אחד הדברים החשובים ביותר הדרושים לנו כסוחרים מצליחים, הוא היכרות מעמיקה עם עולם הקורלציות. למרות שידע טכני הכרחי לצורך קבלת החלטות, אנו חייבים ללמוד להכיר את יחסי הגומלין בין השווקים השונים, על מנת שנוכל לבחור את העסקה הטובה ביותר עבורנו.

הקורלציה בשווקים השתנתה בשנים האחרונות (מאז קריסתו של ליהמן ברדרס בשנת 2008) ומצליחה לבלבל לא מעט סוחרים, וותיקים וחדשים כאחד. עיקר הבלבול נובע מחוסר ההיגיון שאנו רואים לעיתים קרובות. למשל, ביום שישי האחרון פורסם נתון תעסוקה מצוין בארה"ב. נתון מהסוג הזה אמור לחזק משמעותית את המטבע המקומי. אולם בפועל, הדולר האמריקני נחלש משמעותית מול מרבית המטבעות בעולם והותיר את המשקיעים עם סימני שאלה רבים. לאור הבעייתיות שבעניין, אשמח לשפוך קצת אור על הנושא, על מנת שתוכלו לדעת כיצד להתמודד עם מצבים מבלבלים דומים בעתיד.

ראשית, עלינו לנסות להבין מה מניע את הבנקים המרכזיים בעולם. תפקידו של הבנק המרכזי הוא לדאוג לצמיחה במשק, תוך כדי שמירה על יציבות המחירים. לרשותו של הבנק המרכזי עומדים מספר כלים, אשר באמצעותם הוא יכול להתמודד כמעט עם כל תרחיש אפשרי.

כאשר מדינה נמצאת בצמיחה יציבה, הבנקים דואגים להעלות את שיעור הריבית, וזאת על מנת לשמור על האינפלציה בתוך תחומי היעד השנתיים. לפני פרוץ המשבר בשנת 2008, הריביות במדינות המפותחות היו בשמיים. באוסטרליה וניו-זילנד, הריבית עמדה בשיעור של יותר מ- 8%, הריבית בארה"ב הייתה מעל 5%, וכך גם בבריטניה. בגוש האירו, שיעור הריבית עמד על יותר מ-4%.

מנגד, כאשר מדינה מסוימת נקלעת למשבר כלכלי, הבנק המרכזי יודע לתת דחיפה לכלכלה ע"י הורדת הריבית במשק. כאשר במדינות מסוימות מיצו את האופציה הזו (בשל העובדה שהריבית ירדה לרמות אפסיות), הבנקים של אותן מדינות, החלו לרכוש אג"חים בכמויות אדירות, דבר אשר הוביל להתאוששות כלכלית בחלקן.

בארה"ב למשל, השיקו תוכניות תמריצים שונות כדוגמת ה-QE, QE2, אופרישיין טוויסט, ובהחלט ייתכן שנראה "תוכניות יצירתיות" נוספות במידת הצורך (כך רמז ברננקי בנאומו האחרון). הבעיה היא שבמידה ומדיניות הדפסת הכספים נמשכת לאורך זמן, המשק "מתמכר" לעוד ועוד תמריצים, דבר אשר עלול להוביל למחנק אשראי חמור ולקריסתה של אותה מדינה.

הדוגמה הטובה ביותר, היא יוון. המדינה קיבלה בעבר חבילת תמריצים אחת וכעת זקוקה נואשות לחבילת תמריצים נוספת בהיקף של 130 מיליארד אירו ואולי אף יותר, בכדי להימנע ממצב של חדלות פירעון. בעיה נוספת עם מדיניות מוניטארית מקלה, היא הסכנה מפני התפרצות אינפלציונית, שתקשה עוד יותר על המשק.

כיצד כל זה משפיע על השוק?

בד"כ כאשר נתוני מאקרו מעודדים מתפרסמים במדינה מסוימת, המטבע של אותה מדינה אמור להתחזק משמעותית. אולם במקרה של הדולר הסיפור שונה לחלוטין. השטר הירוק מתחזק בעיקר כאשר השווקים יורדים, היות והמשקיעים נוטשים את הנכסים המסוכנים ומעדיפים לנתב את כספם אל עבר הדולר, אשר נחשב למטבע חוף מבטחים.

משבר החוב באירופה, אשר איים על עתידו של גוש האירו, גרם למשבר אמון חמור בקרב המשקיעים. המשקיעים המאוכזבים, יצאו משווקי המניות והעדיפו לרכוש דולרים עד יעבור זעם. הדולר האמריקני לא עומד לבדו בתור נכס מקלט. לצידו ניתן למצוא גם את הין היפני, הפרנק השוויצרי והזהב.

אולם במקרים הללו נוצרה בעיה בחודשים האחרונים, בהם הבנקים המרכזיים של יפן ושוויץ התערבו בשוק המט"ח במטרה להחליש את המטבעות המקומיים שלהם, אשר התחזקותם פגעה בצורה ניכרת בכלכלה של אותן מדינות, ובשל כך המשקיעים אינם ממהרים לרכוש את המטבעות הללו, מחשש להתערבויות נוספות של הבנקים המרכזיים בעתיד.

ומה קרה עם הזהב?

שנת 2011 הייתה לא טובה בלשון המעטה עבור גופים פיננסים רבים בעולם. גופים אלו דאגו לכסות חלק ניכר מהפסדיהם, ע"י סגירת פוזיציות הלונג על הזהב ולקראת פתיחת השנה החדשה ראינו דהירה נוספת אל הזהב, אשר מתקרב בצעדי ענק לשיא כל הזמנים, שנקבע באזור 1,920 דולר לאונקיה.

התחזקותו של הזהב צברה תאוצה, לאחר שברננקי הטיל את ה"פצצה" לפני מספר ימים, בעניין הותרת הריבית על כנה עד לאמצע שנת 2014. על אף שרבים היו רוצים לראות את הזהב צונח, אני מעריך שכל עוד המדיניות המוניטארית בארה"ב לא תשתנה, אנו נזכה לראות את הזהב מעל אזור ה-2,000 דולר לאונקיה. אני צופה שבמידה וימשיך לעלות ויפרוץ את השיא האחרון, יעדו הבא של הזהב בשנה הקרובה עשוי להיות 2100-2200 דולר לאונקיה.

קורלציה בין מטבעות

ההתפתחויות האחרונות בשווקים הופכות את הדולר למטבע מאוד אטרקטיבי להשקעה, ביחס למטבעות אחרים. ההתאוששות המתמשכת בארה"ב מחד וחוסר הוודאות באירופה מאידך, מכריעות את הכף לטובת השטר הירוק.

אם כך, כיצד נדע במה לבחור? ובכן, במידה ואנו מזהים מגמת התחזקות כללית של הדולר בעולם, נדע לקנות אותו כנגד המטבע אשר לכאורה נראה החלש ביותר. נכון להיום, קניה של הדולר מול האירו עשויה להיות עסקה טובה והסיבות לכך רבות.

העיקרית מבין כל אותן סיבות הינה חוסר הוודאות המרחף מעל ראשו של גוש האירו, אשר מגביר את הסיכויים להורדת הריבית באירופה מתחת ל-1%. הורדת ריבית תחליש משמעותית את השטר האירופי. בדיוק בשל סיבה זו ראינו ביום שישי האחרון שהאירו רשם את הביצועים הגרועים ביותר מבין שאר המטבעות, אשר הצליחו דווקא לקבוע שיאים חדשים מול השטר הירוק.

האלטרנטיבה השנייה היא מכירה של הפאונד כנגד הדולר. בריטניה נמצאת על סף מיתון, ובשל כך הבנק המרכזי עלול להרחיב את המדיניות הכמותית, דבר אשר יגביר את הלחץ על המטבע המלכותי.

במצב שבו השווקים עולים, נעדיף לרכוש את הדולר האוסטרלי / הדולר הניו זילנדי כנגד הין, אשר בד"כ נמכר באגרסיביות בתקופה של עליות בשווקים. עובדה נוספת שהופכת את הין לפגיע ביותר, היא הסיכוי להתערבות נוספת מצידו של הבנק המרכזי.

אם נבחר לרכוש את הדולר כנגד הין, או כנגד הפרנק, בתקופה של ירידות, יכול להיות שנרוויח. אך זו תהיה עסקה שתעייף אותנו, היות ומדובר במטבעות החזקים ביותר בתקופה של ירידות בשווקים, כך שזה לא יהיה חכם להיכנס ל"קרב צמרת".

חלופה נוספת בתקופה של עליות, היא קניה של הדולר האוסטרלי / הניו זילנדי כנגד הדולר האמריקני. הפרשי הריביות בין המדינות, הופכת את הדולר לפחות אטרקטיבי, בתקופה של עליות בשווקים.

ומה לגבי הסחורות?

בעבר, הייתה קורלציה בין חלק מהמטבעות לבין סחורות מסוימות. למשל, הדולר הקנדי היה מאוד קורלטיבי עם מחירי הנפט, היות וקנדה נחשבת לאחת מיצואניות הנפט הגדולות בעולם. הדולר האוסטרלי נע בקורלציה עם הזהב, בשל מכרות הזהב הרבים הקיימים ברחבי המדינה. נכון להיום, הקורלציות הללו פחות עובדות, לכן כדאי להיזהר מלעבוד על פיהן.

לסיכום, בתקופה של חוסר וודאות וירידות בשווקים, נעדיף את הדולר על פני מטבעות אחרים. במידה וגם בארה"ב נחזור לראות סימני חולשה, נעדיף את הזהב על פניו. גם במידה ונתוני המאקרו בארה"ב יהיו מאכזבים, המגמות בשווקים הן אלו אשר יכריעו את הכף. בימים של עליות, נעדיף לרכוש מטבעות בעלי ריבית גבוהה, כגון הדולר האוסטרלי והדולר הניו זילנדי, כנגד מטבעות בעלי ריבית נמוכה, דוגמת הין, הדולר האמריקני והפרנק השוויצרי.