מחירי הסחורות, כולל נחושת, חוזרים ללפני הקורונה. מה יקרה לנפט?
לדברי הבנק: ירידת מחירי הסחורות מעלה ספקות לגבי יישום תוואי הריביות בשווקים בארה"ב ובישראל: "הנפט נשחק לאט יותר. אבל הוא נמוך משמעותית מהשיא של לפני חודש" - וזה ימתן את האינפלציה
מחירי הסחורות העולמיים המשיכו להישחק בשבוע החולף "בקצב מרשים", כך אומר יוני פנינג, כלכלן שווקים של בנק מזרחי טפחות. במקביל, ציפיות להאטת הכלכלה העולמית הביאו לירידה במחירי הנחושת בפרט והמתכות בכלל - "ונמצאים קרוב לרמות של לפני הקורונה" וגם לירידה במחירי הסחורות החקלאיות. גם מחירי הנפט רשמו ירידה של כ-15% משהיא של לפני חודש. עלות הדלק בישראל נקבעה לפי אותו שיא שהיה וטרם עודכנה.
החוזים למסירת פאונד של נחושת במהלך יולי נסחרו ב-323 דולר, לקראת סוף השבוע, לעומת מעל ל-340 דולר בתחילתו, ויותר מ-450 דולר בתחילת יוני. ירידות רוחביות ודומות נרשמו בעולם לרוחב מחירי המתכות ורוב הסחורות החקלאיות. בגזרת האנרגיה, מחיר חבית מסוג ברנט טבל במהלך השבוע ברמת 94 דולר, על רקע גל פסימי ששטף את השוק לקראת סוף השבוע, לאחר פרסום מדד המחירים הגבוה בארה"ב. מאוחר יותר נרשמה התאוששות קלה, לסיום ב-101.16 דולר. מאידך, גם רמה זו נמוכה בכ-15% ממחירי הנפט ששימשו לקיבוע עלות הדלק בתחנות ששימש למדד יוני בישראל, אשר פורסם ביום שישי.
עליית מחירי הדלק במהלך החודש מביאה לתוספת של 0.28% למדד המחירים שפורסם ביום שישי. הדגימה המוגברת של מחירי השכירויות תורמת עוד 0.17% דרך סעיף הדיור, מגמה אשר צפויה להתחזק בחודשיים הקרובים. מנגד, למרות היחלשות השקל במהלך החודש, מוצרים שכירים כמו סעיפי הלבשה והנעלה רושמים ירידה של 3.4%. גם מחירי הירקות והפירות מתקנים את העלייה של החודש הקודם, ומנכים 0.3% מהמדד.
האינפלציה בארה"ב עלתה כידוע ל-9.1% ביוני, מעבר לציפיות שנעו סביב 8.8%. פנינג אומר כי מחירי האנרגיה היו הגורם העיקרי לדחיפת המדד מעלה עם מחירי הדלק שעלו ב-11.2%, גז ביתי שעלה ב-8.2% ומחירי הרכבים החדשים שעלו בשיעור דומה. עם זאת, בבנק צופים כי מחירי המכוניות יירדו עם הגברת המשלוחים בקרוב מסין. עליית המחירים מיתרגמת כמובן יותר גם לשירותים למיניהם, עם מחירי דיור, אשר נמצאים בעלייה של 5.6% בשנה האחרונה ושירותים רפואיים, עם תוספת שנתית של 4.8%.
- הזהב דוחף את הסדי קדימה ומחזיר לגאנה רוח גבית במטבע
- טורקיה מתכננת העלאת מס במטרה לרסן את האינפלציה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאת הריבית שבאה בעקבות עליית האינפלציה הביאה לעלייה ניכרת בתשואות האג"ח – 0.15% בתשואת האג"ח לשנתיים ו-0.1% בתשואות ל-10 שנים. הודעת הפד' כי איננו מתכוון להעלות את הריבית בשיעור הגבוה מ-0.75% הרגיעה את המשקיעים ומיתנה את הירידות בשווקים.
אירופה במשבר
האינפלציה הגואה בארה"ב מתגמדת לצד האתגרים של אירופה. הפסיביות של בנק המרכזי האירופאי (ה-ECB) אל מול האינפלציה הביאה לשחיקת האירו ולשווי היסטורי שלו מול הדולר. רק השבוע צפוי ה-ECB להודיע לראשונה על העלאת הריבית במשק. מעט מדי, מאוחר מדי.
המלחמה באוקראינה הביאה לנסיקה של מחירי הגז הטבעי לסביבות 50 דולר והצפי שעד החורף הוא יעלה בעוד כ-10%. עליית המחירים קיבלה תנופה לאחרונה על רקע המשך עבודות התחזוקה בצינור Nord Stream 1, אשר צפויות להסתיים בשבוע הבא, וספקות האם רוסיה תחדש את אספקת הגז לאירופה בצינור, לאחר מכן.
- 5.Sassi6 18/07/2022 05:28הגב לתגובה זועל מחירי הנחושת והמתכות, על מחירי הסחורות החקלאיות, ולא כתבתם לנו על מחירי הדשנים לחקלאות, למה? מדוע?
- 4.מיכה הכהן 17/07/2022 17:49הגב לתגובה זושהכל עולה בעולם אז בישראל עולה כפול- ושהכל בעולם יורד פה עולה כפול גם - כך שאין הבדל
- הרצל הלוי 17/07/2022 19:39הגב לתגובה זוצודק לגמרי
- 3.לרון 17/07/2022 17:34הגב לתגובה זותנודתי ומסוכן,לא סתם באפט לא השקיע מעולם אפילו בזהב,שלטענתו בגלל שאינו נושא ריבית
- 2.דני 17/07/2022 15:52הגב לתגובה זומה נראה לכם? הנפט שוב עולה, וכשהחורף יגיע , הוא יעלה עוד יותר ופוטין עוד לא אמר את המילה האחרונה, אם הוא יעצור את הנפט והגז לאירופה - חבל"ז על המחירים שלהם
- 1.יוסי 17/07/2022 15:46הגב לתגובה זוגם אם המלחמה תסתיים צריך להוציא את רוסיה מהכלכלה העולמית.צריך למצוא פתרונות לכל מה שייבאו מרוסיה.כל היבוא הזה הוא מה שהרים לפוטין את האף ולחשוב שכל כמה שנים יכול לכבוש חלק נוסף ממזרח ארופה ושאף אחד לא ידבר איתו.
עלי אקספרס, צילום אתראתם הולכים לשלם יותר בעליאקספרס - וזה לא קשור לסמוטריץ'
סין מהדקת את הפיקוח על המוכרים בפלטפורמות הדיגיטליות; חוק חדש מחייב את הפלטפורמות להעביר דאטה מלא על המוכרים, וגביית המסים זינקה כ-13%; הסוחרים בסין מזהירים: "המרווחים נעלמו, נצטרך להעלות מחירים"
בעשור האחרון, סין אפשרה לסוחרים באונליין לצמוח כמעט בלי הפרעה. הממשל בבייג'ינג ראה באיקומרס מנוע צמיחה אדיר שדוחף את הכלכלה קדימה, מייצר מקומות עבודה ומחזק את הייצוא. אמנם יש תקנות וחוקי מס אבל בפועל היה מאוד קשה לרשויות המס בסין לעקוב אחרי מיליוני
מוכרים קטנים שפתחו "באסטות דיגיטליות" בעלי-אקספרס, עליבאבא, שיין ובעשרות האתרים הסיניים האחרים. רובם דיווחו על הכנסות אפסיות או לא דיווחו בכלל.
חוסר האכיפה הזה תפקד למעשה כסובסידיה. זה מה שאפשר לסוחר סיני למכור לכם חולצה ב-2 דולר או אוזניות ב-5
דולרים כולל משלוח. כשהסוחר לא משלם 13% מע"מ ומסי חברות במדינה, שלו הוא יכול לשבור את השוק הגלובלי, וזה עוד מבלי לדבר כמובן על עליות הייצור המופחתות בסין. הרבה מאוד סוחרים דיווחו על הכנסות זניחות והעלימו מיסים אבל כל זה עומד להשתנות וכנראה גם הישראלים, שאוהבים
מאוד את האתרים הסיניים הזולים כשעל פי הערכות היקף ההזמנות מחו"ל מדי שנה הוא בין 60 ל-80 מיליון חבילות. עלי-אקספרס מחזיקה לפי ההערכות ב-50% עד 60% מכלל החבילות הנכנסות לישראל מחו"ל והיא הקמעונאית המקוונת הגדולה ביותר בישראל במונחי הכנסות, עם מכירות שנאמדו ב-2024
בכ-1.6 מיליארד דולר מהשוק הישראלי בלבד.
הרשויות בסין מגבירות את האכיפה על הסוחרים באונליין. כחלק ממאמץ רחב להגדיל את ההכנסות של המדינה שנמצאת בתקופה של האטה כלכלית, עם חולשה בשוק הנדל"ן וירידה במקורות מימון מסורתיים.
הפרצה נסגרה וגביית המסים זינקה ב-12.7%
באוקטובר האחרון נכנס חוק חדש שהשפיע על כל פלטפורמות האיקומרס. "התקנות לדיווח מידע הקשור למסים על ידי מפעילי פלטפורמות אינטרנט". החוק לא יוצר מס חדש אלא משנה מהיסוד את אופן האכיפה. במקום להסתמך על דיווח עצמי של מיליוני סוחרים קטנים, האחריות מועברת לפלטפורמות עצמן, שמחויבות בדיווח רבעוני, אוטומטי ומפורט לרשויות המס. הדיווח כולל זיהוי מלא של הסוחרים, נתוני מכירות מדויקים, תקבולים, וגם הכנסות מעולמות הלייב סטרימינג והמשפיענים, כולל מתנות דיגיטליות. המידע שמועבר מהפלטפורמות מוצלב בזמן אמת מול הדיווחים של הסוחרים, וכל פער מוביל להתראה מיידית.
- אלי אקספרס - המדריך המלא לקניות חכמות ומבצעים משתלמים | Aliexpress
- עליבאבא נערכת להנפיק את עלי אקספרס בוול סטריט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, החוק סוגר פרצה רווחת ביצוא, ומחייב רישום וזיהוי מלא של כל סוחר לפני יצוא סחורה מהמדינה. בבייג’ינג מציגים את המהלך כחלק מתפיסת “שגשוג משותף”, שמטרתה לייצר שוויון בנטל בין מסחר מקוון לפיזי וליישר קו עם תקני ה-OECD, אבל בשטח זה משמעותי מאוד. בשביל סוחרים שפעלו על שולי רווח דקים של 5%-10%, תשלום מע"מ מלא של 13% עלול להפוך פעילות רווחית להפסדית, ולהוביל או לסגירת עסקים או לגלגול העלויות לצרכנים.
