וול סטריט
צילום: תמר מצפי

לקראת פתיחת שבוע המסחר בוול סטריט - האנליסטים מנתחים

המסחר בחודש האחרון של השנה יסתיים בצבע אדום אך השאלה היא האם ארבעת ימי המסחר באחרונים יצליחו לתת מעט תקווה לשינוי מגמה לקראת תחילת השנה גם אם באופן יחסי
דור עצמון | (2)

שבוע המסחר בוול סטריט ייפתח מחר ולא היום בעקבות חג המולד. זהו שבוע המסחר האחרון של 2022. חודש דצמבר אינו הביא עד כה בשורה משמעותית לשווקים כאשר מדד ה-S&P 500 ירד בכ-5.7% מתחילת החודש בעוד הנאסד"ק ירד ב-8.6%. החודש צפוי להסתיים באדום כיאה לסביבת המאקרו החלשה גם אם נראה 4 ימי של עליות.

כמעט כל האנליסטים ובתי ההשקעות צופים כי הרבעון הראשון של 2023 יהיה חלש ביותר ויביא לירידות של 15% בערך במדדים המובילים. חלק אף עריכים כי החולשה תימשך לכל אורך המחצית הראשונה של השנה החדשה. עם זאת, יש מניות שחסינות למיתון - למה מניות הפיצה אטרקטיביות ומה צפוי למניות בתחום טיפול באשפה? על הקאמבק של תחום הפיצה, על תחום מוצרי היוקרה והאיש העשיר בעולם והאם מכפיל הרווח של WM מעניין? לטור השבועי של פרשן וול סטריט שלמה גרינברג.

נתונים שצפויים להתפרסם השבוע בארה"ב:

מחר - מדד מחירי הבתים לחודש אוקטובר כאשר הצפי הוא לירידה של 0.6%.

ביום חמישי - תביעות ראשוניות לדמי אבטלה כאשר הצפי הוא לעלייה מ-216 אלף תביעות ל-225 אלף.

יוני פנינג, אסטרטג ראשי חדר עסקאות בבנק מזרחי טפחות מוסר כי "מדד המחירים של ה-PCE, הנעקב על ידי הפד', המשיך להצביע על התמתנות סביבת האינפלציה בארה"ב, מסביבת 6% ל-5.5%. מדד אינפלציית הליבה של ה-PCE, מנגד, היה גבוה במקצת מהקונצנזוס. אבל מעיד גם הוא על התמתנות הלחצים האינפלציוניים, ברמת 4.7%. ראוי לציין כי ב-Projection Staff האחרון של הפד', הבנק ציפה לסיים את השנה במדד הליבה של ה-PCE ברמת 4.8%, התפתחות שנראית מאוד לא סבירה לטעמנו בשלב הנוכחי, על רקע ירידות המחירים הרוחביות במדדי המחירים בארה"ב. עוד דווח כי הוצאות האמריקאים עלו פחות מהצפי (0.1%) בעוד שההכנסות עלו מעט יותר (0.4%). שיעור החיסכון, בהתאם, טיפס מעט לרמת 2.4%, אבל נותר קרוב לשפל של 17 השנים האחרונות.

"מחירי האנרגיה באירופה המשיכו להישחק השבוע, בקצב מהיר. בהמשך לירידות בשבוע שעבר לסביבת 30 דולר ל-MMBtu, מחירי חוזי גז טבעי לחודש (מסירה בינואר) ירדו השבוע לרמת 22.9 דולר - הנמוכה מאז יוני. רמת המחירים הנמוכה יותר, המיוחסת לצפי למזג אוויר נוח יותר בשבוע הקרוב, מביאה לשחיקה במחירי הפחם, אשר נסחרו במהלך השבוע קרוב לרמת 190 דולר לטון (כ-8 דולר ל-MMBtu)".

אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב מסר: "תחום נוסף נדבק בהאטה בכלכלה האמריקאית. גידול ברכישות מוצרי השקעה שזינקו בשנתיים האחרונות לרמות חסרות תקדים התחיל להתמתן. הצריכה הפרטית הריאלית צומחת בקצב שנתי מאוד דומה לזה שהיה לפני הקורונה. לפיכך, הביקושים כבר לא אמורים לייצר לחצים משמעותיים לעלייה חריגה באינפלציה. נציין שהצרכנים מצמצמים את החיסכון השוטף כשיעור מההכנסה הפנויה לרמה כמעט הנמוכה ביותר אי פעם. קצב הגידול של הכנסות הצרכנים מכלל המקורות אינו שונה מזה שהיה לפני הקורונה.

"ההכנסות מעבודה צומחות עדיין בקצב מעט גבוה מהממוצע בשנים 2017-2019, אך הפער הולך ומצטמצם. נציין שמדד האינדיקאטורים המובילים ירד לקצב השנתי הכי נמוך בשלושים השנים האחרונות מלבד התקופות בהן היה מיתון. קצב אינפלציית הליבה PCE Core ירד מ-5% ל-4.7%. בדצמבר הוא צפוי לרדת ל-4.3% לעומת תחזית הפד' ל-4.8%. תוואי נמוך יותר של האינפלציה מאשר בתחזית צפוי לגרום להורדת תחזית האינפלציה לסוף 2023 בפגישת הפד' בעוד כשלושה חודשים. להורדת תחזית האינפלציה אמורה להיות השפעה גם על הציפיות לריבית. בשני סקרי הסנטימנט הצרכני (UMichigan ו-Consumer Confidence) נרשמה ירידה בציפיות האינפלציה בחודש דצמבר".

אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של פסגות בית השקעות אומר: "ההשפעות של העלאות הריבית בכל העולם יבואו לידי ביטוי באופן מלא במהלך המחצית הראשונה של השנה והתוצאה תהיה מיתון גלובאלי. משקי הבית נאלצים להתמודד לא רק עם עליה חדה ביוקר המחיה ושחיקה גסה של ההכנסה הריאלית שלהם אלא גם עם עלויות אשראי גבוהות וירידה מהירה בחיסכון הפנוי שעוד נותר מתקופת הקורונה. בהתאם לכך, במהלך החודשים הקרובים נרגיש את הידוק החגורה של הצרכן ברחבי העולם ואת הפגיעה כתוצאה מכך בצמיחה. גם העסקים אינם חסינים כמובן להעלאות הריבית.

קיראו עוד ב"גלובל"

"עלות האשראי גדלה כמובן אך השפעה זו אינה מיידית שכן השנים בהן עלות האשראי היתה נמוכה אפשרה לעסקים רבים לפרוס את החובות שלהם לטווח ארוך. יחד עם זאת, ברור שבריבית הנוכחית הכדאיות של לקיחת אשראי חדש למטרות השקעה ירדה באופן משמעותי, מה שיבוא לידי ביטוי בפגיעה נוספת בצמיחה. חשוב לציין שהצמיחה בכל העולם תפגוש השנה רוח חזיתית גם מכיוון שהוא טכני במהותו אך בעל השפעה לכל דבר. משקי הבית ניצלו את היציאה מהקורונה ואת החיסכון הגבוה כדי להקדים רכישות של שנים והעסקים גייסו עובדים בשכר גבוה כדי לענות על ביקוש שלא יחזור".

בנוגע לאינפלציה מוסיף גרינפלד כי "החדשות הטובות של המיתון שאנו נכנסים אליו הוא שהאינפלציה סוף סוף תרד. בכל העולם כבר מרגישים את הירידה בלחצים האינפלציוניים של הגורמים מצד ההיצע (שינוע, מחסור בחומרי גלם וכו') אבל גם את העלייה בהשפעה של הגורמים מצד הביקוש, מה שמותיר את האינפלציה גבוהה. בשנת 2023 אנו מצפים לראות שילוב של שני גורמים שיורידו את האינפלציה באופן משמעותי: מצד אחד צד ההיצע יהפוך להיות דפלציוני, כלומר אפשר לצפות לירידה במחירי מוצרים שונים כמו רכבים, ריהוט או מוצרי חשמל גדולים. מצד שני, המיתון והעליה באבטלה שתגיע בעקבותיו ישחררו לחץ מהאינפלציה שמגיעה מצד הביקוש. גם סעיף הדיור שתורם חלק גדול מהאינפלציה הנוכחית בכל העולם צפוי להתמתן כאשר בארה"ב למשל כבר רואים האטה של ממש באינפלציה של חוזי שכירות חדשים".

מבנק הפועלים נמסר כי "נתוני הצמיחה לרבעון השלישי עודכנו כלפי מעלה מ-2.9% ל- 3.2%, בין היתר בהשפעת עדכון כלפי מעלה של הצריכה הפרטית (מ-1.7% ל-2.3%). בשוק העבודה חלה ירידה מפתיעה בדרישות השבועיות החדשות לדמי אבטלה. הכנסות משקי בית עלו ב-0.4% בנובמבר, שיעור גבוה מהצפוי, אולם לראשונה מזה חודשים הוצאות משקי בית נותרו בנובמבר ללא שינוי במונחים ריאליים. הזמנת מוצרים בני קיימא ירדה בנובמבר בשיעור חד של 2.1%, רובו ככולו בשל ירידה בהזמנות כלי רכב".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    י 26/12/2022 19:15
    הגב לתגובה זו
    סביבות סוף 2008 נסחרה בנק אוף אמריקה סביב 3$
  • 1.
    רואה נולד 26/12/2022 17:22
    הגב לתגובה זו
    לקנות ? למכור ? אדיש ? מה המסקנה ?
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


שבביםשבבים

בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026

בבנק צופים עשור של צמיחה מואצת בהובלת הבינה המלאכותית, עם עדיפות לחברות שבבים בעלות שולי רווח גבוהים ושליטה בשווקים קריטיים; מה האנליסטים חושבים על התמחור של אנבידיה?
אדיר בן עמי |

בסקירה עדכנית של בנק אוף אמריקה לשנת 2026, מצביע האנליסט ויווק אריה על כך שתעשיית השבבים נמצאת רק באמצע תהליך שינוי ארוך טווח. לדבריו, מדובר בגל טרנספורמציה שצפוי להימשך כעשור, כאשר הבינה המלאכותית מהווה את מנוע הביקוש המרכזי.

לפי התחזית, מכירות השבבים הגלובליות צפויות לצמוח בכ־30% בשנה הקרובה, ולראשונה לחצות רף של טריליון דולר בהכנסות שנתיות. אם התחזית תתממש, מדובר בנקודת ציון משמעותית עבור תעשייה שבעבר נחשבה מחזורית ותלויה בעיקר בצרכנות ובמחשוב אישי. אריה מדרג את חברות השבבים לפי שיעורי הרווח הגולמי, ומעדיף את אלה שמציגות מרווחים גבוהים ויציבים לאורך זמן. לטענתו, המרווחים משקפים לא רק יעילות תפעולית אלא גם כוח שוק.


ברשימת המועדפות שלו לשנת 2026 נכללות שש חברות גדולות: אנבידיה, ברודקום, לאם ריסרץ’, KLA, אנלוג דיבייסז וקיידנס. המכנה המשותף לכולן הוא שליטה חזקה בנישות שבהן הן פועלות, עם נתחי שוק שמגיעים לעיתים ל־70% ואף יותר.


שוק מרכזי הנתונים צפוי להגיע ליותר מטריליון דולר 

התחזית של בנק אוף אמריקה נשענת על גידול חד בהשקעות במרכזי נתונים. לפי ההערכות, שוק מערכות מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית עשוי להגיע ליותר מ־1.2 טריליון דולר עד 2030, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של כ־38%. עיקר הפוטנציאל טמון במאיצי AI, רכיבי החומרה שמבצעים את החישובים הכבדים, המוערכים כשוק של כ־900 מיליארד דולר. 

עם זאת, העלויות הגבוהות של תשתיות AI יוצרות גם זהירות. הקמה של מרכז נתונים בהספק של ג’יגה־ואט אחד עשויה לעלות יותר מ־60 מיליארד דולר, כאשר כחצי מהסכום מופנה ישירות לחומרה. השאלה המרכזית היא האם ההשקעה תצדיק את עצמה כלכלית. אריה סבור שלחברות הטכנולוגיה הגדולות אין באמת ברירה. לדבריו, ההשקעות הן גם התקפיות וגם הגנתיות: מצד אחד ניסיון לנצל הזדמנויות חדשות, ומצד שני מהלך שנועד להגן על פלטפורמות קיימות מפני תחרות עתידית.