מה ברזיל צריכה לעשות בכדי לצאת מהמשבר?

רוברט כרמלי, מנהל השקעות קרנות חו"ל , מגדל שוקי הון, מתייחס לשילוב הרסני של כלכלה מאטה, מטבע נחלש ואינפלציה דוהרת בכלכלת ברזיל
רוברט כרמלי | (1)

ביום שישי האחרון, נרשם עוד פרק לא מרשים בכלכלה המאטה של ברזיל. חברת דירוג האשראי S&P הורידה את אופק האשראי של המדינה מיציב לשלילי, כשהיא מנמקת את הצעד בצמיחה הכלכלית האנמית שהסתכמה ב-0.9% בלבד בשנה החולפת וצפי לצמיחה של 2.5% בשנת 2013 בלבד.

הצמיחה הנמוכה הינה תוצאה של הירידה הנמשכת ביצוא וירידה של השקעות ישירות במגזר הפרטי. חלקה של הממשלה, שיישמה מדיניות לא עקבית ושגויה, אינו מבוטל. במקביל, גובר החשש מהאטה בצריכה של משקי הבית המקומיים שהיוו את נקודת האור היחידה בכלכלה בשנתיים האחרונות. משמעות הורדת אופק הדירוג באה לידי ביטוי בסיכוי של אחד לשלוש להמשך ההאטה בצמיחה יחד עם עלייה בנטל החוב, ובשל כך ירד דירוג האשראי של ברזיל בשנתיים הקרובות.

למהלך שכזה, השפעה שלילית על עלויות החוב של הממשל, המטבע (שממילא נחלש מאוד), הייצוא ועלויות החוב של חברות ציבוריות רבות, שהנפיקו חוב רב נקוב דולר. הבולטת שבהן היא חברת הנפט הלאומית של ברזיל (Petrobras), לה חוב כולל של 95 מיליארד ד' כש-80% ממנו נקוב דולר. המשך החלשות המטבע המקומי, יחד עם הורדת דירוג האשראי של ברזיל, תביא לעלייה חדה בהוצאות המימון וביכולת המימון של פרויקטים אדירים בה היא משקיעה.

טעות רודפת טעות

את זרעי המצב הכלכלי העגום, אפשר לסמן עת הוחלפה הממשלה לפני שלוש שנים. המהלך הראשון שהובילה נשיאת ברזיל הנבחרת - העלאה חדה של שכר המינימום. מהלך זה האיץ את עלויות השכר, פגע ברווחיות הפירמות והכניס את המשק לסחרור אינפלציוני.

האינפלציה בברזיל שהגיעה בחודש האחרון ל-6.5% - כ-2% מעל היעד של הבנק המרכזי, מקשה מאוד על צמיחת המשק. בזמן שכל נגידי העולם פועלים נמרצות להפחית ריביות ולהדפיס כסף, הבנק המרכזי בברזיל מעלה ריבית באגרסיביות כשריביתו הועלתה ל-8% רק באחרונה.

הבנק המרכזי החל להתערב במסחר במט"ח ולרכוש את המטבע המקומי, על מנת לעצור את התדרדרותו בשילוב ביטול מס המחזור בהיקף 6%. מס שהוטל על משקיעים זרים שרצו לרכוש אג"ח ממשלתיות. אפילו ההכנות למשחקים האולימפיים ולמונדיאל מתנהלות בעצלתיים - עד כה מתקנים רבים אינם עומדים בסטנדרט האולימפי למרות חריגת תקציב אדירה. לכל אלו בוודאי שלא מוסיפה ההאטה בסין, וכנגזרת שלה הירידה הנמשכת בביקושים לסחורות.

חזרה למסלול צמיחה

בכדי להחזיר את הכלכלה השישית בגודלה בעולם למסלול הצמיחה, על מקבלי ההחלטות לבצע מספר רפורמות. ברזיל חייבת להפסיק מיד את העלייה בשכר העבודה ולשקול מהלך דרסטי שיעוגן בחקיקה (בדומה לתוכנית הייצוב שיושמה בהצלחה בישראל של שנות ה-80) או לכל הפחות להפסיק מיידית את עליות השכר בסקטור הציבורי.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

למהלך שכזה השפעה מכרעת על עלייה בקצב האינפלציה. זו באחרונה צפויה לאפשר לבנק המרכזי לחזור למדיניות מוניטארית מרחיבה ולהורדת ריבית חיונית על רקע ההאטה המתגברת. במקביל ברזיל חייבת לחזור ולהסביר פניה למשקיעים הזרים. עליה להפחית את ההתערבות הממשלתית, להפחית רגולציה ולהשקיע בתשתיות עתירות ידע וחינוך. חזרה לפוטנציאל הצמיחה שנעמד ב-5% יפחית את הסבירות להורדת דירוג האשראי של המדינה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לך תהייה נגיד הבנק הברזילאי... (ל"ת)
    אבי 12/06/2013 20:27
    הגב לתגובה זו
AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:

AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין: