הסיכונים המתחבאים בשוק הקונצרני - בסוף זה יכאב

ברק גרשוני | (2)
נושאים בכתבה אגח תל בונד

תופעת ה-Risk on שמאפיינת את שוק האג"ח הקונצרני מאז 2016 נמשכה ביתר שאת אל תוך 2017. המשקיעים מדירים רגליהם מהאפיק הממשלתי המעניק תשואות נמוכות ונוהרים בהמוניהם אל אפיק האג"ח הקונצרני אשר עדיין מניב תשואות כלשהן. הריצה הזו כמעט חסרת הבחנה, כמו ארבה הצובא על שדה ומכלה כל חלקה טובה. כך יוצא כי הביקוש העצום לתשואה, כל תשואה, מובילים לשחיקה עצומה בפרמיית הסיכון של האג"ח הקונצרניות באשר הן.

 

על הקיצוניות של התופעה ניתן ללמוד מהדוגמא בגרף הבא המתאר את המרווח של מדד תל בונד תשואות ומדד תל בונד 20 ביחס לאג"ח הממשלתי המקביל. מדד תלבונד תשואות הינו מדד המאגד בתוכו אג"ח קונצרני צמוד למדד בדירוגים השקעה נמוכים מ BBB ועד A, כאשר מדד התל בונד תשואות מהווה בקושי 4% מסך אגרות החוב בשוק. לעומתו, מדד תל בונד 20 מאגד בתוכו את 20 אגרות החוב הקונצרניות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר ונחשבות למדד הקונצרני הבטוח ביותר והסחיר ביותר. 

ניתן לשים לב שהמרווח בין שני מדדי האג"ח, ה"מסוכן" ו"הבטוח", הצטמצם באופן קיצוני וככל שהמרדף אחר תשואות יימשך לא ירחק היום שבו מדד הדירוגים הנמוכים - תל בונד תשואות , ייסחר בפרמיה כמעט זהה למדד תל בונד 20 .

 

והנה אנו בפתחה של תקופה בה שני מדדים בעלי סיכון שונה לחלוטין מניבים כמעט אותה תשואה. ואם התשואה כמעט זהה, אז היינו מצפים שהסיכון יתגלם באיזושהי צורה בסטיית התקן שמשמשת כאומדן מקובל (ומטעה עד כאב לצערי) להערכת סיכון. ובכן, גם כאן אין שום סימן לסיכון העודף המשמעותי שמגלם מדד התשואות – סטיית התקן, תחזיקו חזק, כמעט זהה לחלוטין!!  התלבונד 20 עם ס.ת 2.02 והתשואות עם 2.07 .

אז היכן הסיכון?

את הסיכון תמצאו בשני מקומות: 

ברמת הסחירות של המדד – מדד התל בונד 20 סחיר יותר בכ 50% ממדד התשואות, עובדה המאפשרת כניסה ויציאה מההשקעה בסכומים גדולים יחסית ביתר נוחות וחשוב מכל – בלי לשלם קנסות גבוהים ביציאה בדמות של מרווח גבוה מאד בין BID ל ASK.

המקום הנוסף שבו תרגישו את הסיכון יהיה בכיס של המשקיעים במקרה של מימוש מכל סיבה שהיא.

 

מבט נוסף על הגרף יראה שמדד תלבונד 20 נסחר בשיא שלו בשנתיים האחרונות סביב מרווח של 2%, בעוד שמדד התל בונד תשואות ידע ימים בו המרווח שלו נפתח ל 5.5% (!!) מעל הממשלתי. העובדה שמדד תלבונד תשואות טומן בחובו פוטנציאל לפתיחת מרווחים כה גדולה במקרה של ירידות בשווקים, הופכת את ההשקעה בו ל"זאב בעור של כבש".

 

מדד התלבונד תשואות "כבר עשה את שלו" במונחי תשואה כשהרוויח ב-2016 תשואה פנטסטית של  6.17%. היום, התשואה הפנימית שלו היא 2.15% והמח"מ שלו (משך החיים) 3.6 שנים. המשמעות היא שהוא צפוי להניב בשנים הקרובות 2.15% בלבד כל שנה. זה כל מה שיש לו לתת במקרה החיובי ומאידך ראיתם מה הוא עלול להפסיד במקרה השלילי, כך שמשוואת הסיכוי מול הסיכון נוטה כעת לצד הסיכון באופן ק י צ ו נ י !

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

 

כרגע המשקיעים עסוקים בחיפוש תשואה בכל מחיר ולא מקדישים שום מחשבה לסיכוני המנפיק המתחבאים באג"ח הקונצרני בדירוגים הנמוכים. הכל מתבטל בפני התשואה. גם המדדים המקובלים של "סיכון"- סטיית התקן, ו"תשואה לסיכון" – מדדי שארפ למיניהם לא תופסים את הפער העצום בין סיכון המנפיק הקיים במדד התשואות לבין סיכון המנפיק הקיים בתל בונד 20. סיכון המנפיק יצא מהמשוואה ויצא לתנומת חורף - כשהוא ישוב , זה יכאב.

נכתב ע"י ברק גרשוני, מנכ"ל אלומות קרנות נאמנות

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    בני גור 11/04/2017 23:36
    הגב לתגובה זו
    אז נראה אותך פותח שורט על תלאבונד תשואות, ונראה כמה כסף תספור בסוף היום, ולמכי יכאב.
  • 1.
    זה יגמר בבכי (ל"ת)
    אלון 05/03/2017 21:23
    הגב לתגובה זו
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המפלצת האווירית ששברה שיאים עד שהפכה לערמת גרוטאות

אנטונוב An-225 מריה היה המטוס הגדול בעולם עם מוטת כנפיים שאורכה כפעמיים רוחב מגרש כדורגל, שנולד בבריה"מ בשיא המרוץ לחלל מול ארה"ב והפך לסמל של הנדסת תעופה קיצונית, עד שנחרב ביום הפלישה של רוסיה לאוקראינה



עופר הבר |

ב-3 באוגוסט 2020, המטוס הענק בעולם, הגדול ביותר שנבנה אי פעם, אנטונוב 225 המריא ממדינת מיין בארה"ב ונחת אחר הצהריים בנתב"ג. המטוס הביא איתו משאיות צבאיות אמריקאיות מסוג Oshkosh. על המשאיות האלה הורכבו משגרי מערכת כיפת ברזל שנרכשה על ידי צבא ארה"ב בהסכם עם ישראל משנת 2019. מדובר על ציוד כבד וגדול שלא יכול להתאים למטוסים רגילים. המשאיות פורקו במהירות והמטוס המריא חזרה באותו ערב, מה שהפך את משך הביקור לשעות ספורות בלבד.

מאות חובבי תעופה התקבצו סביב נתב"ג לצפות בנחיתה ההיסטורית. רשות שדות התעופה ביצעה התאמות מיוחדות למסלול ולתשתיות, כולל סגירת חלקים משדה התעופה לצופים (מי שלא היה שם יכול להסתפק בצפייה בהמראה אחרת של המטוס כאן).

הם לא הגיעו לשם סתם. האנטונוב An-225 מריה, המכונה "חלום" באוקראינית, היה המטוס הגדול ביותר אי פעם שטס. הוא נבנה בברית המועצות כדי לשאת את מעבורת החלל בוראן והפך לסמל של הנדסה תעופתית קיצונית, עד שנחרב בשנת 2022 במלחמת רוסיה-אוקראינה.

המטוס שנולד מתוכנית החלל הסובייטית

בשנות ה-80 המוקדמות, כשברית המועצות התחרתה בארה"ב בתוכנית החלל, נדרש מטוס שיוכל לשאת את מעבורת הבוראן ששקלה 60 טון ואת רכיבי רקטת ההנעה. יצרנית המטוסים אנטונוב, שכבר פיתחה את המטוס An-124 רוסלאן, הרחיבה אותו. הוספו חלקי גוף ארוכים יותר, כנפיים מוגדלות וזנב כפול כדי להתמודד עם זרימה טורבולנטית ממטענים חיצוניים, והוספה מערכת נחיתה עם 32 גלגלים. הפיתוח החל ב-1984 והסתיים בטיסת הבכורה ב-21 בדצמבר 1988. אין ספק שתהליך הפיתוח והייצור בארבע שנים בלבד היו פאר היצירה ההנדסי הסובייטי-אוקראיני שגם בואינג ואיירבוס לא העזו לבנות.

האנטונוב An-225 מריה היה המטוס הגדול ביותר בעולם מבחינת מידות ומשקל, עם אורך 84 מטר, מוטת כנפיים 88.4 מטר - כפעמיים רוחב מגרש כדורגל, ומשקל המראה מקסימלי 640 טון, כמעט פי 2 ממטוס מטען סטנדרטי.