השפעת המחסור באג"ח הממשלתיות על כספי הפנסיה
באוקטובר הקרוב שוב צפוי פדיון ענק של אגח ממשלתיות מול גיוס מצומצם. הסכומים שנפדו נטו מראשית 2017 מגיעים לכ-60 מיליארדי שקלים. האוצר ממשיך במדיניותו לנצל את עודפי הספיגה הגבוהים מהמיסים על מנת לפדות אגחים ולהקטין החוב. משקל החוב הממשלתי במונחי תוצר ירד עד כדי 60-62%, שיעור קטן שאין דומה לו במרבית מדינות ה-OECD.
המחסור המתמשך באגח הממשלתיות מול הצבירה המאסיבית בקרנות הפנסיה שמביאה לדרישה רבה לאפיק סולידי, הביאו את התשואות לפדיון באגח של המדינה לשפל חסר תקדים. האוצר מצוי בדילמה: מחד, הקיטון בחוב הממשלתי מעלה את יוקרת המשק הישראלי בעולם ומצמצם את סכומי הריבית שיש לשלם על על החוב ב"עוגת התקציב", ומאידך, בעוד שגמלאי השנים האחרונות נהנו מעליית ערך חסכונותיהם נוכח רווחי ההון הריאליים המשמעותיים שהניבו האגח, נראה כי הפורשים לפנסיה בשנים הקרובות צפויים לסבול מירידת ערך נוכח סיכון השוק והאפשרות להפסדי הון כשהתשואות העתידיות יתאימו עצמן ל'סביבת הריבית" הגבוהה יותר.
המצב האנומלי שהתהווה בשוק האגח שלנו, מחייב את מנהלי ההשקעות בגמל, בביטוח חיים ובפנסיה "לגוון" את התיקים ברכיבים מסוכנים יותר על מנת להשיג רווחיות סבירה. הפניית כספים לא קטנים לרכישת אגח מעבר לים חשפה את הקרנות לסיכוני מט"ח שגרמו הפסד לא מבוטל נוכח ייסוף השקל מראשית השנה.
כזכור, אימצו מנהלי קרנות הכסף הפנסיוני את המודל הצ'יליאני המחייב צמצום במשקל האפיק המנייתי בתיקי ההשקעות ככל שהחוסך מתבגר יותר. המשמעות היא הצורך בהגדלת משקל הרכיבים ה"סולידיים" לקראת הפרישה לגמלאות. מיותר לציין כי דרישה רגולטורית זו, גם אם היא הגיונית לימים כתיקונם, בעייתית מאד נוכח הסיכון הנוכחי בשוקי האגח.
- 10 דברים חשובים על אגרות חוב - מדריך למשקיעים
- אגרת החוב של בריטניה שצנחה ב-70%, והאם יש סיכוי לעלייה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כדי להכניס קצת פרופורציה, אציין כי קרנות הפנסיה נהנות מרכיב של אגח לא סחירות המונפקות להן ע"י האוצר ומניבות ריבית צמודה של כ-5% לשנה ואינן חשופות לסיכון השתנות הריבית הרובץ לפתחנו. ברם משקלן של אגח אלה בתיק ההשקעות אינו עולה על 30%.
אני סבור כי האוצר שאינו חוסך מאמצים להקל על מעמד הביניים בתחום הדיור, חייב להתייחס לאנומליה הנוכחית המדאיגה השוררת בשוקי האגח וצוברת תאוצה מיום ליום. נראה כי אנשי האוצר יעשו טוב אם יבחנו שימושים אחרים לעודפי הגבייה פרט להחזר החובות. הצע הנפקות גדול יותר יהווה תשובה לפדיונות ויאפשר לתשואות הנמוכות לחזור אט אט לרמה נורמלית המאפשרת פרישה בכבוד.
- 2.סמי 10/09/2017 22:48הגב לתגובה זותודה.
- 1.עקב עודף בתקציב אין צורך בהנפקת חוב (ל"ת)מאמר שגוי ולוקה 10/09/2017 17:26הגב לתגובה זו
איור: דפדפן אטלס של OpenAIקרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר
להשקיע בהן
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
פילוסופיה מול פילוסופיה
בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.
איירבוס מייצגת גישה מהפכנית: הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIקרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר
להשקיע בהן
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
פילוסופיה מול פילוסופיה
בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.
איירבוס מייצגת גישה מהפכנית: הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.
