השפעת המחסור באג"ח הממשלתיות על כספי הפנסיה
באוקטובר הקרוב שוב צפוי פדיון ענק של אגח ממשלתיות מול גיוס מצומצם. הסכומים שנפדו נטו מראשית 2017 מגיעים לכ-60 מיליארדי שקלים. האוצר ממשיך במדיניותו לנצל את עודפי הספיגה הגבוהים מהמיסים על מנת לפדות אגחים ולהקטין החוב. משקל החוב הממשלתי במונחי תוצר ירד עד כדי 60-62%, שיעור קטן שאין דומה לו במרבית מדינות ה-OECD.
המחסור המתמשך באגח הממשלתיות מול הצבירה המאסיבית בקרנות הפנסיה שמביאה לדרישה רבה לאפיק סולידי, הביאו את התשואות לפדיון באגח של המדינה לשפל חסר תקדים. האוצר מצוי בדילמה: מחד, הקיטון בחוב הממשלתי מעלה את יוקרת המשק הישראלי בעולם ומצמצם את סכומי הריבית שיש לשלם על על החוב ב"עוגת התקציב", ומאידך, בעוד שגמלאי השנים האחרונות נהנו מעליית ערך חסכונותיהם נוכח רווחי ההון הריאליים המשמעותיים שהניבו האגח, נראה כי הפורשים לפנסיה בשנים הקרובות צפויים לסבול מירידת ערך נוכח סיכון השוק והאפשרות להפסדי הון כשהתשואות העתידיות יתאימו עצמן ל'סביבת הריבית" הגבוהה יותר.
המצב האנומלי שהתהווה בשוק האגח שלנו, מחייב את מנהלי ההשקעות בגמל, בביטוח חיים ובפנסיה "לגוון" את התיקים ברכיבים מסוכנים יותר על מנת להשיג רווחיות סבירה. הפניית כספים לא קטנים לרכישת אגח מעבר לים חשפה את הקרנות לסיכוני מט"ח שגרמו הפסד לא מבוטל נוכח ייסוף השקל מראשית השנה.
כזכור, אימצו מנהלי קרנות הכסף הפנסיוני את המודל הצ'יליאני המחייב צמצום במשקל האפיק המנייתי בתיקי ההשקעות ככל שהחוסך מתבגר יותר. המשמעות היא הצורך בהגדלת משקל הרכיבים ה"סולידיים" לקראת הפרישה לגמלאות. מיותר לציין כי דרישה רגולטורית זו, גם אם היא הגיונית לימים כתיקונם, בעייתית מאד נוכח הסיכון הנוכחי בשוקי האגח.
- 10 דברים חשובים על אגרות חוב - מדריך למשקיעים
- אגרת החוב של בריטניה שצנחה ב-70%, והאם יש סיכוי לעלייה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כדי להכניס קצת פרופורציה, אציין כי קרנות הפנסיה נהנות מרכיב של אגח לא סחירות המונפקות להן ע"י האוצר ומניבות ריבית צמודה של כ-5% לשנה ואינן חשופות לסיכון השתנות הריבית הרובץ לפתחנו. ברם משקלן של אגח אלה בתיק ההשקעות אינו עולה על 30%.
אני סבור כי האוצר שאינו חוסך מאמצים להקל על מעמד הביניים בתחום הדיור, חייב להתייחס לאנומליה הנוכחית המדאיגה השוררת בשוקי האגח וצוברת תאוצה מיום ליום. נראה כי אנשי האוצר יעשו טוב אם יבחנו שימושים אחרים לעודפי הגבייה פרט להחזר החובות. הצע הנפקות גדול יותר יהווה תשובה לפדיונות ויאפשר לתשואות הנמוכות לחזור אט אט לרמה נורמלית המאפשרת פרישה בכבוד.
- 2.סמי 10/09/2017 22:48הגב לתגובה זותודה.
- 1.עקב עודף בתקציב אין צורך בהנפקת חוב (ל"ת)מאמר שגוי ולוקה 10/09/2017 17:26הגב לתגובה זו
איור: דפדפן אטלס של OpenAIנחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר
קרינה קוסמית - חלקיקים אנרגטיים סולריים שחודרים לאטמוספירה בגובה טיסת מטוסי הנוסעים ועלולים לשבש את פעולת המחשבים, היא האחראית לאירוע שהפעם הסתיים בנס. בעקבותיו, השתמשה איירבוס בסוג של "אקמול" בכל 6,000 מטוסיה כדי להשיג פתרון מהיר. זה ממש לא מספיק
ב-30 באוקטובר 2025 חוותה טיסת JetBlue 1230 מקנקון שבמקסיקו לניוארק שבניו ג'רזי, צלילה וירידת גובה פתאומית בגובה שיוט מעל פלורידה. הקברניט דיווח למרכז הבקרה: "ציוד רפואי נדרש". 15 נוסעים נפצעו, חלקם בפצעי ראש. המטוס נחת נחיתת חירום בשדה טמפה שבפלורידה. המטוס היה איירבוס A320.
ניתוח ראשוני של איירבוס חשף כי מחשב בקרת המאזנות בכנפיים והגאי הגובה הפיק פקודות שגויות, שגרמו להורדת אף המטוס ולצלילה לא מבוקרת.
האירוע, שהתרחש על פי הדיווח ביום עם רמות קרינה סולארית שאינן גבוהות מהרגיל, הדליק נורת אזהרה: חלקיק קוסמי בודד גרם ל-bit flip, היפוך סיבית בזיכרון מחשבי המטוס, שהתפשט לפקודות קריטיות שגויות ולא רצוניות למאזנות ולהגאי הגובה של המטוס וגרמו לצלילתו הפתאומית. אלא שחברות התעופה לא קיבלו אזהרות מזג אוויר סולאריות ספציפיות או מוקדמות לפני אירוע התקלה במטוס ה-A320 של JetBlue באוקטובר 2025 מכיוון שלא נמדדו רמות סולאריות חריגות.
בניגוד לחלליות, בתעופה המסחרית אין ניטור שגרתי ל-space weather. בטיסה האזרחית שינויי גובה טיסה לטיסה נמוכה יותר - שמגבירים צריכת דלק ב-10%-20% - אינם מקובלים, כמו גם עקיפת אירועי פרצי שמש כסטנדרט לא נעשית בשיגרה.
- תקלה קריטית במטוסי איירבוס: אלפי מטוסים דורשים עדכון תוכנה מיידי בשל סכנה בטיחותית
- המטוס מספר 1 של מדינת ישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם במקרה של טיסה 171 של אייר אינדיה עם מטוס דרימליינר של בואינג שהתרסקה ביוני 2025, החקירה עדיין לא הסתיימה והמטוסים ממשיכים לטוס מאחר ולא זוהה ולא אותר בוודאות הגורם להתרסקות.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIנחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר
קרינה קוסמית - חלקיקים אנרגטיים סולריים שחודרים לאטמוספירה בגובה טיסת מטוסי הנוסעים ועלולים לשבש את פעולת המחשבים, היא האחראית לאירוע שהפעם הסתיים בנס. בעקבותיו, השתמשה איירבוס בסוג של "אקמול" בכל 6,000 מטוסיה כדי להשיג פתרון מהיר. זה ממש לא מספיק
ב-30 באוקטובר 2025 חוותה טיסת JetBlue 1230 מקנקון שבמקסיקו לניוארק שבניו ג'רזי, צלילה וירידת גובה פתאומית בגובה שיוט מעל פלורידה. הקברניט דיווח למרכז הבקרה: "ציוד רפואי נדרש". 15 נוסעים נפצעו, חלקם בפצעי ראש. המטוס נחת נחיתת חירום בשדה טמפה שבפלורידה. המטוס היה איירבוס A320.
ניתוח ראשוני של איירבוס חשף כי מחשב בקרת המאזנות בכנפיים והגאי הגובה הפיק פקודות שגויות, שגרמו להורדת אף המטוס ולצלילה לא מבוקרת.
האירוע, שהתרחש על פי הדיווח ביום עם רמות קרינה סולארית שאינן גבוהות מהרגיל, הדליק נורת אזהרה: חלקיק קוסמי בודד גרם ל-bit flip, היפוך סיבית בזיכרון מחשבי המטוס, שהתפשט לפקודות קריטיות שגויות ולא רצוניות למאזנות ולהגאי הגובה של המטוס וגרמו לצלילתו הפתאומית. אלא שחברות התעופה לא קיבלו אזהרות מזג אוויר סולאריות ספציפיות או מוקדמות לפני אירוע התקלה במטוס ה-A320 של JetBlue באוקטובר 2025 מכיוון שלא נמדדו רמות סולאריות חריגות.
בניגוד לחלליות, בתעופה המסחרית אין ניטור שגרתי ל-space weather. בטיסה האזרחית שינויי גובה טיסה לטיסה נמוכה יותר - שמגבירים צריכת דלק ב-10%-20% - אינם מקובלים, כמו גם עקיפת אירועי פרצי שמש כסטנדרט לא נעשית בשיגרה.
- תקלה קריטית במטוסי איירבוס: אלפי מטוסים דורשים עדכון תוכנה מיידי בשל סכנה בטיחותית
- המטוס מספר 1 של מדינת ישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם במקרה של טיסה 171 של אייר אינדיה עם מטוס דרימליינר של בואינג שהתרסקה ביוני 2025, החקירה עדיין לא הסתיימה והמטוסים ממשיכים לטוס מאחר ולא זוהה ולא אותר בוודאות הגורם להתרסקות.
