אם הביקוש הוא יצרן הסווינג החדש, כפי שטוענים כיום בנקים מובילים בתחום האנרגיה, הרי שמאגר תמר ממוקם ללא ספק, במקום הנכון ובזמן הנכון, ולא רק ביחס למשק הישראלי. בשנה האחרונה חוזרת מצרים לתיפקוד כלכלי תקין בסיוע השקעות הון מאסיביות מנסיכויות המפרץ, ולהערכתנו, התאוששות זו תטיב כבר בטווח הקצר עם מאגר תמר שבבעלות נובל, דלק, ישראמקו ואלון גז. הקונסורציום המחזיק בתמר חתם כבר על שני הסכמים ראשוניים עם גורמים במצרים לאספקת גז מישראל. כעת נראה כי מבחינה מדינית הוסרו רוב המכשולים, ושר האנרגיה החדש, יובל שטייניץ, הגדיר את היצוא למצרים כיעד גיאו-אסטרטגי של ממשלת ישראל.

האיתות הטוב ביותר להתעוררות הכלכלית במצרים טמון בעובדה שלראשונה מאז האביב הערבי של 2011, שכרה הממשלה המצרית בנקי השקעות מובילים לרבות Citigroup, JPM ו-Morgan Stanley כדי חזור ולגייס חוב בשוק האג"ח הבינלאומי. כלכלת מצרים צפויה לרשום השנה את קצב הצמיחה הגבוה מזה חמש שנים, וביטחון אנרגטי ממלא תפקיד מרכזי בשמירה על יציבות כלכלית ומדינית. בשנים האחרונות, בעקבות תהפוכות מדיניות וכלכליות, מצרים הפכה מיצואנית ליבואנית גז. היעדר היציבות המדינית וסבסוד כבד של הגז הטבעי גרמו להתדללות ההפקה, והביאו את מצרים למאזן אנרגיה שלילי ולגירעון שנתי של עד 20 BCM בשנה.

גרעון זה מהווה נטל הוצאות כבד עבור מדינה עם 87 מיליון תושבים ותמ"ג נומינלי של 272 מיליארד דולר. בנוסף לכך, לממשלת מצרים חבות למסופי ה-LNG שהוקמו על-ידי חברות אנרגיה בינלאומיות מובילות בהשקעה של מיליארדים. כיום, מושבתת פעילות מסופי היצוא של גז נוזלי בבעלות BG ויוניון פנוזה בכ-70% מקיבולת התפוקה, ו-BG אף פרסמה בשנה שעברה אזהרת רווח בגין הפסדים במצרים. 

נציין, כי הממשלה המצרית מייחסת חשיבות רבה להחזרת ההפקה המקומית על ידי עידוד אקספלורציה ופיתוח של מאגרי גז ונפט בים וביבשה. בעקבות ההתייצבות הכלכלית הביעו מספר חברות רב לאומיות עניין בפיתוח מאגרים מצריים: BP הצטרפה ל-RWE Dea הגרמנית בפרויקט לפיתוח משותף של 5 TCF גז טבעי בדלתה של הנילוס; ENI  האיטלקית הביעה עניין בגז פצלים מצרי; ו-BG זכתה בתחילת השנה בפרויקט חיפושים במים עמוקים.

• ערבה פאוור הודיעה על עסקת מימון בהיקף של 90 מיליון שקלים
• ה-IEA: הביקוש לנפט וגז יימשך לפחות עד 2050
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

עם זאת, פיתוח המאגרים מקומיים מהווה רק חלק מהפיתרון הכולל לגיוון מקורות האנרגיה, ותוכניות יבוא של גז טבעי באמצעות צנרת ומסופים רלוונטיות גם ליבוא עתידי מישראל. בינתיים, בטווח הקצר מצרים מקיימת מכרזים לייבא גז נוזלי בהיקף של למעלה מ-3 מיליארד דולר לשנים 2016 ו-2017. משלוחים ימיים אלה ייקלטו באמצעות שני מסופי LNG, שאחד מהם כבר פועל. בנוסף לכך, חתמה חברת הגז המצרית חוזים לאספקת גז נוזלי עם גזפרום הרוסית וסונטרק האלג'יראית.

במציאות זו של ביקושים, מאגר תמר מקבל הזדמנות בטווח המיידי - בעוד המשק המצרי סובל ממחסור חמור בגז ומשלם עליו את מחירי התובלה וההנזלה המייקרים אותו עד פי שלוש, הרי שבצד השני של הגבול נמצא מאגר מפיק עם תפוקה עודפת. עד כה,  החברות המחזיקות בתמר חתמו על הסכמים ראשוניים לרכישת גז מישראל עם מסופי ההנזלה של UFG וחברת דולפינוס שמייצגת קבוצת תעשיינים מצריים, שמעוניינים לרכוש עודפי גז טבעי שאינו נצרך על-ידי המשק הישראלי ולהעבירו למצרים באמצעות הצנרת הקיימת של EMG, רק בכיוון ההפוך.

לפי הרגולציה הקיימת כיום ניתן לייצא ממאגר תמר באופן מיידי עד-40 BCM גז טבעי ללא היתר יצוא מיוחד. כאשר ההיתר הכללי מתיר לייצא מהמאגר עד 50% מהכמות שלא נמכרה, ולפי אומדן המכירות המצרפיות, חישוב זה גוזר כ-70 BCM  ליצוא. אולם, אם מחשיבים את האופציות המקוריות שניתנו לקונים מהמאגר, בניכוי האופציות שלא מומשו, מכסת היצוא מהמאגר, כולל היצוא לירדן ,יכולה להגיע עד ל-90 BCM. לנו נראה כי קיים ביקוש מיידי למלוא הכמות המדוברת, וברגע שייסגרו חוזים לא יהיה קושי לממן את צנרת ההובלה הנוספת עד לגבול המצרי.

• איך תשפיע הורדת הריבית על רווחי חברות הנדל"ן המניב?
• המטוס מספר 1 של מדינת ישראל
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

בשורה תחתונה, מאגר תמר הוא מאגר מפיק עם עודפי תפוקה, ולהערכתנו הוא נמצא בעמדת יתרון מובהקת כדי ליהנות מהביקושים במצרים. מניות ישראמקו יהש -3.26%  ואלון גז מאפשרות חשיפה כמעט טהורה לתמר בשווי הוגן עם פוטנציאל לאפ-סייד. מניות דלק קבוצה 0.02% מעניקות חשיפה לסך ההזדמנויות והסיכונים באזור ישראל וקפריסין, כולל תמר ולוויתן.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.