מה ברזיל צריכה לעשות בכדי לצאת מהמשבר?

רוברט כרמלי, מנהל השקעות קרנות חו"ל , מגדל שוקי הון, מתייחס לשילוב הרסני של כלכלה מאטה, מטבע נחלש ואינפלציה דוהרת בכלכלת ברזיל
רוברט כרמלי | (1)

ביום שישי האחרון, נרשם עוד פרק לא מרשים בכלכלה המאטה של ברזיל. חברת דירוג האשראי S&P הורידה את אופק האשראי של המדינה מיציב לשלילי, כשהיא מנמקת את הצעד בצמיחה הכלכלית האנמית שהסתכמה ב-0.9% בלבד בשנה החולפת וצפי לצמיחה של 2.5% בשנת 2013 בלבד.

הצמיחה הנמוכה הינה תוצאה של הירידה הנמשכת ביצוא וירידה של השקעות ישירות במגזר הפרטי. חלקה של הממשלה, שיישמה מדיניות לא עקבית ושגויה, אינו מבוטל. במקביל, גובר החשש מהאטה בצריכה של משקי הבית המקומיים שהיוו את נקודת האור היחידה בכלכלה בשנתיים האחרונות. משמעות הורדת אופק הדירוג באה לידי ביטוי בסיכוי של אחד לשלוש להמשך ההאטה בצמיחה יחד עם עלייה בנטל החוב, ובשל כך ירד דירוג האשראי של ברזיל בשנתיים הקרובות.

למהלך שכזה, השפעה שלילית על עלויות החוב של הממשל, המטבע (שממילא נחלש מאוד), הייצוא ועלויות החוב של חברות ציבוריות רבות, שהנפיקו חוב רב נקוב דולר. הבולטת שבהן היא חברת הנפט הלאומית של ברזיל (Petrobras), לה חוב כולל של 95 מיליארד ד' כש-80% ממנו נקוב דולר. המשך החלשות המטבע המקומי, יחד עם הורדת דירוג האשראי של ברזיל, תביא לעלייה חדה בהוצאות המימון וביכולת המימון של פרויקטים אדירים בה היא משקיעה.

טעות רודפת טעות

את זרעי המצב הכלכלי העגום, אפשר לסמן עת הוחלפה הממשלה לפני שלוש שנים. המהלך הראשון שהובילה נשיאת ברזיל הנבחרת - העלאה חדה של שכר המינימום. מהלך זה האיץ את עלויות השכר, פגע ברווחיות הפירמות והכניס את המשק לסחרור אינפלציוני.

האינפלציה בברזיל שהגיעה בחודש האחרון ל-6.5% - כ-2% מעל היעד של הבנק המרכזי, מקשה מאוד על צמיחת המשק. בזמן שכל נגידי העולם פועלים נמרצות להפחית ריביות ולהדפיס כסף, הבנק המרכזי בברזיל מעלה ריבית באגרסיביות כשריביתו הועלתה ל-8% רק באחרונה.

הבנק המרכזי החל להתערב במסחר במט"ח ולרכוש את המטבע המקומי, על מנת לעצור את התדרדרותו בשילוב ביטול מס המחזור בהיקף 6%. מס שהוטל על משקיעים זרים שרצו לרכוש אג"ח ממשלתיות. אפילו ההכנות למשחקים האולימפיים ולמונדיאל מתנהלות בעצלתיים - עד כה מתקנים רבים אינם עומדים בסטנדרט האולימפי למרות חריגת תקציב אדירה. לכל אלו בוודאי שלא מוסיפה ההאטה בסין, וכנגזרת שלה הירידה הנמשכת בביקושים לסחורות.

חזרה למסלול צמיחה

בכדי להחזיר את הכלכלה השישית בגודלה בעולם למסלול הצמיחה, על מקבלי ההחלטות לבצע מספר רפורמות. ברזיל חייבת להפסיק מיד את העלייה בשכר העבודה ולשקול מהלך דרסטי שיעוגן בחקיקה (בדומה לתוכנית הייצוב שיושמה בהצלחה בישראל של שנות ה-80) או לכל הפחות להפסיק מיידית את עליות השכר בסקטור הציבורי.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

למהלך שכזה השפעה מכרעת על עלייה בקצב האינפלציה. זו באחרונה צפויה לאפשר לבנק המרכזי לחזור למדיניות מוניטארית מרחיבה ולהורדת ריבית חיונית על רקע ההאטה המתגברת. במקביל ברזיל חייבת לחזור ולהסביר פניה למשקיעים הזרים. עליה להפחית את ההתערבות הממשלתית, להפחית רגולציה ולהשקיע בתשתיות עתירות ידע וחינוך. חזרה לפוטנציאל הצמיחה שנעמד ב-5% יפחית את הסבירות להורדת דירוג האשראי של המדינה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לך תהייה נגיד הבנק הברזילאי... (ל"ת)
    אבי 12/06/2013 20:27
    הגב לתגובה זו
שור נגד דב
צילום: pixabay
מעבר לים

הפד' מתכונן להורדת ריבית: האם זה תחילת ראלי סוף השנה או מלכודת שורית?

סיכויי הורדת הריבית בדצמבר מגיעים ל-90%, אבל הסיכון הוא שהפד יאותת על עצירת ההקלה המוניטרית; איך עליית התשואות ביפן משפיעה על ההשקעות ברחבי העולם, והאם יש ממה לחשוש?

גיא טל |

מאקרו ארצות הברית: הורדת הריבית הופכת לודאית - ראלי סוף שנה בפתח?

ההתפתחות המרכזית בתחום המאקרו בארצות הברית בשבועיים האחרונים היא סיבוב הפרסה היוני של הפד, כשסיכויי הורדת הריבית בדצמבר כבר נושקים ל-90%. המפנה היוני נובע מהמשך מה שנראה כחולשה בנתונים הכלכליים, בעיקר בנתונים הרכים התלויים בסקרי דעת קהל. כך, סנטימנט הצרכנים נחלש מאוד וגם הייצור מתכווץ. גם נתונים חלקיים הנוגעים לשוק העבודה מצביעים על חולשה מסוימת. בהקשר זה נציין שדו"ח התעסוקה לחודש נובמבר נדחה בשלב זה לאמצע דצמבר, ולכן הפד ממשיך להיות מעט עיוור בתחום זה. דו"ח ה-ADP שיפורסם השבוע מקבל משנה חשיבות עקב כך, בדומה לדו"ח ה-PCE שהופך למרכזי עוד יותר מבדרך כלל בהיעדר נתוני אינפלציה מעודכנים.

האם הנרטיב של "חולשה מתפתחת" בכלכלה האמריקאית נכון? בשבוע האחרון החלה "עונת הקניות" בארצות הברית לקראת סוף השנה עם חגיגות ה-Black Friday ו-Cyber Monday, שבהן נרשמו קניות שיא. הצרכן האמריקאי קנה מכל הבא ליד ושבר שיאים בקניות אוף-ליין ואונליין. נתונים אלה סותרים מעט את נתוני הפסימיות של סקרי דעת הקהל שצוינו קודם לכן. נראה שהצרכנים הפסימיים בארצות הברית אינם עוצרים בדרך לקופות.

בנוסף, התביעות הראשוניות לדמי אבטלה נשארות באזור הבטוח של כ-220 אלף, כשאין הרבה משרות חדשות, אבל גם אין הרבה פיטורים. כנראה שמצב שוק העבודה מושפע עמוקות ממדיניות ההגירה, ולכן קשה מאוד לקרוא את הנתונים (הרחבה בחלק האחרון של הטור). הצמיחה, על כל פנים, ממשיכה להיות בריאה ואף חזקה – באזור ה-4%.

בינתיים השוק אופטימי למדי עם נטייה שורית מאז שהתחזק הנרטיב להורדת ריבית בדצמבר. האם אנחנו בתחילתו של ראלי סוף שנה? לדעתי לפחות עד ה-10 בדצמבר (החלטת הריבית) אין סיבה לירידות חדות ויש סיכוי סביר להמשך עליות מתון, אבל יש סיכון מסוים סביב החלטת הפד עצמה. בעוד הורדת ריבית צפויה בוודאות גבוהה למדי, היא עלולה להיות "הורדת ריבית ניצית", במובן זה שהפד יבהיר שבכוונתו לעצור את מחזור ההורדות בפגישה שלאחר מכן. תרחיש כזה עלול לגרום לגל מימושים נוסף לפני סוף השנה, בדומה לירידות שנרשמו רק לפני שבועיים כשהשוק חשב שלא תהיה הורדת ריבית בדצמבר.

הקארי טרייד היפני: הגורם לירידות בקריפטו?

למרות הציפייה להורדת ריבית, תשואות אגרות החוב בארצות הברית טיפסו (כלומר מחירי האג"ח ירדו) בימי המסחר הראשונים של השבוע ומחקו את כל הירידות שנרשמו בשבוע שעבר. מלבד החשודים המיידיים (חששות מאינפלציה ומהתרחבות החוב הפיסקלי), תרמה לכך גם התנהגות אגרות החוב של יפן. השווקים ביפן עוברים זעזועים משמעותיים בשבועות האחרונים, עם השפעה לא מבוטלת על השווקים הגלובליים. מבלי להיכנס לסקירה מקיפה, נציין שתשואות אגרות החוב של יפן – שנסחרו שנים ארוכות באזור האפס ואף בתשואה שלילית והיוו מקור זול למזומן ברחבי העולם (ה"קארי טרייד" היפני), החלו לטפס לאחרונה בחדות ורושמות כעת שיאים שלא נראו מאז סוף העשור הראשון במאה הנוכחית. העליות בתשואות ביפן הובילו לעליית תשואות כללית בשווקי האג"ח בעולם, כולל בארצות הברית. ההשפעה אינה מסתיימת רק באגרות החוב. רבים מייחסים את הירידות בקריפטו להתרחשויות אלה, שכן הכסף הזול מיפן שימש שנים ארוכות להזרמת כספים מאסיבית לנכסים ספקולטיביים כמו קריפטו ושוק המניות. התייבשות המקור הזה, יחד עם הצורך "לסגור פוזיציות" עקב ההפסדים שנגרמים ללווים מהעלייה בתשואות, גורמת ליציאת כספים מנכסי סיכון.