האם מה שעובר על חברות הסלולר - יכול לקרות גם לבנקים?
בקיץ של שנה שעברה התעורר בארץ גל המחאה החברתית (את דעתי בנושא כתבתי בטור שפורסם ב-31.07.2011). הציבור יצא בהמוניו לרחובות למחות על יוקר המחיה בישראל בעקבות התייקרותם בשיעור ניכר של מוצרים ושירותים שאנו צורכים, שיעור העולה בהרבה על הגידול בשכרו של הישראלי הממוצע. אזרחי המדינה לא יכולים להשלים עם מצב בו הם עובדים מבוקר עד ערב ועדיין לא מצליחים לגמור את החודש, לכן למרות הרגיעה הזמנית, המחאה לא תיפסק אלא תחזור כנראה בעוצמה רבה יותר בקיץ הקרוב. בינתיים ישנן מיני התארגנויות נקודתיות הנוגעות למוצר, חברה או מגזר מסוימים, ועל כך ברצוני להתייחס בכתבה זו.
עליות המחירים נובעות משני גורמים עיקרים. הראשון, עליית מחירי חומרי הגלם (נפט, סחורות חקלאיות, מחצבים, מתכות וכד'), אשר מייקרים את עלויות הייצור של המוצרים והשירותים השונים. השני, המבנה הריכוזי ואי התחרות במשק הישראלי.
בעוד הגורם הראשון הינו אקסוגני למשק הישראלי ולממשלה, למעשה אין כמעט יכולת לטפל בו. בגורם השני, לעומת זאת, ניתן לטפל בעזרת חקיקה ורפורמות מתאימות והממשלה יכולה ליצור את התנאים לכך שרמת הריכוזיות במשק תפחת, רמת התחרותיות תעלה ותושבי ישראל יזכו לשירות טוב יותר במחיר זול יותר עבור המוצרים והשירותים אותם הם צורכים.
יאמר לזכות הממשלה כי היא לפחות מנסה ובחלק מהמקרים אף מצליחה ליצור את השינוי המתבקש. כדוגמה מהתקופה האחרונה אפשר להביא את השינויים המבורכים בענף הסלולר. חברות הסלולר נהנו משוק ריכוזי ולא תחרותי. הן ניצלו זאת על מנת לגרוף רווחים גדולים על חשבונו של הצרכן חסר האונים. לאחרונה, הכניס משרד התקשורת מספר שינויים בענף (הכנסת שתי חברות חדשות, מתן רישיונות למפעילים וירטואלים והפחתת דמי הקישוריות) אשר תרמו להגברת התחרות וגררו ירידה דראסטית בגובה החשבונית אותה משלמים הצרכנים. הכסף אותו חוסכים הצרכנים מופנה כעת לצרכים שונים, במקום לזרום לכיסיהם של בעלי מניות חברות הסלולר, ובכך תורם ליצירת תעסוקה ולצמיחה במשק.
דוגמה קצת פחות מוצלחת לטיפול בריכוזיות אפשר למצוא בתחום ניהול כספי החיסכון שלנו. בשנת 2005, במסגרת רפורמת בכר הועברה השליטה בקרנות הנאמנות, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות מהבנקים (שהחזיקו עד אז כ-90% מהשוק) לחברות הביטוח ובתי ההשקעות הפרטיים. הכוונה הייתה טובה אך הביצוע קצת פחות ולא בטוח שהציבור יצא נשכר מכך.
חברות הביטוח ובתי ההשקעות אשר שילמו מחירים מנופחים עבור הקרנות והקופות ובנוסף ממשיכים לשלם עמלות הפצה לבנקים ולסוכנים, מגלגלים עלויות אלו על הצרכנים, לכן המחירים לא רק שלא ירדו אלא אף עלו. אותם כשלים הביאו לאחרונה את וועדת הכספים לחוקק חוק להפחתת דמי הניהול בקופות ובקרנות. דמי הניהול אמנם ירדו, אך על הרגולטור להבטיח כי הדבר לא יבוא על חשבון איכות ניהול הכסף.
ענף נוסף שנמצא בימים אלו על המוקד הוא ענף הבנקאות. ביום חמישי מתוכנן יום זעם כנגד הבנקים. הבנקים בדומה לחברות הסלולר, חברות המזון הגדולות וחברות הביטוח, הרוויחו די ביושר את "שנאת העם".
בימים אלה מפרסמים הבנקים את דוחותיהם הכספיים לשנת 2011. אם לא יהיו הפתעות מרעישות, גם הפעם ידווחו הבנקים על רווחים גדולים, רווחים המושגים אודות לשוק ריכוזי ולא תחרותי המאפשר להם לגבות עמלות יקרות וריביות גבוהות מהצרכנים השבויים, וגם הפעם נקרא על משכורות העתק והבונוסים המנופחים של מנהליהם.
אין ספק שגם בענף הבנקאות דרושה התערבותה של הממשלה אשר תביא לשינוי והגברת התחרות בענף. יחד עם זאת, חשוב להבין שלבנקים השפעה מהותית וגדולה על רמת הפעילות במשק, על הצמיחה, התעסוקה, היקפי הבניה וכל הקצאת המקורות במשק. פגיעה ברווחיהם של הבנקים אינה כדין פגיעה ברווחי חברות הסלולר ומחירה של עמלת שורה אינו כדין מחירו של פסק זמן. פגיעה ברווחי הבנקים עלולה לפגוע ביכולתם / רצונם להעניק אשראי, ואף לפגוע ביציבותם.
הגברת התחרות בענף הבנקאות צריכה להיעשות בהדרגה ולאחר בחינה עמוקה של כל ההשלכות האפשריות. שינויים במבנהו של ענף כה מרכזי וחשוב בפעילות המשק צריכים להיעשות בתיאום המפקח על הבנקים ונגיד הבנק המרכזי בצורה מושכלת ואחראית בכדי שלא יגרמו יותר נזק מאשר תועלת.
רביב רזניק מנהל השקעות בכיר בטאלנט
- 4.kuni 29/03/2012 12:54הגב לתגובה זומה זו ההתלהמות הזו. הבנקים הם סקטור מרכזי בכלכלת ישראל ועם כל הביקורת עליהם, וחלקם מוצדקת, הם שומרים על כספי הציבור בשווי של מאות מיליארדי שקלים. הם עושים זאת באופן מקצועי, שמרני מאד-- למזלנו (הם לא סבלו ממשבר הסרב פריים ונזהרו מחשיפות הזויות כמו שהתרחשו בחו" ל), בזכות תהליכי עבודהף בקרה וניהול מאד מורבים, ממוסדים שמאחוריהם מתודה נרחבת. וטוב שכך. אין הרבה סקטורים עסקיים בישראל שיכולים להציג תהליכי עבודה וניהול סיכונים באיכות של הבנקים (במיוחד של שלושת הגדולים). בנוסף הם מתחזקים מערכות מיחשוב ותיקוב מאד כבדות, מורכבות, מסועפות ויעחלות שנותנות לציבור שירות מצויין. אזה תירגעו וי שרוצה לפרגן מוזמן. ולסקירה - מקצועית, מקיפה ונכונה מאד. רואים שמדובר באיש מקצוע.
- 3.גנבי ישראל בעד 28/03/2012 19:02הגב לתגובה זועל חוסר מעש
- 2.גפ 28/03/2012 17:59הגב לתגובה זוהאם יש סכנה באגרות של הבנקים?
- 1.דב 28/03/2012 16:20הגב לתגובה זובשלב הראשון, להתרחק מכל הרגולציות ש" מציעים" לנו. כל הכביכול הורדת דמי ניהול הזו רק עשתה יותר רע לשוק. אני כאחד מן העם יכול להגיד שאני כבר הרמתי ידיים מהמערכת.. אני נכנס בבוקר לINBEST, עובר על המדדים, על הדירוגים ויוצא לבד להשקיע. לא צריך טובות מאף אחד שאמור או רוצה להתערב לי בשוק ההון..
AI שעון חול (גרוק)ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" - ולמה הנתונים מראים את ההפך
AI במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום,
לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.
אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת
ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.
לוגיקה
נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי
הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור
להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?
אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.
ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני
2024:
למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה
מבטיח הזה.
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- מטא תשיק שני מודלים חדשים של AI, "מנגו" ו-"אבוקדו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון
נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.
נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:
בינה מלאכותית גנרי AI generic אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?
עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי.
המהפיכה הראשונה
כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי,
כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.
השלב
הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות
בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.
התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17
מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה
כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.
- ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים
כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת
טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?
