ג'נרל אלקטריק מהווה הזדמנות קניה? תלוי את מי שואלים
לאחר שרשמה צניחה של קרוב ל-80% במהלך 2017-2018, מניית ג'נרל אלקטריק (סימול:GE) משלימה זינוק של 67% מתחילת 2019, כאשר המגמה החיובית בשווקי ובפרט בשוקי האג"ח הקונצרנים מעניקים רוח גבית למניה. האם כעת מדובר בהזדמנות רכישה? תלוי את מי שואלים.
מרקוס מיטרמאייר, אנליסט ב-UBS העלה השבוע את המלצתו לחברה מרמה של "החזק" לרמה של "קנייה", כאשר הוא מעניק למניה מחיר יעד של 14 דולר למניה לשנה הקרובה, אפסיד של בערך 28% למחיר המניה בימים האחרונים.
מיטרמאייר דוחה את הטענה כי מדובר בתיקון בלבד, כאשר הוא מציין כי "המניה נמצאת לדעתו בנקודה חיובית לקראת 2020", ומדגיש את התחזית האחרונה של החברה לתזרים המזומנים וההתמקדות של המנכ"ל החדש בסוגייה הפיננסית של החברה. עם זאת, מיטמאייר טוען כי תזרים המזומנים של החברה מחטיבת האנרגיה שלה, החטיבה הבעייתית, צפוי להמשיך להיות שלילי בשנה הבאה, אך צפוי להשיג שיפור. במקביל, מיטרמאייר ממשיך לטעון כי חטיבות התעופה והבריאות של החברה צפויות להציג נתונים טובים.
בשורה התחתונה, ב-UBS צופים כי החברה תרוויח דולר למניה בשנת 2020, שצפוי להיות מתורגם למחיר של 17% דולר למניה.
עם זאת, חשוב לצנן את ההתלהבות של UBS ולציין כי יש לא מעט אנליסטים "דוביים" על המניה, כאשר הם מעניקים מחיר יעד של 5-7 דולר למניה.
אז מי צודק? נראה כי הכל תלוי בהתנהגות שוקי האג"ח ובתזרים המזומנים של החברה. החברה צריכה למחזר חוב ענק בשנים הקרובות, דבר שהגביר את החששות סביב החברה במהלך 2018. הרוח הגבית שקיבל שוק האג"ח ממהלכי הבנקים המרכזים בתקופה האחרונה, והתחזית החברה כי היא צפויה לעבור לתזרים חיובי במהלך 2020, גרם לשינוי משמעותי בסנטימנט סביב החברה, אך זה יכול להשתנות בקלות.
מבנה החוב של החברה: תלויה הרבה בהתנהלות שוק האג"ח הקונצרני
נזכיר כי הכנסות החברה הסתכמו ברבעון האחרון ב-23.36 מיליארד דולר. מבחינת חלוקה לחטיבות, חטיבת תחנות הכוח של החברה ממשיכות להציג ביצועים חלשים עם הכנסות של 3.92 מיליארד דולר, ירידה של 14% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. סכום ההזמנות בחטיבה זו ירדה ב-30% בחישוב שנתי והסתכם ברמה של 3.86 מיליארד דולר. במקביל, תחום האנרגיה הירוקה הציג עלייה של 13% בהכנסות לרמה של 4.42 מיליארד דולר. תחום התעופה רשם עלייה של 8% בהכנסות בחישוב שנתי, לרמה של 8.1 מיליארד דולר. ההכנסות מתחום הבריאות רשמו עלייה של 5%, והסתכמו ברמה של 4.92 מיליארד דולר.
הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?
על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים
המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.
עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.
אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.
כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.
- "צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה.
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
וול סטריט שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
