אחרי האביב הערבי: כיצד תמר מרוויח ממהפכת האנרגיה במצרים?
אם הביקוש הוא יצרן הסווינג החדש, כפי שטוענים כיום בנקים מובילים בתחום האנרגיה, הרי שמאגר תמר ממוקם ללא ספק, במקום הנכון ובזמן הנכון, ולא רק ביחס למשק הישראלי. בשנה האחרונה חוזרת מצרים לתיפקוד כלכלי תקין בסיוע השקעות הון מאסיביות מנסיכויות המפרץ, ולהערכתנו, התאוששות זו תטיב כבר בטווח הקצר עם מאגר תמר שבבעלות נובל, דלק, ישראמקו ואלון גז. הקונסורציום המחזיק בתמר חתם כבר על שני הסכמים ראשוניים עם גורמים במצרים לאספקת גז מישראל. כעת נראה כי מבחינה מדינית הוסרו רוב המכשולים, ושר האנרגיה החדש, יובל שטייניץ, הגדיר את היצוא למצרים כיעד גיאו-אסטרטגי של ממשלת ישראל.
האיתות הטוב ביותר להתעוררות הכלכלית במצרים טמון בעובדה שלראשונה מאז האביב הערבי של 2011, שכרה הממשלה המצרית בנקי השקעות מובילים לרבות Citigroup, JPM ו-Morgan Stanley כדי חזור ולגייס חוב בשוק האג"ח הבינלאומי. כלכלת מצרים צפויה לרשום השנה את קצב הצמיחה הגבוה מזה חמש שנים, וביטחון אנרגטי ממלא תפקיד מרכזי בשמירה על יציבות כלכלית ומדינית. בשנים האחרונות, בעקבות תהפוכות מדיניות וכלכליות, מצרים הפכה מיצואנית ליבואנית גז. היעדר היציבות המדינית וסבסוד כבד של הגז הטבעי גרמו להתדללות ההפקה, והביאו את מצרים למאזן אנרגיה שלילי ולגירעון שנתי של עד 20 BCM בשנה.
גרעון זה מהווה נטל הוצאות כבד עבור מדינה עם 87 מיליון תושבים ותמ"ג נומינלי של 272 מיליארד דולר. בנוסף לכך, לממשלת מצרים חבות למסופי ה-LNG שהוקמו על-ידי חברות אנרגיה בינלאומיות מובילות בהשקעה של מיליארדים. כיום, מושבתת פעילות מסופי היצוא של גז נוזלי בבעלות BG ויוניון פנוזה בכ-70% מקיבולת התפוקה, ו-BG אף פרסמה בשנה שעברה אזהרת רווח בגין הפסדים במצרים.
נציין, כי הממשלה המצרית מייחסת חשיבות רבה להחזרת ההפקה המקומית על ידי עידוד אקספלורציה ופיתוח של מאגרי גז ונפט בים וביבשה. בעקבות ההתייצבות הכלכלית הביעו מספר חברות רב לאומיות עניין בפיתוח מאגרים מצריים: BP הצטרפה ל-RWE Dea הגרמנית בפרויקט לפיתוח משותף של 5 TCF גז טבעי בדלתה של הנילוס; ENI האיטלקית הביעה עניין בגז פצלים מצרי; ו-BG זכתה בתחילת השנה בפרויקט חיפושים במים עמוקים.
- משרד האנרגיה בוחן ייצור אנרגיה לישראל בים
- מהמסכים לשטח: למה קרנות הגידור מרחיבות פעילות ישירה בשוק הסחורות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, פיתוח המאגרים מקומיים מהווה רק חלק מהפיתרון הכולל לגיוון מקורות האנרגיה, ותוכניות יבוא של גז טבעי באמצעות צנרת ומסופים רלוונטיות גם ליבוא עתידי מישראל. בינתיים, בטווח הקצר מצרים מקיימת מכרזים לייבא גז נוזלי בהיקף של למעלה מ-3 מיליארד דולר לשנים 2016 ו-2017. משלוחים ימיים אלה ייקלטו באמצעות שני מסופי LNG, שאחד מהם כבר פועל. בנוסף לכך, חתמה חברת הגז המצרית חוזים לאספקת גז נוזלי עם גזפרום הרוסית וסונטרק האלג'יראית.
במציאות זו של ביקושים, מאגר תמר מקבל הזדמנות בטווח המיידי - בעוד המשק המצרי סובל ממחסור חמור בגז ומשלם עליו את מחירי התובלה וההנזלה המייקרים אותו עד פי שלוש, הרי שבצד השני של הגבול נמצא מאגר מפיק עם תפוקה עודפת. עד כה, החברות המחזיקות בתמר חתמו על הסכמים ראשוניים לרכישת גז מישראל עם מסופי ההנזלה של UFG וחברת דולפינוס שמייצגת קבוצת תעשיינים מצריים, שמעוניינים לרכוש עודפי גז טבעי שאינו נצרך על-ידי המשק הישראלי ולהעבירו למצרים באמצעות הצנרת הקיימת של EMG, רק בכיוון ההפוך.
לפי הרגולציה הקיימת כיום ניתן לייצא ממאגר תמר באופן מיידי עד-40 BCM גז טבעי ללא היתר יצוא מיוחד. כאשר ההיתר הכללי מתיר לייצא מהמאגר עד 50% מהכמות שלא נמכרה, ולפי אומדן המכירות המצרפיות, חישוב זה גוזר כ-70 BCM ליצוא. אולם, אם מחשיבים את האופציות המקוריות שניתנו לקונים מהמאגר, בניכוי האופציות שלא מומשו, מכסת היצוא מהמאגר, כולל היצוא לירדן ,יכולה להגיע עד ל-90 BCM. לנו נראה כי קיים ביקוש מיידי למלוא הכמות המדוברת, וברגע שייסגרו חוזים לא יהיה קושי לממן את צנרת ההובלה הנוספת עד לגבול המצרי.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
בשורה תחתונה, מאגר תמר הוא מאגר מפיק עם עודפי תפוקה, ולהערכתנו הוא נמצא בעמדת יתרון מובהקת כדי ליהנות מהביקושים במצרים. מניות ישראמקו יהש 1.44% ואלון גז מאפשרות חשיפה כמעט טהורה לתמר בשווי הוגן עם פוטנציאל לאפ-סייד. מניות דלק קבוצה 2.34% מעניקות חשיפה לסך ההזדמנויות והסיכונים באזור ישראל וקפריסין, כולל תמר ולוויתן.
***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
- 4.עכשיו יפתחו את אפרודיטה ולוויתן יתקע (ל"ת)אלי 01/06/2015 15:39הגב לתגובה זו
- 3.ערב הסעודית משקיעה במצרים (ל"ת)דוני 31/05/2015 13:07הגב לתגובה זו
- 2.עאמר 31/05/2015 12:30הגב לתגובה זותראו את הקריאות לחרם וביטול הביקור מצד גרמניה. זו מגמה שהולכת ומתרחבת בעולם נגד השלטון של סיסי.
- 1.עאמר 31/05/2015 12:25הגב לתגובה זוצובעים את מצב עתידה הכלכלי של מצרים בוורוד על סמך הבטחות סרק שהבטיח הדיקטטור סיסי..וכולנו יודעים שהבטחות אלו באו להבטיח דבר אחת בלבד: את כסא הרודן. הידיעות שלכם על השקעות מסיביות של מדינות המפרץ במצרים כנראה היסטוריות מלפני מס' חודשים. מאז התחלף המלך בסעודיה, ונחשפו המון המון הקלטות של סיסי וסגניו מדברים על נסיכיות המפרץ שיש להם כסף כמו "אורז" (כלשון סיסי בהקלטות מלפני חודשיים ) וההתפתחויות במלחמה בתימן, חושפות את התהום המתהווה בין השלטון במצרים המואשם בשחיתות חסרת תקדים, ובין מדינות המפרץ.

מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
באחד המאמרים התייחסתי פה לשינויים בפרדיגמות הסיכון שהשוק עבר. את מרבית ספרי תאוריות ההשקעות והכלכלה כנראה אפשר לתת למחזור. היום אני רוצה להציע עוד שבירת פרדיגמה: מניות של חברות קטנות הן לא בהכרח הדבר הכי מסוכן כרגע. המניות האלו היו מדוכאות שנים ארוכות בצילה של הרשימה שהתחילה בארבע חברות גדולות והפכה להיות 7 המופלאות ובהכבדת הריבית הגבוהה. אבל, כשהמניות הגדולות בפרט ומניות ה – S&P500 בכלל השתלטו על מרבית העניין ושווי השוק נותרו הרבה מניות של חברות עם שווי שוק בינוני ונמוך מתחת לרדאר.
מי שרוצה לעשות צעד נוסף בכיוון לתעשיה. לשיקולכם.ן. מבחינת הגרף אפשר לראות את הפריצה של השיא ואת העוצמה המתפרצת בהשוואה ל – IWM. היופי כאמור בניתוח טכני הוא שאנחנו פועלים על פי מה שאנחנו רואים ולא על פי מה שאנחנו חושבים.
נחיל רחפניםאלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב
להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי
דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.
להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.
הנחילים שחושבים לבד
רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות.
הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.
- נקסט ויז׳ן: מי הרוויח מהעלייה ומי נשאר מאחור
- ירידה של 3% במניית אירו-ויירמנט במסחר המאוחר למרות שיא בהכנסות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון
בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.
