קצר או ארוך? מה משך החיים הממוצע העדיף לתיק ההשקעות שלכם?

משה מאיר, אנליסט במחלקת השקעות ואסטרטגיה, בנק מזרחי-טפחות, על ההחלטה הנכונה בעת קיצור המח"מ של איגרות החוב בתיק ההשקעות
משה מאיר | (4)

קצר או ארוך? לא, לא האספרסו, המח"מ, משך החיים הממוצע של תיק ההשקעות שלכם, או ליתר דיוק, של אגרות החוב בתיק ההשקעות. היום, כשאי הוודאות לגבי כיוון הריבית גדול כל כך, מתלבטים משקיעים רבים בארץ ובעולם אם לקצר את מח"מ התיק בצורה משמעותית, או דווקא לנקוט גישה אגרסיבית ולהאריך אותו, על אף הסיכונים הכרוכים בכך.

האופציה הראשונה מניחה שהריבית תעלה בקרוב ומהר יותר. האופציה השנייה מניחה שהריבית תישאר כפי שהיא ואולי אף תרד לרמה שלילית. קיצור מח"מ משמעותו הסתפקות בתשואה לפדיון נמוכה יותר בתמורה להקטנת הסיכון בתיק. מנגד, הארכת מח"מ עשויה לשפר משמעותית תשואה זו, אך זאת במחיר של תנודתיות פוטנציאלית גבוהה יותר ואף הפסדי הון בטווח הזמן הקצר.

לפני שאחווה את דעתי לגבי המח"מ המומלץ לתקופה הקרובה, כדאי לראות מה עשו אפיקי ההשקעה השונים בעשור האחרון, בו נרשמו הן ירידות והן עליות ריבית. אמנם, העבר אינו מעיד על העתיד, אך ניתן להשכיל ממנו.

לפי הלוח, ברוב מוחלט של המקרים (10 מ-11 שנים) ההשקעה באג"ח ארוכות השתלמה יותר מההשקעה באג"ח קצרות. זאת, גם בשנים שהריבית עלתה (2006, 2010 ו 2011) והיינו מצפים לתוצאה הפוכה. נתון מעניין נוסף , גם בשנה שההשקעה במח"מ קצר הייתה טובה יותר (2007), האג"ח הארוכות לא הניבו הפסדים למשקיעים בהן. היתרון המצטבר של האג"ח עם מח"מ ארוך על פני אג"ח עם מח"מ קצר מומחש היטב בגרף הבא:

להערכתי, הריבית האפסית הנהוגה כיום תעלה במהלך השנה הקרובה. למרות נתוני העבר המובהקים, אני מציע לנקוט גישה זהירה יותר בעת הנכוחית, תוך התמקדות באג"ח עם מח"מ בינוני (כ-5 שנים). אם כך יהיה סביר שתשואות הפדיון לטווח ארוך יותר יהיו גבוהות יותר לקראת סוף השנה (מחירי האג"ח ירדו), ואז ניתן יהיה להאריך מח"מ בתנאים טובים יותר.

עכשיו, איך אתם רוצים את האספרסו שלכם?

 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אורן 29/05/2015 16:41
    הגב לתגובה זו
    נתת הרבה נתונים ולא אמרת הרבה, בדיוק כמו י.ש
  • 3.
    ריבית עולה- אין מה לחפש בארוך. לא צריך גרפים (ל"ת)
    שוקי 29/05/2015 11:44
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ההוא משם 28/05/2015 15:12
    הגב לתגובה זו
    מפרגנים!!! אספרסו קצר בבקשה
  • 1.
    קצר וחזק (ל"ת)
    איתן 28/05/2015 10:07
    הגב לתגובה זו
משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini

מהו הסיכון הגדול למשקיעים ב-2026 ואיך הוא יכול להיות דווקא הזדמנות בשבילכם?

הכנסות ותחזיות ל-2026. האם מניות פנסוניק וסימנס מעניינות? ומה הכיוון של אירופה?

זיו סגל |
נושאים בכתבה פנסוניק סימנס

אנחנו מתחילים את ההכנות שלנו להמראת 2026. אפשר להדק חגורות. כמיטב המסורת נקרא ונצליב בין תחזיות הגופים הגדולים שמעסיקים את מיטב המומחים והאסטרטגים ונבדוק אותן על הגרף. הגרף יכריע!

 

ג׳י פי מורגן מסכמים את התחזית שלהם באמירה ש״הסיכון הגבוה ביותר למשקיעים ב-2026 הוא אי חשיפה לכוחות שמעצבים את הכלכלה בעשור הקרוב.״ מה הם הכוחות?

1. מהפכת ה-AI ושלושת מרכיבי הענף: חברות הטכנולוגיה הגדולות, חברות שרשרת האספקה וחברות שמטמיעות AI.

2. מגלובליזציה לפיצול עולמי ויצירת גושים עולמיים. שיקולי ביטחון, אנרגיה ושרשראות אספקה גוברים על שיקולי יעילות. מודגשות המגמות הבאות: אירופה – השקעה בתחומי הגנה, ארצות הברית – השקעה במפעלים מקומיים (INTC זוכה לציון מיוחד), סין - השקעה ב-AI ודרום אמריקה כמקור למשאבי טבע קריטיים.

3.אינפלציה גבוהה ובלתי יציבה. התשובה היא השקעה בנכסים ריאליים וסחורות. ציון מיוחד מקבלות קרנות ה-REIT בתחום מרכזי הנתונים. כמו כן משתמע ביקוש לנדל״ן בארה״ב וממנו נגזר ביקוש לתשתיות נדל״ן.

 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.