וול סטריט שלט
צילום: Istock

לקראת פתיחת שבוע המסחר בוול סטריט, האנליסטים מנתחים

האנליסטים מעריכים כי למרות שהסכם הסחר היה מעט מאכזב, מדובר בהתפתחות חיובית לשווקים הנמצאים במומנטום חיובי שלא צפוי להשתנות בקרוב; בינתיים, ירידה בסביבת הריביות ושוק עבודה חזק, דוחפים את שוק הנדל"ן למגורים בארה"ב
ערן סוקול | (8)

שבוע המסחר האחרון בארה"ב ננעל בבעליות שערים, כאשר המדדים נמצאים ברמת שיא של כל הזמנים, על רקע חתימת הסכם סחר "שלב ראשון" בין ארה"ב לסין. לדברי האנליסטים, למרות שהסכם הסחר היה מעט מאכזב ביחס לצפי בשוק, עדיין מדובר בהתפתחות חיובית לשווקים שנמצאים כעת בעיצומו של מומנטום חיובי שככל הנראה לא ישתנה בקרוב, אלא אם נקבל חדשות ממש גרועות. בינתיים, ירידה בסביבת הריביות ושוק עבודה חזק, דוחפים את שוק הנדל"ן למגורים בארה"ב. צריך חדשות ממש גרועות בכדי לשנות את המומנטום יו"ר קרן המטבע הבינלאומית, כריסטלינה גאורגייבה, ציינה בנאום שנשאה בסוף השבוע שהתנאים הנוכחיים מזכירים מעט את אלו שהביאו למשבר בשנות ה-20 של המאה הקודמת. בעניין זה כותבים כלכלני בנק הפועלים במסגרת סקירתם השבועית כי אי-השוויון בתוך המדינות הוא גבוה, והמערכות הפיננסיות התרחבו והן בשלב שהן מגדילות את אי-השוויון ופוגעות ביציבות הפיננסית. עם זאת, מעריכים כלכלני הבנק כי בשלב זה צריך חדשות ממש גרועות בכדי לשנות את המומנטום. "החתימה על הפרק הראשון של הסכם הסחר בין ארה"ב לסין, נתוני מקרו טובים יחסית בארה"ב, ותוצאות טובות בדוחות הרבעוניים שפורסמו בארה"ב, אינם בגדר הפתעה שהשווקים לא ציפו לה, אבל כשהריביות כה זולות והבנקים המרכזיים ממשיכים להגדיל את הנזילות, השווקים מתעודדים גם מחדשות ממוחזרות, וצריך חדשות ממש לא טובות בכדי לשנות את המומנטום", סיכמו בבנק הפועלים.  מה בעצם כלל ההסכם? ביום רביעי נתחם הסכם סחר בין ארה"ב וסין. ההסכם נגע בהרבה נושאים במחלוקת אך הבעיה צפויה להיות האכיפה. סין התחייבה להגן על קניין רוחני, כלומר לא לחייב העברת יידע וטכנולוגיה מחברות זרות כתנאי לשיתוף פ עולה. סין התחייבה לייבא מארה"ב תוצרת חקלאית ובכלל התחייבה לייבא סחורה בשווי 200 מיליארד דולר מארה"ב בשנים 2020 2021 (במצטבר).  סין תבחן אפשרות לפתיחת שירותים פיננסיים למוסדות זרים ויהיה דיאלוג שוטף בין המדינות לגבי יישום ההסכם וטיפול בחילוקי הדעות, אך לא יוסרו מכסים קיימים מעבר להורדת שיעור המכס מ-15% ל-7.5% על סחורות בשווי 120 מיליארד דולר יבוא מסין. בעניין זה כך מציינים יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון במסגרת סקירתם השבועית, כי "השווקים ציפו למנגנון להורדה הדרגתית של יתר המכסים על סחורות בשווי 250 מיליארד דולר. יחד עם זאת, חשוב לראות את חצי הכוס המלאה: נתחם הסכם רחב היקף ומפורט בהרבה תחומים עם טיפול בנושא של forced technology transfer (הלחץ הסיני להעברת טכנולוגיה), וכמובן רגיעה בחזית הסחר ושיפור באווירה בין המדינות מורידים את הסיכונים הגלובליים ותומכת בגידול בהשקעות ובפעילות בתעשייה, גם בארה"ב וגם בסין. נושא הסובסידיות עבור התעשיות הסיניות עדיין לא טופל באופן משמעותי אך שתי המדינות כבר החלו לעבוד על השלב השני של ההסכם ומקוות לחתום עליו לאחר הבחירות לנשיאות בארה"ב". ירידה בסביבת הריביות ושוק עבודה חזק, דוחפים את שוק הנדל"ן למגורים בארה"ב "מדדי הפעילות השונים בארה"ב, הן הסנטימנט והן הפעילות מצביעים על עליית מדרגה, שנובעת משילוב של שוק עבודה חזק וירידה ניכרת בסביבת הריביות ביחס לזו שאפיינה את 2018", כך לדברי רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של IBI בית השקעות במסגרת סקירת המאקרו השבועית. "לכאורה שיפור זה בשילוב עם התנאים הפיננסיים הנוחים והירידה בחשש מפני החרפת מלחמת הסחר, שהיוותה גורם מרכזי בהפחתות הריבית של ה-FED במחצית השנייה של  2019, היו אמורים להוביל לתמחור מחדש של סביבת הריביות בכיוון מעלה. עם זאת, בהתחשב בכך ששנת 2020 היא שנת בחירות ועל רקע הרטוריקה המתלהמת של טראמפ על ה-FED הסבירות לכך נמוכה מאוד", מעריך גוזלן. לדברי גוזלן, ההשפעה המידית של הירידה בסביבת הריביות הייתה דרך הערוץ הפיננסי, כלומר שיפור בתנאים הפיננסיים תוך ירידה בתשואות איגרות החוב והמרווחים ועלייה במדדי המניות. "מעבר לכך, ניתן להצביע בחודשים האחרונים על ההשפעה החיובית של הירידה בסביבת הריביות על שוק הנדל"ן למגורים".

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    . 21/01/2020 17:19
    הגב לתגובה זו
    יא סתומים כמה אני יבקש ממכם לשים לוקים אדומים למי שמעיז להגיד בורסה חרה בלבן תנו קצת ירוקות לקים והרבה אדומות יא סתומים
  • איזה סנדל יא ראאבי (ל"ת)
    יפית 21/01/2020 19:05
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    דעה 21/01/2020 15:53
    הגב לתגובה זו
    בסהכ כיסיתם בכתבה את כל האפשרויות, ממש ניתוח מקצועי ושנון. צפי להמשך עליה אלה אם יקרה משהו קיצוני..השוק ככ דחוס עמוס וכבד ברמה שכל התעטשות של טרמפ מזיזה אותו כמו אונית מסע בלב סערה בים.אין שום הצדקה למחירים היום ויתרה מזאת השוק היה אמור להיות מתומחר הרבה יותר נמוך. אך זה בסדר מבחינת הקוראים לדעתי כי כבר כולם הבינו את הלך הפרשנויות שלכם.במשפט אחד אתם אומרים לנו שמחר לא ירד גשם ואם ירד ירד קצת מקסימום הרבה...
  • אבל הגרינברג אומר העצים לשמיים (ל"ת)
    לדעה 21/01/2020 17:56
    הגב לתגובה זו
  • אבל הגרינברג אומר העצים לשמיים (ל"ת)
    לדעה 21/01/2020 17:56
    הגב לתגובה זו
  • הבורסה היום מסוכנת ביותר אבל..שנה חדשה והכול מתחיל מחדש (ל"ת)
    מקצוען זה אני 21/01/2020 16:56
    הגב לתגובה זו
  • תגובה ודעה מעולות. (ל"ת)
    ד"ר ניר( איצ100) 21/01/2020 16:25
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אתה מחפש חדשות יותר גרועות? אין! אנו הגרוע מכל. (ל"ת)
    פרופ'איציק100 21/01/2020 15:44
    הגב לתגובה זו
אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?

על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים  קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.

עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.

אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.  

כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.

MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה. 

משקיעים  AIמשקיעים AI

לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?

אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל גבוה וינדנד את הסנטימנט

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.

המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.


הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה

יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.

פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.

בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.