מחירי הסחורות, כולל נחושת, חוזרים ללפני הקורונה. מה יקרה לנפט?
לדברי הבנק: ירידת מחירי הסחורות מעלה ספקות לגבי יישום תוואי הריביות בשווקים בארה"ב ובישראל: "הנפט נשחק לאט יותר. אבל הוא נמוך משמעותית מהשיא של לפני חודש" - וזה ימתן את האינפלציה
מחירי הסחורות העולמיים המשיכו להישחק בשבוע החולף "בקצב מרשים", כך אומר יוני פנינג, כלכלן שווקים של בנק מזרחי טפחות. במקביל, ציפיות להאטת הכלכלה העולמית הביאו לירידה במחירי הנחושת בפרט והמתכות בכלל - "ונמצאים קרוב לרמות של לפני הקורונה" וגם לירידה במחירי הסחורות החקלאיות. גם מחירי הנפט רשמו ירידה של כ-15% משהיא של לפני חודש. עלות הדלק בישראל נקבעה לפי אותו שיא שהיה וטרם עודכנה.
החוזים למסירת פאונד של נחושת במהלך יולי נסחרו ב-323 דולר, לקראת סוף השבוע, לעומת מעל ל-340 דולר בתחילתו, ויותר מ-450 דולר בתחילת יוני. ירידות רוחביות ודומות נרשמו בעולם לרוחב מחירי המתכות ורוב הסחורות החקלאיות. בגזרת האנרגיה, מחיר חבית מסוג ברנט טבל במהלך השבוע ברמת 94 דולר, על רקע גל פסימי ששטף את השוק לקראת סוף השבוע, לאחר פרסום מדד המחירים הגבוה בארה"ב. מאוחר יותר נרשמה התאוששות קלה, לסיום ב-101.16 דולר. מאידך, גם רמה זו נמוכה בכ-15% ממחירי הנפט ששימשו לקיבוע עלות הדלק בתחנות ששימש למדד יוני בישראל, אשר פורסם ביום שישי.
עליית מחירי הדלק במהלך החודש מביאה לתוספת של 0.28% למדד המחירים שפורסם ביום שישי. הדגימה המוגברת של מחירי השכירויות תורמת עוד 0.17% דרך סעיף הדיור, מגמה אשר צפויה להתחזק בחודשיים הקרובים. מנגד, למרות היחלשות השקל במהלך החודש, מוצרים שכירים כמו סעיפי הלבשה והנעלה רושמים ירידה של 3.4%. גם מחירי הירקות והפירות מתקנים את העלייה של החודש הקודם, ומנכים 0.3% מהמדד.
האינפלציה בארה"ב עלתה כידוע ל-9.1% ביוני, מעבר לציפיות שנעו סביב 8.8%. פנינג אומר כי מחירי האנרגיה היו הגורם העיקרי לדחיפת המדד מעלה עם מחירי הדלק שעלו ב-11.2%, גז ביתי שעלה ב-8.2% ומחירי הרכבים החדשים שעלו בשיעור דומה. עם זאת, בבנק צופים כי מחירי המכוניות יירדו עם הגברת המשלוחים בקרוב מסין. עליית המחירים מיתרגמת כמובן יותר גם לשירותים למיניהם, עם מחירי דיור, אשר נמצאים בעלייה של 5.6% בשנה האחרונה ושירותים רפואיים, עם תוספת שנתית של 4.8%.
- טורקיה מתכננת העלאת מס במטרה לרסן את האינפלציה
- המדינה הראשונה שקובעת יעד אינפלציה רשמי ומה קרה היום לפני 24 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאת הריבית שבאה בעקבות עליית האינפלציה הביאה לעלייה ניכרת בתשואות האג"ח – 0.15% בתשואת האג"ח לשנתיים ו-0.1% בתשואות ל-10 שנים. הודעת הפד' כי איננו מתכוון להעלות את הריבית בשיעור הגבוה מ-0.75% הרגיעה את המשקיעים ומיתנה את הירידות בשווקים.
אירופה במשבר
האינפלציה הגואה בארה"ב מתגמדת לצד האתגרים של אירופה. הפסיביות של בנק המרכזי האירופאי (ה-ECB) אל מול האינפלציה הביאה לשחיקת האירו ולשווי היסטורי שלו מול הדולר. רק השבוע צפוי ה-ECB להודיע לראשונה על העלאת הריבית במשק. מעט מדי, מאוחר מדי.
המלחמה באוקראינה הביאה לנסיקה של מחירי הגז הטבעי לסביבות 50 דולר והצפי שעד החורף הוא יעלה בעוד כ-10%. עליית המחירים קיבלה תנופה לאחרונה על רקע המשך עבודות התחזוקה בצינור Nord Stream 1, אשר צפויות להסתיים בשבוע הבא, וספקות האם רוסיה תחדש את אספקת הגז לאירופה בצינור, לאחר מכן.
- 5.Sassi6 18/07/2022 05:28הגב לתגובה זועל מחירי הנחושת והמתכות, על מחירי הסחורות החקלאיות, ולא כתבתם לנו על מחירי הדשנים לחקלאות, למה? מדוע?
- 4.מיכה הכהן 17/07/2022 17:49הגב לתגובה זושהכל עולה בעולם אז בישראל עולה כפול- ושהכל בעולם יורד פה עולה כפול גם - כך שאין הבדל
- הרצל הלוי 17/07/2022 19:39הגב לתגובה זוצודק לגמרי
- 3.לרון 17/07/2022 17:34הגב לתגובה זותנודתי ומסוכן,לא סתם באפט לא השקיע מעולם אפילו בזהב,שלטענתו בגלל שאינו נושא ריבית
- 2.דני 17/07/2022 15:52הגב לתגובה זומה נראה לכם? הנפט שוב עולה, וכשהחורף יגיע , הוא יעלה עוד יותר ופוטין עוד לא אמר את המילה האחרונה, אם הוא יעצור את הנפט והגז לאירופה - חבל"ז על המחירים שלהם
- 1.יוסי 17/07/2022 15:46הגב לתגובה זוגם אם המלחמה תסתיים צריך להוציא את רוסיה מהכלכלה העולמית.צריך למצוא פתרונות לכל מה שייבאו מרוסיה.כל היבוא הזה הוא מה שהרים לפוטין את האף ולחשוב שכל כמה שנים יכול לכבוש חלק נוסף ממזרח ארופה ושאף אחד לא ידבר איתו.
וול סטריט, Photo by Keenanוול-סטריט בדרך לסיים את 2025 בשיא - מה האנליסטים צופים?
שוק המניות האמריקאי מתקרב לסיום 2025 כשהוא בשיאים היסטוריים, והציפייה בקרב המשקיעים היא לנעילה חיובית של השנה. המדדים המובילים נסחרים סמוך לרמות שיא, לאחר שהתאוששו מתנודתיות מוקדמת יותר בדצמבר, שנבעה בעיקר מחולשה במניות הטכנולוגיה על רקע חששות מהיקף ההשקעות בבינה מלאכותית.
מדד S&P 500 רשם שיא חדש לפני חג המולד, והוא נמצא במרחק של כ־1% בלבד מרמת 7,000 נקודות, רף סמלי שמעולם לא נפרץ. אם המגמה הנוכחית תימשך, זה יהיה החודש השמיני ברציפות של עליות במדד, רצף העליות החודשי הארוך ביותר מאז השנים 2017–2018. גם מדד נאסד"ק, המוטה לטכנולוגיה, מסכם שנה חזקה עם עלייה דו־ספרתית.
מדיניות הפד במוקד
על רקע סיום השנה, תשומת הלב של השווקים מופנית בעיקר למדיניות הפדרל ריזרב. הבנק המרכזי הוריד את הריבית המצטברת ב־75 נקודות בסיס בשלושת ישיבותיו האחרונות, לרמה של 3.50%–3.75%, אך ההחלטה האחרונה התקבלה ברוב דחוק, והתחזיות של חברי הוועדה לגבי המשך השנה הקרובה אינן אחידות. פרסום פרוטוקול הישיבה הקרובה עשוי לשפוך אור על חילוקי הדעות בתוך הבנק.
נושא נוסף שמרחף מעל השווקים הוא זהות יו"ר הפד הבא. כהונתו של ג'רום פאוול מסתיימת במאי, והמשקיעים ממתינים להודעת הנשיא דונלד טראמפ על מועמדותו להחלפה. כל רמז להחלטה צפוי להשפיע על המסחר בטווח הקצר, במיוחד בתקופה של נזילות נמוכה.
- נייקי עולה 2%, אינטל יורדת 3% ומהי המגמה בחוזים?
- התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות העליות במדדים, הרכב העליות בשוק השתנה בחודשים האחרונים. מניות הטכנולוגיה, שהיו המנוע המרכזי של העליות בשנים האחרונות, רשמו ביצועי חסר מאז נובמבר, בעוד שסקטורים אחרים תפסו את מקומן כמובילי השוק. מניות פיננסים, תחבורה, בריאות וחברות קטנות הציגו תשואות עודפות, תופעה שבוול-סטריט מגדירים כרוטציה של משקיעים לעבר תחומים שבהם רמות התמחור נמוכות יחסית והחשיפה לסיכונים בענף הטכנולוגיה מוגבלת יותר.
טראמפ מצייץ, נוצר באמצעות AI30 טריליון דולר חוב ו-6% גירעון: הפסקת האש השברירית בין טראמפ לשוק האג״ח
התשואה ל-10 שנים יורדת ביותר מ-30 נקודות בסיס מאז האביב, אבל רמז לעוד חוב ארוך מזכיר עד כמה האיזון תלוי בהיצע, אינפלציה ואמון
מאז שהמכסים שטראמפ דוחף תחת מה שהוא מציג כ״יום השחרור״ דחפו את שוק האג״ח האמריקאי למעין מרד באפריל, בבית הלבן ובמשרד האוצר עובדים הרבה יותר בזהירות. פחות הצהרות שמרימות את הלהבות, יותר ניהול עדין של ציפיות, ובעיקר ניסיון לשמור את תשואת האג״ח ל-10 שנים במקום שלא יכאיב יותר מדי לכל המערכת.
הבעיה היא שהשקט הזה מגיע עם כוכבית. החוב הפדרלי כבר יושב סביב 30 טריליון דולר, הגירעון השנתי נשאר גבוה, ובשוק לא צריכים הרבה כדי להיזכר מי פה באמת קובע את מחיר הכסף. מספיק רמז קטן על שינוי בהנפקות או על פגיעה במקור הכנסות, והתשואות קופצות.
הסימנים שהדליקו נורה בנובמבר
התזכורת האחרונה לשבריריות מגיעה בתחילת נובמבר. משרד האוצר מאותת שהוא שוקל למכור יותר חוב לטווח ארוך, ובאותו יום בית המשפט העליון מתחיל לדון בחוקיות המכסים הרחבים. שתי ההודעות האלה יושבות בדיוק על העצבים החשופים של השוק.
הסיבה די פשוטה. כשהאוצר מדבר על עוד חוב ארוך, יש מי שמתרגם את זה מיד ללחץ היצע, כלומר יותר אג״ח ארוכות בשוק שמבקשות קונים, ובדרך כלל זה נגמר בתשואות גבוהות יותר. במקביל, דיון משפטי שעשוי לערער את המכסים מייצר ספק לגבי מקור הכנסות שממנו אמורה להגיע גבייה שתומכת ביכולת לשרת חוב ענק.
- המשך שחרור תיקי אפשטיין מחזיר את הסיכון הפוליטי למסך של וול סטריט
- אישור משפטי ליוזמת טראמפ: תשלום של 100 אלף דולר לבקשת אשרת H-1B
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באותו יום התשואה ל 10 שנים קופצת ביותר מ 6 נקודות בסיס, תנועה חריגה יחסית לשבועות האחרונים, במיוחד על רקע זה שהתשואות יורדות בחדות לאורך השנה. מה שקופץ לעין הוא לא רק המספר אלא הסיגנל, השוק עדיין דרוך.
