הקרב מול המחשוב הקוונטי: האם הביטקוין ישרוד?
התקדמות במחשוב הקוונטי מציבה איום ארוך-טווח על אבטחת ביטקוין ועל יציבות השווקים הפיננסיים
ביטקוין, המטבע הדיגיטלי המוביל בעולם, ניצב בפני איום ארוך-טווח שאינו נמצא במוקד תשומת הלב של מרבית המשקיעים - פריצה באמצעות מחשבים קוונטיים. התקדמות טכנולוגית, כמו זו שדווחה לאחרונה על ידי גוגל עם שבב Willow, עלולה לשנות את חוקי המשחק. פריצה שכזו עשויה לערער את אבטחת המטבעות הדיגיטליים ולגרום לנזק כלכלי עצום.
האיום הקוונטי: איך זה עובד?
מחשבים קוונטיים פועלים על בסיס "קיוביטים", המסוגלים לייצג מספר מצבים בו זמנית, בניגוד ל"ביטים" של מחשבים מסורתיים שמייצגים 0 או 1 בלבד. התכונה הזו מאפשרת להם לבצע חישובים מורכבים בצורה מהירה להפליא, כולל פריצה לשיטות ההצפנה שמגינות על ביטקוין.
אחת השיטות העיקריות המשמשות להצפנה כיום מבוססת על "מפתחות ציבוריים", המורכבים ממספרים גדולים מאוד. תהליך "פירוק לגורמים", שבו מוצאים את המספרים הראשוניים שמרכיבים את המפתח, הוא מסובך למחשבים רגילים אך פשוט יותר למחשבים קוונטיים בעזרת אלגוריתמים ייעודיים. פריצה באמצעות מחשבים קוונטיים לא רק תאיים על ביטקוין, אלא גם על מערכות פיננסיות מסורתיות כמו בנקים ופלטפורמות מסחר. לדוגמה, שיטות הצפנה דומות משמשות להגנה על מידע אישי בבנקאות מקוונת ועל נתונים רגישים בתחומים אחרים.
"מה שיש כאן הוא פצצה מתקתקת שממתינה להתפוצץ, אם וכאשר מישהו יצליח לפתח טכנולוגיה של פריצה קוונטית ויחליט לנצל אותה כדי לתקוף מטבעות קריפטוגרפיים" אמר ארתור הרמן, עמית בכיר במכון הדסון בוושינגטון. מחקר של מכון הדסון משנת 2022 העריך כי מתקפה קוונטית על ביטקוין עלולה לגרום להפסדים של מעל ל-3 טריליון דולר בשוקי הקריפטו והשוק הפיננסי הרחב, ואף להוביל למיתון כלכלי עמוק. הרמן ציין כי עלויות פוטנציאליות של מתקפה כזו עלו מאז, שכן ערך הביטקוין טיפס אל מעבר ל-100 אלף דולר, והפך לנכס השקעה מרכזי ונפוץ יותר.
הצפנה מותאמת לעידן הקוונטי
במצב הנוכחי, מפתחות ציבוריים של ביטקוין לא נחשפים אלא אם מבוצעת העברה, מה שמעניק לכאורה ביטחון. אולם, ברגע שמבוצעת העברה, המפתח הציבורי חשוף למשך כ-10 דקות – זמן שבו המערכת ממתינה לאישור העסקה. אם מחשב קוונטי יוכל לפענח מפתח פרטי בפרק זמן קצר מ-10 דקות, התוקף יוכל לייצר עסקה מתחרה ולכוון את המטבעות לכתובת שלו.- לקראת שיא חדש? הביטקוין מזנק על רקע הורדת הריבית של הפד
- בדרך להמשך עליות? הרגולטור מסיר חסמים, וחברות הקריפטו עם ביצועי שיא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כיום, ההערכות הן שמחשב קוונטי זקוק לכ-30 דקות לפענח חתימה של ביטקוין, וזמן זה מספק הגנה מסוימת. אולם, ההתקדמות המהירה בתחום המחשוב הקוונטי עלולה לצמצם את הזמן הנדרש, ולהוות איום משמעותי על המערכת כולה.
כדי להתמודד עם האיום, קהילת הביטקוין שוקלת מעבר לשיטות הצפנה מתקדמות יותר, המיועדות להתמודד עם כוחם של מחשבים קוונטיים. שינוי כזה ידרוש הסכמה רחבה בין המשתמשים והמפתחים ברחבי העולם, תהליך שידוע כארוך ומורכב. כמו כן, יהיה צורך להעביר את כל המטבעות הקיימים לארנקים חדשים עם הצפנה מתקדמת. כל משתמש יצטרך לנקוט פעולה יזומה, תהליך שיצריך חינוך והכנה מקיפה של קהילת הקריפטו.
- 5.יוסי 25/12/2024 07:40הגב לתגובה זוגם אם ימצאו דרך להגן מפריצה. כוח חישוב כל כך גדול יהפוך את הכרייה לפשוטה ומהירה. איך זה ישפיע על המטבעות ?
- 4.מפחיד (ל"ת)אזרח 24/12/2024 23:55הגב לתגובה זו
- 3.מישו2 24/12/2024 18:11הגב לתגובה זואם יש דרך מהירה לפתור בעיות NP-Intermediate
- 2.אחד 24/12/2024 17:51הגב לתגובה זולכאורה. אגב זה לא שכל אחד יוכל להחזיק מחשב קוואנטי כזה. המדינות לא יאפשרו את זה. זה כמו נשק גרעיני
- אם לגוגל יש כבר מחשב כזה, אז יכול להיות גם לחברות אחרות (ל"ת)נחום 24/12/2024 18:49הגב לתגובה זו
- נחום תקום 24/12/2024 20:15ואנחנו לא יודעים מזה..
- 1.המגזים 24/12/2024 17:36הגב לתגובה זוקודם שיפתחו מחשב כזה שימצאו לו שימוש ואז נדבר על תרחיש תבהלה עד אז יהיו פתרונות גם לאיומים הללו

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית
ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.
אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים
מניית אינטל מזנקת 33% לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20%
במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.
מהות העסקה
אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.
צ'רלי מאנגר - הפילוסוף העסקי
מאוד השותף של וורן באפט הכיר אותו בשנות החמישים. הוא למד משפטים ועסק בעריכת דין עד שהכיר את האורקל מאומהה, שם גדל גם הוא. מאנגר היה ידוע בכנות הברוטלית שלו ובחוסר הסובלנות לשטויות. בפגישת בעלי מניות הוא ענה פעם למישהו: "אני חושב שאתה מבלבל בין חשיבה למחשבות אקראיות". לדבריו, "הכי טוב לזכור שרק בגלל שאחרים מסכימים או לא מסכימים איתך לא הופך אותך לצודק או טועה"
צ'ארלס תומאס מאנגר נולד ב-1 בינואר 1924 באומהה, נברסקה הוא גדל במשפחה משכילה - אביו היה עורך דין וסבו שימש שופט פדרלי. מאנגר נפטר ב-28 בנובמבר 2023 בגיל 99, כחודש לפני יום הולדתו ה-100. בילדותו הוא עבד במכולת של סבו של וורן באפט, אם כי השניים לא נפגשו עד שנות החמישים. מאנגר למד מתמטיקה באוניברסיטת מישיגן, אך לימודיו הופסקו כשהתגייס לחיל האוויר במלחמת העולם השנייה, שם שירת כמטאורולוג.
אחרי המלחמה, מאנגר התקבל להרווארד למשפטים אף שהוא לא סיים תואר ראשון - הישג נדיר. הוא סיים בהצטיינות ועבר לקליפורניה, שם הקים משרד עורכי דין מצליח. אבל עולם המשפט לא סיפק אותו. "הבנתי שאני מוכר את השעות הכי טובות שלי לעצמי", הוא אמר. ב-1965 הוא עזב את עריכת הדין והקים שותפות השקעות.
הטרגדיה האישית הגדולה בחייו היתה מות בנו טדי מלוקמיה בגיל 9 ב-1955. מאנגר, שהתגרש מאשתו הראשונה באותה תקופה, היה הרוס. הוא בילה לילות בבית החולים ליד מיטת בנו הגוסס, כשהוא חסר אונים. "זה לימד אותי שיש דברים בחיים שאי אפשר לשלוט בהם, ושצריך להתמקד במה שכן אפשר", הוא סיפר. מאנגר התחתן בשנית עם ננסי בארי ב-1956, וביחד הם גידלו שמונה ילדים.
המפגש עם וורן באפט ב-1959 שינה את חייו. השניים גילו מיד כימיה אינטלקטואלית יוצאת דופן. באפט תיאר את השיחות שלהם כ"אהבה ממבט ראשון - אינטלקטואלית". מאנגר הצטרף לברקשייר האת'וויי ב-1978 כסגן יו"ר, ונהפך לשותף המחשבתי של באפט. הוא השפיע על באפט לעבור מסיגרבאטס (חברות זולות באיכות נמוכה) לחברות איכותיות במחיר הוגן.
- מייקל ברי - הרופא שנהפך למשקיע
- ג'ון פולסון - איש הטרייד הגדול; כשכולם הפסידו הוא הרוויח מיליארדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מאנגר היה ידוע בכנות הברוטלית שלו ובחוסר הסובלנות לשטויות. בפגישת בעלי מניות הוא ענה פעם למישהו: "אני חושב שאתה מבלבל בין חשיבה למחשבות אקראיות". הוא היה קורא אובססיבי, ולדבריו, "אני עדיין לא פגשתי אדם חכם שלא קורא כל הזמן," אמר. בגיל 90 הוא עדיין קרא שלושה-ארבעה ספרים בשבוע.