מה ברזיל צריכה לעשות בכדי לצאת מהמשבר?
ביום שישי האחרון, נרשם עוד פרק לא מרשים בכלכלה המאטה של ברזיל. חברת דירוג האשראי S&P הורידה את אופק האשראי של המדינה מיציב לשלילי, כשהיא מנמקת את הצעד בצמיחה הכלכלית האנמית שהסתכמה ב-0.9% בלבד בשנה החולפת וצפי לצמיחה של 2.5% בשנת 2013 בלבד.
הצמיחה הנמוכה הינה תוצאה של הירידה הנמשכת ביצוא וירידה של השקעות ישירות במגזר הפרטי. חלקה של הממשלה, שיישמה מדיניות לא עקבית ושגויה, אינו מבוטל. במקביל, גובר החשש מהאטה בצריכה של משקי הבית המקומיים שהיוו את נקודת האור היחידה בכלכלה בשנתיים האחרונות. משמעות הורדת אופק הדירוג באה לידי ביטוי בסיכוי של אחד לשלוש להמשך ההאטה בצמיחה יחד עם עלייה בנטל החוב, ובשל כך ירד דירוג האשראי של ברזיל בשנתיים הקרובות.
למהלך שכזה, השפעה שלילית על עלויות החוב של הממשל, המטבע (שממילא נחלש מאוד), הייצוא ועלויות החוב של חברות ציבוריות רבות, שהנפיקו חוב רב נקוב דולר. הבולטת שבהן היא חברת הנפט הלאומית של ברזיל (Petrobras), לה חוב כולל של 95 מיליארד ד' כש-80% ממנו נקוב דולר. המשך החלשות המטבע המקומי, יחד עם הורדת דירוג האשראי של ברזיל, תביא לעלייה חדה בהוצאות המימון וביכולת המימון של פרויקטים אדירים בה היא משקיעה.
טעות רודפת טעות
את זרעי המצב הכלכלי העגום, אפשר לסמן עת הוחלפה הממשלה לפני שלוש שנים. המהלך הראשון שהובילה נשיאת ברזיל הנבחרת - העלאה חדה של שכר המינימום. מהלך זה האיץ את עלויות השכר, פגע ברווחיות הפירמות והכניס את המשק לסחרור אינפלציוני.
- אחרי זינוק של 537% בשנה - סנדיסק תצטרף ל-S&P 500
- S&P משיקה מדד חדש שמשלב קריפטו ומניות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האינפלציה בברזיל שהגיעה בחודש האחרון ל-6.5% - כ-2% מעל היעד של הבנק המרכזי, מקשה מאוד על צמיחת המשק. בזמן שכל נגידי העולם פועלים נמרצות להפחית ריביות ולהדפיס כסף, הבנק המרכזי בברזיל מעלה ריבית באגרסיביות כשריביתו הועלתה ל-8% רק באחרונה.
הבנק המרכזי החל להתערב במסחר במט"ח ולרכוש את המטבע המקומי, על מנת לעצור את התדרדרותו בשילוב ביטול מס המחזור בהיקף 6%. מס שהוטל על משקיעים זרים שרצו לרכוש אג"ח ממשלתיות. אפילו ההכנות למשחקים האולימפיים ולמונדיאל מתנהלות בעצלתיים - עד כה מתקנים רבים אינם עומדים בסטנדרט האולימפי למרות חריגת תקציב אדירה. לכל אלו בוודאי שלא מוסיפה ההאטה בסין, וכנגזרת שלה הירידה הנמשכת בביקושים לסחורות.
חזרה למסלול צמיחה
בכדי להחזיר את הכלכלה השישית בגודלה בעולם למסלול הצמיחה, על מקבלי ההחלטות לבצע מספר רפורמות. ברזיל חייבת להפסיק מיד את העלייה בשכר העבודה ולשקול מהלך דרסטי שיעוגן בחקיקה (בדומה לתוכנית הייצוב שיושמה בהצלחה בישראל של שנות ה-80) או לכל הפחות להפסיק מיידית את עליות השכר בסקטור הציבורי.
- רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
למהלך שכזה השפעה מכרעת על עלייה בקצב האינפלציה. זו באחרונה צפויה לאפשר לבנק המרכזי לחזור למדיניות מוניטארית מרחיבה ולהורדת ריבית חיונית על רקע ההאטה המתגברת. במקביל ברזיל חייבת לחזור ולהסביר פניה למשקיעים הזרים. עליה להפחית את ההתערבות הממשלתית, להפחית רגולציה ולהשקיע בתשתיות עתירות ידע וחינוך. חזרה לפוטנציאל הצמיחה שנעמד ב-5% יפחית את הסבירות להורדת דירוג האשראי של המדינה.
- 1.לך תהייה נגיד הבנק הברזילאי... (ל"ת)אבי 12/06/2013 20:27הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא?
חברת ארנק פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%.
רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.
לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.
נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה.
- חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
- מיסוי חברות ארנק ב-2025: הכסף על השולחן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס
מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).
