מה ברזיל צריכה לעשות בכדי לצאת מהמשבר?
ביום שישי האחרון, נרשם עוד פרק לא מרשים בכלכלה המאטה של ברזיל. חברת דירוג האשראי S&P הורידה את אופק האשראי של המדינה מיציב לשלילי, כשהיא מנמקת את הצעד בצמיחה הכלכלית האנמית שהסתכמה ב-0.9% בלבד בשנה החולפת וצפי לצמיחה של 2.5% בשנת 2013 בלבד.
הצמיחה הנמוכה הינה תוצאה של הירידה הנמשכת ביצוא וירידה של השקעות ישירות במגזר הפרטי. חלקה של הממשלה, שיישמה מדיניות לא עקבית ושגויה, אינו מבוטל. במקביל, גובר החשש מהאטה בצריכה של משקי הבית המקומיים שהיוו את נקודת האור היחידה בכלכלה בשנתיים האחרונות. משמעות הורדת אופק הדירוג באה לידי ביטוי בסיכוי של אחד לשלוש להמשך ההאטה בצמיחה יחד עם עלייה בנטל החוב, ובשל כך ירד דירוג האשראי של ברזיל בשנתיים הקרובות.
למהלך שכזה, השפעה שלילית על עלויות החוב של הממשל, המטבע (שממילא נחלש מאוד), הייצוא ועלויות החוב של חברות ציבוריות רבות, שהנפיקו חוב רב נקוב דולר. הבולטת שבהן היא חברת הנפט הלאומית של ברזיל (Petrobras), לה חוב כולל של 95 מיליארד ד' כש-80% ממנו נקוב דולר. המשך החלשות המטבע המקומי, יחד עם הורדת דירוג האשראי של ברזיל, תביא לעלייה חדה בהוצאות המימון וביכולת המימון של פרויקטים אדירים בה היא משקיעה.
טעות רודפת טעות
את זרעי המצב הכלכלי העגום, אפשר לסמן עת הוחלפה הממשלה לפני שלוש שנים. המהלך הראשון שהובילה נשיאת ברזיל הנבחרת - העלאה חדה של שכר המינימום. מהלך זה האיץ את עלויות השכר, פגע ברווחיות הפירמות והכניס את המשק לסחרור אינפלציוני.
- אחרי זינוק של 537% בשנה - סנדיסק תצטרף ל-S&P 500
- S&P משיקה מדד חדש שמשלב קריפטו ומניות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האינפלציה בברזיל שהגיעה בחודש האחרון ל-6.5% - כ-2% מעל היעד של הבנק המרכזי, מקשה מאוד על צמיחת המשק. בזמן שכל נגידי העולם פועלים נמרצות להפחית ריביות ולהדפיס כסף, הבנק המרכזי בברזיל מעלה ריבית באגרסיביות כשריביתו הועלתה ל-8% רק באחרונה.
הבנק המרכזי החל להתערב במסחר במט"ח ולרכוש את המטבע המקומי, על מנת לעצור את התדרדרותו בשילוב ביטול מס המחזור בהיקף 6%. מס שהוטל על משקיעים זרים שרצו לרכוש אג"ח ממשלתיות. אפילו ההכנות למשחקים האולימפיים ולמונדיאל מתנהלות בעצלתיים - עד כה מתקנים רבים אינם עומדים בסטנדרט האולימפי למרות חריגת תקציב אדירה. לכל אלו בוודאי שלא מוסיפה ההאטה בסין, וכנגזרת שלה הירידה הנמשכת בביקושים לסחורות.
חזרה למסלול צמיחה
בכדי להחזיר את הכלכלה השישית בגודלה בעולם למסלול הצמיחה, על מקבלי ההחלטות לבצע מספר רפורמות. ברזיל חייבת להפסיק מיד את העלייה בשכר העבודה ולשקול מהלך דרסטי שיעוגן בחקיקה (בדומה לתוכנית הייצוב שיושמה בהצלחה בישראל של שנות ה-80) או לכל הפחות להפסיק מיידית את עליות השכר בסקטור הציבורי.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
למהלך שכזה השפעה מכרעת על עלייה בקצב האינפלציה. זו באחרונה צפויה לאפשר לבנק המרכזי לחזור למדיניות מוניטארית מרחיבה ולהורדת ריבית חיונית על רקע ההאטה המתגברת. במקביל ברזיל חייבת לחזור ולהסביר פניה למשקיעים הזרים. עליה להפחית את ההתערבות הממשלתית, להפחית רגולציה ולהשקיע בתשתיות עתירות ידע וחינוך. חזרה לפוטנציאל הצמיחה שנעמד ב-5% יפחית את הסבירות להורדת דירוג האשראי של המדינה.
- 1.לך תהייה נגיד הבנק הברזילאי... (ל"ת)אבי 12/06/2013 20:27הגב לתגובה זו

מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
באחד המאמרים התייחסתי פה לשינויים בפרדיגמות הסיכון שהשוק עבר. את מרבית ספרי תאוריות ההשקעות והכלכלה כנראה אפשר לתת למחזור. היום אני רוצה להציע עוד שבירת פרדיגמה: מניות של חברות קטנות הן לא בהכרח הדבר הכי מסוכן כרגע. המניות האלו היו מדוכאות שנים ארוכות בצילה של הרשימה שהתחילה בארבע חברות גדולות והפכה להיות 7 המופלאות ובהכבדת הריבית הגבוהה. אבל, כשהמניות הגדולות בפרט ומניות ה – S&P500 בכלל השתלטו על מרבית העניין ושווי השוק נותרו הרבה מניות של חברות עם שווי שוק בינוני ונמוך מתחת לרדאר.
מי שרוצה לעשות צעד נוסף בכיוון לתעשיה. לשיקולכם.ן. מבחינת הגרף אפשר לראות את הפריצה של השיא ואת העוצמה המתפרצת בהשוואה ל – IWM. היופי כאמור בניתוח טכני הוא שאנחנו פועלים על פי מה שאנחנו רואים ולא על פי מה שאנחנו חושבים.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר
- בואינג מזנקת ב-10%: מצפה לעלייה במסירות מטוסים ב-2026 ולתזרים חיובי של מיליארדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
