חדשות לא טובות: כמעט חצי מיליון עובדים חדשים במגזר הפרטי בארה"ב נוספו ביוני - יותר מכפול מהצפי
שוק העבודה האמריקני לא הראה סימני רגיעה בחודש יוני, והחברות יצרו הרבה יותר מקומות עבודה מהצפוי, כך עולה מנתונים של חברת עיבוד השכר ADP שפורסמו לפני זמן קצר - ומפילים את החוזים העתידיים בוול סטריט עד ל-1.1% לאחר שקודם לכן נסחרו בירידות של עד כ-0.5%.
במגזר הפרטי נוספו כ-497,000 משרות חדשות בחודש יוני, הרבה יותר מכ-267,000 משרות בחודש מאי, ויותר מכפול מצפי הקונצנזוס בדאו ג'ונס לתוספת של כ-228,000 משרות חדשות. מדובר בעלייה החודשית הגדולה ביותר מאז יולי 2022.
מבחינה מגזרית, בענפי הפנאי והאירוח נוספו כ-232,000 עובדים חדשים, ולאחריהם בענף הנייה נוספו כ-97,000 עובדים ואילו בענפי המסחר, התחבורה והשירותים נוספו כ-90,000 עובדים חדשים. השכר השנתי עלה בשיעור של 6.4%, המייצג האטה מתמשכת שלמרות זאת עדיין מעידה על יצירת לחצים אינפלציוניים.
"לענפי השירותים הפונים לצרכן, חודש יוני היה חזק, כך שנוצרו מקומות עבודה חדשים באופן גבוה מהצפוי", אמרה הכלכלנית הראשית של ADP, נלה ריצ'רדסון. "אבל צמיחת השכר ממשיכה לרדת באותם ענפים, וסביר להניח שגיוס העובדים מזנק כתוצאה מהזינוק במחזור". הזינוק הבלתי צפוי במספר המשכורות מגיע למרות העלאות הריבית של הפדרל ריזרב במשך יותר משנה, שמטרתן במידה רבה לצנן שוק עבודה שבו עדיין יש כמעט שני משרות פתוחות לכל עובד זמין.
- כלכלת ה-K בארה״ב מתחדדת: הגדולות ממשיכות קדימה והקטנים נלחצים
- לקראת 2025: האופטימיות נצחה, נצלו את ההטבות המס ואל תשאירו כסף בעו"ש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנתונים של ADP מגיעים יום לפני דו"ח השכר של המשרות הלא-חקלאיות ממשרד העבודה שבדרך כלל מושך יותר תשומת לב. הוא צפוי להראות עלייה של כ-240,000 עובדים חדשים לאחר עלייה של כ-339,000 עובדים חדשים בחודש מאי. בעוד ששני הדו"חות יכולים להיות שונים במידה רבה, נתוני ה-ADP מהווים סיכון צדדי מסוים לדוח של משרד העבודה שיפורסם כאמור מחר.
בים הענפים הנוספים בהם נרשם גידול בעובדים היו שירותי החינוך והבריאות (74,000), משאבי טבע וכרייה (69,000) ו"שירותים אחרים" (28,000). עם זאת, התעשייה איבדה 42,000 משרות, ההייטק ירד ב-30,000 משרות ובתחומי הפיננסים נרשמה ירידה של 16,000 משרות. באופן כללי, חברות המספקות השירותים היוו כ-373,000 מסך העובדים החדשים, בעוד שיצרני הסחורות היוו כ-124,000. חברות עם פחות מ-50 עובדים היו אחראיות לרוב הגידול בעבודה, והוסיפו כמעט 300 אלף משרות. חברות עם יותר מ-500 עובדים איבדו 8,000 מקומות עבודה, בעוד שחברות בינוניות תרמו כ-183,000 משרות חדשות.
- 5.חחחחחחח 07/07/2023 01:03הגב לתגובה זואיפה הצפי ואיפה בפועל חחחחחחח אז להעלות פעמיים ברבע אחוז זו ברירת המחדל? לו אתפלה אים יאלו את הריביט יוטר, אבל... מי יודע...
- 4.אנונימי 06/07/2023 19:59הגב לתגובה זואשמח לדעת מדוע זה מזיק לכלכלה שיש כפול משרות חדשות ממה שציפו?
- המשקיע הוותיק 06/07/2023 22:40הגב לתגובה זוכפי שכתבתי למטה , שוק העבודה כרגע דיי חזק , האבטלה נמוכה ויש דרישה גבוהה לעובדים, לעיתים אף מוכנים לשלם יותר על מנת להעסיק את אותם עובדים. אז באופן טבעי כשלאנשים יש עבודה וכסף הם נוטים לצרוך יותר מה שלוחץ על האינפלציה למעלה, אינפלציית הליבה לא יורדת מספיק. הפד רוצה לראות את שוק העבודה מתקרר , כן הוא מעדיף מה שנקרא "נחיתה רכה" כלומר מיתון קל מאשר אינפלציה גבוהה , הוא מוכן להקריב את הצמיחה בטווח הקצר על מנת להלחם באינפלציה. הריבית כרגע עומדת על 5.25 וככל הנראה צפויות לנו עוד שתי העלאות ריבית של 0.25 האחת , כלומר עד סוף השנה אמורה להגיע ל-5.75 שם תשאר ויתכן והריבית תתחיל לרדת בשנה הבאה.
- 3.משה 06/07/2023 17:51הגב לתגובה זואז מה לא טוב בזה. ילמדונו רבותינו
- יעקב 06/07/2023 18:34הגב לתגובה זושם היה מצב רע הורידו ריבית והבורסה טסה, עכשיו הפוך רע- טוב טוב-רע
- המשקיע הוותיק 06/07/2023 18:12הגב לתגובה זומכיוון שכפי שהתפרסם , יש 2 מקומות עבודה על כל עובד כלומר יש עדיין דרישה חזקה לעובדים ושוק העבודה לא מתקרר , החברות ממשיכות לגייס עובדים , ושיעור האבטלה מאוד נמוך , זה גורם למצב שלאזרחים יש מספיק כסף לבזבז ולכן ממשיך לתדלק את האינפלציה , זו הנקודה עליה מסתכל הפד ולכן מעוניין לראות את שוק העבודה נחלש.
- ניצן 06/07/2023 22:00על זה נאמר 'לא טוב למי'.... האינפלציה הזו נובעת בחלקה הגדול דווקא מהשתוללות הרווח של בעלי ההון. למה שהעובדים ישלמו את המחיר?!
- 2.סם 06/07/2023 16:47הגב לתגובה זולא נראה שהפד יזדרז לעלות ריבית.
- 1.tt 06/07/2023 16:39הגב לתגובה זוהסוו את כל המומנטום!!
.jpg "נחושת")
שיא של יותר מעשור: הנחושת מזנקת ומובילה את הראלי העולמי במתכות
שיבושי היצע, ציפיות להרחבה כלכלית בסין, היחלשות הדולר וחששות ממכסים בארה״ב דוחפים את מחירי הנחושת לשיאים היסטוריים ולעלייה שנתית של מעל 40%
נחושת שוק המתכות העולמי מסיים את השנה בעליות שערים, כאשר הנחושת נמצאת במוקד לאחר שקבעה שיאי מחיר חדשים במספר בורסות מרכזיות. המתכת התעשייתית, הנחשבת סמן למצב הכלכלה העולמית, חצתה לראשונה את רף 12 אלף הדולר לטון וממשיכה להיסחר ברמות גבוהות במיוחד גם לאחר תיקונים קלים.
מחיר הנחושת זינק לשיא של כ־12,160 דולר לטון. מדובר בהמשך ישיר לראלי שנמשך מאז אוקטובר, ראלי שמעמיד את 2025 כאחת השנים החזקות ביותר לנחושת זה למעלה מעשור. העליות בנחושת משתלבות בגל רחב יותר של התחזקות בשוקי הסחורות. גם הזהב והכסף טיפסו לשיאים חדשים, על רקע מתיחות גיאופוליטית, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב והיחלשות הדולר. עבור משקיעים רבים, שילוב זה מחזק את האטרקטיביות של מתכות הן כהשקעה והן כנכס גידור.
אנליסטים מציינים כי מחירי הנחושת מקבלים תמיכה גם מהציפייה לצעדים נוספים לעידוד הכלכלה הסינית. כל איתות להרחבה פיסקלית או מוניטרית בסין מתורגם במהירות לעליות במחירי מתכות תעשייתיות, בשל משקלה המרכזי של המדינה בצריכה העולמית.
ברקע העליות עומדים גם שיבושי היצע ממשיים. מאז אוקטובר אירעו תקלות חמורות במספר מכרות גדולים, שפגעו ביכולת הייצור והציפו מחדש חששות ממחסור. גם לפני אותם אירועים, אנליסטים כבר הזהירו כי הביקוש העתידי עלול לעלות על ההיצע בשנים הקרובות.
- "רנסנס" תעשייתי - מתכוננים לגל הבא
- המתיחות בין ארה"ב לסין משפיעה על שוק הסחורות והקדמה הטכנולוגית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים
בג׳פריס מעריכים כי גם בתרחיש של צמיחה עולמית מתונה, סביב 2% בשנה, שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים כבר במהלך השנה הקרובה. הערכה זו מחזקת את ההבנה כי הלחץ בשוק אינו זמני בלבד.
2025 בשווקיםסיכום 2025: וול סטריט מפגינה עוצמה, מיום ה"שחרור" ועד לשיא כל הזמנים
במשך שנת 2025 נרשמו זעזועים רבים בשווקים, חלקם קשורים ישירות לכלכלה, חלקם פחות, החל מ"יום השחרור, ועד השבתת המשקל - כל אחד מהם מספיק כדי לגרום לשוק דובי משמעותי, אבל למרות הכל וול סטריט רושמת שנה נוספת, שלישית ברציפות, של עליות חדות; וגם - מה מצפה בשנת 2026?
השנה הסוערת שהסתיימה בעליות דו ספרתיות
הגיע העת לסכם את שנת 2025, שנה סוערת למדי שהושפעה מהרבה מאד גורמים לאו דווקא כלכליים. סך הכל וול סטריט הפגינה חוסן אל מול זעזועים רבים, החל ממלחמת הסחר באפריל, דרך השבתת הממשל הארוכה ביותר בהיסטוריה, אינפלציה דביקה באזור ה-3% ועד לחששות מפני התפוצצות בועת הבינה המלאכותית, במידה ואכן מדובר בבועה. מי זוכר כבר את ה"איום" של "דיפסיק" הסיני שהפיל את השווקים לכמה שבועות ונעלם כלא היה בתוך השנה רבת האירועים. סך הכל, למרות הכל, מדד ה-SP500 מסיים שנה שלישית רצופה עם עליות נאות שמסתכמות בכ-17% נכון לשעת כתיבת שורות אלו, ואילו הנאסד"ק עם שנה נוספת של יותר מ-20%. הדאו לא מפגר הרבה מאחור עם כ-14%. שלא כרגיל, השווקים הבנלאומיים הציגו תשואות טובות אף יותר, עם 22% בדאקס, 21% בפוטסי הבריטי, 26% בניקיי ו-29% בהאנג סנג. אילו האירועים המרכזיים שהשפיעו על השווקים בשנה החולפת.
ינואר: דיפסיק והנפילה של אנבידיה – בועת הבינה המלאכותית
בינואר 2025 חווה שוק השבבים את אחד הרגעים הדרמטיים ביותר שלו. חברת הסטארט-אפ הסינית DeepSeek הכריזה על פיתוח מודל R1 בעלות מזערית יחסית למודלים המערביים, תוך שימוש בשבבים סיניים פחות חזקים. ההכרזה הזו זעזעה את הנחת היסוד של וול-סטריט לפיה יש צורך בחומרה יקרה של אנבידיה כדי להשיג ביצועים ברמה גבוהה. ב-27 בינואר 2025 רשמה אנבידיה הפסד של כ-589 מיליארד דולר בשווי השוק ביום אחד – הירידה היומית הגדולה בהיסטוריה עבור חברה בודדת. למרות זאת, החברה הצליחה להתאושש במהלך השנה ולהגיע לשווי של 5 טריליון דולר, כשהיא נתמכת בביקוש בלתי פוסק מצד ענקיות הענן. התעוררו ספקות ביחס לשאלה האם החברה הסינית אכן פתחה מודל בעלות כזו, אם אכן לא היה שימוש בשבבים של אנבידיה בצורה כזו או אחרת ועוד. בסופו של דבר, השוק גם התחיל להבין שמלבד "אימון המודל" יש גם את ה"שימוש במודל" שדורש לא פחות ואולי אף יותר כוח מחשוב, והביא להוצאות עתק על בניית תשתיות מחשוב שיאפשרו את השימוש ההולך וגובר בבינה המלאכותית. יחד עם זאת ההתגברות על האנקדוטה של דיפסיק לא חיסלה את החששות סביב "בועת הבינה המלאכותית", חשש שחזר לכותרות פעם אחר פעם במהלך השנה מסיבות שונות. החברות הגדולות ממשיכות להוציא הוצאות עתק על בניית תשתיות יקרות, כשההכנסות, לפחות לבינתיים, לא מצדיקות את ההוצאות. חשש מיוחד מעוררת חלוצת הבינה המלאכותית חברת OpneAI שחותמת על חוזים בשווי מאות מיליארדי דולרים, כשלא ברור האם ואיך תוכל לעמוד בהם, ועוד כמה זמן היתרון התחרותי שהשיגה לעצמה יחזיק מעמד מול התחרות הקשה מול גוגל, גרוק של אלון מאסק ומודלים אחרים. חברות רבות כמו אורקל מסתמכות על החוזים הללו, ובכך אופןאיאיי הופכת לסיכון מערכתי.
אפריל: זעזוע "יום השחרור"
חודש אפריל 2025 ייזכר כאחד החודשים התנודתיים ביותר בהיסטוריה של הבורסה לניירות ערך בניור יורק. הכרזת הנשיא על מכסים רחבי היקף ב-3 באפריל הובילה לצניחה של 6% ביום העוקב ועוד כמה ימים של ירידות חדות. כבר ב-9 באפריל טראמפ "גילה גמישות" או יש שיאמרו "התקפל" לנוכח שברים מהותיים בשוק האג"ח הממשלתי, והזניק את המדדים בחזרה. בסופו של דבר השוק החזיר את כל הירידות של אפריל עד מהרה וכבש שיאים חדשים בהמשך השנה, האחרון שבהם נכון לעכשיו ב-11 בדצמבר. האם המכסים אכן "ישברו" את הכלכלה האמריקאית? הנתונים שמצטברים בינתיים לא מצדיקים את הפאניקה של אפריל. נראה שלמכסים השפעה מוגבלת בלבד על האינפלציה אם בכלל, כפי שטען שר האוצר סקוט בסנט כל הזמן.
- שנת 2025 בשוק הקריפטו: בין הישגים רגולטוריים לאכזבה במחירים
- שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ספטמבר: מחזור הורדת הריבית השנוי במחלוקת
לאחר כמעט שנה שלמה שהפד' חיכה לראות איך מגיבים המכסים, ומה השפעת מדיניות ממשל טראמפ על הריבית, בספטמבר סוף סוף החל הבנק המרכזי במחזור חדש של הורדת ריבית. סך הכל ביצע הפד' שלוש הפחתות ריבית רצופות של 0.25%, אך עשה זאת תוך ויכוח עז וחילוקי דעות חסרי תקדים. ההחלטה האחרונה הייתה שנויה במחלוקת במיוחד עם שלושה מתנגדים, לראשונה מאז ספטמבר 2019. חילוקי הדעות טבעיים לנוכח המצב הכלכלי המורכב: חולשה מתגברת בשוק העבודה מצד אחד, ואינפלציה דביקה מצד שני. הסיטואציה הזו מעמידה את הפד' בין הפטיש לסדן, כשמצד אחד האינפלציה הגבוהה דורשת השארת ריבית מגבילה ומצד שני החולשה בשוק העבודה דורשת תמריצים מוניטריים בדמות הורדת ריבית.
