מזנקת 26% בטרום - נרכשה על ידי יצרנית צבע אמריקאית

העסקה משקפת פרמייה של 35% לעומת מחיר הסגירה בשישי האחרון. ולספאר נסחרת לפי שווי של 6.62 מיליארד אירו
גיא בן סימון |
נושאים בכתבה וול סטריט

חברת שרווין וויליאמס, יצרנית הצבעים הגדולה בארה"ב, הודיעה היום כי היא תרכוש את חברת ולספאר (Valspar) תמורת 9.3 מיליארד דולר במזומן. מניית ולספאר (סימול: VAP) מזנקת 26% בשלב של טרום הפתיחה בניו יורק. מחיר העסקה משקף פרמייה של 35% לעומת מחיר הסגירה של המניה בשישי האחרון, כאשר שווי השוק שלה הגיע ל-6.63 מיליארד אירו. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ספייס אקס
צילום: ספייס אקס

כיצד ארצות הברית הפכה להיות תלויה בחברה פרטית אחת בתחום החלל

SpaceX שולטת ב-83% משוק השיגורים העולמיים, וההצלחה המרשימה שלה יצרה תלות אסטרטגית קריטית מצד ארצות הברית, המעמידה את הממשל האמריקאי בפני אתגרים חדשים בתחום הביטחון הלאומי והתחום העסקי

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה ספייס איקס חלל

השנה רשמה SpaceX שיא עם 134 שיגורים למסלול, פי שניים יותר מהתאגיד הסיני לטכנולוגיית חלל ותעופה, המתחרה הקרוב ביותר. הנתונים משקפים הצלחה מרשימה, אך גם תלות אמריקאית שאינה קיימת מאז הקמת תעשיית החלל הצבאית.


החברה של מאסק התפתחה מספק לתשתית קריטית. קפסולות Dragon ורקטות Falcon 9 מהוות כיום את הדרך העיקרית של ארצות הברית לשיגור אסטרונאוטים וציוד לתחנת החלל הבינלאומית. לוויני Starlink הפכו חיוניים לאספקת אינטרנט באזורים מרוחקים ולתקשורת בזמן עימותים עבור מדינות בעלות ברית.


הבסיס למצב הנוכחי נוצר עקב מונופול קודם. בשנת 2003, בואינג ולוקהיד איחדו את יכולות השיגור שלהן בחברה אחת – United Launch Alliance. החברה החדשה גבתה מהממשל מאות מיליוני דולרים לכל שיגור לווין, ויצרה מונופול שפתח את הדלת לחברות חדשניות.

מאסק זיהה את ההזדמנות בזמן הנכון

לאחר מכירת פייפאל בשנת 2002, הקים את SpaceX והחל בפיתוח רקטת Falcon 1. בשנת 2003, הוא הסיע את הרקטה ברחובות וושינגטון במטרה למשוך תשומת לב של סוכנויות ממשלתיות ולהשיג חוזים.


שלבי הפיתוח הראשונים היו מלאים בכישלונות. שלושת השיגורים הראשונים של Falcon 1 נכשלו, והחברה כמעט הגיעה לפשיטת רגל. הצלחה הגיעה רק בשיגור הרביעי בשנת 2008, ברגע אחד קריטי שהציל את עתיד החברה. חודשים ספורים לאחר השיגור המוצלח הראשון,זכתה החברה בחוזה של 1.6 מיליארד דולר מנאס"א לביצוע 12 משימות אספקה לתחנת החלל הבינלאומית. החוזה הציל את החברה מפשיטת רגל והעניק לה את היציבות הפיננסית והאמינות הנדרשים לצמיחה עתידית.


דן בודנר ורינט
צילום: תמר מצפי

האקזיט העצוב של ורינט: החלוצה הישראלית שלא קיבלה פרמיה

ורינט נמכרת לתומא בראבו ב-2 מיליארד דולר כשהיא רחוקה ב-60% מהשיא - על ההנפקה אחרי פיגוע מגדלי התאומים והדשדוש במשך שני עשורים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ורינט

אחרי משא ומתן ארוך, מול מתי-מעט של מועמדים ורינט מערכות Verint Systems Inc. -1.32%   לחצה ידיים אתמול עם תומא בראבו. קרן פרייבט אקוויטי משיקגו שהאקוסיסטם הישראלי לא זר לה. היא תרכוש את ורינט בעסקת מזומן לפי שווי של 2 מיליארד דולר, ותקח על עצמה גם את החובות שמגיעים לכ-400 מיליון דולר. הקרן שמנהלת נכסים בשווי של כ-190 מיליארד דולר אוהבת פרופיל של חברות טכנולוגיות שאיבדו את הברק, היא ממזגת אותן מייעלת ומנסה להחזיר אותן למסלול.  

בעלי המניות יקבלו 20.50 דולר למניה וזה תלוי איך תסתכלו על תג המחיר הזה. אם תשוו את זה ליוני אז תקבלו פרמיה של כ-20%, ככה לפחות מנסים להציג את זה בורינט. הם מתקשרים את זה כפרמיה מול המחיר בו החל המו"מ שנע סביב ה-18 דולר למניה ושווי שוק של כ-1.2 מיליארד דולר. אבל אם מסתכלים על זה במבט רחב מבינים את גודל הפספוס. זו פרמיה שנמוכה בכ-60% מהשווי של החברה בשיא 3.6 מיליארד דולר ב-2022 אותו רשמה קצת אחרי שפיצלה את החטיבה הביטוחנית שלה לחברה חדשה בשם קוגנייט ורינט סיימה עם פיצול החברה לשניים - המניה טסה ב-25% בוול סטריט - אגב, גם אותו פיצול לא הצליח להציף ערך וקוגנייט Cognyte software -1.91%   משיגה תשואה שלילית של כמעט 70% מאז שהונפקה. המכירה של ורינט שצפויה להיסגר עד סוף השנה תסתום את הגולל על המסע הציבורי של ורינט ותסיר אותה מהבורסה. באקזיט שקט, עצוב, עבור חברה שפעם נחשבה לאחת התקוות הגדולות של ההייטק הישראלי.

הנמכרת

ורינט הוקמה ב-1994 כחטיבה של קומברס, ענקית טכנולוגיה ישראלית שפיתחה מערכות מעקב לביטחון, כשהיא מכה שורשים במערכת הביטחונית המקומית. אחרי פיגע מגדלי התאומים ב-2001, ניצלה החברה את הפאניקה למערכות מעקב והונפקה בנאסד"ק ב-2002 בשווי 375 מיליון דולר. 

ככל שהתקדמה במחזור החיים, ורינט התמקדה יותר ויותר בתוכנות לניהול חוויית לקוח, מה שנקרא CX Automation. התחום הזה, שבו 50% מההכנסות החוזרות שלה כיום מגיעות מפתרונות AI, כולל בוטים מבוססי בינה מלאכותית כמו Wrap Up Bot ו-Coaching Bot, הם מנסים לשפר את יעילות מוקדי שירות ומגדילים שביעות רצון לקוחות. עם זאת, ורינט הייתה קצת מקובעת ולא הצליחה לענות על הצרכים בשוק התוכנה הדינמיים. היא התמהמה במעבר למודלים על בסיס SaaS, וסמכה יותר מידי על הפעילות הביטחונית שלה עד הפיצול לקוגנייט תוסיפו לזה את התחרות מעולמות ה-AI שהצליחו בחלק מהמקרים להציע בחצי עלות ותקבלו מתכון לדשדוש. ב-2024, החברה רשמה הכנסות של 909 מיליון דולר ורווח נקי של 52 מיליון דולר, וברבעון הראשון של 2025 ההכנסות ירדו ב-6% ל-208 מיליון דולר, והרווח נחתך ב-90% ל-1.6 מיליון דולר.

דן בודנר, שמנהל את ורינט כ-30 שנה, הוא דמות מרכזית בסיפור. בשנים האחרונות, כמנכ"ל ויו"ר, הוא זכה לתגמולים נדיבים כ-100 מיליון דולר בעשור, כולל 11 מיליון דולר ב-2024, בעיקר בתגמול הוני. בעסקה שנחתמה, צפוי בודנר לקבל כ-18 מיליון דולר עבור האחזקות שלו בורינט. אקזיט לא רע אבל עם "טעם מר" אם נכפיל את זה. כך או כך ההצלחה הפרסונלית שלו עומדת בניגוד לביצועים של החברה: גם המנייה ורינט ירדה ב-37% בשנה האחרונה, וכאמור היא רחוקה ב-63% מהשיא ב-2022. אם נסתכל על התשואה מאז ההנפקה, התשואה הכוללת של המניה היא כ-127% חלשה משעמעותית מול מדד הייחוס שלה הנאסד"ק שעשה כ-680% (מדד הנאסד"ק קומפוזיט, אם נשווה ל-100 אז התשואה מחווירה אפילו יותר) והיא רחוקה שנות אור ממתחרות כמו נייס נייס 2.62%   שהשיגה תשואה של פי 30.