הפד בשירות שוק ההון האמריקני

יניב פגוט, אסטרטג ראשי בקבוצת איילון, מתייחס לסיכויי הבנק המרכזי האמריקני להודיע על מהלך של הרחבה כמותית שלישית, והשפעת צעד זה על השוק
יניב פגוט | (1)

במסגרת המדיניות להגברת שקיפות, פרסם הבנק המרכזי האמריקני תחזית ריבית עדכנית ביום רביעי שעבר. הפד מעריך כעת כי הריבית האפסית במשק האמריקני תיוותר לכל הפחות עד שנת 2014. כמו כן, הודיע הפד כי האפשרות של הרחבה כמותית שלישית נמצאת "על השולחן", ובמידה ולא יחול השיפור המתבקש בכלכלה,הוא יבחן זאת בכובד ראש.

מדובר בבשורות מצוינות עבור שוקי המניות, הן בכל האמור באלטרנטיבת הריבית הנמוכה, והן באשר למחויבות של הפד לעידוד הצמיחה. כל זאת על אף הביקורת הקשה לה זכה הבנק בעקבות ההרחבה הכמותית השנייה. ביקורת אשר היה ניתן לחשוב כי תוציא את האוויר ממפרשי הרחבה כמותית נוספת.

בהינתן מכפיל רווח עתידי של 12.2 על בסיס הרווחים החזויים של החברות הנכללות במדד ה-S&P500 לשנת 2012, קצב צמיחה החזוי ברווחי החברות עומד בטווח של 6%-8% ותשואת דיבידנד של כ-2.5%. הנהירה לשוק המניות האמריקני מובנת וצפויה להערכתנו להמשיך.

השילוב בין אופק ריבית אפסית והרחבות כמותיות מסיביות של הבנק המרכזי, מהווה מכניזם מובנה של הבנק המרכזי לעידוד החלשות הדולר תוך מטרה לעודד את הייצוא האמרקיני. למרות המאמץ הלא מוצהר להחלשת הדולר על ידי הבנק המרכזי האמריקני, הרי חולשת האירו נוכח ההתרחשויות באירופה, מעקרות את המאמץ להחלשת הדולר האמריקני.

כידוע לכולנו רע וטוב בחיים הינן הגדרות יחסיות, ובאירופה המצב הרבה יותר רע. לפיכך על אף ההחלשות האחרונה של הדולר אל מול האירו, אנו מעריכים כי הדולר ישוב ויתחזק אל מול המטבע האירופי ויתמוך באטרקטיביות בשוק המניות האמריקני.

בהמשך לכך, ראינו צורך להציג זווית נוספת לשינוי בעמדתו הפומבית של הבנק המרכזי כלפי הרחבה כמותית נוספת. הפוליטיקה הפנימית בבנק המרכזי ומאזן הכוחות בו חשובים לא פחות מן התיאוריות הכלכליות. לכן שינוי במבנה צוות מקבלי ההחלטות בפד, יכול לשפוך אור אחר על האנרגיות החיוביות החדשות הזורמות מכיוונו של הפד בכל האמור בהרחבה כמותית נוספת.

בכל החלטה המתקבלת ע"י הפד מצביעים 12 חברים. 7 מתוכם מושלי הפד בוושינגטון ובעלי זכות הצבעה קבועה, נוסף אליהם יושב נשיא הפד של ניו יורק (גם הוא בעל זכות הצבעה קבועה) וכן 4 מושלי פד אזורים מתוך 11 מושלי פד אזוריים המבצעים רוטציה כל שנה. באופן מסורתי מתוך קבוצת הרוטציה של מושלי הבנק הפדרלי האזורי, מגיעים המתנגדים למדיניות הפד, ואילו 8 החברים האחרים כולל היו"ר, מצביעים באופן זהה.

התחלופה בתחילת שנת 2012 מגדילה את גמישות הבנק המרכזי לבצע הרחבה כמותית נוספת במידת הצורך בהמשך השנה, שכן ארבעת החברים המצביעים שסיימו כהונתם, היו אלו שהתנגדו להרחבה הכמותית השנייה. לעומת זאת, מתוך ארבעת החברים המצביעים החדשים, רק אחד נתפש כנץ אינפלציוני והשאר נוחים לנגיד ברננקי.

איננו מעריכים כי צפויה הרחבה כמותית שלישית ברבעון הראשון של שנת 2012. רק החלשות במומנטום הכלכלי ובעיקר רגרסיה בשוק העבודה או אסקלציה באירופה, יביאו את הבנק המרכזי לאמץ מדיניות של הרחבה כמותית ממוקדת משכנתאות כבר תחילת השנה. במצב עולם שכזה, ולאחר "הזובור" שספג הבנק המרכזי האמריקני הן מבית והן מהמגרש הפוליטי, חשוב לדעת כי לפחות השורות מבית של הבנק המרכזי מיושרות ומהוות כר נוח להחלטה של הרחבה כמותית נוספת.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    חחח 02/02/2012 11:34
    הגב לתגובה זו
    " אנו מעריכים כי הדולר ישוב ויתחזק אל מול המטבע האירופי ויתמוך באטרקטיביות בשוק המניות האמריקני." ---הפוך---דולר חזק פוגע ביצוא מארה" ב !!!
AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:

AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין: