הירשמו
  1. ראשי
  2. ניתוחים ודעות

הסיכונים המתחבאים בשוק הקונצרני - בסוף זה יכאב

ברק גרשוני | (2)
נושאים בכתבה אגח תל בונד

תופעת ה-Risk on שמאפיינת את שוק האג"ח הקונצרני מאז 2016 נמשכה ביתר שאת אל תוך 2017. המשקיעים מדירים רגליהם מהאפיק הממשלתי המעניק תשואות נמוכות ונוהרים בהמוניהם אל אפיק האג"ח הקונצרני אשר עדיין מניב תשואות כלשהן. הריצה הזו כמעט חסרת הבחנה, כמו ארבה הצובא על שדה ומכלה כל חלקה טובה. כך יוצא כי הביקוש העצום לתשואה, כל תשואה, מובילים לשחיקה עצומה בפרמיית הסיכון של האג"ח הקונצרניות באשר הן.

 

על הקיצוניות של התופעה ניתן ללמוד מהדוגמא בגרף הבא המתאר את המרווח של מדד תל בונד תשואות ומדד תל בונד 20 ביחס לאג"ח הממשלתי המקביל. מדד תלבונד תשואות הינו מדד המאגד בתוכו אג"ח קונצרני צמוד למדד בדירוגים השקעה נמוכים מ BBB ועד A, כאשר מדד התל בונד תשואות מהווה בקושי 4% מסך אגרות החוב בשוק. לעומתו, מדד תל בונד 20 מאגד בתוכו את 20 אגרות החוב הקונצרניות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר ונחשבות למדד הקונצרני הבטוח ביותר והסחיר ביותר. 

ניתן לשים לב שהמרווח בין שני מדדי האג"ח, ה"מסוכן" ו"הבטוח", הצטמצם באופן קיצוני וככל שהמרדף אחר תשואות יימשך לא ירחק היום שבו מדד הדירוגים הנמוכים - תל בונד תשואות , ייסחר בפרמיה כמעט זהה למדד תל בונד 20 .

 

והנה אנו בפתחה של תקופה בה שני מדדים בעלי סיכון שונה לחלוטין מניבים כמעט אותה תשואה. ואם התשואה כמעט זהה, אז היינו מצפים שהסיכון יתגלם באיזושהי צורה בסטיית התקן שמשמשת כאומדן מקובל (ומטעה עד כאב לצערי) להערכת סיכון. ובכן, גם כאן אין שום סימן לסיכון העודף המשמעותי שמגלם מדד התשואות – סטיית התקן, תחזיקו חזק, כמעט זהה לחלוטין!!  התלבונד 20 עם ס.ת 2.02 והתשואות עם 2.07 .

אז היכן הסיכון?

את הסיכון תמצאו בשני מקומות: 

ברמת הסחירות של המדד – מדד התל בונד 20 סחיר יותר בכ 50% ממדד התשואות, עובדה המאפשרת כניסה ויציאה מההשקעה בסכומים גדולים יחסית ביתר נוחות וחשוב מכל – בלי לשלם קנסות גבוהים ביציאה בדמות של מרווח גבוה מאד בין BID ל ASK.

המקום הנוסף שבו תרגישו את הסיכון יהיה בכיס של המשקיעים במקרה של מימוש מכל סיבה שהיא.

 

מבט נוסף על הגרף יראה שמדד תלבונד 20 נסחר בשיא שלו בשנתיים האחרונות סביב מרווח של 2%, בעוד שמדד התל בונד תשואות ידע ימים בו המרווח שלו נפתח ל 5.5% (!!) מעל הממשלתי. העובדה שמדד תלבונד תשואות טומן בחובו פוטנציאל לפתיחת מרווחים כה גדולה במקרה של ירידות בשווקים, הופכת את ההשקעה בו ל"זאב בעור של כבש".

 

מדד התלבונד תשואות "כבר עשה את שלו" במונחי תשואה כשהרוויח ב-2016 תשואה פנטסטית של  6.17%. היום, התשואה הפנימית שלו היא 2.15% והמח"מ שלו (משך החיים) 3.6 שנים. המשמעות היא שהוא צפוי להניב בשנים הקרובות 2.15% בלבד כל שנה. זה כל מה שיש לו לתת במקרה החיובי ומאידך ראיתם מה הוא עלול להפסיד במקרה השלילי, כך שמשוואת הסיכוי מול הסיכון נוטה כעת לצד הסיכון באופן ק י צ ו נ י !

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

 

כרגע המשקיעים עסוקים בחיפוש תשואה בכל מחיר ולא מקדישים שום מחשבה לסיכוני המנפיק המתחבאים באג"ח הקונצרני בדירוגים הנמוכים. הכל מתבטל בפני התשואה. גם המדדים המקובלים של "סיכון"- סטיית התקן, ו"תשואה לסיכון" – מדדי שארפ למיניהם לא תופסים את הפער העצום בין סיכון המנפיק הקיים במדד התשואות לבין סיכון המנפיק הקיים בתל בונד 20. סיכון המנפיק יצא מהמשוואה ויצא לתנומת חורף - כשהוא ישוב , זה יכאב.

נכתב ע"י ברק גרשוני, מנכ"ל אלומות קרנות נאמנות

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    בני גור 11/04/2017 23:36
    הגב לתגובה זו
    אז נראה אותך פותח שורט על תלאבונד תשואות, ונראה כמה כסף תספור בסוף היום, ולמכי יכאב.
  • 1.
    זה יגמר בבכי (ל"ת)
    אלון 05/03/2017 21:23
    הגב לתגובה זו
שור נגד דב
צילום: pixabay
מעבר לים

הפד' מתכונן להורדת ריבית: האם זה תחילת ראלי סוף השנה או מלכודת שורית?

סיכויי הורדת הריבית בדצמבר מגיעים ל-90%, אבל הסיכון הוא שהפד יאותת על עצירת ההקלה המוניטרית; איך עליית התשואות ביפן משפיעה על ההשקעות ברחבי העולם, והאם יש ממה לחשוש?

גיא טל |
נושאים בכתבה ראלי סוף שנה ריבית יפן הגירה לארה"ב

מאקרו ארצות הברית: הורדת הריבית הופכת לודאית - ראלי סוף שנה בפתח?

ההתפתחות המרכזית בתחום המאקרו בארצות הברית בשבועיים האחרונים היא סיבוב הפרסה היוני של הפד, כשסיכויי הורדת הריבית בדצמבר כבר נושקים ל-90%. המפנה היוני נובע מהמשך מה שנראה כחולשה בנתונים הכלכליים, בעיקר בנתונים הרכים התלויים בסקרי דעת קהל. כך, סנטימנט הצרכנים נחלש מאוד וגם הייצור מתכווץ. גם נתונים חלקיים הנוגעים לשוק העבודה מצביעים על חולשה מסוימת. בהקשר זה נציין שדו"ח התעסוקה לחודש נובמבר נדחה בשלב זה לאמצע דצמבר, ולכן הפד ממשיך להיות מעט עיוור בתחום זה. דו"ח ה-ADP שיפורסם השבוע מקבל משנה חשיבות עקב כך, בדומה לדו"ח ה-PCE שהופך למרכזי עוד יותר מבדרך כלל בהיעדר נתוני אינפלציה מעודכנים.

האם הנרטיב של "חולשה מתפתחת" בכלכלה האמריקאית נכון? בשבוע האחרון החלה "עונת הקניות" בארצות הברית לקראת סוף השנה עם חגיגות ה-Black Friday ו-Cyber Monday, שבהן נרשמו קניות שיא. הצרכן האמריקאי קנה מכל הבא ליד ושבר שיאים בקניות אוף-ליין ואונליין. נתונים אלה סותרים מעט את נתוני הפסימיות של סקרי דעת הקהל שצוינו קודם לכן. נראה שהצרכנים הפסימיים בארצות הברית אינם עוצרים בדרך לקופות.

בנוסף, התביעות הראשוניות לדמי אבטלה נשארות באזור הבטוח של כ-220 אלף, כשאין הרבה משרות חדשות, אבל גם אין הרבה פיטורים. כנראה שמצב שוק העבודה מושפע עמוקות ממדיניות ההגירה, ולכן קשה מאוד לקרוא את הנתונים (הרחבה בחלק האחרון של הטור). הצמיחה, על כל פנים, ממשיכה להיות בריאה ואף חזקה – באזור ה-4%.

בינתיים השוק אופטימי למדי עם נטייה שורית מאז שהתחזק הנרטיב להורדת ריבית בדצמבר. האם אנחנו בתחילתו של ראלי סוף שנה? לדעתי לפחות עד ה-10 בדצמבר (החלטת הריבית) אין סיבה לירידות חדות ויש סיכוי סביר להמשך עליות מתון, אבל יש סיכון מסוים סביב החלטת הפד עצמה. בעוד הורדת ריבית צפויה בוודאות גבוהה למדי, היא עלולה להיות "הורדת ריבית ניצית", במובן זה שהפד יבהיר שבכוונתו לעצור את מחזור ההורדות בפגישה שלאחר מכן. תרחיש כזה עלול לגרום לגל מימושים נוסף לפני סוף השנה, בדומה לירידות שנרשמו רק לפני שבועיים כשהשוק חשב שלא תהיה הורדת ריבית בדצמבר.

הקארי טרייד היפני: הגורם לירידות בקריפטו?

למרות הציפייה להורדת ריבית, תשואות אגרות החוב בארצות הברית טיפסו (כלומר מחירי האג"ח ירדו) בימי המסחר הראשונים של השבוע ומחקו את כל הירידות שנרשמו בשבוע שעבר. מלבד החשודים המיידיים (חששות מאינפלציה ומהתרחבות החוב הפיסקלי), תרמה לכך גם התנהגות אגרות החוב של יפן. השווקים ביפן עוברים זעזועים משמעותיים בשבועות האחרונים, עם השפעה לא מבוטלת על השווקים הגלובליים. מבלי להיכנס לסקירה מקיפה, נציין שתשואות אגרות החוב של יפן – שנסחרו שנים ארוכות באזור האפס ואף בתשואה שלילית והיוו מקור זול למזומן ברחבי העולם (ה"קארי טרייד" היפני), החלו לטפס לאחרונה בחדות ורושמות כעת שיאים שלא נראו מאז סוף העשור הראשון במאה הנוכחית. העליות בתשואות ביפן הובילו לעליית תשואות כללית בשווקי האג"ח בעולם, כולל בארצות הברית. ההשפעה אינה מסתיימת רק באגרות החוב. רבים מייחסים את הירידות בקריפטו להתרחשויות אלה, שכן הכסף הזול מיפן שימש שנים ארוכות להזרמת כספים מאסיבית לנכסים ספקולטיביים כמו קריפטו ושוק המניות. התייבשות המקור הזה, יחד עם הצורך "לסגור פוזיציות" עקב ההפסדים שנגרמים ללווים מהעלייה בתשואות, גורמת ליציאת כספים מנכסי סיכון.

להמשך הכתבה לחץ כאן