אחרי האביב הערבי: כיצד תמר מרוויח ממהפכת האנרגיה במצרים?
אם הביקוש הוא יצרן הסווינג החדש, כפי שטוענים כיום בנקים מובילים בתחום האנרגיה, הרי שמאגר תמר ממוקם ללא ספק, במקום הנכון ובזמן הנכון, ולא רק ביחס למשק הישראלי. בשנה האחרונה חוזרת מצרים לתיפקוד כלכלי תקין בסיוע השקעות הון מאסיביות מנסיכויות המפרץ, ולהערכתנו, התאוששות זו תטיב כבר בטווח הקצר עם מאגר תמר שבבעלות נובל, דלק, ישראמקו ואלון גז. הקונסורציום המחזיק בתמר חתם כבר על שני הסכמים ראשוניים עם גורמים במצרים לאספקת גז מישראל. כעת נראה כי מבחינה מדינית הוסרו רוב המכשולים, ושר האנרגיה החדש, יובל שטייניץ, הגדיר את היצוא למצרים כיעד גיאו-אסטרטגי של ממשלת ישראל.
האיתות הטוב ביותר להתעוררות הכלכלית במצרים טמון בעובדה שלראשונה מאז האביב הערבי של 2011, שכרה הממשלה המצרית בנקי השקעות מובילים לרבות Citigroup, JPM ו-Morgan Stanley כדי חזור ולגייס חוב בשוק האג"ח הבינלאומי. כלכלת מצרים צפויה לרשום השנה את קצב הצמיחה הגבוה מזה חמש שנים, וביטחון אנרגטי ממלא תפקיד מרכזי בשמירה על יציבות כלכלית ומדינית. בשנים האחרונות, בעקבות תהפוכות מדיניות וכלכליות, מצרים הפכה מיצואנית ליבואנית גז. היעדר היציבות המדינית וסבסוד כבד של הגז הטבעי גרמו להתדללות ההפקה, והביאו את מצרים למאזן אנרגיה שלילי ולגירעון שנתי של עד 20 BCM בשנה.
גרעון זה מהווה נטל הוצאות כבד עבור מדינה עם 87 מיליון תושבים ותמ"ג נומינלי של 272 מיליארד דולר. בנוסף לכך, לממשלת מצרים חבות למסופי ה-LNG שהוקמו על-ידי חברות אנרגיה בינלאומיות מובילות בהשקעה של מיליארדים. כיום, מושבתת פעילות מסופי היצוא של גז נוזלי בבעלות BG ויוניון פנוזה בכ-70% מקיבולת התפוקה, ו-BG אף פרסמה בשנה שעברה אזהרת רווח בגין הפסדים במצרים.
נציין, כי הממשלה המצרית מייחסת חשיבות רבה להחזרת ההפקה המקומית על ידי עידוד אקספלורציה ופיתוח של מאגרי גז ונפט בים וביבשה. בעקבות ההתייצבות הכלכלית הביעו מספר חברות רב לאומיות עניין בפיתוח מאגרים מצריים: BP הצטרפה ל-RWE Dea הגרמנית בפרויקט לפיתוח משותף של 5 TCF גז טבעי בדלתה של הנילוס; ENI האיטלקית הביעה עניין בגז פצלים מצרי; ו-BG זכתה בתחילת השנה בפרויקט חיפושים במים עמוקים.
- ה-IEA: הביקוש לנפט וגז יימשך לפחות עד 2050
- החברה הראשונה בעולם שחצתה שווי של טריליון דולר ומשחק הקופסה שהפך להצלחה עולמית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, פיתוח המאגרים מקומיים מהווה רק חלק מהפיתרון הכולל לגיוון מקורות האנרגיה, ותוכניות יבוא של גז טבעי באמצעות צנרת ומסופים רלוונטיות גם ליבוא עתידי מישראל. בינתיים, בטווח הקצר מצרים מקיימת מכרזים לייבא גז נוזלי בהיקף של למעלה מ-3 מיליארד דולר לשנים 2016 ו-2017. משלוחים ימיים אלה ייקלטו באמצעות שני מסופי LNG, שאחד מהם כבר פועל. בנוסף לכך, חתמה חברת הגז המצרית חוזים לאספקת גז נוזלי עם גזפרום הרוסית וסונטרק האלג'יראית.
במציאות זו של ביקושים, מאגר תמר מקבל הזדמנות בטווח המיידי - בעוד המשק המצרי סובל ממחסור חמור בגז ומשלם עליו את מחירי התובלה וההנזלה המייקרים אותו עד פי שלוש, הרי שבצד השני של הגבול נמצא מאגר מפיק עם תפוקה עודפת. עד כה, החברות המחזיקות בתמר חתמו על הסכמים ראשוניים לרכישת גז מישראל עם מסופי ההנזלה של UFG וחברת דולפינוס שמייצגת קבוצת תעשיינים מצריים, שמעוניינים לרכוש עודפי גז טבעי שאינו נצרך על-ידי המשק הישראלי ולהעבירו למצרים באמצעות הצנרת הקיימת של EMG, רק בכיוון ההפוך.
לפי הרגולציה הקיימת כיום ניתן לייצא ממאגר תמר באופן מיידי עד-40 BCM גז טבעי ללא היתר יצוא מיוחד. כאשר ההיתר הכללי מתיר לייצא מהמאגר עד 50% מהכמות שלא נמכרה, ולפי אומדן המכירות המצרפיות, חישוב זה גוזר כ-70 BCM ליצוא. אולם, אם מחשיבים את האופציות המקוריות שניתנו לקונים מהמאגר, בניכוי האופציות שלא מומשו, מכסת היצוא מהמאגר, כולל היצוא לירדן ,יכולה להגיע עד ל-90 BCM. לנו נראה כי קיים ביקוש מיידי למלוא הכמות המדוברת, וברגע שייסגרו חוזים לא יהיה קושי לממן את צנרת ההובלה הנוספת עד לגבול המצרי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה
בשורה תחתונה, מאגר תמר הוא מאגר מפיק עם עודפי תפוקה, ולהערכתנו הוא נמצא בעמדת יתרון מובהקת כדי ליהנות מהביקושים במצרים. מניות ישראמקו יהש 0% ואלון גז מאפשרות חשיפה כמעט טהורה לתמר בשווי הוגן עם פוטנציאל לאפ-סייד. מניות דלק קבוצה 0.31% מעניקות חשיפה לסך ההזדמנויות והסיכונים באזור ישראל וקפריסין, כולל תמר ולוויתן.
***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
- 4.עכשיו יפתחו את אפרודיטה ולוויתן יתקע (ל"ת)אלי 01/06/2015 15:39הגב לתגובה זו
- 3.ערב הסעודית משקיעה במצרים (ל"ת)דוני 31/05/2015 13:07הגב לתגובה זו
- 2.עאמר 31/05/2015 12:30הגב לתגובה זותראו את הקריאות לחרם וביטול הביקור מצד גרמניה. זו מגמה שהולכת ומתרחבת בעולם נגד השלטון של סיסי.
- 1.עאמר 31/05/2015 12:25הגב לתגובה זוצובעים את מצב עתידה הכלכלי של מצרים בוורוד על סמך הבטחות סרק שהבטיח הדיקטטור סיסי..וכולנו יודעים שהבטחות אלו באו להבטיח דבר אחת בלבד: את כסא הרודן. הידיעות שלכם על השקעות מסיביות של מדינות המפרץ במצרים כנראה היסטוריות מלפני מס' חודשים. מאז התחלף המלך בסעודיה, ונחשפו המון המון הקלטות של סיסי וסגניו מדברים על נסיכיות המפרץ שיש להם כסף כמו "אורז" (כלשון סיסי בהקלטות מלפני חודשיים ) וההתפתחויות במלחמה בתימן, חושפות את התהום המתהווה בין השלטון במצרים המואשם בשחיתות חסרת תקדים, ובין מדינות המפרץ.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם
מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?
כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.
האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?
התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון
המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם
מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?
כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.
האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?
התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון
המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.
