה לחשיפה המקסימלית, ואלו יכולים להוות מקור צמיחה עבורה, כשבמקביל עליה במכירות דרך ערוץ האינטרנט צפויה לשפר את שיעורי הרווחיות בעתיד.

בהתבסס על כל האמור ניתן לומר שמניית החברה מהווה השקעה אטרקטיבית למשקיע שיכול להתמודד עם תנודתיות במחיר המניה בטווח הקצר.

הכותב הינו מנהל השקעות באפסילון קרנות נאמנות ומייצג את דעותיו בלבד

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מוטי 04/08/2019 12:41
    הגב לתגובה זו
    אם לא הייתה נסחרת רק בקופנהגן. מה זאת הבורסה הזאת שם? אני בטוח שאין נזילות ושלא נדבר על עדכניות הציטוטים.. 7% דיבידנד אפשר למצוא היום אצל חברות מבוססות הרבה יותר כמו רויאל דאץ' או אלטריה.
תבלינים. צילום: Marta Branco, Pexelsתבלינים. צילום: Marta Branco, Pexels
בלוגסטריט

הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?

יצרנית התבלינים הגדולה בעולם, יצרנית שוקולד, ספקית אגוזים ומגדלת אבוקדו - הכירו את חברות המזון המעניינות שמשקפות פוטנציאל עלייה 

זיו סגל |

לפני שנגיע להזדמנויות נדירות נתחיל עם גרף תוך יומי של האס אנד פי 500. הוא מראה את הקפיצה החדה בתחילת המסחר ביום שישי, את הירידה החדה בהמשך ואת העובדה שהמדד סגר בסופו של יום בירידה קלה. ללמדנו שאנחנו עדיין נמצאים באזור שיווי משקל. לחודש ספטמבר שיווי משקל זו תוצאה טובה והשאלה אם זה ימשיך כך.

בתרשים המוכר לנו מהשבועות האחרונים אנחנו רואים את הקו המחזיר העולה שבולם ולמעשה גורם לאס אנד פי להתכנס לתנודתיות צרה מאד. זאת מכיוון שמתחתיו מתקרב אליו הממוצע ל-21 יום שלמעט חריגה קטנה תומך ב-S&P500  מאז סוף חודש אפריל. 


מדד S&P תוך יומי
מדד S&P תוך יומי


דבר אחד בטוח. התנודתיות הצרה הזו לא תימשך עוד הרבה זמן ואנחנו צריכים להיערך לפריצה. השאלה לאיזה כיוון. אם אני צריך להעריך לפי האינדיקטורים הטכניים אז יש סיכון שהלחץ כלפי מטה יימשך. 

בכל מקרה יש לכם קווים ברורים לקבלת החלטות. סגירה משמעותית בזמן ובמחיר מעל 6532, הגבוה היומי של יום שישי, תיחשב פריצה למעלה וסימן למהלך עלייה מהותי בהמשך. סגירה מתחת ל-6360, שתהיה גם מתחת לממוצע הנע ל-21 יום וגם מתחת לפקודת ההיפוך הפרבולית, תהיה סימן לתחילתו של תיקון שבשלב הראשון שלו יגיע ל-6100-6200. 

אפשר עוד להצטרף לזינוק של הליתיום?

התשובה היא כן. אומנם הצגתי כאן את קרן הסל ILIT  לפני זמן מה והיא אכן בנתה מהלך עלייה יפה אבל יש לו פוטנציאל להימשך. ניתן לצפות שהקרן תעלה ל-13 דולר בשלב ראשון. אפשר להצטרף למגמה כל עוד מעל 10 דולר. 


מחאה פרו פלסטינית
צילום: טוויטר

חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?

איך החברות הישראליות יכולות להתמודד מול החרם והאם הוא כל כך משפיע? 

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה חרם יצואנים

מהאופן בו היצואניות הישראליות מתנהלות, רובן בעלות חשיפה נמוכה מאד לחרמות אירופאיות. חלק מהיצואניות הישראליות עובדות בתצורת OEM. חלקן חברות בנות של חברות בינלאומיות. חלקן עובדות בתצורת White Label. מעטות מאד מוכרות לצרכן הסופי, זאת כנראה גם כתוצאה מההבנה ההיסטורית שיש להתחמק מחרמות שבאות אלינו כגלים לאורך השנים, ע"פ עצימות הסכסוך מול הפלסטינאים.

האירופאים, כמו גם מדינות אחרות, יודעים גם יפה מאד להתעלם ולעצום עין כאשר הם ממש זקוקים לתוצרת הישראלית. רואים זאת לא רק בתעשיות הביטחוניות אלא אפילו ביצוא האבוקדו. הסחורה הישראלית מהווה כ-20% מסך המכירות של הפרי באיחוד האירופי והמכירות עוד גדלו בזמן המלחמה. דוגמא דרמטית בהרבה קיבלנו מחתימת ההסכם בסך 35 מיליארדי דולרים עם הגז הישראלי למצרים. המצרים היו מוכנים להיות מהראשונים להחרים אותנו לו רק יכלו.

מעבר לעניין "הפסיכולוגי" כאשר חלק מהישראלים והמדיה לוקחים קשה את עמדת "הילד הדחוי של הכיתה", אותה אי נעימות שאנו חשים על כך שלא אוהבים אותנו בעולם או אפילו שונאים אותנו, השאלה היא ברמה הפרקטית כיצד זה בא לידי ביטוי עיסקי ועד כמה מזה באמת משפיע על חיינו, על חוסננו ועוצמתנו כאומה?

 

ארבעה סוגי חרמות

אין, למיטב ידיעתי, שום מחקר כלכלי שניסה לאמוד את ממדי הבעיה. למעשה האמידה הזו היא על גבול הבלתי אפשרי כי לעיתים נדירות ניתן לדעת מי לא עשה איתנו עסקים מסיבות אנטי-ישראליות או אנטישמיות. ואין מדובר רק החל מה-7 לאוקטובר אלא מאז ומעולם.

חרמות על ישראל מתחלקות לדעתי בעיקר ע"פ ארבעת הנושאים הבאים, לפי סדר חשיבותם: חרם ביטחוני, חרם כלכלי/עסקי, חרם אקדמי, חרם תרבותי.