לקראת פתיחת שבוע המסחר בוול סטריט, האנליסטים מנתחים
שבוע המסחר האחרון בארה"ב ננעל בבעליות שערים, כאשר המדדים נמצאים ברמת שיא של כל הזמנים, על רקע חתימת הסכם סחר "שלב ראשון" בין ארה"ב לסין. לדברי האנליסטים, למרות שהסכם הסחר היה מעט מאכזב ביחס לצפי בשוק, עדיין מדובר בהתפתחות חיובית לשווקים שנמצאים כעת בעיצומו של מומנטום חיובי שככל הנראה לא ישתנה בקרוב, אלא אם נקבל חדשות ממש גרועות. בינתיים, ירידה בסביבת הריביות ושוק עבודה חזק, דוחפים את שוק הנדל"ן למגורים בארה"ב.
צריך חדשות ממש גרועות בכדי לשנות את המומנטום
יו"ר קרן המטבע הבינלאומית, כריסטלינה גאורגייבה, ציינה בנאום שנשאה בסוף השבוע שהתנאים הנוכחיים מזכירים מעט את אלו שהביאו למשבר בשנות ה-20 של המאה הקודמת. בעניין זה כותבים כלכלני בנק הפועלים במסגרת סקירתם השבועית כי אי-השוויון בתוך המדינות הוא גבוה, והמערכות הפיננסיות התרחבו והן בשלב שהן מגדילות את אי-השוויון ופוגעות ביציבות הפיננסית.
עם זאת, מעריכים כלכלני הבנק כי בשלב זה צריך חדשות ממש גרועות בכדי לשנות את המומנטום. "החתימה על הפרק הראשון של הסכם הסחר בין ארה"ב לסין, נתוני מקרו טובים יחסית בארה"ב, ותוצאות טובות בדוחות הרבעוניים שפורסמו בארה"ב, אינם בגדר הפתעה שהשווקים לא ציפו לה, אבל כשהריביות כה זולות והבנקים המרכזיים ממשיכים להגדיל את הנזילות, השווקים מתעודדים גם מחדשות ממוחזרות, וצריך חדשות ממש לא טובות בכדי לשנות את המומנטום", סיכמו בבנק הפועלים.
מה בעצם כלל ההסכם?
ביום רביעי נתחם הסכם סחר בין ארה"ב וסין. ההסכם נגע בהרבה נושאים במחלוקת אך הבעיה צפויה להיות האכיפה. סין התחייבה להגן על קניין רוחני, כלומר לא לחייב העברת יידע וטכנולוגיה מחברות זרות כתנאי לשיתוף פ עולה. סין התחייבה לייבא מארה"ב תוצרת חקלאית ובכלל התחייבה לייבא סחורה בשווי 200 מיליארד דולר מארה"ב בשנים 2020 2021 (במצטבר).
סין תבחן אפשרות לפתיחת שירותים פיננסיים למוסדות זרים ויהיה דיאלוג שוטף בין המדינות לגבי יישום ההסכם וטיפול בחילוקי הדעות, אך לא יוסרו מכסים קיימים מעבר להורדת שיעור המכס מ-15% ל-7.5% על סחורות בשווי 120 מיליארד דולר יבוא מסין.
בעניין זה כך מציינים יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון במסגרת סקירתם השבועית, כי "השווקים ציפו למנגנון להורדה הדרגתית של יתר המכסים על סחורות בשווי 250 מיליארד דולר. יחד עם זאת, חשוב לראות את חצי הכוס המלאה: נתחם הסכם רחב היקף ומפורט בהרבה תחומים עם טיפול בנושא של forced technology transfer (הלחץ הסיני להעברת טכנולוגיה), וכמובן רגיעה בחזית הסחר ושיפור באווירה בין המדינות מורידים את הסיכונים הגלובליים ותומכת בגידול בהשקעות ובפעילות בתעשייה, גם בארה"ב וגם בסין. נושא הסובסידיות עבור התעשיות הסיניות עדיין לא טופל באופן משמעותי אך שתי המדינות כבר החלו לעבוד על השלב השני של ההסכם ומקוות לחתום עליו לאחר הבחירות לנשיאות בארה"ב".
ירידה בסביבת הריביות ושוק עבודה חזק, דוחפים את שוק הנדל"ן למגורים בארה"ב
"מדדי הפעילות השונים בארה"ב, הן הסנטימנט והן הפעילות מצביעים על עליית מדרגה, שנובעת משילוב של שוק עבודה חזק וירידה ניכרת בסביבת הריביות ביחס לזו שאפיינה את 2018", כך לדברי רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של IBI בית השקעות במסגרת סקירת המאקרו השבועית.
"לכאורה שיפור זה בשילוב עם התנאים הפיננסיים הנוחים והירידה בחשש מפני החרפת מלחמת הסחר, שהיוותה גורם מרכזי בהפחתות הריבית של ה-FED במחצית השנייה של 2019, היו אמורים להוביל לתמחור מחדש של סביבת הריביות בכיוון מעלה. עם זאת, בהתחשב בכך ששנת 2020 היא שנת בחירות ועל רקע הרטוריקה המתלהמת של טראמפ על ה-FED הסבירות לכך נמוכה מאוד", מעריך גוזלן.
לדברי גוזלן, ההשפעה המידית של הירידה בסביבת הריביות הייתה דרך הערוץ הפיננסי, כלומר שיפור בתנאים הפיננסיים תוך ירידה בתשואות איגרות החוב והמרווחים ועלייה במדדי המניות. "מעבר לכך, ניתן להצביע בחודשים האחרונים על ההשפעה החיובית של הירידה בסביבת הריביות על שוק הנדל"ן למגורים".
- 3.. 21/01/2020 17:19הגב לתגובה זויא סתומים כמה אני יבקש ממכם לשים לוקים אדומים למי שמעיז להגיד בורסה חרה בלבן תנו קצת ירוקות לקים והרבה אדומות יא סתומים
- איזה סנדל יא ראאבי (ל"ת)יפית 21/01/2020 19:05הגב לתגובה זו
- 2.דעה 21/01/2020 15:53הגב לתגובה זובסהכ כיסיתם בכתבה את כל האפשרויות, ממש ניתוח מקצועי ושנון. צפי להמשך עליה אלה אם יקרה משהו קיצוני..השוק ככ דחוס עמוס וכבד ברמה שכל התעטשות של טרמפ מזיזה אותו כמו אונית מסע בלב סערה בים.אין שום הצדקה למחירים היום ויתרה מזאת השוק היה אמור להיות מתומחר הרבה יותר נמוך. אך זה בסדר מבחינת הקוראים לדעתי כי כבר כולם הבינו את הלך הפרשנויות שלכם.במשפט אחד אתם אומרים לנו שמחר לא ירד גשם ואם ירד ירד קצת מקסימום הרבה...
- אבל הגרינברג אומר העצים לשמיים (ל"ת)לדעה 21/01/2020 17:56הגב לתגובה זו
- אבל הגרינברג אומר העצים לשמיים (ל"ת)לדעה 21/01/2020 17:56הגב לתגובה זו
- הבורסה היום מסוכנת ביותר אבל..שנה חדשה והכול מתחיל מחדש (ל"ת)מקצוען זה אני 21/01/2020 16:56הגב לתגובה זו
- תגובה ודעה מעולות. (ל"ת)ד"ר ניר( איצ100) 21/01/2020 16:25הגב לתגובה זו
- 1.אתה מחפש חדשות יותר גרועות? אין! אנו הגרוע מכל. (ל"ת)פרופ'איציק100 21/01/2020 15:44הגב לתגובה זו
ארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוקקרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?
שחקני קולנוע גדולים ואייקוניים זה מונח ששייך בעיקר לכוכבי עבר. בשנים האחרונות, הוליווד לא הנפיקה כוכב קולנוע צעיר, מוכשר וכריזמטי כמו השמות הגדולים ביותר שעשו מאות מיליונים בתעשייה וידעו גם להפוך את השכר מהסרטים לעסקים מצליחים ולעיתים גם אימפריות שמניבות מאות מיליונים. כוכבי הקולנוע העשירים ביותר מכל הזמנים מכילים בעיקר שחקנים ששיא תהילתם היה לפני 20, 30 או אפילו 40 שנה, לפני עידן הסטרימינג וההצפה שאנחנו חווים בסרטים וסדרות טלוויזיה שעולות לאוויר כל כמה ימים ורובנו לא מזהים את השחקנים. ריכזנו עבורכם את הכוכבים שמזלם הגדול הוא שהם הגיעו להוליווד בזמן תור הזהב שלה, ידעו לדרוש ולהרוויח משכורות עתק וחשוב מכך, ידעו לקחת את ההון שעשו כשחקנים ולהפוך אותו לאימפריות עסקים.
1 # ארנולד שוורצנגר
ארנולד שוורצנגר, אחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בהיסטוריה ומושל קליפורניה לשעבר, נמצא במקום הראשון עם הון של מיליארד וחצי דולר. שוורצנגר, שנולד בשנת 1947 בעיירה טאל שבאוסטריה, הפך מאמן פיתוח־גוף לכוכב אקשן, פוליטיקאי ומיליארדר ולפי דירוגים שונים בעולם, נחשב לכוכב הקולנוע העשיר בהיסטוריה. הסרט הקופתי המזוהה איתו יותר מכל הוא “שליחות קטלנית 2: יום הדין” (1991), שהכניס בקופות כ-520 מיליון דולר ברחבי העולם, והפך אותו לסמל עולמי של קולנוע האקשן. מבחינת רווח אישי, העסקה הטובה ביותר שעשה הייתה דווקא מהקומדיה “תאומים” (1988), שבה ויתר כמעט על שכר בסיס וקיבל אחוזים מהרווחים כאשר לפי דיווחים, הרוויח מהסרט מעל 40 מיליון דולר.
שוורצנגר כיכב גם בסרטים אייקוניים נוספים כמו “רונאן הברברי”, שקרים אמיתיים” ו"זיכרון גורלי”. מעבר למשכורות מהסרטים ומתפקידו כמושל קליפורניה בין השנים 2003 ל-2010, חלק עצום מהונו הגיע מהשקעות מוקדמות בנדל"ן בקליפורניה עוד לפני שהתפרסם. כבר בשנות ה-20 לחייו היה מיליונר נדל"ן, ובהמשך היה שותף ברשת המסעדות Planet Hollywood ששיא הצלחתה היה בשנות ה-90', ובעסקים בתחומי הכושר והבידור. הוא היה נשוי לעיתונאית מריה שרייבר, במשך יותר מ-25 שנה עד לגירושים בשנת 2021, ולזוג ארבעה ילדים.
- הדירוג שקובע חד משמעית: הפועל ב"ש ומכבי חיפה בתחתית, בית"ר בצמרת
- שביתת התסריטאים נגמרה - מה אומר ההסכם שנחתם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
2 # דוויין "דה רוק" ג'ונסון
הונו של דה רוק (דוויין ג'ונסון) מוערך בכ-1.2 מיליארד דולר. הוא נולד ב-1972 בהייברד, קליפורניה, למשפחת מתאבקים, והתחיל את הקריירה שלו ככוכב WWE לפני שהפך לאחד מכוכבי הקולנוע המבוקשים בעולם. את הונו העצום עשה בזכות שילוב של שכר גבוה משוברי קופות שכיכב בהם, אחוזים מהרווחים ועסקים חוץ־קולנועיים. אחד הסרטים המצליחים ביותר שבהם השתתף הוא “מהיר ועצבני 7 ”, שהכניס כ-1.5 מיליארד דולר ברחבי העולם והפך לשובר קופות ענק. בשנים האחרונות ג'ונסון חתם על עסקת־שיא עם אמזון על סרט האקשן “Red One”, שבגינה קיבל חבילת שכר של כ-50 מיליון דולר, באחת העסקאות הגבוהות שנרשמו אי־פעם לשחקן בסרט סטרימינג. ג'ונסון כיכב גם בלהיטים כמו “ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל” שהכניס כ-962 מיליון דולר וב“מואנה” (בקולו של מאוי).
ענקיות הטכנולוגיהענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה
ענף הטכנולוגיה נכנס לשלב חדש. שנים דיברו על חברות הענק כעסקים שמייצרים עוד הכנסה כמעט בלי להגדיל עלויות. אבל המציאות של הבינה המלאכותית דוחפת אותן לטריטוריה אחרת לגמרי. היום הן נראות הרבה יותר כמו תעשיות כבדות שזקוקות להון עצום כדי להמשיך לרוץ. במרכז המגמה עומדות מיקרוסופט Microsoft Corp 1.37% , גוגל Alphabet -0.78% ואמזוןAmazon.com Inc. -1.22% . שלושתן פתחו את הכיס בהיקפים שלא נראו בענף. תשתיות AI, חוות שרתים, חוזי ענן ארוכי טווח וציוד מחשוב מתקדם. בתוך תקופה קצרה הן השקיעו מעל 600 מיליארד דולר, והמספרים ממשיכים לעלות.
מה שמרתק הוא שהחברות האלו יכלו להרשות לעצמן את ההשקעה. הן נכנסו לעידן הבינה המלאכותית כמעט ללא חוב, עם הרבה מזומן ותזרים חזק. הן נהנו מרווחי עתק של השנים האחרונות, שלא קשורים דווקא ל־AI. עכשיו התחושה היא שהן משתמשות בכסף כדי לשמור על ההובלה. עם זאת, משהו חורק. רואים את זה בשקט במאזנים. כריות המזומנים מתכווצות. מיקרוסופט, שבעבר כמעט מחצית מנכסיה היו במזומן ובהשקעות קצרות טווח, נמצאת היום בפחות מחמישית. אצל אמזון וגוגל הסיפור דומה. הנכסים גדלים, אבל המזומן לא עומד בקצב.
זה לא מסתיים שם. התזרים של גוגל ואמזון חלש יותר לעומת השנה הקודמת. גם אצל מיקרוסופט התמונה פחות יפה כשמכניסים לחישוב התחייבויות לעלויות תשתית שמופיעות מחוץ לדוח. במילים פשוטות, גם ענקיות כאלה מתחילות להרגיש את העומס.
האנליסטים כבר מצפים לעלייה דרמטית נוספת בהוצאות בשנה הבאה. מיקרוסופט צפויה להוציא כ־159 מיליארד דולר, אמזון כ־145 מיליארד וגוגל תתקרב ל־112 מיליארד. בתוך ארבע שנים מדובר כבר על טריליון דולר. רובו על AI. בינתיים ההכנסות עדיין מחזיקות את המערכת, כאשר שלושתן גדלות בקצב שמאפשר להן להמשיך להשקיע. אבל זה לא יהיה מספיק לאורך זמן. ברגע שההוצאות הופכות למפלצת, חברות חייבות לגייס חוב. מטא כבר עשתה זאת כשגייסה 30 מיליארד דולר. אורקל הוציאה 18 מיליארד נוספים, רק כדי לעמוד בדרישות התשתית.
השינוי לענף עתיר הון
הענף שהיה מזוהה עם צמיחה כמעט אינסופית והוצאות יציבות הופך לענף עתיר הון. כל החלטה אסטרטגית הופכת להימור על מיליארדים. כל עיכוב בביקושים או טכנולוגיה שנזנחת עלולים להפוך השקעה יקרה לנטל. זה משפיע גם על הדרך שבה משקיעים מסתכלים על חברות טכנולוגיה. פחות תשומת לב לכמות המשתמשים בשירות מסוים ויותר לביצועים של מערכות AI. יותר עניין בהתחייבויות עתידיות ובהסכמי ענן, ופחות במשפטים כלליים על חדשנות.
