האם מה שעובר על חברות הסלולר - יכול לקרות גם לבנקים?
בקיץ של שנה שעברה התעורר בארץ גל המחאה החברתית (את דעתי בנושא כתבתי בטור שפורסם ב-31.07.2011). הציבור יצא בהמוניו לרחובות למחות על יוקר המחיה בישראל בעקבות התייקרותם בשיעור ניכר של מוצרים ושירותים שאנו צורכים, שיעור העולה בהרבה על הגידול בשכרו של הישראלי הממוצע. אזרחי המדינה לא יכולים להשלים עם מצב בו הם עובדים מבוקר עד ערב ועדיין לא מצליחים לגמור את החודש, לכן למרות הרגיעה הזמנית, המחאה לא תיפסק אלא תחזור כנראה בעוצמה רבה יותר בקיץ הקרוב. בינתיים ישנן מיני התארגנויות נקודתיות הנוגעות למוצר, חברה או מגזר מסוימים, ועל כך ברצוני להתייחס בכתבה זו.
עליות המחירים נובעות משני גורמים עיקרים. הראשון, עליית מחירי חומרי הגלם (נפט, סחורות חקלאיות, מחצבים, מתכות וכד'), אשר מייקרים את עלויות הייצור של המוצרים והשירותים השונים. השני, המבנה הריכוזי ואי התחרות במשק הישראלי.
בעוד הגורם הראשון הינו אקסוגני למשק הישראלי ולממשלה, למעשה אין כמעט יכולת לטפל בו. בגורם השני, לעומת זאת, ניתן לטפל בעזרת חקיקה ורפורמות מתאימות והממשלה יכולה ליצור את התנאים לכך שרמת הריכוזיות במשק תפחת, רמת התחרותיות תעלה ותושבי ישראל יזכו לשירות טוב יותר במחיר זול יותר עבור המוצרים והשירותים אותם הם צורכים.
יאמר לזכות הממשלה כי היא לפחות מנסה ובחלק מהמקרים אף מצליחה ליצור את השינוי המתבקש. כדוגמה מהתקופה האחרונה אפשר להביא את השינויים המבורכים בענף הסלולר. חברות הסלולר נהנו משוק ריכוזי ולא תחרותי. הן ניצלו זאת על מנת לגרוף רווחים גדולים על חשבונו של הצרכן חסר האונים. לאחרונה, הכניס משרד התקשורת מספר שינויים בענף (הכנסת שתי חברות חדשות, מתן רישיונות למפעילים וירטואלים והפחתת דמי הקישוריות) אשר תרמו להגברת התחרות וגררו ירידה דראסטית בגובה החשבונית אותה משלמים הצרכנים. הכסף אותו חוסכים הצרכנים מופנה כעת לצרכים שונים, במקום לזרום לכיסיהם של בעלי מניות חברות הסלולר, ובכך תורם ליצירת תעסוקה ולצמיחה במשק.
דוגמה קצת פחות מוצלחת לטיפול בריכוזיות אפשר למצוא בתחום ניהול כספי החיסכון שלנו. בשנת 2005, במסגרת רפורמת בכר הועברה השליטה בקרנות הנאמנות, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות מהבנקים (שהחזיקו עד אז כ-90% מהשוק) לחברות הביטוח ובתי ההשקעות הפרטיים. הכוונה הייתה טובה אך הביצוע קצת פחות ולא בטוח שהציבור יצא נשכר מכך.
חברות הביטוח ובתי ההשקעות אשר שילמו מחירים מנופחים עבור הקרנות והקופות ובנוסף ממשיכים לשלם עמלות הפצה לבנקים ולסוכנים, מגלגלים עלויות אלו על הצרכנים, לכן המחירים לא רק שלא ירדו אלא אף עלו. אותם כשלים הביאו לאחרונה את וועדת הכספים לחוקק חוק להפחתת דמי הניהול בקופות ובקרנות. דמי הניהול אמנם ירדו, אך על הרגולטור להבטיח כי הדבר לא יבוא על חשבון איכות ניהול הכסף.
ענף נוסף שנמצא בימים אלו על המוקד הוא ענף הבנקאות. ביום חמישי מתוכנן יום זעם כנגד הבנקים. הבנקים בדומה לחברות הסלולר, חברות המזון הגדולות וחברות הביטוח, הרוויחו די ביושר את "שנאת העם".
בימים אלה מפרסמים הבנקים את דוחותיהם הכספיים לשנת 2011. אם לא יהיו הפתעות מרעישות, גם הפעם ידווחו הבנקים על רווחים גדולים, רווחים המושגים אודות לשוק ריכוזי ולא תחרותי המאפשר להם לגבות עמלות יקרות וריביות גבוהות מהצרכנים השבויים, וגם הפעם נקרא על משכורות העתק והבונוסים המנופחים של מנהליהם.
אין ספק שגם בענף הבנקאות דרושה התערבותה של הממשלה אשר תביא לשינוי והגברת התחרות בענף. יחד עם זאת, חשוב להבין שלבנקים השפעה מהותית וגדולה על רמת הפעילות במשק, על הצמיחה, התעסוקה, היקפי הבניה וכל הקצאת המקורות במשק. פגיעה ברווחיהם של הבנקים אינה כדין פגיעה ברווחי חברות הסלולר ומחירה של עמלת שורה אינו כדין מחירו של פסק זמן. פגיעה ברווחי הבנקים עלולה לפגוע ביכולתם / רצונם להעניק אשראי, ואף לפגוע ביציבותם.
הגברת התחרות בענף הבנקאות צריכה להיעשות בהדרגה ולאחר בחינה עמוקה של כל ההשלכות האפשריות. שינויים במבנהו של ענף כה מרכזי וחשוב בפעילות המשק צריכים להיעשות בתיאום המפקח על הבנקים ונגיד הבנק המרכזי בצורה מושכלת ואחראית בכדי שלא יגרמו יותר נזק מאשר תועלת.
רביב רזניק מנהל השקעות בכיר בטאלנט
- 4.kuni 29/03/2012 12:54הגב לתגובה זומה זו ההתלהמות הזו. הבנקים הם סקטור מרכזי בכלכלת ישראל ועם כל הביקורת עליהם, וחלקם מוצדקת, הם שומרים על כספי הציבור בשווי של מאות מיליארדי שקלים. הם עושים זאת באופן מקצועי, שמרני מאד-- למזלנו (הם לא סבלו ממשבר הסרב פריים ונזהרו מחשיפות הזויות כמו שהתרחשו בחו" ל), בזכות תהליכי עבודהף בקרה וניהול מאד מורבים, ממוסדים שמאחוריהם מתודה נרחבת. וטוב שכך. אין הרבה סקטורים עסקיים בישראל שיכולים להציג תהליכי עבודה וניהול סיכונים באיכות של הבנקים (במיוחד של שלושת הגדולים). בנוסף הם מתחזקים מערכות מיחשוב ותיקוב מאד כבדות, מורכבות, מסועפות ויעחלות שנותנות לציבור שירות מצויין. אזה תירגעו וי שרוצה לפרגן מוזמן. ולסקירה - מקצועית, מקיפה ונכונה מאד. רואים שמדובר באיש מקצוע.
- 3.גנבי ישראל בעד 28/03/2012 19:02הגב לתגובה זועל חוסר מעש
- 2.גפ 28/03/2012 17:59הגב לתגובה זוהאם יש סכנה באגרות של הבנקים?
- 1.דב 28/03/2012 16:20הגב לתגובה זובשלב הראשון, להתרחק מכל הרגולציות ש" מציעים" לנו. כל הכביכול הורדת דמי ניהול הזו רק עשתה יותר רע לשוק. אני כאחד מן העם יכול להגיד שאני כבר הרמתי ידיים מהמערכת.. אני נכנס בבוקר לINBEST, עובר על המדדים, על הדירוגים ויוצא לבד להשקיע. לא צריך טובות מאף אחד שאמור או רוצה להתערב לי בשוק ההון..
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- בואינג מזנקת ב-10%: מצפה לעלייה במסירות מטוסים ב-2026 ולתזרים חיובי של מיליארדים
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
הפד' מתכונן להורדת ריבית: האם זה תחילת ראלי סוף השנה או מלכודת שורית?
סיכויי הורדת הריבית בדצמבר מגיעים ל-90%, אבל הסיכון הוא שהפד יאותת על עצירת ההקלה המוניטרית; איך עליית התשואות ביפן משפיעה על ההשקעות ברחבי העולם, והאם יש ממה לחשוש?
מאקרו ארצות הברית: הורדת הריבית הופכת לודאית - ראלי סוף שנה בפתח?
ההתפתחות המרכזית בתחום המאקרו בארצות הברית בשבועיים האחרונים היא סיבוב הפרסה היוני של הפד, כשסיכויי הורדת הריבית בדצמבר כבר נושקים ל-90%. המפנה היוני נובע מהמשך מה שנראה כחולשה בנתונים הכלכליים, בעיקר בנתונים הרכים התלויים בסקרי דעת קהל. כך, סנטימנט הצרכנים נחלש מאוד וגם הייצור מתכווץ. גם נתונים חלקיים הנוגעים לשוק העבודה מצביעים על חולשה מסוימת. בהקשר זה נציין שדו"ח התעסוקה לחודש נובמבר נדחה בשלב זה לאמצע דצמבר, ולכן הפד ממשיך להיות מעט עיוור בתחום זה. דו"ח ה-ADP שיפורסם השבוע מקבל משנה חשיבות עקב כך, בדומה לדו"ח ה-PCE שהופך למרכזי עוד יותר מבדרך כלל בהיעדר נתוני אינפלציה מעודכנים.
האם הנרטיב של "חולשה מתפתחת" בכלכלה האמריקאית נכון? בשבוע האחרון החלה "עונת הקניות" בארצות הברית לקראת סוף השנה עם חגיגות ה-Black Friday ו-Cyber Monday, שבהן נרשמו קניות שיא. הצרכן האמריקאי קנה מכל הבא ליד ושבר שיאים בקניות אוף-ליין ואונליין. נתונים אלה סותרים מעט את נתוני הפסימיות של סקרי דעת הקהל שצוינו קודם לכן. נראה שהצרכנים הפסימיים בארצות הברית אינם עוצרים בדרך לקופות.
בנוסף, התביעות הראשוניות לדמי אבטלה נשארות באזור הבטוח של כ-220 אלף, כשאין הרבה משרות חדשות, אבל גם אין הרבה פיטורים. כנראה שמצב שוק העבודה מושפע עמוקות ממדיניות ההגירה, ולכן קשה מאוד לקרוא את הנתונים (הרחבה בחלק האחרון של הטור). הצמיחה, על כל פנים, ממשיכה להיות בריאה ואף חזקה – באזור ה-4%.
בינתיים השוק אופטימי למדי עם נטייה שורית מאז שהתחזק הנרטיב להורדת ריבית בדצמבר. האם אנחנו בתחילתו של ראלי סוף שנה? לדעתי לפחות עד ה-10 בדצמבר (החלטת הריבית) אין סיבה לירידות חדות ויש סיכוי סביר להמשך עליות מתון, אבל יש סיכון מסוים סביב החלטת הפד עצמה. בעוד הורדת ריבית צפויה בוודאות גבוהה למדי, היא עלולה להיות "הורדת ריבית ניצית", במובן זה שהפד יבהיר שבכוונתו לעצור את מחזור ההורדות בפגישה שלאחר מכן. תרחיש כזה עלול לגרום לגל מימושים נוסף לפני סוף השנה, בדומה לירידות שנרשמו רק לפני שבועיים כשהשוק חשב שלא תהיה הורדת ריבית בדצמבר.
- ראלי סוף שנה בפתח? כל מה שמשקיע צריך לדעת עכשיו
- האם הירידות בוול סטריט מלמדות על הביצועים בשנה כולה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקארי טרייד היפני: הגורם לירידות בקריפטו?
למרות הציפייה להורדת ריבית, תשואות אגרות החוב בארצות הברית טיפסו (כלומר מחירי האג"ח ירדו) בימי המסחר הראשונים של השבוע ומחקו את כל הירידות שנרשמו בשבוע שעבר. מלבד החשודים המיידיים (חששות מאינפלציה ומהתרחבות החוב הפיסקלי), תרמה לכך גם התנהגות אגרות החוב של יפן. השווקים ביפן עוברים זעזועים משמעותיים בשבועות האחרונים, עם השפעה לא מבוטלת על השווקים הגלובליים. מבלי להיכנס לסקירה מקיפה, נציין שתשואות אגרות החוב של יפן – שנסחרו שנים ארוכות באזור האפס ואף בתשואה שלילית והיוו מקור זול למזומן ברחבי העולם (ה"קארי טרייד" היפני), החלו לטפס לאחרונה בחדות ורושמות כעת שיאים שלא נראו מאז סוף העשור הראשון במאה הנוכחית. העליות בתשואות ביפן הובילו לעליית תשואות כללית בשווקי האג"ח בעולם, כולל בארצות הברית. ההשפעה אינה מסתיימת רק באגרות החוב. רבים מייחסים את הירידות בקריפטו להתרחשויות אלה, שכן הכסף הזול מיפן שימש שנים ארוכות להזרמת כספים מאסיבית לנכסים ספקולטיביים כמו קריפטו ושוק המניות. התייבשות המקור הזה, יחד עם הצורך "לסגור פוזיציות" עקב ההפסדים שנגרמים ללווים מהעלייה בתשואות, גורמת ליציאת כספים מנכסי סיכון.
