חדשות לא טובות: כמעט חצי מיליון עובדים חדשים במגזר הפרטי בארה"ב נוספו ביוני - יותר מכפול מהצפי
שוק העבודה האמריקני לא הראה סימני רגיעה בחודש יוני, והחברות יצרו הרבה יותר מקומות עבודה מהצפוי, כך עולה מנתונים של חברת עיבוד השכר ADP שפורסמו לפני זמן קצר - ומפילים את החוזים העתידיים בוול סטריט עד ל-1.1% לאחר שקודם לכן נסחרו בירידות של עד כ-0.5%.
במגזר הפרטי נוספו כ-497,000 משרות חדשות בחודש יוני, הרבה יותר מכ-267,000 משרות בחודש מאי, ויותר מכפול מצפי הקונצנזוס בדאו ג'ונס לתוספת של כ-228,000 משרות חדשות. מדובר בעלייה החודשית הגדולה ביותר מאז יולי 2022.
מבחינה מגזרית, בענפי הפנאי והאירוח נוספו כ-232,000 עובדים חדשים, ולאחריהם בענף הנייה נוספו כ-97,000 עובדים ואילו בענפי המסחר, התחבורה והשירותים נוספו כ-90,000 עובדים חדשים. השכר השנתי עלה בשיעור של 6.4%, המייצג האטה מתמשכת שלמרות זאת עדיין מעידה על יצירת לחצים אינפלציוניים.
"לענפי השירותים הפונים לצרכן, חודש יוני היה חזק, כך שנוצרו מקומות עבודה חדשים באופן גבוה מהצפוי", אמרה הכלכלנית הראשית של ADP, נלה ריצ'רדסון. "אבל צמיחת השכר ממשיכה לרדת באותם ענפים, וסביר להניח שגיוס העובדים מזנק כתוצאה מהזינוק במחזור". הזינוק הבלתי צפוי במספר המשכורות מגיע למרות העלאות הריבית של הפדרל ריזרב במשך יותר משנה, שמטרתן במידה רבה לצנן שוק עבודה שבו עדיין יש כמעט שני משרות פתוחות לכל עובד זמין.
- לקראת 2025: האופטימיות נצחה, נצלו את ההטבות המס ואל תשאירו כסף בעו"ש
- דו"ח המכירות הקמעונאיות עשוי להמשיך את הראלי בוול סטריט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנתונים של ADP מגיעים יום לפני דו"ח השכר של המשרות הלא-חקלאיות ממשרד העבודה שבדרך כלל מושך יותר תשומת לב. הוא צפוי להראות עלייה של כ-240,000 עובדים חדשים לאחר עלייה של כ-339,000 עובדים חדשים בחודש מאי. בעוד ששני הדו"חות יכולים להיות שונים במידה רבה, נתוני ה-ADP מהווים סיכון צדדי מסוים לדוח של משרד העבודה שיפורסם כאמור מחר.
בים הענפים הנוספים בהם נרשם גידול בעובדים היו שירותי החינוך והבריאות (74,000), משאבי טבע וכרייה (69,000) ו"שירותים אחרים" (28,000). עם זאת, התעשייה איבדה 42,000 משרות, ההייטק ירד ב-30,000 משרות ובתחומי הפיננסים נרשמה ירידה של 16,000 משרות. באופן כללי, חברות המספקות השירותים היוו כ-373,000 מסך העובדים החדשים, בעוד שיצרני הסחורות היוו כ-124,000. חברות עם פחות מ-50 עובדים היו אחראיות לרוב הגידול בעבודה, והוסיפו כמעט 300 אלף משרות. חברות עם יותר מ-500 עובדים איבדו 8,000 מקומות עבודה, בעוד שחברות בינוניות תרמו כ-183,000 משרות חדשות.
- 5.חחחחחחח 07/07/2023 01:03הגב לתגובה זואיפה הצפי ואיפה בפועל חחחחחחח אז להעלות פעמיים ברבע אחוז זו ברירת המחדל? לו אתפלה אים יאלו את הריביט יוטר, אבל... מי יודע...
- 4.אנונימי 06/07/2023 19:59הגב לתגובה זואשמח לדעת מדוע זה מזיק לכלכלה שיש כפול משרות חדשות ממה שציפו?
- המשקיע הוותיק 06/07/2023 22:40הגב לתגובה זוכפי שכתבתי למטה , שוק העבודה כרגע דיי חזק , האבטלה נמוכה ויש דרישה גבוהה לעובדים, לעיתים אף מוכנים לשלם יותר על מנת להעסיק את אותם עובדים. אז באופן טבעי כשלאנשים יש עבודה וכסף הם נוטים לצרוך יותר מה שלוחץ על האינפלציה למעלה, אינפלציית הליבה לא יורדת מספיק. הפד רוצה לראות את שוק העבודה מתקרר , כן הוא מעדיף מה שנקרא "נחיתה רכה" כלומר מיתון קל מאשר אינפלציה גבוהה , הוא מוכן להקריב את הצמיחה בטווח הקצר על מנת להלחם באינפלציה. הריבית כרגע עומדת על 5.25 וככל הנראה צפויות לנו עוד שתי העלאות ריבית של 0.25 האחת , כלומר עד סוף השנה אמורה להגיע ל-5.75 שם תשאר ויתכן והריבית תתחיל לרדת בשנה הבאה.
- 3.משה 06/07/2023 17:51הגב לתגובה זואז מה לא טוב בזה. ילמדונו רבותינו
- יעקב 06/07/2023 18:34הגב לתגובה זושם היה מצב רע הורידו ריבית והבורסה טסה, עכשיו הפוך רע- טוב טוב-רע
- המשקיע הוותיק 06/07/2023 18:12הגב לתגובה זומכיוון שכפי שהתפרסם , יש 2 מקומות עבודה על כל עובד כלומר יש עדיין דרישה חזקה לעובדים ושוק העבודה לא מתקרר , החברות ממשיכות לגייס עובדים , ושיעור האבטלה מאוד נמוך , זה גורם למצב שלאזרחים יש מספיק כסף לבזבז ולכן ממשיך לתדלק את האינפלציה , זו הנקודה עליה מסתכל הפד ולכן מעוניין לראות את שוק העבודה נחלש.
- ניצן 06/07/2023 22:00על זה נאמר 'לא טוב למי'.... האינפלציה הזו נובעת בחלקה הגדול דווקא מהשתוללות הרווח של בעלי ההון. למה שהעובדים ישלמו את המחיר?!
- 2.סם 06/07/2023 16:47הגב לתגובה זולא נראה שהפד יזדרז לעלות ריבית.
- 1.tt 06/07/2023 16:39הגב לתגובה זוהסוו את כל המומנטום!!

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח
כשאתה צודק"
הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.
לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.
במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.
- פיטר לינץ׳: ״אם ילד בן 11 לא מבין למה אתה מחזיק את המניה - כדאי שלא תחזיק בה״
- פיטר לינץ על ההשקעות שהוא מצטער שלא לקח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.

טראמפ: תפסיקו לדווח רבעונית
בפוסט שפרסם ב-Truth Social, קורא נשיא ארה״ב לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות ולהסתפק בדיווח חצי-שנתי; לטענתו, בכפוף לאישור ה-SEC, שינוי כזה יציב את החברות האמריקאיות בעמדה תחרותית יותר מול סין, יחסוך כסף ויאפשר למנהלים להתמקד בניהול במקום ביעדים קצרי טווח
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הצהיר כי יש לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות בארה"ב ולהסתפק בדיווח פעמיים בשנה. בפוסט שפרסם ברשת החברתית שלו, Truth Social, הסביר טראמפ כי השינוי, בכפוף לאישור רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), עשוי לחסוך עלויות לחברות, להפחית את העומס הרגולטורי ולאפשר להנהלות להתמקד בניהול אסטרטגי של עסקיהן במקום במרדף אחר עמידה ביעדים קצרי טווח.
טראמפ השווה בין המודל האמריקאי, הנשען על דיווחים רבעוניים (טפסי 10-Q) ועל דוח שנתי מלא (10-K), לבין סין, שלדבריו מתכננת את מהלכיה
העסקיים לטווחים של 50-100 שנה. "לא טוב שחברות אמריקאיות נאלצות לרדוף אחרי מספרים רבעוניים במקום לחשוב לטווח ארוך," כתב. הוא ציין כי מעבר לדיווח חצי-שנתי יעניק לחברות גמישות, יפחית את ההוצאות הניהוליות ויאפשר להן לתכנן לטווח רחב יותר.
כיום, חובת הדיווח הרבעוני נועדה להבטיח שקיפות לציבור המשקיעים, לספק מידע פיננסי עדכני ושוויוני, ולחזק את אמון השוק. ה-SEC מבהירה כי הדיווחים התכופים נועדו ליצור "מגרש משחקים שוויוני" בין משקיעים פנימיים לחיצוניים. עם זאת, טראמפ הדגיש כי הניסיון הבינלאומי מצביע על כך שניתן לוותר על החובה, היות ובאיחוד האירופי ובבריטניה כבר בוטלה חובת הדיווח הרבעוני, וחברות נדרשות להציג דו"חות חצי-שנתיים ושנתיים בלבד, במטרה לעודד תכנון ארוך טווח.
המהלך של טראמפ עשוי להשפיע דרמטית על מבנה שוק ההון האמריקאי:
מצד אחד, הוא עשוי להקל על חברות ולהקטין את הלחץ התקשורתי והפיננסי סביב כל רבעון; מצד שני, הוא עלול לפגוע בשקיפות ובזרימת המידע למשקיעים ולגרום לחשש מפני עלייה בפערי מידע ובסיכון למשקיעים הקטנים. מומחים מדגישים כי בעוד שחברות גדולות יכולות לנהל תקשורת ישירה
עם שוק ההון גם ללא דיווח רבעוני, עבור חברות קטנות ובינוניות שקיפות שוטפת היא קריטית למשיכת הון ואמון משקיעים. הצעת טראמפ מגיעה על רקע העובדה שהוא עצמו מחזיק בשליטה ברשת Truth Social, שהפכה לחברה ציבורית ב-2024 באמצעות מיזוג עם SPAC. בכך עולה השאלה האם ליוזמה
יש גם אינטרסים עסקיים ישירים, לצד הרצון המוצהר לשנות את כללי המשחק בוול סטריט.