חלל עבודה משותף עבודה תעסוקה
צילום: Istock
מדריך

מה זה דוח התעסוקה ולמה הוא כל כך חשוב?

דוח התעסוקה בארה"ב הוא הנתון המקרו הכלכלי הראשון שמפורסם מדי חודש ומכאן חשיבותו; מעבר לכך - הוא גורם מכריע לגבי החלטת הפד על הריבית והוא משפיע על כיוון שוק המניות; מה צפוי להיות היום?

הלשכה האמריקאית לסטטיסטיקה של משרד העבודה (BLS) מפרסמת את סיכום מצב התעסוקה – דוח התעסוקה או דוח המשרות. הפרסום הוא תמיד בשעה 8:30 בבוקר ET ביום שישי הראשון של כל חודש. הדוח מבוסס על סקרים של משקי בית ומעסיקים. הוא מעריך את מספר המשתכרים בכלכלת ארה"ב, את מספר השעות הממוצע שהם עובדים בשבוע ואת ההכנסה הממוצעת שלהם לשעה. בנוסף, מספק דוח הלשכה גם את שיעורי האבטלה בכמה גרסאות. 

מה צפוי להיות בדוח התעסוקה שיתפרסם היום ואיך השווקים יגיבו לדוח?

הסקר נסמך נתונים מכ-145,000 עסקים ורשויות ממשלתיות-ציבוריות, 700 אלף אתרי עבודה ו-60 אלף משקי בית. הסקר מבוסס על תקופת השכר השבועית הכוללת את היום ה-12 בחודש. כלומר דוח של אוגוסט לדוגמה, מתייחס לשבוע של ה-12 באוגוסט ולא עד סוף חודש אוגוסט. 

דוח התעסוקה חשוב במיוחד כי הוא הראשון מבין הנתונים הכלכליים שקיימים על החודש הקודם. שאר נתוני המקרו מתפרסמים רק לאחר שבוע-שבועיים. עם זאת, כאמור, הוא מתייחס לתקופה של השבוע של ה-12 בחודש.

 

ההשפעה של דוח התעסוקה על השווקים היא גדולה. ההשפעה על החלטות הפדרל ריזרב היא משמעותית מאוד כי הבנק המרכזי (הפדרל ריזרב – הפד') נעזר בדוח כדי  להעריך את מצב הכלכלה  לצורך קביעת המדיניות המוניטרית. במילים פשוטות הריבית נקבעת גם בהסתמך על דוח התעסוקה. דוח טוב מהצפוי מעיד על משק חם, אולי חם מדי. בתקופה של אינפלציה משק חם מדי, זו בעיה וזה עשוי להאיץ את העלאות הריבית.

המספרים בדוח התעסוקה מנוכי עונתיות כדי לסנן תנודות כמו הזינוק השנתי בגיוס עובדים במגזר הקמעונאי לקראת עונת הקניות לחגים וההאטה בחורף בבנייה, אם כי ה-BLS מספק את הנתונים גם ללא התאמות העונתיות.

לצד שיעור המשרות שנוספות בכל חודש, מספק הדוח דרך סקר משקי הבית את שיעור האבטלה הרשמי, או U-3, המחושב כאחוז המובטלים המחפשים עבודה באופן פעיל ביחס לכוח העבודה הכולל. מובטל על פי הסקר הוא אדם שזמין לעבודה בשבוע הייחוס ועשה מאמצים ספציפיים למצוא עבודה במהלך ארבעת השבועות הקודמים, אלא אם כן הוא ממתין לחזרה צפויה מפיטורים.

קיראו עוד ב"גלובל"

הדוח מספק מדדים חלופיים של אבטלה ותת-אבטלה, כולל עובדים מיואשים שהיו רוצים עבודה אך הפסיקו לחפש עבודה כזו וכאלה שרוצים עבודה במשרה מלאה אך עובדים במשרה חלקית, כמו גם שיעורים של אובדן עבודה במהלך החודש ומובטלים בני 15 שבועות או יותר.

נתוני סקר משקי הבית על מצב התעסוקה נקבעים לפי גזע, מגדר, גיל והשכלה, כמו גם מעמד ותיק ותקופת שירות; מצב נכות; סיווג עובדים, תעשייה ומשלח יד; והאם העובד הוא יליד ארה"ב או יליד חוץ. המובטלים נספרים גם לפי הסיבה ומשך האבטלה.

אז אנחנו מבינים שמדובר בדוח מאוד חשוב, רק צריך לזכור - חודש בודד של עליות או ירידות במשרות הוא לא מגמה, ועדיין מדובר במידע קריטי, במיוחד אם יש רציפות בנתונים (עלייה, ירידה, הפתעה רציפה לטובה או ההיפך). מכל מקום, גם נתון בודד חשוב ועם משמעות כאמור גדולה על הפד' ועל השווקים בעיקר בתקוות רגישות בכלכלה.

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    רוני 02/09/2022 13:00
    הגב לתגובה זו
    בעזרת השם יפורסם היום דווח גרוע מה שיגרום לנגיד להעלאת רבית נמוכה וזה יגרום לעליות של 4אחוז הנבדק היום
שורט (דאי אי)שורט (דאי אי)
הטור של גרינברג

השורטיסטים מחכים לשוק בסיבוב

אם אפילו אנבידיה לא הצליחה לאושש את השוק, ייתכן שהוא בשל לתיקון. אם זה אכן קורה, מי שיובילו אותו יהיו כנראה מקצועני המכירות בחסר, שבניגוד למה שרבים חושבים, פעילותם חשובה כי היא מחזירה לשוק את השפיות. הבעיה היא שלצד אלה, פועלים גם אין סוף סחרני יום שעושים גם הם שורטים אבל ללא כל אסטרטגיה מאחוריהם, והם כן פוגעים בשוק. וגם: ההזדמנות שנמצאת בריסקיפייד



שלמה גרינברג |


עד לפרסום דוחות אנבידיה בסוף המסחר של יום ד' השבוע, וול סטריט עברה שבוע שנראה כאילו היא מתקרבת לצוק ואליבא דתקשורת נראה שהיא די בטוחה שיש משבר אמיתי. המניות ירדו בכל מקום, בארה"ב, ביפן, בדרום קוריאה וגם באירופה. מדדי ה-S&P, הדאו ג'ונס והנאסד"ק אותתו על מה שעשוי להיות רצף ההפסדים הארוך ביותר מאז אוגוסט.

בגיי'.פי מורגן אמרו כי "השוק סובל מצרבת קולקטיבית שמקורה באנבידיה שהפכה למבחן הלחץ הלא רשמי לכלל המסחר בבינה מלאכותית, ומגזר הטכנולוגיה מתחיל לפתע למצמץ בחוזקה. הסחר שבעבר הרגיש בלתי ניתן לעצירה מרגיש עכשיו בפאניקה".

הפד לא הרגיע אף אחד, מבול של נתונים כלכליים מאוחרים, כולל דוח התעסוקה של ספטמבר שעדיין חסר, צפוי סוף סוף להתפרסם, וכל רמז לבעיות עלול להחליש את הטיעון להורדת ריבית שצפו המומחים בדצמבר. היו"ר ג'רום פאוול כבר הטיל ספק בהורדת הריבית באומרו שהורדה רחוקה מלהיות מובטחת, ונשיאת הפד של בוסטון, סוזן קולינס, חזרה על אזהרה זו. שוב גבר החשש שמניות בינה מלאכותית, כמו אנבידיה, מוערכות יתר על המידה וכי נוצרה בועת השקעות. ואומנם, גם אחרי פרסום הדוחות שהיו כידוע טובים מהתחזיות, השוק שפתח בעליות, נסגר בירידות חדות.

את הכתבה של יום שישי הקודם התחלתי במשפט, "האם צריך תיקון? בהחלט" וניסיתי להסביר את הסיבות לכך שהוא  מאחר להגיע. ציינתי שכדי שתיקון יפרוץ צריך להופיע "זרז" שיגרום לו לפרוץ, משהו שיזכיר למשקיעים שהם פועלים בשיגעון. שכחתי, לצערי, לציין את השורטיסטים כאחד מהם ונראה שבסוף הם שיובילו את התיקון הנוכחי.

תיקון - כן, משבר אמיתי - לא

התיקון הנוכחי, שאני ורבים אחרים ממתינים לו מזה זמן, הכרחי, לבטח בתחום הטכנולוגי ויותר מזה בכל הקשור לתחומי הבינה המלאכותית, הקוונטים וכדומה. אבל ההשוואה למשברים נוסח 2000, 2008 ואפילו 1929 פשוט אינה במקומה.

נשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPTנשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPT

5 עובדות על שי ג'ינפינג: כיצד עיצב מחדש את יחסי הכוחות בעולם

כך הפך שי ג'ינגפינג ליריב החזק והמשמעותי של ארה"ב ושל המערב: מעלייתו למיצובו כמנהיג מעצמת על

הדס ברטל |

מאז עלייתו של שי ג'ינפינג לשלטון לפני למעלה מעשור, הפכה סין למדינה שמעצבת במו ידיה את הסדר הגלובלי החדש. בהובלתו האישית, הכלכלה השנייה בגודלה בעולם עברה טלטלות, המפלגה הקומוניסטית חיזקה עוד יותר את שליטתה, ופניה של סין הפכו לדומיננטיות בזירה הדיפלומטית. חמש הפסקאות הבאות מציגות את סיפורו של האיש שמשפיע יותר מרוב מנהיגי העולם על עיצוב העשור הבא.

1 #  הרקע האישי והמסלול הפוליטי שהביא את שי לשלטון

שי ג’ינפינג נולד ב־1953 בבייג'ינג במשפחה שהייתה חלק מהאליטה המהפכנית של סין. אביו, שי ג’ונגסון, היה ממייסדי המהפכה הקומוניסטית ומקורב למאו דזה־דונג, אך נפל קורבן לטיהורים הפוליטיים של מהפכת התרבות. כתוצאה מכך נשלח שי בגיל צעיר לעבוד בכפר ענָי במחוז שאאנשי, חוויה שגיבשה את דמותו הציבורית כבן-מעמד העם למרות שורשיו האליטיסטיים. בשנות ה־80 וה־90 התקדם במעלה הדרגים האזוריים, עד שב־2012 נבחר למזכ"ל המפלגה וב־2013 לנשיא סין. בתוך שנים ספורות הפך למנהיג החזק במדינה מאז מאו, כשהוא מרכז בידיו שלוש סמכויות על: מנהיג המפלגה, הנשיא וראש הצבא.

2 # הכלכלה הסינית בעידן שי: מהנסיקה לשינוי כיוון

בשנותיו הראשונות בתפקיד, נהנתה סין מצמיחה גבוהה שהמשיכה את תנופת ההתפתחות הכלכלית שהחלה עוד לפניו. שי קידם מהלכים של תיעוש מואץ, השקעה מסיבית בתשתיות והפיכת חברות סיניות לענקיות גלובליות בתחומי הטכנולוגיה, התקשורת והאנרגיה. עם זאת, החל מסוף העשור הקודם הכלכלה החלה להאט. הקשחת הפיקוח על חברות הטכנולוגיה הגדולות, משבר הנדל"ן ובראשו קריסת ענקיות כמו אוורגרנד, והשלכות מגפת הקורונה, פגעו בקצב הצמיחה ובהשקעות הזרות. שי הציג זאת כחלק מ"תיקון היסטורי" שנועד להפוך את הכלכלה למאוזנת ופחות תלויה בחוב, אך במבחן היציבות הכלכלית, סין נמצאת כיום בתקופה מאתגרת יותר מאשר בימי קודמיו.

בין דונלד טראמפ לג'ו ביידן, המעברים במדיניות הסחר האמריקנית כלפי סין מיצבו את שי ג’ינפינג במרכז מאבק אסטרטגי עולמי. כאשר טראמפ הטיל מכסים נרחבים על סחורות סיניות החל משנת 2018, תגובת סין הייתה בעיקרה זהירה אך החלטית: משרד הסחר הסיני קרא לביטול המכסים והזהיר מפני "מלחמת סחר" שתכלה את שני הצדדים. בסוגיות טכנולוגיה וסחר, סין תחת שי נטתה יותר להשקיע בהרחבת בסיס הייצוא הלא-אמריקני ובהגדלת המיקוד בשוק המקומי, תוך הצהרות שוושינגטון "לא מפחיתה סיכונים אלא יוצרת אותם." 

בימי ביידן נרשמה ירידה יחסית באגרסיביות של הממשל האמריקני מול סין במישורי הסחר הישיר, אך לא הייתה חזרה לעידן של הסכם ושיתוף הפעולה. עם חזרתו של טראמפ לשלטון, הודגשו שוב מאמצי מכס נרחבים יותר והצהרות אגרסיביות מצד ארה״ב, בהן הצהיר טראמפ על שי כי "קשה מאוד להגיע איתו להסכם."