קצר או ארוך? מה משך החיים הממוצע העדיף לתיק ההשקעות שלכם?
קצר או ארוך? לא, לא האספרסו, המח"מ, משך החיים הממוצע של תיק ההשקעות שלכם, או ליתר דיוק, של אגרות החוב בתיק ההשקעות. היום, כשאי הוודאות לגבי כיוון הריבית גדול כל כך, מתלבטים משקיעים רבים בארץ ובעולם אם לקצר את מח"מ התיק בצורה משמעותית, או דווקא לנקוט גישה אגרסיבית ולהאריך אותו, על אף הסיכונים הכרוכים בכך.
האופציה הראשונה מניחה שהריבית תעלה בקרוב ומהר יותר. האופציה השנייה מניחה שהריבית תישאר כפי שהיא ואולי אף תרד לרמה שלילית. קיצור מח"מ משמעותו הסתפקות בתשואה לפדיון נמוכה יותר בתמורה להקטנת הסיכון בתיק. מנגד, הארכת מח"מ עשויה לשפר משמעותית תשואה זו, אך זאת במחיר של תנודתיות פוטנציאלית גבוהה יותר ואף הפסדי הון בטווח הזמן הקצר.
לפני שאחווה את דעתי לגבי המח"מ המומלץ לתקופה הקרובה, כדאי לראות מה עשו אפיקי ההשקעה השונים בעשור האחרון, בו נרשמו הן ירידות והן עליות ריבית. אמנם, העבר אינו מעיד על העתיד, אך ניתן להשכיל ממנו.

- העוצמה של הבורסה ב-2025 הורגשה גם באג"ח - מה הצפי קדימה?
- הבורסה משיקה מדדי אג"ח חדשים: יותר פיזור ושליטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הלוח, ברוב מוחלט של המקרים (10 מ-11 שנים) ההשקעה באג"ח ארוכות השתלמה יותר מההשקעה באג"ח קצרות. זאת, גם בשנים שהריבית עלתה (2006, 2010 ו 2011) והיינו מצפים לתוצאה הפוכה. נתון מעניין נוסף , גם בשנה שההשקעה במח"מ קצר הייתה טובה יותר (2007), האג"ח הארוכות לא הניבו הפסדים למשקיעים בהן. היתרון המצטבר של האג"ח עם מח"מ ארוך על פני אג"ח עם מח"מ קצר מומחש היטב בגרף הבא:

להערכתי, הריבית האפסית הנהוגה כיום תעלה במהלך השנה הקרובה. למרות נתוני העבר המובהקים, אני מציע לנקוט גישה זהירה יותר בעת הנכוחית, תוך התמקדות באג"ח עם מח"מ בינוני (כ-5 שנים). אם כך יהיה סביר שתשואות הפדיון לטווח ארוך יותר יהיו גבוהות יותר לקראת סוף השנה (מחירי האג"ח ירדו), ואז ניתן יהיה להאריך מח"מ בתנאים טובים יותר.
עכשיו, איך אתם רוצים את האספרסו שלכם?
- 4.אורן 29/05/2015 16:41הגב לתגובה זונתת הרבה נתונים ולא אמרת הרבה, בדיוק כמו י.ש
- 3.ריבית עולה- אין מה לחפש בארוך. לא צריך גרפים (ל"ת)שוקי 29/05/2015 11:44הגב לתגובה זו
- 2.ההוא משם 28/05/2015 15:12הגב לתגובה זומפרגנים!!! אספרסו קצר בבקשה
- 1.קצר וחזק (ל"ת)איתן 28/05/2015 10:07הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא?
פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%.
רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.
לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.
נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה.
- חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
- מיסוי חברות ארנק ב-2025: הכסף על השולחן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס
מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).
