קידוח נפט
צילום: Pixabay
הכר את המדד

סקטור האנרגיה - הסולידי שמזנק בשנים האחרונות; המניות העיקריות, הביצועים ואיך משקיעים?

סקטור האנרגיה נחשב למסורתי ו"כבד", אך בשנים האחרונות הוא נהנה ממחירי הנפט הגבוהים ומתנהג כמו מניות צמיחה; מהם התעשייות השונות בסקטור, ואיך ניתן להשקיע בתחום?
גיא טל | (3)

שיטת החלוקה לסקטורים המקובלת בעולם ההשקעות מכונה GICS ומחלקת את כל המניות ל-11 הסקטורים השונים לפי תחום עיסוקם העיקרי. כפי שראינו בשבוע שעבר, 11 הסקטורים מחולקים ל-25 קבוצות תעשייה ואלו מתחלקות ל-74 תעשיות שמפורטות ל-167 תתי תעשיות שונות. נבחן כעת את הסקטורים האלו בצורה יותר מפורטת, ונתחיל בסקטור האנרגיה.

 

סקטור האנרגיה מכיל את כל החברות העוסקות בייצור ומכירת אנרגיה ממקורות מאובנים. מלבד החברות המפיקות נפט, כלולות בו גם חברות שעוסקות באספקת ציוד או שירותים לחברות החיפוש, וחברות הפעילות בתחום הולכה או מכירה של התוצר וכדו'. למרות השם הכולל, "אנרגיה", חברות האנרגיה הירוקה אינן כלולות בסקטור הזה.

חשוב גם להבין בהקשר זה את ההבדל בין סקטור האנרגיה לסקטור התשתיות (יוטליטי) בגלל ההתנהגות השונה של המניות, למרות הדימיון בעיסוק. גם חלק מחברות התשתיות עוסקות באספקת אנרגיה, אך מדובר באספקת המוצר הסופי – חשמל או גז – לצרכן הביתי. במילים אחרות, חברות מסקטור היוטליטי מספקות לצרכן הסופי את האנרגיה שהן רוכשות מחברות מסקטור האנרגיה. ההבדל הזה חשוב כי חברות האנרגיה בדרך כלל ירוויחו מעליית מחיר הנפט, שכן עלויות ההפקה שלו נשארות עבורן פחות או יותר אותו הדבר ואילו מחיר המכירה עולה, בעוד עבור חברות התשתיות עליית מחיר הנפט (או הגז) דווקא עלולה לפגוע במודל העסקי, שכן הן קונות את המשאב הזה, ולא תמיד יצליחו לגלגל את כל עליית המחירים על הלקוחות. עבורן דווקא ירידת מחיר הגז או הנפט עשויה להועיל לשורת הרווח.

חלוקת הסקטור

בתוך סקטור האנרגיה ישנה רק "קבוצת תעשיה" אחת שמכונה באותו שם – אנרגיה. קבוצת התעשייה הזו מחולקת לשתי תעשיות: הראשונה ציוד ושירותי אנרגיה, והשנייה נקראת נפט גז ודלקים מתכלים.

תעשיית הציוד ושירותי האנרגיה מחולקת לשתיים: 1. קידוחי נפט וגז. 2. נפט וגז – ציוד ושירותים.

תעשיית הנפט, גז ודלקים מתכלים  מחולקת בתורה לארבע תתי תעשיות שונות: 1. נפט וגז משולבים. 2. נפט וגז חיפוש והפקה. 3. נפט וגז זיקוק ומכירה. 4. פחם ודלקים מתכלים.

 

מאפייני הסקטור

אנרגיה היא כמובן מצרך יסוד בחברה המודרנית ובכלל, ולכן מדובר במוצר שנמצא בביקוש כל הזמן. בכל זאת התחום נחשב למחזורי, שכן במקרה של צמיחה כלכלית ישנה עלייה בתעשייה ובייצור ונדרשת יותר אנרגיה. גם הצריכה הביתית בתקופות של שפע או בחברות יותר עשירות מטפסת. בתקופות של מיתון וצמצומים גם הביקוש לאנרגיה יורד.

הגורם המרכזי שמשפיע על התנהגות המניות הוא מחירי הנפט ושאר מוצרי האנרגיה, שמושפעים בתורם מהביקוש וההיצע בעקבות המחזוריות הכלכלית.

 

חסמי הכניסה לתחום גדולים למדי. חיפוש נפט או גז, הפקה או ייצור ואף ייצור המכונות הנדרשות לתעשייה - כולם דורשים השקעות התחלתיות של מאות מיליוני דולרים ואף יותר, לכן מספר השחקנים המשמעותיים בתחום קטן יחסית. התוצאה היא שהחברות המובילות בענף הן חברות בוגרות ורווחיות, והתחרות לא מאד חזקה. לאחרונה גם ניכרת תופעה של רכישות ומיזוגים, כשכמה עסקאות גדולות מאד עומדות בפני סגירה, מה שיצמצם אף יותר את התחרות בתחום.

החברות מתאפיינות ביכולת ייצור מזומנים גבוהה, ולכן הן נוהגות לחלק דיבידנדים גבוהים יחסית. יחד עם זאת, רוב החברות הללו לא נהנות מצמיחה חזקה בפעילות, ותשואת המניות עצמם על פי רוב אינה גבוהה במיוחד, אם כי בשנים האחרונות הסקטור נהנה מעדנה מיוחדת עקב הזינוק במחירי מוצרי האנרגיה עם פרוץ המלחמה באוקראינה.

קיראו עוד ב"גלובל"

תופעה נוספת שמאפיינת את הסקטור הוא ירידה בהשקעות עקב התעמולה המאסיבית נגד דלקים פוסיליים, והסבסוד הממשלתי הנדיב לייצור אנרגיה ממקורות חלופיים. עקב הביקורת הציבורית הגוברת החברות מעדיפות לעיתים קרובות לא להיכנס לפרויקטים חדשים, במיוחד כאלה העלולים לגרום לנזקים סביבתיים כבדים כמו הפקת נפט מפצלי נפט, או מקידוחים בלב ים. ה"מכונה" ממשיכה לייצר מזומנים, אך אלו מושקעים פחות ופחות בבניית פרויקטים חדשים להפקת אנרגיה בעתיד, ומופנים למשקיעים כדיבידנד או לרכישה חוזרת של מניות.

הדינמיקה הזו עלולה ליצור מחסור בנפט בעתיד הקרוב או הבינוני, או לחלופין לתלות גוברת בהפקת נפט ממדינות טוטליטריות כמו רוסיה, ערב הסעודית, ונצואלה או קטר, מה שבתורו עשוי דווקא ליצור השפעה חיובית על חברות הנפט דרך לחץ על מחירי הנפט.

 

תעודת הסל וחברות מובילות

מותג תעודות הסל SPDR מפעיל סדרה של תעודות העוקבות אחר הסקטורים השונים מתוך ה-SP500 והן מהוות את דרך המלך למעקב אחר הסקטורים הללו. יחד עם זאת לכל חברות תעודות הסל המובילות ישנן תעודות סל סקטוריאליות, לעיתים זהות או דומות לאלו של SPDR ולעיתים עם מיקוד אחר.

תעודת הסל של חברת SPDR על הסקטור היא Energy Select Sector SPDR ETF (XLE). התעודה גובה דמי ניהול  בגובה 0.09% ומנהלת 39.7 מיליארד דולר.  תשואת הדיבידנד הנוכחית היא 3.09%.

התעודה המתחרה של ונגרד היא: Vanguard Energy Index Fund ETF Shares (VDE) שמנהלת 10 מיליארד דולר וגובה 0.1%. תשואת הדיבידנד הנוכחית היא 2.93%.

בתעודה של SPDR ישנן 23 חברות בלבד. החברות המובילות הן:

EXXON MOBIL – חברת חיפוש והפקת גז ונפט הגדולה מהגדולות בעולם. היא נסחרת בשווי שוק של 475 מיליארד דולר עם מכפיל רווח 13.47 ותשואת דיבידנד בגובה 3.19%. מתחילת השנה טיפסה מניית החברה ב-19.74%. החברה מהווה כמעט 23% משווי תעודת הסל.

CHEVRON CORP המתחרה הגדולה של אקסון היא שברון שנסחרת בשווי שוק של 298 מיליארד דולר, מכפיל רווח שעומד על 14.08 ותשואת דיבידנד בגובה 4.08%. מניית החברה עלתה ב-7.73% מתחילת השנה. החברה תופסת 16.43% מנכסי תעודת הסל.

CONOCOPHILLIPS  – חברה שפעילה אף היא בתחום הנפט והגז, בעלת פעילות גדולה בתחום הגז הנוזלי LNG. היא נסחרת בשווי 154.3 מיליארד דולר, מכפיל רווח של 14.45 ותשואת דיבידנד של 2.74%. מתחילת השנה טיפסה מניית החברה ב-13.5%. 9% מנכסי תעודת הסל XLE מושקעים במנייה הזו.

MARATHON PETROLEUM – חברת אנרגיה שנסחרת בשווי 78 מיליארד דולר. מכפיל הרווח עומד על 9.15 בלבד ותשואת הדיבידנד על 1.68%. מתחילת השנה זינקה מניית החברה בכמעט 46%. היא מהווה כ-4.5% מתעודת הסל.

SCHLUMBERGER LTD – גם חברה זו נסחרת בשווי של 77 מיליארד דולר, והיא שייכת לתת התעשייה של ציוד ושירותים, שכן היא מספקת טכנולוגיה וציוד לתעשיית האנרגיה. מכפיל הרווח שלה מגיע ל-18.59 ותשואת הדיבידנד עומדת על 2%. מחיר מניית החברה עלה בכ-4% צנועים מתחילת השנה. גם מניה זו מהווה כ-4.5% משווי תעודת הסל.

 

מבין שש תתי התעשייה, לשתיים יש תעודות סל משלהן – ציוד ושירותים, SPDR S&P Oil & Gas Equipment & Services ETF (XES), וחיפוש והפקה SPDR S&P Oil & Gas Exploration & Production ETF (XOP).

ישנן עוד תעודות סל רבות בתעשייה, חלקן ממונפות, וחלקן מבצעות שורט על הסקטור. בנוסף ישנן תעודות שמשקיעות בסקטור האנרגיה בשוק הבינלאומי.  iShares Global Energy ETF (IXC) היא תעודה כזו, אם כי האחזקות הגדולות שלה זהות לתעודות הקודמות (גם בשוק הבנלאומי החברות הגדולות ביותר הן האמריקאיות), אך בכל זאת היא מעט יותר מגוונת מבחינה גיאוגרפית.

למרות שלל תעודות סל העוקבות אחר אנרגיה נקיה ומתחדשת שנסחרות בישראל, לא מצאנו תעודה שעוקבת אחר סקטור האנרגיה המסורתית. ישנה קרן נאמנות אחת, קסם אנרגיה ארצות הברית שגובה דמי ניהול של 1.75% ומנהלת נכסים בגובה 600 אלף שקל בלבד. קרן הנאמנות מיטב גז ונפט משקיעה במניות ישראליות מסקטור האנרגיה, וכך גם קרן הנאמנות קסם אקטיב אנרגיה.

 

ביצועים

כאמור, הסקטור נחשב באופן כללי למסורתי ו"כבד", אך הוא נהנה בשנים האחרונות מראלי מרשים שנמשך גם השנה. ניתן לראות את ההבדל בין הביצועים המסורתיים של הסקטור לבין השנים האחרונות דרך הבדל בין התשואה ממוצעת לפי טווחי זמן. בעוד בשלוש השנים האחרונות זינקה תעודת הסל על סקטור האנרגיה ב-35.7% בשנה בממוצע, בחמש השנים האחרונות זה כבר יורד ל-13.42% ובעשר השנים האחרונות 3.4% בלבד.

 

להלן ביצועי תעודת הסל בהשוואה ל-SP500:

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    הדר שאול 24/05/2024 20:32
    הגב לתגובה זו
    נהנה לקרא אותך לומד הרבה לרוב מבצע המלצות או מה שנראה כהמלצןת שלך
  • 2.
    אחמד 05/04/2024 09:39
    הגב לתגובה זו
    דיבידנד, ונסחרת בדיסקונט אדיר בעקבות האמא שישראלית
  • 1.
    מעניין. תודה (ל"ת)
    ליאור 05/04/2024 08:05
    הגב לתגובה זו
ז'אנג ג'יאנגז'ונג , למעלה משמאל (משרד המדע של סין)ז'אנג ג'יאנגז'ונג , למעלה משמאל (משרד המדע של סין)

גיבור סיני - מתפקיד בכיר באנבידיה ל-5 מיליארד דולר בשבוע

ז'אנג ג'יאנגז'ונג: המיליארדר החדש של סין הפך לגיבור לאומי - "האיש שמכיר את אנבידיה יותר טוב מכל סיני אחר", מבטיח עצמאות שבבים מלאה עד 2030  

ליאור דנקנר |

השם החם ביותר בשוק הסיני השבוע הוא ז'אנג ג'יאנגז'ונג, בן 55, מייסד ומנכ"ל מור טרדס, שהפך רשמית למיליארדר בזכות זינוק של 500% במניית החברה ביום המסחר הראשון אחרי ההנפקה.

עד לפני חמש שנים הוא היה סגן נשיא ומנהל פעילות אנבידיה NVIDIA Corp. -0.31%   בסין הגדולה. ב-2019 עזב את החברה האמריקאית, ובאוקטובר 2020 הקים את מור טרדס עם מטרה אחת ברורה: לבנות GPU סיני שיוכל להתחרות באנבידיה, גם אם הסנקציות האמריקאיות יהפכו מוחלטות. ביום שישי האחרון ההימור שלו התממש בצורה דרמטית. מור טרדס גייסה 8 מיליארד יואן בהנפקה בבורסת שנגחאי, המניה זינקה מ-114 יואן ל-600 יואן ביום אחד, ושווי החברה הגיע ל-282 מיליארד יואן (כ-40 מיליארד דולר), אם כי בהמשך התממש לכ-32 מיליארד דולר.

אנבידיה היא מזמן כבר לא כוכבת יחידה על הבמה. הקולגות שלה לא יושבים מהצד בחיבוק ידיים וכך שמענו לאחרונה על עוד ועוד השקות של שבבים שמטרגטים את ה״בטן הרכה״ של אנבידיה - תעשיית השבבים לכלי הבינה המלאכותית. כדי לעשות קצת סדר, סקרנו את כל השחקניות בתעשייה, כל אחת והמיקוד העסקי שלה והמיקום שלה בשרשרת הערך - כל המתחרות של אנבידיה: תמונת מצב בשוק החם ביותר ואיך זה ישפיע על השווקים?


מיליארדר בין לילה

ז'אנג, שמחזיק ישירות ובעקיפין בכ-16% מהמניות, ראה את ההון האישי שלו מטפס תוך יממה ל-5 מיליארד דולר והפך לאחד מעשירי הטכנולוגיה החדשים הבולטים בסין. ז'אנג הוא בוגר הנדסת חשמל ותואר שני מצינגחואה. לפני אנבידיה הוא ניהל את פעילות השרתים של Dell באסיה ואת HP בסין. ב-2006 הצטרף ל-NVIDIA, טיפס עד לתפקיד סגן נשיא וראש הפעילות בסין הגדולה.

בסין קוראים לו "האיש שמכיר את אנבידיה יותר טוב מכל סיני אחר". הידע הפנימי הזה, יחד עם תמיכה ממשלתית מלאה, הפך את מור טרדס מפרויקט סטארט-אפ ל"נכס לאומי" תוך חמש שנים בלבד.

אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון

הדירקטוריון דחה הצעת רכש של אלי גליקמן לפי שווי 2.4 מיליארד דולר, בעוד בעלי מניות טוענים לחוסר שקיפות ולפער מהותי בין שווי השוק למזומן בקופה לקראת אסיפת בעלי מניות מתוחה במיוחד ב־26 בדצמבר

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

אסיפת בעלי המניות של ציםZIM Integrated Shipping Services -1.05%  , שתתקיים ב־26 בדצמבר, בדרך להיות לאחד האירועים המתוחים ביותר שידעה החברה. בשבועות האחרונים מתנהל מאבק פרוקסי חריף בין ההנהלה לדירקטוריון מצד אחד וקבוצת בעלי מניות ישראלים מן הצד האחר המחזיקים יחד למעלה מ-8% ממניות מהחברה ודורשים שינוי בהרכב הדירקטוריון ולפטר או לשהות את המנכ״ל אלי גליקמן.


הקבוצה טוענת לפער מהותי בין שווי השוק לבין ערכה הכלכלי של צים, ומבקשת למנות שלושה דירקטורים חדשים מטעמה. לדבריהם, החברה אינה פועלת להצפת ערך למרות קופת מזומנים משמעותית, נכסים תפעוליים ושווי צי אוניות ומכולות שאינו משתקף בדוחות הכספיים כפי שהם מוצגים כיום. לפי הקבוצה, בקופת החברה מצויים כ־3 מיליארד דולר במזומנים, סכום גבוה משווי השוק.


מנגד, צים והדירקטוריון מנסים לייצב את המערכת לקראת האסיפה. החברה מינתה שני דירקטורים חדשים משלה ומבקשת מבעלי המניות לאשרם ברוב. בנוסף, צים הדגישה בפני המשקיעים כי מאז הנפקתה ב־2020 היא הכפילה את קיבולת המכולות וחילקה דיבידנדים בהיקף 5.4 מיליארד דולר. החברה גם אישרה כי היא בעיצומו של תהליך בחינת חלופות אסטרטגיות, תהליך הכולל, לפי גורמים בענף, פניות מצד חברות ספנות בינלאומיות ובהן הפג לויד.


חברת הייעוץ ISS נתנה רוח גבית לדירקטוריון כשפרסמה המלצה לתמוך במועמדים שהציבה החברה ולא באלו שמציעה קבוצת בעלי המניות הישראלים. לפי ISS, לא הוצגו על ידי בעלי המניות טענות משכנעות מספיק לשינוי מהותי בהרכב הדירקטוריון.



ההצעה לרכישת צים

הוויכוח סביב תהליך בחינת החלופות האסטרטגיות הוא אחד הנושאים המרכזיים במאבק. צים אישרה כי הדירקטוריון דן בהצעה שהגיש המנכ"ל אלי גליקמן לרכוש את החברה לפי שווי של כ־2.4 מיליארד דולר, או כ־20 דולר למניה. הצעה שהדירקטוריון בחר שלא לקדם בשלב זה. במקביל, נבחנות הצעות ממשקיעים אסטרטגיים נוספים בענף, ובהם גורם מוכר כמו כאמור הפג לויד. קבוצת בעלי המניות המתנגדים טוענת כי הדירקטוריון לא הציג שקיפות מספקת בנוגע להצעות שהתקבלו, ובעיקר בנוגע להצעה שהובלה, לכאורה, על ידי המנכ״ל. לטענתם, הצעה זו נעשית במחיר שאינו משקף את ערכה הכלכלי של החברה, ואף נמוך מסך המזומנים שבקופתה, עובדה שלדבריהם יוצרת ניגוד עניינים מהותי שיש לנהל בזהירות יתרה.