קצר או ארוך? מה משך החיים הממוצע העדיף לתיק ההשקעות שלכם?
קצר או ארוך? לא, לא האספרסו, המח"מ, משך החיים הממוצע של תיק ההשקעות שלכם, או ליתר דיוק, של אגרות החוב בתיק ההשקעות. היום, כשאי הוודאות לגבי כיוון הריבית גדול כל כך, מתלבטים משקיעים רבים בארץ ובעולם אם לקצר את מח"מ התיק בצורה משמעותית, או דווקא לנקוט גישה אגרסיבית ולהאריך אותו, על אף הסיכונים הכרוכים בכך.
האופציה הראשונה מניחה שהריבית תעלה בקרוב ומהר יותר. האופציה השנייה מניחה שהריבית תישאר כפי שהיא ואולי אף תרד לרמה שלילית. קיצור מח"מ משמעותו הסתפקות בתשואה לפדיון נמוכה יותר בתמורה להקטנת הסיכון בתיק. מנגד, הארכת מח"מ עשויה לשפר משמעותית תשואה זו, אך זאת במחיר של תנודתיות פוטנציאלית גבוהה יותר ואף הפסדי הון בטווח הזמן הקצר.
לפני שאחווה את דעתי לגבי המח"מ המומלץ לתקופה הקרובה, כדאי לראות מה עשו אפיקי ההשקעה השונים בעשור האחרון, בו נרשמו הן ירידות והן עליות ריבית. אמנם, העבר אינו מעיד על העתיד, אך ניתן להשכיל ממנו.
- העוצמה של הבורסה ב-2025 הורגשה גם באג"ח - מה הצפי קדימה?
- הבורסה משיקה מדדי אג"ח חדשים: יותר פיזור ושליטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הלוח, ברוב מוחלט של המקרים (10 מ-11 שנים) ההשקעה באג"ח ארוכות השתלמה יותר מההשקעה באג"ח קצרות. זאת, גם בשנים שהריבית עלתה (2006, 2010 ו 2011) והיינו מצפים לתוצאה הפוכה. נתון מעניין נוסף , גם בשנה שההשקעה במח"מ קצר הייתה טובה יותר (2007), האג"ח הארוכות לא הניבו הפסדים למשקיעים בהן. היתרון המצטבר של האג"ח עם מח"מ ארוך על פני אג"ח עם מח"מ קצר מומחש היטב בגרף הבא:
להערכתי, הריבית האפסית הנהוגה כיום תעלה במהלך השנה הקרובה. למרות נתוני העבר המובהקים, אני מציע לנקוט גישה זהירה יותר בעת הנכוחית, תוך התמקדות באג"ח עם מח"מ בינוני (כ-5 שנים). אם כך יהיה סביר שתשואות הפדיון לטווח ארוך יותר יהיו גבוהות יותר לקראת סוף השנה (מחירי האג"ח ירדו), ואז ניתן יהיה להאריך מח"מ בתנאים טובים יותר.
עכשיו, איך אתם רוצים את האספרסו שלכם?
- 4.אורן 29/05/2015 16:41הגב לתגובה זונתת הרבה נתונים ולא אמרת הרבה, בדיוק כמו י.ש
- 3.ריבית עולה- אין מה לחפש בארוך. לא צריך גרפים (ל"ת)שוקי 29/05/2015 11:44הגב לתגובה זו
- 2.ההוא משם 28/05/2015 15:12הגב לתגובה זומפרגנים!!! אספרסו קצר בבקשה
- 1.קצר וחזק (ל"ת)איתן 28/05/2015 10:07הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIקרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר
להשקיע בהן
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
פילוסופיה מול פילוסופיה
בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.
איירבוס מייצגת גישה מהפכנית: הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.
