סולאראדג
צילום: NASDAQ

סולאראדג' הפכה להיות הישראלית הגדולה ביותר בוול סטריט עם שווי של 19.2 מיליארד דולר

החברה הונפקה בשנת 2015 לפי שווי של 620 מיליון דולר; בחודש יולי  נסחרה בשווי שיא של  של 20.2 מיליארד דולר; רשמה ברבעון הרביעי רווח מתואם של 2.86 דולר למניה על הכנסות של 890.7 מיליון דולר
דור עצמון | (6)

חברת סולאראדג' סולאראדג' הישראלית העוסקת בפיתוח וייצור מערכות למיצוי ההספק של מתקני אנרגיה סולארית פוטו-וולטאים, הוקמה ב-2006 והונפקה למסחר בוול סטריט בשנת 2015 לפי שווי של 620 מיליון דולר. מאז עשתה החברה את הבלתי ייאמן וכיום היא נסחרת לפי שווי שוק של 19.2 מיליארד דולר - פי 30.

מניית החברה קפצה ב-29% בשנה האחרונה וב-20% בחודש האחרון בלבד ונסחרת כעת תמורת 344 דולר. עם זאת, מניית החברה עדיין לא נסחרת בשיא שלה שעמד בחודש יולי האחרון על 360 דולר שהעניק לה שווי שוק של 20.2 מיליארד דולר. להלן גרף מניית החברה ב-5 השנים האחרונות:

השבוע פרסמה החברה את דוחותיה הכספיים לרבעון הרביעי של 2022 לפיהם הכניסה 890.7 מיליון דולר ורשמה רווח מתואם של 2.86 דולר למניה. בשוק ציפו לרווח מתואם של 1.56 דולר למניה על הכנסות של 879.23 מיליון דולר.

סולאראדג' שצומחת בקצב מרשים של מאות אחוזים בגרמניה, מכרה הרבעון 315 אלף ממירים ו-6.7 מיליון רכיבי אופטימייזר, עם קיבולת הפקת חשמל כוללת של 3.1 גיגה וואט. בנוסף, מכרה החברה סוללות בהיקף של 218 מגה וואט לשעה, ירידה משיא של 321 מגה וואט לשעה ברבעון הקודם, נוכח אילוצי ייצור חיצוני, אך עדיין כפול מהיקף מכירות הסוללות של ENPH המתחרה.

סולאראדג' משתמשת כעת בסוללות מייצור חיצוני (בעיקר מסמסונג) ומתקדמת בייצור סוללות במפעל סלע 2 בקוריאה, עם צפי לתחילת אספקות מסחריות בסוף 2023. הייצור העצמאי של סוללות אמור לשפר את הרווח הגולמי בפעילות זו ב-1,000 נ"ב (מ-15% כעת ליעד של 25%), זאת לצד השפעה חיובית על הרווח הגולמי שצפויה ב-2023 ממספר גורמים, כולל עלויות הלוגיסטיקה (300-350 נ"ב), התחזקות שער האירו מול הדולר (40-50 נ"ב על כל סנט עליה) והשפעת העלאת מחירים.

בתחזית לרבעון הראשון 2023 צופה הנהלת סולאראדג' הכנסות של 915-945 מיליון דולר, מעל הקונצנזוס של 914.7 מיליון דולר, כולל מכירות מוצרי הליבה של הסולאר (כולל הסוללות) בטווח של 875-905 מיליון דולר. שיעור הרווח הגולמי non-GAAP ברבעון הבא צפוי לעלות ל-28%-31% בכלל המוצרים ולטווח של 31%-34% במוצרי הסולאר, עדיין נמוך משיעורי הרווחיות של אנפייז ENPHASE ENERGY , המתחרה האמריקאית.

קיראו עוד ב"גלובל"

בנק ההשקעות אופנהיימר מעדכן את התחזיות בהתאם, וצופים בשנת 2023 הכנסות של 4.15 מיליארד דולר עם רווח Non-GAAP של 8.18 דולר למניה, ואילו בשנת 2024 – הכנסות של 5 מיליארד דולר עם רווח Non-GAAP של 9.58 דולר למניה. בבנק ההשקעות משמרים את המלצת Outperform על מניית החברה, הנמנית על רשימת המומלצות "ישראליסט", ומעלים קלות את מחיר היעד מ-379 דולר ל-383 דולר, בהתבסס על מכפיל 40 לתחזית רווח Non-GAAP לשנת 2024.

צריך לציין עוד שתי חברות ענק סמי ישראליות בוול סטריט - פאלו אלטו ומובילאיי. ובכל זאת, שתיהן כבר מזמן לא נחשבות כל כך לישראליות. פאלו אלטו היא חברה זרה עם פעילות משמעותית בארץ, מובילאיי היתה מקומית, נמכרה לאינטל באקזיט ענק של 15.3 מיליארד דולר והונפקה שוב כחברה אמריקאית, אבל עם בסיס פיתוח ישראלי גדול. 

אחרי סולאראדג' בגודל נמצאת צ'ק פוינט עם שווי של 16 מיליארד דולר. צ'ק פוינט פרסמה לאחרונה דוחות טובים לרבעון הרביעי של 2022 וסיפקה תחזית טובה לשנת 2022 כולה.

שלישית בגודל - נייס עם שווי שוק של 14.1 מיליארד דולר. במקום הרביעי והחמישי - בנק לאומי ובנק פועלים בהתאמה.  

 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    קצר 16/02/2023 20:20
    הגב לתגובה זו
    להגיד שמובילאיי לא כל כך ישראלית, זה בערך כמו להגיד שהמבורגר זה לא בדיוק אוכל אמריקאי. איך חברה שהמנכל שלה ו 99% מהעובדים הם ישראלים ועובדים מישראל היא "סמי ישראלית"??
  • 4.
    מובילאיי שווה פי 2 (ל"ת)
    עמיר 16/02/2023 13:08
    הגב לתגובה זו
  • היא לא ישראלית יותר (ל"ת)
    אנונימי 16/02/2023 19:34
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    טעות - מובייל איי (ל"ת)
    הכי גדולה 16/02/2023 12:40
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    המשקיע 16/02/2023 12:12
    הגב לתגובה זו
    תהפוך לחברה עולמית מובליה באנרגיה מתחדשת
  • 1.
    מה זה, יש להם בחברה רק גברים? (ל"ת)
    אני 16/02/2023 12:01
    הגב לתגובה זו
עלי אקספרס, צילום אתרעלי אקספרס, צילום אתר

אתם הולכים לשלם יותר בעליאקספרס - וזה לא קשור לסמוטריץ'

סין מהדקת את הפיקוח על המוכרים בפלטפורמות הדיגיטליות; חוק חדש מחייב את הפלטפורמות להעביר דאטה מלא על המוכרים, וגביית המסים זינקה כ-13%; הסוחרים בסין מזהירים: "המרווחים נעלמו, נצטרך להעלות מחירים"

מנדי הניג |

בעשור האחרון, סין אפשרה לסוחרים באונליין לצמוח כמעט בלי הפרעה. הממשל בבייג'ינג ראה באיקומרס מנוע צמיחה אדיר שדוחף את הכלכלה קדימה, מייצר מקומות עבודה ומחזק את הייצוא. אמנם יש תקנות וחוקי מס אבל בפועל היה מאוד קשה לרשויות המס בסין לעקוב אחרי מיליוני מוכרים קטנים שפתחו "באסטות דיגיטליות" בעלי-אקספרס, עליבאבא, שיין ובעשרות האתרים הסיניים האחרים. רובם דיווחו על הכנסות אפסיות או לא דיווחו בכלל.

חוסר האכיפה הזה תפקד למעשה כסובסידיה. זה מה שאפשר לסוחר סיני למכור לכם חולצה ב-2 דולר או אוזניות ב-5 דולרים כולל משלוח. כשהסוחר לא משלם 13% מע"מ ומסי חברות במדינה, שלו הוא יכול לשבור את השוק הגלובלי, וזה עוד מבלי לדבר כמובן על עליות הייצור המופחתות בסין. הרבה מאוד סוחרים דיווחו על הכנסות זניחות והעלימו מיסים אבל כל זה עומד להשתנות וכנראה גם הישראלים, שאוהבים מאוד את האתרים הסיניים הזולים כשעל פי הערכות היקף ההזמנות מחו"ל מדי שנה הוא בין 60 ל-80 מיליון חבילות. עלי-אקספרס מחזיקה לפי ההערכות ב-50% עד 60% מכלל החבילות הנכנסות לישראל מחו"ל והיא הקמעונאית המקוונת הגדולה ביותר בישראל במונחי הכנסות, עם מכירות שנאמדו ב-2024 בכ-1.6 מיליארד דולר מהשוק הישראלי בלבד.

הרשויות בסין מגבירות את האכיפה על הסוחרים באונליין. כחלק ממאמץ רחב להגדיל את ההכנסות של המדינה שנמצאת בתקופה של האטה כלכלית, עם חולשה בשוק הנדל"ן וירידה במקורות מימון מסורתיים. 

הפרצה נסגרה וגביית המסים זינקה ב-12.7%

באוקטובר האחרון נכנס חוק חדש שהשפיע על כל פלטפורמות האיקומרס. "התקנות לדיווח מידע הקשור למסים על ידי מפעילי פלטפורמות אינטרנט". החוק לא יוצר מס חדש אלא משנה מהיסוד את אופן האכיפה. במקום להסתמך על דיווח עצמי של מיליוני סוחרים קטנים, האחריות מועברת לפלטפורמות עצמן, שמחויבות בדיווח רבעוני, אוטומטי ומפורט לרשויות המס. הדיווח כולל זיהוי מלא של הסוחרים, נתוני מכירות מדויקים, תקבולים, וגם הכנסות מעולמות הלייב סטרימינג והמשפיענים, כולל מתנות דיגיטליות. המידע שמועבר מהפלטפורמות מוצלב בזמן אמת מול הדיווחים של הסוחרים, וכל פער מוביל להתראה מיידית. 

במקביל, החוק סוגר פרצה רווחת ביצוא, ומחייב רישום וזיהוי מלא של כל סוחר לפני יצוא סחורה מהמדינה. בבייג’ינג מציגים את המהלך כחלק מתפיסת “שגשוג משותף”, שמטרתה לייצר שוויון בנטל בין מסחר מקוון לפיזי וליישר קו עם תקני ה-OECD, אבל בשטח זה משמעותי מאוד. בשביל סוחרים שפעלו על שולי רווח דקים של 5%-10%, תשלום מע"מ מלא של 13% עלול להפוך פעילות רווחית להפסדית, ולהוביל או לסגירת עסקים או לגלגול העלויות לצרכנים.