אליעזר כרמל
צילום:

השפעת המחסור באג"ח הממשלתיות על כספי הפנסיה

אליעזר כרמל | (2)

באוקטובר הקרוב שוב צפוי פדיון ענק של אגח ממשלתיות מול גיוס מצומצם. הסכומים שנפדו נטו מראשית 2017 מגיעים לכ-60 מיליארדי שקלים. האוצר ממשיך במדיניותו לנצל את עודפי הספיגה הגבוהים מהמיסים על מנת לפדות אגחים ולהקטין החוב. משקל החוב הממשלתי במונחי תוצר ירד עד כדי 60-62%, שיעור קטן שאין דומה לו במרבית מדינות ה-OECD.

 

המחסור המתמשך באגח הממשלתיות מול הצבירה המאסיבית בקרנות הפנסיה שמביאה לדרישה רבה לאפיק סולידי, הביאו את התשואות לפדיון באגח של המדינה לשפל חסר תקדים. האוצר מצוי בדילמה: מחד, הקיטון בחוב הממשלתי מעלה את יוקרת המשק הישראלי בעולם ומצמצם את סכומי הריבית שיש לשלם על על החוב ב"עוגת התקציב", ומאידך, בעוד שגמלאי השנים האחרונות נהנו מעליית ערך חסכונותיהם נוכח רווחי ההון הריאליים המשמעותיים שהניבו האגח, נראה כי הפורשים לפנסיה בשנים הקרובות צפויים לסבול מירידת ערך נוכח סיכון השוק והאפשרות להפסדי הון כשהתשואות העתידיות יתאימו עצמן ל'סביבת הריבית" הגבוהה יותר.

המצב האנומלי שהתהווה בשוק האגח שלנו, מחייב את מנהלי ההשקעות בגמל, בביטוח חיים ובפנסיה "לגוון" את התיקים ברכיבים מסוכנים יותר על מנת להשיג רווחיות סבירה. הפניית כספים לא קטנים לרכישת אגח מעבר לים חשפה את הקרנות לסיכוני מט"ח שגרמו הפסד לא מבוטל נוכח ייסוף השקל מראשית השנה.

כזכור, אימצו מנהלי קרנות הכסף הפנסיוני את המודל הצ'יליאני המחייב צמצום במשקל האפיק המנייתי בתיקי ההשקעות ככל שהחוסך מתבגר יותר. המשמעות היא הצורך בהגדלת  משקל הרכיבים ה"סולידיים" לקראת הפרישה לגמלאות. מיותר לציין כי דרישה רגולטורית זו, גם אם היא הגיונית לימים כתיקונם, בעייתית מאד נוכח הסיכון הנוכחי בשוקי האגח.

כדי להכניס קצת פרופורציה, אציין כי קרנות הפנסיה נהנות מרכיב של אגח לא סחירות המונפקות להן ע"י האוצר ומניבות ריבית צמודה של כ-5% לשנה ואינן חשופות לסיכון השתנות הריבית הרובץ לפתחנו. ברם משקלן של אגח אלה בתיק ההשקעות אינו עולה על 30%.

 

אני סבור כי האוצר שאינו חוסך מאמצים להקל על מעמד הביניים בתחום הדיור, חייב להתייחס לאנומליה הנוכחית המדאיגה השוררת בשוקי האגח וצוברת תאוצה מיום ליום. נראה כי אנשי האוצר יעשו טוב אם יבחנו שימושים אחרים לעודפי הגבייה פרט להחזר החובות. הצע הנפקות גדול יותר יהווה תשובה לפדיונות ויאפשר לתשואות הנמוכות לחזור אט אט לרמה נורמלית המאפשרת פרישה בכבוד.

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    סמי 10/09/2017 22:48
    הגב לתגובה זו
    תודה.
  • 1.
    עקב עודף בתקציב אין צורך בהנפקת חוב (ל"ת)
    מאמר שגוי ולוקה 10/09/2017 17:26
    הגב לתגובה זו
צילום: Pixabay, Pexelsצילום: Pixabay, Pexels

מלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים

למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל ונושאים איתם סכנה בטיחותית משמעותית. מה מושך את הציפורים דווקא לאזורים של שדות תעופה ואילו כלים עומדים לרשות הטייסים כדי להתמודד עם האיום המעופף



עופר הבר |


בשמי ישראל מתרחשת תופעה שמסכנת את בטיחות הטיסות: למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל. הגילוי של הציפורים במרחבי שדות התעופה הופכים את האיום לשגרה שמאתגרת טייסים, חברות תעופה ונוסעים.

כיצד מתמודדת תעשיית התעופה עם האיום המעופף שנמצא מתחת לפני השמיים?

התנגשויות בין מטוסים ללהקות ציפורים, "Bird Strikes", מהוות אחד האיומים הרציניים והנפוצים ביותר בתעשיית התעופה האזרחית והצבאית, עם השלכות בטיחותיות, טכניות וכלכליות משמעותיות. בכל רגע נתון, אלפי מטוסי נוסעים ממריאים ונוחתים בשדות תעופה ברחבי העולם, ונאבקים מול האיום הבלתי נראה אך מסוכן הזה. מדי שנה נרשמות ברחבי העולם עשרות אלפי פגיעות שכאלו, שרובן מסתיימות ללא נפגעים, אך חלקן גורמות לנזקים של מיליארדי דולרים למנועים, לכנפיים ולמערכות מטוס קריטיות.

החשש העיקרי הוא ממפגש בין עופות גדולים למנועי הסילון. יניקה של ציפור אחת לתוך מנוע עלולה לגרום לנזק חמור ואף להשבתתו המיידית. 

כשעורב במשקל 450 גרם פוגע במטוס שטס ב-800 קמ"ש

הכוח של ציפור שנכנסת במהירות למנוע סילון מטוס יכול להיות אדיר, לעיתים עד כדי יצירת כוחות של עשרות או מאות טונות בהתאם למשקל הציפור ומהירות המטוס. לדוגמה, עורב אפור שמשקלו 450 גרם שפוגע במטוס הנוסעים במהירות של 800 קמ"ש, מייצר עוצמה של יותר מ-15 טונות, ואילו ציפור גדולה כמו עגור במשקל 7.5 ק"ג עלולה ליצור עוצמה עצומה של כ־100 טונות. פגיעות כאלה יכולות לגרום לקריסת מנוע, לנזק למערכות ההידראוליות, לקריעת מעטה הכנפיים ואפילו לאובדן שליטה בטיסה שגורם לתאונות קטלניות.

הסיבה שציפורים נמשכות לאזורי שדות תעופה קשורה בעיקר לזמינות מזון, סביבת מנוחה נוחה, ומיקומם הגיאוגרפי. שדות תעופה מציעים משטחים פתוחים, לעיתים עם דשא וגידולים, שמושכים חרקים, עכברים וחרקי קרקע - מקורות מזון מרכזיים לציפורים. בנוסף, שדות תעופה ממוקמים לעיתים באזורים רחבים יחסית וכמעט ללא עצים גבוהים, כך שהציפורים יכולות להרגיש בטוחות ולהימנע מטורפים.

צילום: Pixabay, Pexelsצילום: Pixabay, Pexels

מלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים

למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל ונושאים איתם סכנה בטיחותית משמעותית. מה מושך את הציפורים דווקא לאזורים של שדות תעופה ואילו כלים עומדים לרשות הטייסים כדי להתמודד עם האיום המעופף



עופר הבר |


בשמי ישראל מתרחשת תופעה שמסכנת את בטיחות הטיסות: למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל. הגילוי של הציפורים במרחבי שדות התעופה הופכים את האיום לשגרה שמאתגרת טייסים, חברות תעופה ונוסעים.

כיצד מתמודדת תעשיית התעופה עם האיום המעופף שנמצא מתחת לפני השמיים?

התנגשויות בין מטוסים ללהקות ציפורים, "Bird Strikes", מהוות אחד האיומים הרציניים והנפוצים ביותר בתעשיית התעופה האזרחית והצבאית, עם השלכות בטיחותיות, טכניות וכלכליות משמעותיות. בכל רגע נתון, אלפי מטוסי נוסעים ממריאים ונוחתים בשדות תעופה ברחבי העולם, ונאבקים מול האיום הבלתי נראה אך מסוכן הזה. מדי שנה נרשמות ברחבי העולם עשרות אלפי פגיעות שכאלו, שרובן מסתיימות ללא נפגעים, אך חלקן גורמות לנזקים של מיליארדי דולרים למנועים, לכנפיים ולמערכות מטוס קריטיות.

החשש העיקרי הוא ממפגש בין עופות גדולים למנועי הסילון. יניקה של ציפור אחת לתוך מנוע עלולה לגרום לנזק חמור ואף להשבתתו המיידית. 

כשעורב במשקל 450 גרם פוגע במטוס שטס ב-800 קמ"ש

הכוח של ציפור שנכנסת במהירות למנוע סילון מטוס יכול להיות אדיר, לעיתים עד כדי יצירת כוחות של עשרות או מאות טונות בהתאם למשקל הציפור ומהירות המטוס. לדוגמה, עורב אפור שמשקלו 450 גרם שפוגע במטוס הנוסעים במהירות של 800 קמ"ש, מייצר עוצמה של יותר מ-15 טונות, ואילו ציפור גדולה כמו עגור במשקל 7.5 ק"ג עלולה ליצור עוצמה עצומה של כ־100 טונות. פגיעות כאלה יכולות לגרום לקריסת מנוע, לנזק למערכות ההידראוליות, לקריעת מעטה הכנפיים ואפילו לאובדן שליטה בטיסה שגורם לתאונות קטלניות.

הסיבה שציפורים נמשכות לאזורי שדות תעופה קשורה בעיקר לזמינות מזון, סביבת מנוחה נוחה, ומיקומם הגיאוגרפי. שדות תעופה מציעים משטחים פתוחים, לעיתים עם דשא וגידולים, שמושכים חרקים, עכברים וחרקי קרקע - מקורות מזון מרכזיים לציפורים. בנוסף, שדות תעופה ממוקמים לעיתים באזורים רחבים יחסית וכמעט ללא עצים גבוהים, כך שהציפורים יכולות להרגיש בטוחות ולהימנע מטורפים.