שבוע המסחר בוול סטריט ייפתח מחר ולא היום בעקבות חג המולד. זהו שבוע המסחר האחרון של 2022. חודש דצמבר אינו הביא עד כה בשורה משמעותית לשווקים כאשר מדד ה-S&P 500 ירד בכ-5.7% מתחילת החודש בעוד הנאסד"ק ירד ב-8.6%. החודש צפוי להסתיים באדום כיאה לסביבת המאקרו החלשה גם אם נראה 4 ימי של עליות.

כמעט כל האנליסטים ובתי ההשקעות צופים כי הרבעון הראשון של 2023 יהיה חלש ביותר ויביא לירידות של 15% בערך במדדים המובילים. חלק אף עריכים כי החולשה תימשך לכל אורך המחצית הראשונה של השנה החדשה. עם זאת, יש מניות שחסינות למיתון - למה מניות הפיצה אטרקטיביות ומה צפוי למניות בתחום טיפול באשפה? על הקאמבק של תחום הפיצה, על תחום מוצרי היוקרה והאיש העשיר בעולם והאם מכפיל הרווח של WM מעניין? לטור השבועי של פרשן וול סטריט שלמה גרינברג.

נתונים שצפויים להתפרסם השבוע בארה"ב:

מחר - מדד מחירי הבתים לחודש אוקטובר כאשר הצפי הוא לירידה של 0.6%.

ביום חמישי - תביעות ראשוניות לדמי אבטלה כאשר הצפי הוא לעלייה מ-216 אלף תביעות ל-225 אלף.

יוני פנינג, אסטרטג ראשי חדר עסקאות בבנק מזרחי טפחות מוסר כי "מדד המחירים של ה-PCE, הנעקב על ידי הפד', המשיך להצביע על התמתנות סביבת האינפלציה בארה"ב, מסביבת 6% ל-5.5%. מדד אינפלציית הליבה של ה-PCE, מנגד, היה גבוה במקצת מהקונצנזוס. אבל מעיד גם הוא על התמתנות הלחצים האינפלציוניים, ברמת 4.7%. ראוי לציין כי ב-Projection Staff האחרון של הפד', הבנק ציפה לסיים את השנה במדד הליבה של ה-PCE ברמת 4.8%, התפתחות שנראית מאוד לא סבירה לטעמנו בשלב הנוכחי, על רקע ירידות המחירים הרוחביות במדדי המחירים בארה"ב. עוד דווח כי הוצאות האמריקאים עלו פחות מהצפי (0.1%) בעוד שההכנסות עלו מעט יותר (0.4%). שיעור החיסכון, בהתאם, טיפס מעט לרמת 2.4%, אבל נותר קרוב לשפל של 17 השנים האחרונות.

"מחירי האנרגיה באירופה המשיכו להישחק השבוע, בקצב מהיר. בהמשך לירידות בשבוע שעבר לסביבת 30 דולר ל-MMBtu, מחירי חוזי גז טבעי לחודש (מסירה בינואר) ירדו השבוע לרמת 22.9 דולר - הנמוכה מאז יוני. רמת המחירים הנמוכה יותר, המיוחסת לצפי למזג אוויר נוח יותר בשבוע הקרוב, מביאה לשחיקה במחירי הפחם, אשר נסחרו במהלך השבוע קרוב לרמת 190 דולר לטון (כ-8 דולר ל-MMBtu)".

• ה-S&P 500 צפוי לשבור היום שיא; ומה קורה באירופה?
• בכמה יעלה ה-S&P 500 בשנה הקרובה? תחזיות של הבנקים להשקעות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב מסר: "תחום נוסף נדבק בהאטה בכלכלה האמריקאית. גידול ברכישות מוצרי השקעה שזינקו בשנתיים האחרונות לרמות חסרות תקדים התחיל להתמתן. הצריכה הפרטית הריאלית צומחת בקצב שנתי מאוד דומה לזה שהיה לפני הקורונה. לפיכך, הביקושים כבר לא אמורים לייצר לחצים משמעותיים לעלייה חריגה באינפלציה. נציין שהצרכנים מצמצמים את החיסכון השוטף כשיעור מההכנסה הפנויה לרמה כמעט הנמוכה ביותר אי פעם. קצב הגידול של הכנסות הצרכנים מכלל המקורות אינו שונה מזה שהיה לפני הקורונה.

"ההכנסות מעבודה צומחות עדיין בקצב מעט גבוה מהממוצע בשנים 2017-2019, אך הפער הולך ומצטמצם. נציין שמדד האינדיקאטורים המובילים ירד לקצב השנתי הכי נמוך בשלושים השנים האחרונות מלבד התקופות בהן היה מיתון. קצב אינפלציית הליבה PCE Core ירד מ-5% ל-4.7%. בדצמבר הוא צפוי לרדת ל-4.3% לעומת תחזית הפד' ל-4.8%. תוואי נמוך יותר של האינפלציה מאשר בתחזית צפוי לגרום להורדת תחזית האינפלציה לסוף 2023 בפגישת הפד' בעוד כשלושה חודשים. להורדת תחזית האינפלציה אמורה להיות השפעה גם על הציפיות לריבית. בשני סקרי הסנטימנט הצרכני (UMichigan ו-Consumer Confidence) נרשמה ירידה בציפיות האינפלציה בחודש דצמבר".

אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של פסגות בית השקעות אומר: "ההשפעות של העלאות הריבית בכל העולם יבואו לידי ביטוי באופן מלא במהלך המחצית הראשונה של השנה והתוצאה תהיה מיתון גלובאלי. משקי הבית נאלצים להתמודד לא רק עם עליה חדה ביוקר המחיה ושחיקה גסה של ההכנסה הריאלית שלהם אלא גם עם עלויות אשראי גבוהות וירידה מהירה בחיסכון הפנוי שעוד נותר מתקופת הקורונה. בהתאם לכך, במהלך החודשים הקרובים נרגיש את הידוק החגורה של הצרכן ברחבי העולם ואת הפגיעה כתוצאה מכך בצמיחה. גם העסקים אינם חסינים כמובן להעלאות הריבית.

• היום ב-21:00: מה יהיה חשוב בדיווח על הריבית ואיך השווקים יגיבו?
• אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הישראלית שמזנקת ב-100% בוול-סטריט

"עלות האשראי גדלה כמובן אך השפעה זו אינה מיידית שכן השנים בהן עלות האשראי היתה נמוכה אפשרה לעסקים רבים לפרוס את החובות שלהם לטווח ארוך. יחד עם זאת, ברור שבריבית הנוכחית הכדאיות של לקיחת אשראי חדש למטרות השקעה ירדה באופן משמעותי, מה שיבוא לידי ביטוי בפגיעה נוספת בצמיחה. חשוב לציין שהצמיחה בכל העולם תפגוש השנה רוח חזיתית גם מכיוון שהוא טכני במהותו אך בעל השפעה לכל דבר. משקי הבית ניצלו את היציאה מהקורונה ואת החיסכון הגבוה כדי להקדים רכישות של שנים והעסקים גייסו עובדים בשכר גבוה כדי לענות על ביקוש שלא יחזור".

בנוגע לאינפלציה מוסיף גרינפלד כי "החדשות הטובות של המיתון שאנו נכנסים אליו הוא שהאינפלציה סוף סוף תרד. בכל העולם כבר מרגישים את הירידה בלחצים האינפלציוניים של הגורמים מצד ההיצע (שינוע, מחסור בחומרי גלם וכו') אבל גם את העלייה בהשפעה של הגורמים מצד הביקוש, מה שמותיר את האינפלציה גבוהה. בשנת 2023 אנו מצפים לראות שילוב של שני גורמים שיורידו את האינפלציה באופן משמעותי: מצד אחד צד ההיצע יהפוך להיות דפלציוני, כלומר אפשר לצפות לירידה במחירי מוצרים שונים כמו רכבים, ריהוט או מוצרי חשמל גדולים. מצד שני, המיתון והעליה באבטלה שתגיע בעקבותיו ישחררו לחץ מהאינפלציה שמגיעה מצד הביקוש. גם סעיף הדיור שתורם חלק גדול מהאינפלציה הנוכחית בכל העולם צפוי להתמתן כאשר בארה"ב למשל כבר רואים האטה של ממש באינפלציה של חוזי שכירות חדשים".

מבנק הפועלים נמסר כי "נתוני הצמיחה לרבעון השלישי עודכנו כלפי מעלה מ-2.9% ל- 3.2%, בין היתר בהשפעת עדכון כלפי מעלה של הצריכה הפרטית (מ-1.7% ל-2.3%). בשוק העבודה חלה ירידה מפתיעה בדרישות השבועיות החדשות לדמי אבטלה. הכנסות משקי בית עלו ב-0.4% בנובמבר, שיעור גבוה מהצפוי, אולם לראשונה מזה חודשים הוצאות משקי בית נותרו בנובמבר ללא שינוי במונחים ריאליים. הזמנת מוצרים בני קיימא ירדה בנובמבר בשיעור חד של 2.1%, רובו ככולו בשל ירידה בהזמנות כלי רכב".