לאחר העלייה הגדולה: עד כמה כדאי להשקיע בזהב?
לאחר העלייה המרשימה בשיעור של 17% במחיר הזהב מאמצע מאי השנה ועד ל-05 באוקטובר, בו נרשמה פסגה במחיר הזהב של 1,798.10 דולר לאונקיה, חל תיקון מסוים במחיר הזהב, ומחירו האחרון 1,714.70 דולר לאונקיה נמוך ב-4.6% מהפסגה של חודש אוקטובר. מחיר הזהב האחרון נמוך גם ב-10.9% מערכו הגבוה ביותר אי פעם, 1,923.7 דולר לאונקיה שנרשם ב-6 לספטמבר 2011. יש לציין, שבמחירים ריאליים מתואמים לאינפלציה כבר היה מחיר הזהב גבוה הרבה יותר בעבר - מחירו בתחילת 1980, 850 דולר לאונקיה, שקול ל-2,260 בדולרים של ימינו.
מועצת הזהב העולמית (World Gold Council) פרסמה בשבוע שעבר דוח על הביקוש העולמי לזהב ברבעון השלישי של השנה, נקודות עיקריות מהדוח: הביקוש העולמי לזהב ברבעון השלישי של שנת 2012 הסתכם ב-1,084.6 טון, בשווי 57.6 מיליארד דולר. הביקוש לזהב היה גדול ב-10% מהביקוש ברבעון הקודם, אבל היה נמוך ב-11% מביקוש השיא לזהב שנרשם ברבעון המקביל בשנת 2011, בעיקר בגלל ירידה משמעותית בביקוש למטבעות ומטילי זהב.
הביקוש לזהב לתכשיטים ולשימוש במוצרי טכנולוגיה ירד מעט בהשוואה לרבעון המקביל, לעומת זאת הביקוש לזהב להשקעה בקרנות סל עלה בצורה חדה. בנקים מרכזיים של מדינות הוסיפו לרכוש זהב אבל במידה קטנה יותר מאשר בשנה הקודמת.
בעקבות הנסיקה הגדולה במחיר הזהב, שהחלה בשנת 2002, השתנתה מאוד החלוקה של הביקוש לזהב. מחיר הזהב הממוצע ב-2001 היה 272 דולר לאונקיה, והשנה מחירו הממוצע, 1,691 דולר לאונקיה, גבוה מפי שישה. בעוד שב-2001 80% מהביקוש לזהב היה לתכשיטים ורק 10% להשקעה, ב-2011 רק 43% מהביקוש לזהב היה ליצור תכשיטים ו-47% מהביקוש היה להשקעה. ככל שמחיר הזהב עולה הביקוש לתכשיטים יורד, חלק גדול מהרוכשים הפוטנציאלים של תכשיטים נרתעים מהמחיר הגבוה, אבל הביקוש לזהב לצורכי השקעה עולה, המשקיעים ששומעים שמחיר הזהב נוסק מעדיפים "להצטרף לחגיגה".
הביקוש לזהב ממשי, בעיקר בהודו ובסין, הוא גורם משמעותי ביותר בביקוש העולמי הכללי לזהב. הודו היא צרכנית הזהב הגדולה בעולם ונהוג שם לחלק מתנות מזהב באירועים ובחגים. הודו צרכה 30% מהצריכה העולמית לזהב לתכשיטים, מטבעות ומטילים ברבעון השלישי ב-2012, וסין צרכה 23.8% מהכמות הכללית.
התנהגות הבנקים המרכזיים של המדינות היא גורם חשוב ביותר בקביעת המגמה של מחירי הזהב. הבנקים המרכזיים מחזיקים חלק מעתודות המטבע שלהן במטילי זהב. הבנק המרכזי של ארצות הברית מחזיק בכמות הגדולה ביותר - 8,133 טון - המהווים 74% מהעתודות שלו ושקולים לכלל התפוקה העולמית ממכרות ב-3.5 שנים. הבנק המרכזי של גרמניה מחזיק 3,402 טון זהב, 70% מהעתודות שלו. בשנות ה-80 וה-90 של המאה הקודמת, כשהיו מחירי הזהב נמוכים, הקטינו הבנקים המרכזיים את החזקותיהן בזהב. ממשלת בריטניה הגדילה לעשות כשמכרה בשנת 1999 395 טון זהב במחיר של 275 דולר לאונקיה, ב-21.8 מיליארד דולר פחות מערך הזהב היום.
כדי למנוע ירידה תלולה בערך אותן החזקות הגיעו הבנקים המרכזיים ל"הסכם וושינגטון לזהב" (WAG), המגביל ל-500 טון את סך כל הזהב שהם יכולים למכור בשנה. כיום להסכם הזה אין משמעות, כיוון שהבנקים המרכזיים נעשו בשנים האחרונות רוכשים נטו של זהב, בייחוד הבנקים המרכזיים של סין, דרום קוריאה ומדינות נוספות בדרום מזרח אסיה. הדבר מלמד שהבנקים המרכזיים מעריכים כיום שההשקעה בזהב משתלמת לאורך זמן. בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה רכשו בנקים מרכזיים 374 טון זהב.
ההערכה הכללית שהביקוש לזהב יוסיף לעלות וצפוי המשך עלייה במחירו. תוכניות התמריצים לעידוד הכלכלות, של ארצות הברית, האיחוד האירופי, סין ויפן, צפויות להזרים כסף רב למערכת הכלכלית העולמית כך שהחשש מהתפרצות אינפלציה יגרום למשקיעים רבים לברוח לזהב הנחשב כהגנה מפני ירידת ערך הכסף. העלייה בביקוש לקרנות סל המשקיעות בזהב ברבעון האחרון, כמו גם המשך רכישות הזהב על ידי בנקים מרכזיים של מדינות מלמדים על מגמה זו.
שוק הסחורות בשבוע האחרון
במסחר בסחורות בשבוע שעבר לא נרשמה מגמה אחידה: אחדות מהסחורות עלו ואחרות ירדו. מדד הסחורות הרציף CCI של CRB, המורכב מ-17 סחורות עיקריות במשקל שווה כל אחת, עלה בסיכום שבועי ב-0.35%. מדד CCI נמוך כיום ב-18.9% משיא כל הזמנים, שנרשם ב-20 באפריל 2011. בטבלה שלהלן מפורטים השינויים במחירי הסחורות העיקריות, במדדי המניות ובשערי המטבעות בשבוע שעבר וב-12 החודשים האחרונים.
איך משקיעים בזהב?
בישראל נסחרות תעודות הסל, "מבט זהב", "פסגות סל זהב", "קסם זהב", "הראל סל זהב" ו"תכלית זהב". באמצעות חשבון ב-ATRADE אפשר להשקיע באופן ישיר ונוח בזהב בשני הכיוונים: קנייה ומכירה.
קרן הסל הסחירה ביותר לזהב, SPDR Gold Shares משקיעה בזהב ממשי, מלאי הזהב שהקרן מחזיקה כיום, כ-1,300 טון, גדול מההחזקות של כל אחד מהבנקים המרכזיים של סין, שווייץ ויפן. הקרן נסחרת כמניה לכל דבר בבורסת ניו יורק בסימול GLD ודמי הניהול הם 0.40% לשנה. קיימות גם אופציות call ו-put לקרן הסל הזו.
תעודת הסל שורט כפול על הזהב PowerShares DB Gold Double Short ETN נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול DZZ. תשואת התעודה היא ביחס כפול לירידה במחיר הזהב, ומתאימה למי שצופה ירידה במחיר הזהב וחפץ למנף את רווחיו. דמי הניהול 0.75% לשנה.
* אריה גורן הוא מרצה בכיר בקורסים סחורות וחוזים עתידיים והשקעות בחו"ל במכללת MIBI ללימודי שוק ההון באונליין,
- 5.דרור 20/11/2012 09:30הגב לתגובה זולא אצל החברה הממשלתית שדורת 300% פרמיה. לכו לסוחרים באלנבי. כמה מאות מטרים צפונה לסניף של החברה הממשלתית.
- 4.מה עם השקעה במניות מכרות זהב שעברו מימוש / ניעור חזק?! (ל"ת)אחד העם 19/11/2012 13:35הגב לתגובה זו
- יותם 20/11/2012 00:25הגב לתגובה זוחברת הכרייה הגדולה בעולם, נחתכה חזק לאחרונה ומהווה היום הזדמנות קניה. מחלקת דיבידנד בשבוע הבא. ממליץ בחום.
- 3.דודו 19/11/2012 13:16הגב לתגובה זושכותב את דבריו לא לשגות ולפשפש בחומר לפני שהוא לוחץ על send
- 2.האם כדאי להשקיע בבוליון של החב למדליות? (ל"ת)רחלי 19/11/2012 11:39הגב לתגובה זו
- אריה 19/11/2012 12:23הגב לתגובה זובהשקעה בבוליון של החברה למדליות קיים פרמיום על מחיר הזהב. בנוסף יש עלות ביטוח ואחסון, כך שמבחינת השקעה קרן סל עדיפה.
- 1.אירה יש פער שבועי בחוזים הוא חיב להיסגר 1625 (ל"ת)הברבור הירוק 19/11/2012 10:03הגב לתגובה זו
בינה מלאכותית גנרי AI generic אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?
עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי.
המהפיכה הראשונה
כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי,
כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.
השלב
הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות
בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.
התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17
מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה
כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.
- ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים
כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת
טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?
בינה מלאכותית גנרי AI generic אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?
עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי.
המהפיכה הראשונה
כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי,
כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.
השלב
הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות
בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.
התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17
מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה
כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.
- ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים
כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת
טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?
