מנתחים את הדאו ג'ונס: על המניות במדד שרשמו תיקון אלים - פרק א'
מדד דאו ג'ונס הוותיק רשם מתחילת השנה ראלי אדיר שהפתיע רבים והניב תשואה מדהימה של 16.8%. מהלך זה נחשב יוצא דופן לאור תשואות שנתיות ממוצעות, מתונות בהרבה ב-10 ו-20 השנים האחרונות, שהסתכמו ב-7.7% ו- 5.7% בהתאמה.
עליות השערים מתחילת 2013 הן המשך ישיר למגמת התרחבות המכפילים שהחלה בספטמבר 2011, עת מכפיל הרווח נגע ב-11 ומאז טיפס עד הרמה הנוכחית 14.8. זאת למרות צמיחה מתונה בהרבה של הרווחים. חלק משמעותי מהתשואה ניתן לייחס לדיסקאונט המכפילים לעומת ממוצעים היסטוריים וסביבת הריבית האפסית שהזמינו משקיעים רבים, מכל הסוגים, לבחון את הערך הטמון בענקיות הדאו.
אז מה גילו לפתע המשקיעים במניות של חברות מדד הדאו?
- טורפי על . לרוב חברות הדאו יתרונות תחרותיים הממצבים אותם בראש שרשרת המזון התאגידית בארה"ב. יתרונות אלו, באים לידי ביטוי בכל הענפים, החל מפיננסים, אנרגיה ועד לייצור ושיווק מוצרי המזון הבסיסיים ביותר. מאפיין זה חשוב עבור משקיעים המעוניינים ביציבות יחסית ותנודתיות נמוכה, ומתאים בפרט לפרופיל המשקיע השמרן.
- שילוב קטלני של דיבידנד ורכישות חוזרות בסביבת ריבית אפסית . תשואת הדיבידנד של מדד הדאו עמדה בתחילת 2013 על שיעור נאה של 3% - גבוה מתשואת האג"ח ל-30 שנה דאז של ממשלת ארה"ב. כמו כן, מדיניות הבייבק האגרסיבית, דוחפת מעלה את נתון הרווח למניה (EPS) ומספקת מימד של צמיחה, הן לרווחים והן לדיבידנד.
- החזקת ליבה דפנסיבית . יכולת החברות למקסם את יתרונות הריבית הנמוכה ולתרגמה לרווחים, מספקת מימד הגנתי ומעין מחיר רצפה דמיוני לחלק ממניות הדאו. נראה, כי כל עוד סביבת הריבית הנמוכה תישמר ותחזיות הרווחים יוותרו יציבות, המשקיעים כנראה ימשיכו להיצמד למדד הדאו כהחזקת ליבה בתיק המניות.
הפעם נעיף מבט על ההתאוששות המרשימה של ענקיות מגזר הטכנולוגיה במדד הדאו ג'ונס במהלך 2013
ענף הטכנולוגיה מייצג 15% ממדד הדאו, כאשר למניית IBM המשקל הגבוה ביותר (10%) בזכות מחירה הגבוה (205 דולרים). כמו כן, משקלה של IBM כפול מהמשקל הכולל של 4 החברות האחרות בענף המהוות יחדיו 5% בלבד משווי המדד.
למי ששכח, משקל המניות במדד הדאו הינו בהתאם למחיר המניה בדולרים ולא לפי שווי השוק. מהתרשים ניתן לראות כי חברות הטכנולוגיה בדאו (מלבד IBM), שהוספדו במידה רבה בשנה שעברה, רשמו תשואה עודפת מתחילת השנה על מדד הדאו והנאסד"ק 100.
- תיקון אלים ותהליך ההפנמה של ענקיות הטכנולוגיה . בחלק גדול מהמניות מדובר בתיקון אלים לביצועי חסר משנים קודמות. זאת מכיוון שלא צפו ולא נערכו בהתאם לשינוי החד שהתרחש בטעמי הצרכנים ובהרגלי צריכת מוצרי הטכנולוגיה. המעבר המהיר של הצרכן ממחשבים נייחים לטאבלטים וסמארטפונים פגע ברווחיות החברות ויצר חששות שהובילו לתמחור מכפילים נמוך מבעבר. ההתאוששות האחרונה, עשויה להצביע כי המשקיעים מעריכים שלפחות חלק מהחברות, כמו MSFT ו-INTC חוזרות למשחק.
- הדיבידנד כפיתיון . אמנם לכל אחת מהמניות שהזכרנו יש סיפור מעניין, אך מלבד זאת ייתכן וסביבת הריבית הנמוכה מפחיתה את הרף במונחי ציפיות צמיחה, ומובילה את המשקיעים לתשואת הדיבידנד הגבוהה יחסית של ענקיות אלו, שעומדת עדיין על שיעור נאה שנע בטווח של 2.5%-4.5%.
בסקירה הבאה, נתמקד בשני ענפים חשובים בדאו ג'ונס - אנרגיה ותעשייה ונבחן האם רמת המחירים מותירה מקום לדמיון בנוגע להמשך השנה.
- 2.יועץ השקעות 31/05/2013 14:43הגב לתגובה זוהאנליסט מספר 1 בשוק ההון .
- דניאל 02/06/2013 09:38הגב לתגובה זותדוה
- 1.הדאו יפרוץ את ה20000 תוך לצי שנה (ל"ת)זאוס הסקסי 31/05/2013 10:59הגב לתגובה זו
 משפיע פיננסי (גרוק)
משפיע פיננסי (גרוק)לא נגד המשפיענים הפיננסים - אלא בעד המשקיעים
שלל הטענות שנשמעו בימים האחרונים נגד הסדרת מעמדם של המשפיענים הפיננסיים, מסתימת פיות ועד לפגיעה בתחרות, מתעלמות מכך שמי שמתיימר לפרסם המלצה שמתאימה ל-100 אלף עוקבים, שלכל אחד מהם מאפיינים ורצונות שונים, עושה עוול לעוקבים שלו
בימים האחרונים פרצה סערה סביב היוזמה להסדיר את מעמדם של המשפיענים הפיננסיים. הרגולציה שמקדמת הרשות לניירות ערך נועדה לעשות סדר בנושא ייעוץ ההשקעות הניתן ברשתות החברתיות, בין היתר על ידי מי שאין להם רישיון לייעוץ השקעות. כצפוי, יש מי שחוששים להיפגע מהרגולציה המתוכננת ויוצאים נגדה. בין היתר, נטען שהרגולציה נועדה למנוע תחרות ו"להגן על האינטרסים של הגופים הגדולים", אותם גופים מוסדיים שמחזיקים ברשיון ייעוץ השקעות. הטענה הזו נשמעה הן מצד חלק מהמשפיענים עצמם אבל גם מצד גופים עסקיים שמתמחים בהשקעות שמבוססות במידה רבה על "הייפ" ברשתות החברתיות, למשל תחום הקריפטו.
החשש מובן, אבל מדובר בסערה בכוס מים. ראשית, כמי שמשמש סמנכ"ל שיווק ודיגיטל בגוף פיננסי גדול, שבמסגרת תפקידו נמצא בקשרי עבודה גם עם משפיענים וגם עם הגופים המוסדיים, אני יכול להעיד שאין באמת ניגוד אינטרסים בין המשפיענים הפיננסיים לבין הגופים המוסדיים המחזיקים ברשיון לייעוץ השקעות. להיפך – שני הצדדים נהנים זה מזה ומזינים אחד את השני. כיצד? למשפיענים הפיננסיים יש "מניות בכורה" במהפך החיובי שחל במודעות של הציבור הישראלי להשקעות בשוק ההון בשנים האחרונות. הרבה מאוד בזכותם, השקעות בשוק ההון פרצו את גבולות מדורי הכלכלה והפכו לנושא סקסי. שאלות כמו: איך הכי משתלם לי להיחשף למדד S&P-500 או: האם עדיין כדאי לרכוש ביטקוין אחרי העליות האחרונות, הפכו לנושא שמדברים עליו במפגשים עם חברים ובארוחות שישי.
צעירים ישראלים רבים שואבים היום את עיקר הידע שלהם על כסף והשקעות מהרשתות החברתיות ומאותם משפיעים פיננסיים. אבל בסופו של דבר, כשהם משקיעים בפועל, הם עושים את זה, ברוב המקרים, דרך המוצרים והשירותים של הגופים הפיננסיים המפוקחים - למשל, הם משקיעים בקרנות סל עוקבות מדדים, בקופות גמל מסלוליות או פותחים תיק השקעות עצמאי באחת מהפלטפורמות למסחר עצמאי. המשפיענים, מצידם, נהנים ממקורות הכנסה מהעברת קורסים, כתיבת ספרים ופרסום פודקסטים, בחלק מהמקרים בשת"פ עם גופים מסחריים, כולל הגופים הפיננסיים המפוקחים.
מה שעומד מאחורי הרגולציה, אם כן, אינו רצון להעלים את המשפיענים הפיננסיים, לסתום פיות או לפגוע בתחרות אלא משהו הרבה יותר פשוט: הגנה על המשקיעים. הרגולציה החדשה תאפשר למשפיענים פיננסיים לפרסם מידע פיננסי ולתרום בכך להגברת האוריינות הפיננסית של הציבור הישראלי – דבר שמועיל למשקיעים. אולם, היא תוודא שאותם משפיענים לא יגלשו למתן המלצות השקעה שמצריכות התאמה למשקיע ספציפי – פעולה שמחייבת ידע מקצועי מעמיק ולכן מותרת רק למי שקיבל רשיון ייעוץ השקעות ומפוקח על ידי הרשות לניירות ערך.
אחד הכללים הכי בסיסיים בהשקעות הוא שאין המלצה אחת שמתאימה לכל המשקיעים, אלא יש להתאים את ההמלצות לצרכים ולמאפיינים של כל משקיע. מי שמתיימר לפרסם המלצה שמתאימה ל-100 אלף עוקבים, שלכל אחד מהם מאפיינים ורצונות שונים, עושה עוול לעוקבים שלו. אלא שזוהי בדיוק המציאות שמתרחשת היום ברשתות החברתיות: "מה שאראה לכם עכשיו מתאים לכולם", אומר משפיען אחד, רגע לפני שהוא ממליץ על מניות של מגזר מסוים. "5 המניות האלה הן לדעתי הזדמנות טובה ל-2025", מכריז משפיען אחר. "8 מניות ישראליות ששווה לקנות עכשיו", מכריז סרטון של משפיען שלישי. אלה הן רק 3 דוגמאות מני רבות להמלצות של משפיענים שאפשר למצוא בקלות ברשת, אשר אמורות, לכאורה, להתאים לכל משקיע.

