מחירי הסחורות, כולל נחושת, חוזרים ללפני הקורונה. מה יקרה לנפט?
לדברי הבנק: ירידת מחירי הסחורות מעלה ספקות לגבי יישום תוואי הריביות בשווקים בארה"ב ובישראל: "הנפט נשחק לאט יותר. אבל הוא נמוך משמעותית מהשיא של לפני חודש" - וזה ימתן את האינפלציה
מחירי הסחורות העולמיים המשיכו להישחק בשבוע החולף "בקצב מרשים", כך אומר יוני פנינג, כלכלן שווקים של בנק מזרחי טפחות. במקביל, ציפיות להאטת הכלכלה העולמית הביאו לירידה במחירי הנחושת בפרט והמתכות בכלל - "ונמצאים קרוב לרמות של לפני הקורונה" וגם לירידה במחירי הסחורות החקלאיות. גם מחירי הנפט רשמו ירידה של כ-15% משהיא של לפני חודש. עלות הדלק בישראל נקבעה לפי אותו שיא שהיה וטרם עודכנה.
החוזים למסירת פאונד של נחושת במהלך יולי נסחרו ב-323 דולר, לקראת סוף השבוע, לעומת מעל ל-340 דולר בתחילתו, ויותר מ-450 דולר בתחילת יוני. ירידות רוחביות ודומות נרשמו בעולם לרוחב מחירי המתכות ורוב הסחורות החקלאיות. בגזרת האנרגיה, מחיר חבית מסוג ברנט טבל במהלך השבוע ברמת 94 דולר, על רקע גל פסימי ששטף את השוק לקראת סוף השבוע, לאחר פרסום מדד המחירים הגבוה בארה"ב. מאוחר יותר נרשמה התאוששות קלה, לסיום ב-101.16 דולר. מאידך, גם רמה זו נמוכה בכ-15% ממחירי הנפט ששימשו לקיבוע עלות הדלק בתחנות ששימש למדד יוני בישראל, אשר פורסם ביום שישי.
עליית מחירי הדלק במהלך החודש מביאה לתוספת של 0.28% למדד המחירים שפורסם ביום שישי. הדגימה המוגברת של מחירי השכירויות תורמת עוד 0.17% דרך סעיף הדיור, מגמה אשר צפויה להתחזק בחודשיים הקרובים. מנגד, למרות היחלשות השקל במהלך החודש, מוצרים שכירים כמו סעיפי הלבשה והנעלה רושמים ירידה של 3.4%. גם מחירי הירקות והפירות מתקנים את העלייה של החודש הקודם, ומנכים 0.3% מהמדד.
האינפלציה בארה"ב עלתה כידוע ל-9.1% ביוני, מעבר לציפיות שנעו סביב 8.8%. פנינג אומר כי מחירי האנרגיה היו הגורם העיקרי לדחיפת המדד מעלה עם מחירי הדלק שעלו ב-11.2%, גז ביתי שעלה ב-8.2% ומחירי הרכבים החדשים שעלו בשיעור דומה. עם זאת, בבנק צופים כי מחירי המכוניות יירדו עם הגברת המשלוחים בקרוב מסין. עליית המחירים מיתרגמת כמובן יותר גם לשירותים למיניהם, עם מחירי דיור, אשר נמצאים בעלייה של 5.6% בשנה האחרונה ושירותים רפואיים, עם תוספת שנתית של 4.8%.
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאת הריבית שבאה בעקבות עליית האינפלציה הביאה לעלייה ניכרת בתשואות האג"ח – 0.15% בתשואת האג"ח לשנתיים ו-0.1% בתשואות ל-10 שנים. הודעת הפד' כי איננו מתכוון להעלות את הריבית בשיעור הגבוה מ-0.75% הרגיעה את המשקיעים ומיתנה את הירידות בשווקים.
אירופה במשבר
האינפלציה הגואה בארה"ב מתגמדת לצד האתגרים של אירופה. הפסיביות של בנק המרכזי האירופאי (ה-ECB) אל מול האינפלציה הביאה לשחיקת האירו ולשווי היסטורי שלו מול הדולר. רק השבוע צפוי ה-ECB להודיע לראשונה על העלאת הריבית במשק. מעט מדי, מאוחר מדי.
המלחמה באוקראינה הביאה לנסיקה של מחירי הגז הטבעי לסביבות 50 דולר והצפי שעד החורף הוא יעלה בעוד כ-10%. עליית המחירים קיבלה תנופה לאחרונה על רקע המשך עבודות התחזוקה בצינור Nord Stream 1, אשר צפויות להסתיים בשבוע הבא, וספקות האם רוסיה תחדש את אספקת הגז לאירופה בצינור, לאחר מכן.
- 5.Sassi6 18/07/2022 05:28הגב לתגובה זועל מחירי הנחושת והמתכות, על מחירי הסחורות החקלאיות, ולא כתבתם לנו על מחירי הדשנים לחקלאות, למה? מדוע?
- 4.מיכה הכהן 17/07/2022 17:49הגב לתגובה זושהכל עולה בעולם אז בישראל עולה כפול- ושהכל בעולם יורד פה עולה כפול גם - כך שאין הבדל
- הרצל הלוי 17/07/2022 19:39הגב לתגובה זוצודק לגמרי
- 3.לרון 17/07/2022 17:34הגב לתגובה זותנודתי ומסוכן,לא סתם באפט לא השקיע מעולם אפילו בזהב,שלטענתו בגלל שאינו נושא ריבית
- 2.דני 17/07/2022 15:52הגב לתגובה זומה נראה לכם? הנפט שוב עולה, וכשהחורף יגיע , הוא יעלה עוד יותר ופוטין עוד לא אמר את המילה האחרונה, אם הוא יעצור את הנפט והגז לאירופה - חבל"ז על המחירים שלהם
- 1.יוסי 17/07/2022 15:46הגב לתגובה זוגם אם המלחמה תסתיים צריך להוציא את רוסיה מהכלכלה העולמית.צריך למצוא פתרונות לכל מה שייבאו מרוסיה.כל היבוא הזה הוא מה שהרים לפוטין את האף ולחשוב שכל כמה שנים יכול לכבוש חלק נוסף ממזרח ארופה ושאף אחד לא ידבר איתו.
ארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוקקרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?
שחקני קולנוע גדולים ואייקוניים זה מונח ששייך בעיקר לכוכבי עבר. בשנים האחרונות, הוליווד לא הנפיקה כוכב קולנוע צעיר, מוכשר וכריזמטי כמו השמות הגדולים ביותר שעשו מאות מיליונים בתעשייה וידעו גם להפוך את השכר מהסרטים לעסקים מצליחים ולעיתים גם אימפריות שמניבות מאות מיליונים. כוכבי הקולנוע העשירים ביותר מכל הזמנים מכילים בעיקר שחקנים ששיא תהילתם היה לפני 20, 30 או אפילו 40 שנה, לפני עידן הסטרימינג וההצפה שאנחנו חווים בסרטים וסדרות טלוויזיה שעולות לאוויר כל כמה ימים ורובנו לא מזהים את השחקנים. ריכזנו עבורכם את הכוכבים שמזלם הגדול הוא שהם הגיעו להוליווד בזמן תור הזהב שלה, ידעו לדרוש ולהרוויח משכורות עתק וחשוב מכך, ידעו לקחת את ההון שעשו כשחקנים ולהפוך אותו לאימפריות עסקים.
1 # ארנולד שוורצנגר
ארנולד שוורצנגר, אחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בהיסטוריה ומושל קליפורניה לשעבר, נמצא במקום הראשון עם הון של מיליארד וחצי דולר. שוורצנגר, שנולד בשנת 1947 בעיירה טאל שבאוסטריה, הפך מאמן פיתוח־גוף לכוכב אקשן, פוליטיקאי ומיליארדר ולפי דירוגים שונים בעולם, נחשב לכוכב הקולנוע העשיר בהיסטוריה. הסרט הקופתי המזוהה איתו יותר מכל הוא “שליחות קטלנית 2: יום הדין” (1991), שהכניס בקופות כ-520 מיליון דולר ברחבי העולם, והפך אותו לסמל עולמי של קולנוע האקשן. מבחינת רווח אישי, העסקה הטובה ביותר שעשה הייתה דווקא מהקומדיה “תאומים” (1988), שבה ויתר כמעט על שכר בסיס וקיבל אחוזים מהרווחים כאשר לפי דיווחים, הרוויח מהסרט מעל 40 מיליון דולר.
שוורצנגר כיכב גם בסרטים אייקוניים נוספים כמו “רונאן הברברי”, שקרים אמיתיים” ו"זיכרון גורלי”. מעבר למשכורות מהסרטים ומתפקידו כמושל קליפורניה בין השנים 2003 ל-2010, חלק עצום מהונו הגיע מהשקעות מוקדמות בנדל"ן בקליפורניה עוד לפני שהתפרסם. כבר בשנות ה-20 לחייו היה מיליונר נדל"ן, ובהמשך היה שותף ברשת המסעדות Planet Hollywood ששיא הצלחתה היה בשנות ה-90', ובעסקים בתחומי הכושר והבידור. הוא היה נשוי לעיתונאית מריה שרייבר, במשך יותר מ-25 שנה עד לגירושים בשנת 2021, ולזוג ארבעה ילדים.
- הדירוג שקובע חד משמעית: הפועל ב"ש ומכבי חיפה בתחתית, בית"ר בצמרת
- שביתת התסריטאים נגמרה - מה אומר ההסכם שנחתם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
2 # דוויין "דה רוק" ג'ונסון
הונו של דה רוק (דוויין ג'ונסון) מוערך בכ-1.2 מיליארד דולר. הוא נולד ב-1972 בהייברד, קליפורניה, למשפחת מתאבקים, והתחיל את הקריירה שלו ככוכב WWE לפני שהפך לאחד מכוכבי הקולנוע המבוקשים בעולם. את הונו העצום עשה בזכות שילוב של שכר גבוה משוברי קופות שכיכב בהם, אחוזים מהרווחים ועסקים חוץ־קולנועיים. אחד הסרטים המצליחים ביותר שבהם השתתף הוא “מהיר ועצבני 7 ”, שהכניס כ-1.5 מיליארד דולר ברחבי העולם והפך לשובר קופות ענק. בשנים האחרונות ג'ונסון חתם על עסקת־שיא עם אמזון על סרט האקשן “Red One”, שבגינה קיבל חבילת שכר של כ-50 מיליון דולר, באחת העסקאות הגבוהות שנרשמו אי־פעם לשחקן בסרט סטרימינג. ג'ונסון כיכב גם בלהיטים כמו “ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל” שהכניס כ-962 מיליון דולר וב“מואנה” (בקולו של מאוי).
ענקיות הטכנולוגיהענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה
ענף הטכנולוגיה נכנס לשלב חדש. שנים דיברו על חברות הענק כעסקים שמייצרים עוד הכנסה כמעט בלי להגדיל עלויות. אבל המציאות של הבינה המלאכותית דוחפת אותן לטריטוריה אחרת לגמרי. היום הן נראות הרבה יותר כמו תעשיות כבדות שזקוקות להון עצום כדי להמשיך לרוץ. במרכז המגמה עומדות מיקרוסופט Microsoft Corp 1.37% , גוגל Alphabet -0.78% ואמזוןAmazon.com Inc. -1.22% . שלושתן פתחו את הכיס בהיקפים שלא נראו בענף. תשתיות AI, חוות שרתים, חוזי ענן ארוכי טווח וציוד מחשוב מתקדם. בתוך תקופה קצרה הן השקיעו מעל 600 מיליארד דולר, והמספרים ממשיכים לעלות.
מה שמרתק הוא שהחברות האלו יכלו להרשות לעצמן את ההשקעה. הן נכנסו לעידן הבינה המלאכותית כמעט ללא חוב, עם הרבה מזומן ותזרים חזק. הן נהנו מרווחי עתק של השנים האחרונות, שלא קשורים דווקא ל־AI. עכשיו התחושה היא שהן משתמשות בכסף כדי לשמור על ההובלה. עם זאת, משהו חורק. רואים את זה בשקט במאזנים. כריות המזומנים מתכווצות. מיקרוסופט, שבעבר כמעט מחצית מנכסיה היו במזומן ובהשקעות קצרות טווח, נמצאת היום בפחות מחמישית. אצל אמזון וגוגל הסיפור דומה. הנכסים גדלים, אבל המזומן לא עומד בקצב.
זה לא מסתיים שם. התזרים של גוגל ואמזון חלש יותר לעומת השנה הקודמת. גם אצל מיקרוסופט התמונה פחות יפה כשמכניסים לחישוב התחייבויות לעלויות תשתית שמופיעות מחוץ לדוח. במילים פשוטות, גם ענקיות כאלה מתחילות להרגיש את העומס.
האנליסטים כבר מצפים לעלייה דרמטית נוספת בהוצאות בשנה הבאה. מיקרוסופט צפויה להוציא כ־159 מיליארד דולר, אמזון כ־145 מיליארד וגוגל תתקרב ל־112 מיליארד. בתוך ארבע שנים מדובר כבר על טריליון דולר. רובו על AI. בינתיים ההכנסות עדיין מחזיקות את המערכת, כאשר שלושתן גדלות בקצב שמאפשר להן להמשיך להשקיע. אבל זה לא יהיה מספיק לאורך זמן. ברגע שההוצאות הופכות למפלצת, חברות חייבות לגייס חוב. מטא כבר עשתה זאת כשגייסה 30 מיליארד דולר. אורקל הוציאה 18 מיליארד נוספים, רק כדי לעמוד בדרישות התשתית.
השינוי לענף עתיר הון
הענף שהיה מזוהה עם צמיחה כמעט אינסופית והוצאות יציבות הופך לענף עתיר הון. כל החלטה אסטרטגית הופכת להימור על מיליארדים. כל עיכוב בביקושים או טכנולוגיה שנזנחת עלולים להפוך השקעה יקרה לנטל. זה משפיע גם על הדרך שבה משקיעים מסתכלים על חברות טכנולוגיה. פחות תשומת לב לכמות המשתמשים בשירות מסוים ויותר לביצועים של מערכות AI. יותר עניין בהתחייבויות עתידיות ובהסכמי ענן, ופחות במשפטים כלליים על חדשנות.
