מחירי הסחורות, כולל נחושת, חוזרים ללפני הקורונה. מה יקרה לנפט?
לדברי הבנק: ירידת מחירי הסחורות מעלה ספקות לגבי יישום תוואי הריביות בשווקים בארה"ב ובישראל: "הנפט נשחק לאט יותר. אבל הוא נמוך משמעותית מהשיא של לפני חודש" - וזה ימתן את האינפלציה
מחירי הסחורות העולמיים המשיכו להישחק בשבוע החולף "בקצב מרשים", כך אומר יוני פנינג, כלכלן שווקים של בנק מזרחי טפחות. במקביל, ציפיות להאטת הכלכלה העולמית הביאו לירידה במחירי הנחושת בפרט והמתכות בכלל - "ונמצאים קרוב לרמות של לפני הקורונה" וגם לירידה במחירי הסחורות החקלאיות. גם מחירי הנפט רשמו ירידה של כ-15% משהיא של לפני חודש. עלות הדלק בישראל נקבעה לפי אותו שיא שהיה וטרם עודכנה.
החוזים למסירת פאונד של נחושת במהלך יולי נסחרו ב-323 דולר, לקראת סוף השבוע, לעומת מעל ל-340 דולר בתחילתו, ויותר מ-450 דולר בתחילת יוני. ירידות רוחביות ודומות נרשמו בעולם לרוחב מחירי המתכות ורוב הסחורות החקלאיות. בגזרת האנרגיה, מחיר חבית מסוג ברנט טבל במהלך השבוע ברמת 94 דולר, על רקע גל פסימי ששטף את השוק לקראת סוף השבוע, לאחר פרסום מדד המחירים הגבוה בארה"ב. מאוחר יותר נרשמה התאוששות קלה, לסיום ב-101.16 דולר. מאידך, גם רמה זו נמוכה בכ-15% ממחירי הנפט ששימשו לקיבוע עלות הדלק בתחנות ששימש למדד יוני בישראל, אשר פורסם ביום שישי.
עליית מחירי הדלק במהלך החודש מביאה לתוספת של 0.28% למדד המחירים שפורסם ביום שישי. הדגימה המוגברת של מחירי השכירויות תורמת עוד 0.17% דרך סעיף הדיור, מגמה אשר צפויה להתחזק בחודשיים הקרובים. מנגד, למרות היחלשות השקל במהלך החודש, מוצרים שכירים כמו סעיפי הלבשה והנעלה רושמים ירידה של 3.4%. גם מחירי הירקות והפירות מתקנים את העלייה של החודש הקודם, ומנכים 0.3% מהמדד.
האינפלציה בארה"ב עלתה כידוע ל-9.1% ביוני, מעבר לציפיות שנעו סביב 8.8%. פנינג אומר כי מחירי האנרגיה היו הגורם העיקרי לדחיפת המדד מעלה עם מחירי הדלק שעלו ב-11.2%, גז ביתי שעלה ב-8.2% ומחירי הרכבים החדשים שעלו בשיעור דומה. עם זאת, בבנק צופים כי מחירי המכוניות יירדו עם הגברת המשלוחים בקרוב מסין. עליית המחירים מיתרגמת כמובן יותר גם לשירותים למיניהם, עם מחירי דיור, אשר נמצאים בעלייה של 5.6% בשנה האחרונה ושירותים רפואיים, עם תוספת שנתית של 4.8%.
- המדינה הראשונה שקובעת יעד אינפלציה רשמי ומה קרה היום לפני 24 שנה
- לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאת הריבית שבאה בעקבות עליית האינפלציה הביאה לעלייה ניכרת בתשואות האג"ח – 0.15% בתשואת האג"ח לשנתיים ו-0.1% בתשואות ל-10 שנים. הודעת הפד' כי איננו מתכוון להעלות את הריבית בשיעור הגבוה מ-0.75% הרגיעה את המשקיעים ומיתנה את הירידות בשווקים.
אירופה במשבר
האינפלציה הגואה בארה"ב מתגמדת לצד האתגרים של אירופה. הפסיביות של בנק המרכזי האירופאי (ה-ECB) אל מול האינפלציה הביאה לשחיקת האירו ולשווי היסטורי שלו מול הדולר. רק השבוע צפוי ה-ECB להודיע לראשונה על העלאת הריבית במשק. מעט מדי, מאוחר מדי.
המלחמה באוקראינה הביאה לנסיקה של מחירי הגז הטבעי לסביבות 50 דולר והצפי שעד החורף הוא יעלה בעוד כ-10%. עליית המחירים קיבלה תנופה לאחרונה על רקע המשך עבודות התחזוקה בצינור Nord Stream 1, אשר צפויות להסתיים בשבוע הבא, וספקות האם רוסיה תחדש את אספקת הגז לאירופה בצינור, לאחר מכן.
- 5.Sassi6 18/07/2022 05:28הגב לתגובה זועל מחירי הנחושת והמתכות, על מחירי הסחורות החקלאיות, ולא כתבתם לנו על מחירי הדשנים לחקלאות, למה? מדוע?
- 4.מיכה הכהן 17/07/2022 17:49הגב לתגובה זושהכל עולה בעולם אז בישראל עולה כפול- ושהכל בעולם יורד פה עולה כפול גם - כך שאין הבדל
- הרצל הלוי 17/07/2022 19:39הגב לתגובה זוצודק לגמרי
- 3.לרון 17/07/2022 17:34הגב לתגובה זותנודתי ומסוכן,לא סתם באפט לא השקיע מעולם אפילו בזהב,שלטענתו בגלל שאינו נושא ריבית
- 2.דני 17/07/2022 15:52הגב לתגובה זומה נראה לכם? הנפט שוב עולה, וכשהחורף יגיע , הוא יעלה עוד יותר ופוטין עוד לא אמר את המילה האחרונה, אם הוא יעצור את הנפט והגז לאירופה - חבל"ז על המחירים שלהם
- 1.יוסי 17/07/2022 15:46הגב לתגובה זוגם אם המלחמה תסתיים צריך להוציא את רוסיה מהכלכלה העולמית.צריך למצוא פתרונות לכל מה שייבאו מרוסיה.כל היבוא הזה הוא מה שהרים לפוטין את האף ולחשוב שכל כמה שנים יכול לכבוש חלק נוסף ממזרח ארופה ושאף אחד לא ידבר איתו.
אינטל 18A (X)אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור
מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק
מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה.
הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי להשתפר דרמטית בשנה הקרובה.
מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?
הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.
עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה.
- אינטל עלתה יותר מ-80% - אך המבחן האמיתי עוד לפניה
- מנכ"ל אינטל, ליפ-בו טאן, קידם עסקאות שתרמו להונו האישי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.

למרות ההבנות: סין ממשיכה להגביל חומרי גלם קריטיים לתעשייה האמריקאית
בעוד בייג׳ין מגדילה את משלוחי המוצרים המוגמרים, ובראשם מגנטים קבועים, הגישה לחומרי הגלם עצמם נותרה מוגבלת, מה שמעכב את מאמצי ארה״ב לבנות שרשרת אספקה עצמאית ומעמיק את חוסר הוודאות בשוק
למרות ההצהרות על רגיעה ביחסי הסחר בין ארה״ב לסין, בשטח נמשכים החיכוכים סביב אחד מחומרי הגלם הרגישים ביותר לכלכלה המודרנית: יסודות נדירים. גורמים בתעשייה ובממשל האמריקאי מעריכים כי בייג׳ין ממשיכה להגביל בפועל את אספקת חומרי הגלם שוושינגטון זקוקה להם כדי לייצר מגנטים קבועים ומוצרים מתקדמים נוספים.
ההגבלות נמשכות למרות ההבנות שהושגו באוקטובר האחרון בין נשיא ארה״ב דונלד טראמפ לנשיא סין שי ג׳ינפינג, שבמסגרתן התחייבה סין להסיר מגבלות על יצוא יסודות נדירים. אז הציג טראמפ את ההסכם כהסרה מעשית של חסמים, אך לפי הדיווחים, המציאות מורכבת בהרבה. סין הגדילה את משלוחי המוצרים המוגמרים, בעיקר מגנטים קבועים, אך במקביל ממשיכה לצמצם או לעכב יצוא של חומרי הגלם עצמם. המשמעות היא שהתעשייה האמריקאית יכולה לרכוש תוצרים סופיים, אך מתקשה לפתח יכולת ייצור עצמאית לאורך שרשרת האספקה.
המגנטים הקבועים הללו הם רכיב קריטי במגוון רחב של מוצרים, החל ממכשור אלקטרוני וציוד תעשייתי ועד מערכות נשק מתקדמות וטכנולוגיות ניווט. בעיני הממשל האמריקאי, היכולת לייצר אותם מקומית נתפסת כחלק מתפיסת ביטחון לאומי רחבה יותר.
ירידה של 11% בייצוא מגנטים לארה״ב
נתוני סחר רשמיים מסין משקפים תמונה מעורבת. יצוא מגנטים לארה״ב ירד בנובמבר בכ־11% לעומת החודש הקודם, אם כי נותר גבוה מהשפל שנרשם באביב, אז הוחמרו המגבלות. במקביל, היצוא הכולל של יסודות נדירים ומוצריהם דווקא עלה בחודש זה. במשרד המסחר הסיני טוענים כי תנודות חודשיות הן תופעה רגילה וכי סין מחויבת ליציבות שרשראות האספקה העולמיות. עם זאת, בייג׳ין מבהירה כי היא ממשיכה לפקח בקפדנות על יצוא חומרים שעשויים להגיע לשימושים צבאיים.
- "השתטחות שורית": תשואות האג"ח הקצרות יורדות על רקע ציפיות להורדות ריבית
- לקראת 2026: שוק המניות האמריקאי בין התלהבות מה־AI לחשש מתנודתיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בקרב חברות אמריקאיות התחושה שונה. מנהלים בתעשייה מדווחים כי בפועל כמעט בלתי אפשרי להשיג חומרים מסוימים, כמו דיספרוזיום בצורת מתכת או תחמוצת, כאשר הלקוח הוא גוף אמריקאי. גם חברות שאינן תלויות ישירות ביבוא מסין מושפעות דרך שרשרת הלקוחות והספקים שלהן. מחוץ לסין קיימת יכולת ייצור מוגבלת מאוד של יסודות נדירים, שאינה מספיקה לתמוך בהיקפי ייצור מגנטים משמעותיים. סין, שבנתה לאורך שנים שליטה כמעט מוחלטת בתחום, ממשיכה לשמר את היתרון הזה באמצעות שליטה בחומרי הגלם.
.jpg)