המכסים שנשארו, אלה שהוקפאו ומה שביניהם: מדריך מקיף

"יום השחרור" או ראשיתה של מפולת כלכלית? 90 הימים שיקבעו את גורל הסחר העולמי בעידן טראמפ השני
אדיר בן עמי | (1)


השבוע האחרון הביא עמו סערה חסרת תקדים בעולם הסחר הבינלאומי, עם הכרזות, ביטולים והקפאות של מכסים שהותירו את השווקים הגלובליים במצב של בלבול. נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שחזר לבית הלבן בינואר 2025, נקט בשורת צעדים דרמטיים שעוררו תגובות חריפות מצד שותפות הסחר של ארה"ב, ובראשן סין. ננסה לעשות סדר בכאוס ולהבין מה בדיוק קורה כעת עם מדיניות המכסים האמריקאית.


ב-2 באפריל השנה, הכריז הנשיא טראמפ על צעד חסר תקדים - הטלת מכס אחיד של 10% על כל היבוא לארה"ב, ללא יוצא מן הכלל. בנוסף, הוא הודיע על שיעורי מכס נוספים על עשרות מדינות והאיחוד האירופי. את היום הזה כינה טראמפ בפאתוס אופייני "יום השחרור" - סימן ברור לאג'נדה הכלכלית-לאומית שלו.


אולם גם בתוכנית הגורפת הזו היו יוצאים מן הכלל. קנדה ומקסיקו, השכנות הקרובות של ארה"ב, הוחרגו מהמכס האוניברסלי של 10%. אך לא מדובר בבשורות טובות עבורן - הן עדיין עומדות בפני תוכנית נפרדת להטלת מכס של 25% על רוב היצוא שלהן לארה"ב, בטענה שיש להן תפקיד במשבר הפנטניל שפוקד את ארה"ב. מדובר בסם אופיואידי סינתטי קטלני שגרם למותם של מאות אלפי אמריקאים בשנים האחרונות.


סין, שותפת הסחר הגדולה והיריבה הגלובלית העיקרית של ארה"ב, הגיבה במהירות ובחריפות. בייג'ינג הודיעה שתטיל מכס נוסף של 34% על סחורות אמריקאיות, צעד ראשון במה שנראה כמו תחילתה של מלחמת סחר חמורה בין שתי המעצמות הכלכליות הגדולות בעולם.


בשבת האחרונה, ה-6 באפריל, נכנס לתוקף המכס האוניברסלי האמריקאי של 10%. צעד זה הביא לטלטלה בשווקים הגלובליים עם פתיחת המסחר ביום ראשון וביום שני, כאשר משקיעים ניסו להעריך את ההשלכות הכלכליות המיידיות והארוכות טווח.


ביום רביעי השבוע החלו להיכנס לתוקף המכסים הנוספים שעליהם הכריז טראמפ ב-2 באפריל. סין ספגה את המכה הקשה ביותר - עלייה של 84% בשיעור המכס, שהביאה את סך המכסים על כל היבוא מסין ל-104%. זו הייתה הסלמה משמעותית שאיימה להביא למשבר כלכלי חמור. אולם מאוחר יותר באותו יום רביעי, בצעד מפתיע, נסוג טראמפ ממלחמת הסחר עם רוב העולם. המכס הבסיסי של 10% נשאר בתוקף, אך הנשיא הקפיא את שיעורי המכס הנוספים למשך 90 יום. קנדה ומקסיקו ממשיכות להיות פטורות מהמכס האוניברסלי, אך כאמור עדיין עומדות בפני איום המכסים הנפרדים.


שלושה חודשים של משא ומתן


השהיית המכסים פתחה מרוץ של שלושה חודשים עבור שותפות הסחר של ארה"ב להציע לטראמפ עסקאות להפחתת המכסים שלהן על סחורות אמריקאיות. האיחוד האירופי כבר הגיב והודיע שהוא ישעה את הגל הראשון של מכסי תגמול שתכנן להטיל בתגובה למכסים האמריקאיים המוקדמים יותר על פלדה ואלומיניום, כדי להתמקד בשיחות.

קיראו עוד ב"גלובל"


אחת ההקלות המעטות בסערת המכסים הזו היא שסחורות שכבר היו "על המים" - כלומר על אוניות מטען ביום רביעי - היו פטורות ממכסי התגמול. מדובר בהקלה משמעותית עבור יבואנים רבים שסחורותיהם כבר היו בדרכן לארה"ב.


החריג הגדול למדיניות ההקפאה הוא סין. טראמפ לא רק שלא הקפיא את המכסים על סין, אלא אף החריף את המצב באומרו שיעלה מיד את המכס על סין ל-125%. יש לציין שהגורמים הרשמיים בבית הלבן הבהירו מאוחר יותר שהמספר המדויק הוא 145% ולא 125% כפי שהנשיא ציין תחילה. בייג'ינג, מצדה, מפתחת אסטרטגיה שחורגת הרבה מעבר למכסים, הכוללת צעדים רגולטוריים, הגבלות מסחריות ולחץ דיפלומטי.



המכסים על רכבים

נושא נוסף שמעסיק רבים הוא מכסי הרכבים. מכסי הרכב של טראמפ קדמו לתוכניות "יום השחרור" שלו. הם הוכרזו לראשונה במרץ, ולא הופסקו. המכסים על כלי רכב מיובאים עומדים כעת על 25%, ומכסים בגודל זהה מתוכננים להיכנס לתוקף על רוב חלקי הרכב בתחילת מאי. צעדים אלו צפויים להעלות את עלות הבעלות על רכב, ולא רק את עלות רכישת רכב חדש.


ישנה הקלה מסוימת לרכבים המיובאים ממקסיקו וקנדה שמכילים חלקים אמריקאיים, שכן חלקים אלו לא יהיו כפופים למכסים. זוהי נקודה חשובה בתעשיית הרכב הצפון אמריקאית המשולבת, שבה חלקי רכב חוצים גבולות רבות פעמים לפני שהרכב המוגמר מגיע לצרכן הסופי.


המשמעויות הכלכליות

המשמעויות הכלכליות של מדיניות המכסים הזו הן עצומות. חשוב להבין שבסופו של דבר, הצרכנים האמריקאים הם אלה שישלמו את המחיר העיקרי של המכסים הללו בצורת מחירים גבוהים יותר על מוצרים מיובאים, החל ממזון ועד למכשירי חשמל, ביגוד ורכבים. הדבר עלול להביא לעלייה באינפלציה, שכבר מהווה אתגר משמעותי עבור הכלכלה האמריקאית.


המהלכים הסותרים לכאורה של טראמפ - הכרזה על מכסים מקיפים ואז נסיגה חלקית מהם - משקפים את סגנון המשא ומתן הייחודי שלו. הנשיא מאמין בעיקרון של "דרישה מוגזמת תחילה, ואז נסיגה למה שבאמת רוצים". ייתכן שהמטרה האמיתית שלו היא להשיג הסכמי סחר דו-צדדיים טובים יותר עם שותפות הסחר של ארה"ב, והמכסים הם קלף מיקוח ולא בהכרח מטרה בפני עצמה.


העולם כעת נכנס לתקופה של 90 ימים שבה אי-הוודאות תשלוט במערכת הסחר הגלובלית. מדינות רבות יצטרכו להחליט אם וכיצד להגיב למדיניות האמריקאית, תוך שקלול של אינטרסים כלכליים, פוליטיים ודיפלומטיים. התקופה הזו תהיה מכרעת בעיצוב מערכת הסחר העולמית לשנים הבאות, ועשויה להוביל לשינויים משמעותיים בשרשראות האספקה הגלובליות ובדפוסי הסחר.



תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 11/04/2025 11:18
    הגב לתגובה זו
    הבעיה פה שהוא הלך על כל הקופה במקום לעשות את זה בשלבים כל פעם לעלות במינון קטן ולהמתין שהשוקים יתאזנו לזה וזו הטעות שלו
אנטליה טורקיה (AI)אנטליה טורקיה (AI)

קריסת התיירות בטורקיה: 3 מיליארד דולר הפסדים, 30% ירידה באנטליה ובריחה המונית ליוון

אינפלציה של 33.5% הורסת את היתרון של הלירה החלשה;  מלונות מחזיקים מעמד עם "הכול כלול" בזמן שעסקים קטנים קורסים;  1.5 מיליון טורקים נוטשים לטובת האיים היווניים; מאנטליה ועד איסטנבול: המספרים שמטלטלים את הענף שמניב 12% מהתמ"ג

עמית בר |
נושאים בכתבה תיירות טורקיה

ענף התיירות הטורקי, שהיווה במשך עשורים את אחד מעמודי התווך של הכלכלה המקומית, נמצא בצניחה חופשית. הנתונים העדכניים מציירים תמונה קשה: ירידה של 5% במספר התיירים הזרים ביולי, צניחה של 30% במבקרים באנטליה ברבעון הראשון, והפסדים צפויים של 3 מיליארד דולר בהכנסות השנתיות. מדובר ברעידת אדמה כלכלית עבור מדינה שבה התיירות מהווה 12% מהתמ"ג ומעסיקה מעל 3 מיליון עובדים.

המשבר מתבטא בירידה חדה במספרים: גרמניה, שהיא השוק הגדול ביותר של מבקרים, רשמה ירידה של 8%, בריטניה 10%, וארצות הברית צנחה ב-22%. אבל מעבר לסטטיסטיקה היבשה, מדובר בסיפור של ענף שלם שמתמוטט תחת העומס של אינפלציה דוהרת, אסונות טבע חוזרים ומדיניות כלכלית כושלת עם תדמית שהולכת ונהית בעייתית יותר לעולם המערבי - ארדואן נגד להקת בנות - "לבוש ומעשים לא הולמים". ארדואן נלחם באופוזיציה הליברלית, שם מנהיגים שלה בכלא, ומדבר יותר ויותר על קיצוניות דתית. זה עלול להפחיד את התיירים.

וכל זה קורה כשטורקיה נתפסת זולה מאוד. המטבע שלה איבד מעל%5 ב-20 שנה, אלא שהאינפלציה של 335 שהיא אומנם בירידה, מחסלת את היתרון התחרותי. משפחה של ארבעה משלמת כיום 150-200 דולר ללילה במלון בינוני באנטליה, לעומת 100-130 דולר לפני כשלוש שנים. 

המודל של "הכול כלול": כך שורדים המלונות הגדולים בזמן שהמסעדות המקומיות נסגרות

הפתרון שמחזיק את הענף בחיים הוא דווקא מודל הכל כלול. המלונות מרכיבים חבילות מיוחדות לתיירים רוסים כדי לשמור על תפוסה גבוהה. השוק הרוסי, שמהווה 14% מהמבקרים, נשאר יציב יחסית בזמן שהאירופים בורחים.

אבל יש לזה מחיר כבד. המודל יוצר "בועה" שבה התיירים לא יוצאים מהמלון ולא מוציאים כסף בכלכלה המקומית. התוצאה: בעלי עסקים קטנים באנטליה מדווחים על ירידה של 40% במכירות. מסעדות משפחתיות נסגרות, חנויות מזכרות מורידות תריסים, ומדריכי טיולים מקומיים נשארים ללא עבודה.

אורקל
צילום: טוויטר

מי הגופים הישראלים שהרוויחו באורקל?

אין גופים כאלו - על התשואות הפושרות של הגופים המוסדיים בחו"ל והאם מגיע להם דמי ניהול על מעקב אחרי מכשירים עוקבי S&P 500?

מנדי הניג |

הגופים הישראלים שולחים לנו כשיש הצלחה במניה שהם מחזיקים, תראו הרווחנו הרבה בשביל העמיתים שלנו. תראו אנחנו מחזיקים מכל גוף אחר. אבל האמת היא שהגופים הישראלים שמנהלים את הכסף שלנו מספקים בחו"ל - אפס ערך מוסף. הם עוקבים אחרי מדדים, הם לא מייצרים תשואות עודפות. צריך לשאול, למה הם מקבלים דמי ניהול על מכשירים עוקבי מדדים? רוב ההשקעה במניות היא בחו"ל ואתם יכולים להשקיע באפס דמי ניהול אז למה הם גובים 0.7% ויותר על קרנות השתלמות ואג"ח, 1% בפוליסות חיסכון? כי אפשר.

יש שני סוגי השקעות - השקעות פאסיביות והשקעות אקטיביות. היכולת של גוף מוסדי לספק תשואות עודפות בחו"ל היא אפסית ולכן רוב ההשקעות הן פאסיביות - עוקבות אחרי מדדים. היכולת לייצר תשואה עודפת בארץ למנהלי השקעות טובים היא גבוהה כי מתחברים למנהלים, מבינים מה קורה בשוק, בחברות אחרות, בסביבה העסקית. חיים את העסק. יודעים מה קורה בשטח. בישראל יש יתרון להשקעות כאלו, השקעות מנוהלות, אקטיביות. בארה"ב אין יתרון.

אלא שאין ברירה - הכספים זורמים לקופות, קרנות, פנסיה והבורסה המקומית קטנה עליהם. אנחנו טובים בלחסוך. אנחנו לא טובים בלהיות פלטפורמה לגיוסים ומסחר. זה דיסונס גדול וזה מעיד כמו שאנחנו כותבים כאן ללא הפסקה על הפוטנציאל האדיר של הבורסה כשהיא מגיעה רק למימוש חלק קטן ממנו. בכל מקרה, הגופים המוסדיים יוצאים לחו"ל, ובמילים אחרות, הם מוותרים על היתרון המקומי. אין להם ברירה.

שהם רוצים לממש מניות ב-1 מיליארד שקל - בארץ אי אפשר בוול סטריט אפשר. זה גם סחירות, גם נזילות וגם השקעות - אין כאן מגוון. יש כאן בנקים, ביטוח, נדל"ן. 

היציאה החוצה כאמור היא בעיקר במכשירים פאסיביים. אבל מנהלי השקעות מספרים לנו שהם נותנים ערך מוסף. "השקענו באנבידיה", "השקענו בוויקס". כשבודקים מגלים שזה השקעות נמוכות ביחס לתיק כולו, הן לא מזיזות את המחט. התשואה נקבעת בעיקר על ידי המכשירים הפאסיביים ובעיקר - מדד ה-S&P 500.