התחדשות עירונית: ודאות אי-תכנונית?
בשנתיים האחרונות אנחנו עדים לשינוי כפול ומבורך בשיח התכנוני בישראל, הכרה גורפת בחשיבותה של ההתחדשות העירונית - ובשמותיה האחרים: תמ"א 38 ופינוי בינוי - כפתרון הטוב ביותר למחסור הדירות במרכזי הערים המבוקשים, תוך שהיא מאפשרת שמירה על שטחים ירוקים, חיזוק וחידוש הבניינים הישנים והתאמתם לצרכים המודרניים, קליטת אוכלוסיות צעירות ושימור המגוון האנושי המאפיין את מרכזי הערים ומהווה מקור לחוסננו החברתי.
השינוי השני הינו ההכרה הגורפת בחשיבות הוודאות התכנונית – ככל שניתן לדעת מראש את היקף הזכויות לבניה על יחידת קרקע, הרי שמחיר הדירות יוכל לרדת. פחות כסף שיבוזבז בריצות הלוך ושוב לתיקוני תכניות, פחות זמן מבוזבז בתכניות שתקועות בועדות התכנון והבניה, פחות זמן שההון העצמי של היזם מושקע ללא תשואה.
בגלל הסיבות האלה, כולם מדברים על הצורך הכפול בהתחדשות עירונית ובוודאות תכנונית. "כולם" זה ראשי הערים, זה ראש המטה הדיור הממשלתי אביגדור יצחקי, זה כחלון, זה גלנט, זה ראש מנהל התכנון, בינת שוורץ. כולם בעד. ומה יותר טוב מפתרון המאחד את שני הצרכים ביחד?
ואכן, מנהל התכנון עמל מזה זמן על תיקון 3 לתמ"א 38, התיקון שאמור לשים את עידוד ההתחדשות העירונית בראש סדר העדיפויות, לצד ולא מאחורי הצורך בחיזוק הבניינים. זה התיקון שאמור להסדיר את הגדרות זכויות הבניה כך שלא כל יום יוכל לקום ראש עיר או יועמ"ש ולהכריז על פרשנות חדשה משלו. עד כאן – יופי. נשארה בעיה קטנה אחת. האם הוודאות התכנונית המיוחלת אכן ממלאת את ייעודה המוצהר ומאפשרת התחדשות עירונית? כרגע נראה שהתשובה היא לא כמעט מוחלט. למעט תל אביב.
- אב-גד: אושר היתר לפרויקט TEO בשערי העיר רמלה
- אושר תזכיר חוק לשיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסדרת חישובי הזכויות, בפרשנות המצמצמת שהוגדרה ע"י היועמ"ש ונתמכת ע"י תיקון 3 לתמ"א 38, מביאה לכך שהתכנית הופכת לא כדאית כלכלית בכל המדינה למעט תל אביב. אם קודם הבעיה המדוברת היתה שהתכנית לא ישימה בפריפריה, הרי שעכשיו נפתרה הבעיה: התכנית לא ישימה גם במרכז. ישימותה של כל תכנית התחדשות עירונית תלויה ביחס שבין הדירות החדשות לדירות הקיימות. הרווח של היזם הוא הפער שבין מחיר מכירת הדירות החדשות לבין עלות הדירות הקיימות יחד עם עלויות היעוץ, שיווק, מכירה, הייזום, המסים, פינוי הדיירים, מימון ועוד. ומכאן, שהכדאיות הכלכלית תלויה בשני פרמטרים מרכזיים:
- כמות וגודל הדירות החדשות ביחס לכמות וגודל הדירות הקיימות.
- מחיר המכירה של הדירות החדשות.
ללא תמ"א 38, הפתרונות החלופיים המוצעים כיום אינם מספקים. תכנית מחיר למשתכן מותאמת בעיקרה לפריפריה ולא לבעיה המרכזית המצויה באזורי הביקוש. תכנית פינוי בינוי היא תכנית מצוינת וחשובה מאד אך כרוכה בתהליכים איטיים בהרבה.
ומה ניתן לעשות?
- 1.כתבה מעניינת. תודה. (ל"ת)יוסי 03/05/2016 22:18הגב לתגובה זו
איור: דפדפן אטלס של OpenAIברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם
מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?
כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.
האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?
התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון
המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם
מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?
כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.
האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?
התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון
המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.
