ספינה יבוא יצוא סחורות
צילום: Getty images Israel

מחירי הסחורות, כולל נחושת, חוזרים ללפני הקורונה. מה יקרה לנפט?

לדברי הבנק: ירידת מחירי הסחורות מעלה ספקות לגבי יישום תוואי הריביות בשווקים בארה"ב ובישראל: "הנפט נשחק לאט יותר. אבל הוא נמוך משמעותית מהשיא של לפני חודש" - וזה ימתן את האינפלציה

דור עצמון | (6)

מחירי הסחורות העולמיים המשיכו להישחק בשבוע החולף "בקצב מרשים", כך אומר יוני פנינג, כלכלן שווקים של בנק מזרחי טפחות. במקביל, ציפיות להאטת הכלכלה העולמית הביאו לירידה במחירי הנחושת בפרט והמתכות בכלל - "ונמצאים קרוב לרמות של לפני הקורונה" וגם לירידה במחירי הסחורות החקלאיות. גם מחירי הנפט רשמו ירידה של כ-15% משהיא של לפני חודש. עלות הדלק בישראל נקבעה לפי אותו שיא שהיה וטרם עודכנה.

החוזים למסירת פאונד של נחושת במהלך יולי נסחרו ב-323 דולר, לקראת סוף השבוע, לעומת מעל ל-340 דולר בתחילתו, ויותר מ-450 דולר בתחילת יוני. ירידות רוחביות ודומות נרשמו בעולם לרוחב מחירי המתכות ורוב הסחורות החקלאיות. בגזרת האנרגיה, מחיר חבית מסוג ברנט טבל במהלך השבוע ברמת 94 דולר, על רקע גל פסימי ששטף את השוק לקראת סוף השבוע, לאחר פרסום מדד המחירים הגבוה בארה"ב. מאוחר יותר נרשמה התאוששות קלה, לסיום ב-101.16 דולר. מאידך, גם רמה זו נמוכה בכ-15% ממחירי הנפט ששימשו לקיבוע עלות הדלק בתחנות ששימש למדד יוני בישראל, אשר פורסם ביום שישי.

עליית מחירי הדלק במהלך החודש מביאה לתוספת של 0.28% למדד המחירים שפורסם ביום שישי. הדגימה המוגברת של מחירי השכירויות תורמת עוד 0.17% דרך סעיף הדיור, מגמה אשר צפויה להתחזק בחודשיים הקרובים. מנגד, למרות היחלשות השקל במהלך החודש, מוצרים שכירים כמו סעיפי הלבשה והנעלה רושמים ירידה של 3.4%. גם מחירי הירקות והפירות מתקנים את העלייה של החודש הקודם, ומנכים 0.3% מהמדד.

האינפלציה בארה"ב עלתה כידוע ל-9.1% ביוני, מעבר לציפיות שנעו סביב 8.8%. פנינג אומר כי מחירי האנרגיה היו הגורם העיקרי לדחיפת המדד מעלה עם מחירי הדלק שעלו ב-11.2%, גז ביתי שעלה ב-8.2% ומחירי הרכבים החדשים שעלו בשיעור דומה. עם זאת, בבנק צופים כי מחירי המכוניות יירדו עם הגברת המשלוחים בקרוב מסין. עליית המחירים מיתרגמת כמובן יותר גם לשירותים למיניהם, עם מחירי דיור, אשר נמצאים בעלייה של 5.6% בשנה האחרונה ושירותים רפואיים, עם תוספת שנתית של 4.8%.

העלאת הריבית שבאה בעקבות עליית האינפלציה הביאה לעלייה ניכרת בתשואות האג"ח – 0.15% בתשואת האג"ח לשנתיים ו-0.1% בתשואות ל-10 שנים. הודעת הפד' כי איננו מתכוון להעלות את הריבית בשיעור הגבוה מ-0.75% הרגיעה את המשקיעים ומיתנה את הירידות בשווקים.

אירופה במשבר

האינפלציה הגואה בארה"ב מתגמדת לצד האתגרים של אירופה. הפסיביות של בנק המרכזי האירופאי (ה-ECB) אל מול האינפלציה הביאה לשחיקת האירו ולשווי היסטורי שלו מול הדולר. רק השבוע צפוי ה-ECB להודיע לראשונה על העלאת הריבית במשק. מעט מדי, מאוחר מדי.

המלחמה באוקראינה הביאה לנסיקה של מחירי הגז הטבעי לסביבות 50 דולר והצפי שעד החורף הוא יעלה בעוד כ-10%. עליית המחירים קיבלה תנופה לאחרונה על רקע המשך עבודות התחזוקה בצינור Nord Stream 1, אשר צפויות להסתיים בשבוע הבא, וספקות האם רוסיה תחדש את אספקת הגז לאירופה בצינור, לאחר מכן.

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    Sassi6 18/07/2022 05:28
    הגב לתגובה זו
    על מחירי הנחושת והמתכות, על מחירי הסחורות החקלאיות, ולא כתבתם לנו על מחירי הדשנים לחקלאות, למה? מדוע?
  • 4.
    מיכה הכהן 17/07/2022 17:49
    הגב לתגובה זו
    שהכל עולה בעולם אז בישראל עולה כפול- ושהכל בעולם יורד פה עולה כפול גם - כך שאין הבדל
  • הרצל הלוי 17/07/2022 19:39
    הגב לתגובה זו
    צודק לגמרי
  • 3.
    לרון 17/07/2022 17:34
    הגב לתגובה זו
    תנודתי ומסוכן,לא סתם באפט לא השקיע מעולם אפילו בזהב,שלטענתו בגלל שאינו נושא ריבית
  • 2.
    דני 17/07/2022 15:52
    הגב לתגובה זו
    מה נראה לכם? הנפט שוב עולה, וכשהחורף יגיע , הוא יעלה עוד יותר ופוטין עוד לא אמר את המילה האחרונה, אם הוא יעצור את הנפט והגז לאירופה - חבל"ז על המחירים שלהם
  • 1.
    יוסי 17/07/2022 15:46
    הגב לתגובה זו
    גם אם המלחמה תסתיים צריך להוציא את רוסיה מהכלכלה העולמית.צריך למצוא פתרונות לכל מה שייבאו מרוסיה.כל היבוא הזה הוא מה שהרים לפוטין את האף ולחשוב שכל כמה שנים יכול לכבוש חלק נוסף ממזרח ארופה ושאף אחד לא ידבר איתו.
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


שבביםשבבים

בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026

בבנק צופים עשור של צמיחה מואצת בהובלת הבינה המלאכותית, עם עדיפות לחברות שבבים בעלות שולי רווח גבוהים ושליטה בשווקים קריטיים; מה האנליסטים חושבים על התמחור של אנבידיה?
אדיר בן עמי |

בסקירה עדכנית של בנק אוף אמריקה לשנת 2026, מצביע האנליסט ויווק אריה על כך שתעשיית השבבים נמצאת רק באמצע תהליך שינוי ארוך טווח. לדבריו, מדובר בגל טרנספורמציה שצפוי להימשך כעשור, כאשר הבינה המלאכותית מהווה את מנוע הביקוש המרכזי.

לפי התחזית, מכירות השבבים הגלובליות צפויות לצמוח בכ־30% בשנה הקרובה, ולראשונה לחצות רף של טריליון דולר בהכנסות שנתיות. אם התחזית תתממש, מדובר בנקודת ציון משמעותית עבור תעשייה שבעבר נחשבה מחזורית ותלויה בעיקר בצרכנות ובמחשוב אישי. אריה מדרג את חברות השבבים לפי שיעורי הרווח הגולמי, ומעדיף את אלה שמציגות מרווחים גבוהים ויציבים לאורך זמן. לטענתו, המרווחים משקפים לא רק יעילות תפעולית אלא גם כוח שוק.


ברשימת המועדפות שלו לשנת 2026 נכללות שש חברות גדולות: אנבידיה, ברודקום, לאם ריסרץ’, KLA, אנלוג דיבייסז וקיידנס. המכנה המשותף לכולן הוא שליטה חזקה בנישות שבהן הן פועלות, עם נתחי שוק שמגיעים לעיתים ל־70% ואף יותר.


שוק מרכזי הנתונים צפוי להגיע ליותר מטריליון דולר 

התחזית של בנק אוף אמריקה נשענת על גידול חד בהשקעות במרכזי נתונים. לפי ההערכות, שוק מערכות מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית עשוי להגיע ליותר מ־1.2 טריליון דולר עד 2030, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של כ־38%. עיקר הפוטנציאל טמון במאיצי AI, רכיבי החומרה שמבצעים את החישובים הכבדים, המוערכים כשוק של כ־900 מיליארד דולר. 

עם זאת, העלויות הגבוהות של תשתיות AI יוצרות גם זהירות. הקמה של מרכז נתונים בהספק של ג’יגה־ואט אחד עשויה לעלות יותר מ־60 מיליארד דולר, כאשר כחצי מהסכום מופנה ישירות לחומרה. השאלה המרכזית היא האם ההשקעה תצדיק את עצמה כלכלית. אריה סבור שלחברות הטכנולוגיה הגדולות אין באמת ברירה. לדבריו, ההשקעות הן גם התקפיות וגם הגנתיות: מצד אחד ניסיון לנצל הזדמנויות חדשות, ומצד שני מהלך שנועד להגן על פלטפורמות קיימות מפני תחרות עתידית.