טראמפ (X)
טראמפ (X)

המכסים שנשארו, אלה שהוקפאו ומה שביניהם: מדריך מקיף

"יום השחרור" או ראשיתה של מפולת כלכלית? 90 הימים שיקבעו את גורל הסחר העולמי בעידן טראמפ השני
אדיר בן עמי | (1)


השבוע האחרון הביא עמו סערה חסרת תקדים בעולם הסחר הבינלאומי, עם הכרזות, ביטולים והקפאות של מכסים שהותירו את השווקים הגלובליים במצב של בלבול. נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שחזר לבית הלבן בינואר 2025, נקט בשורת צעדים דרמטיים שעוררו תגובות חריפות מצד שותפות הסחר של ארה"ב, ובראשן סין. ננסה לעשות סדר בכאוס ולהבין מה בדיוק קורה כעת עם מדיניות המכסים האמריקאית.


ב-2 באפריל השנה, הכריז הנשיא טראמפ על צעד חסר תקדים - הטלת מכס אחיד של 10% על כל היבוא לארה"ב, ללא יוצא מן הכלל. בנוסף, הוא הודיע על שיעורי מכס נוספים על עשרות מדינות והאיחוד האירופי. את היום הזה כינה טראמפ בפאתוס אופייני "יום השחרור" - סימן ברור לאג'נדה הכלכלית-לאומית שלו.


אולם גם בתוכנית הגורפת הזו היו יוצאים מן הכלל. קנדה ומקסיקו, השכנות הקרובות של ארה"ב, הוחרגו מהמכס האוניברסלי של 10%. אך לא מדובר בבשורות טובות עבורן - הן עדיין עומדות בפני תוכנית נפרדת להטלת מכס של 25% על רוב היצוא שלהן לארה"ב, בטענה שיש להן תפקיד במשבר הפנטניל שפוקד את ארה"ב. מדובר בסם אופיואידי סינתטי קטלני שגרם למותם של מאות אלפי אמריקאים בשנים האחרונות.


סין, שותפת הסחר הגדולה והיריבה הגלובלית העיקרית של ארה"ב, הגיבה במהירות ובחריפות. בייג'ינג הודיעה שתטיל מכס נוסף של 34% על סחורות אמריקאיות, צעד ראשון במה שנראה כמו תחילתה של מלחמת סחר חמורה בין שתי המעצמות הכלכליות הגדולות בעולם.


בשבת האחרונה, ה-6 באפריל, נכנס לתוקף המכס האוניברסלי האמריקאי של 10%. צעד זה הביא לטלטלה בשווקים הגלובליים עם פתיחת המסחר ביום ראשון וביום שני, כאשר משקיעים ניסו להעריך את ההשלכות הכלכליות המיידיות והארוכות טווח.


ביום רביעי השבוע החלו להיכנס לתוקף המכסים הנוספים שעליהם הכריז טראמפ ב-2 באפריל. סין ספגה את המכה הקשה ביותר - עלייה של 84% בשיעור המכס, שהביאה את סך המכסים על כל היבוא מסין ל-104%. זו הייתה הסלמה משמעותית שאיימה להביא למשבר כלכלי חמור. אולם מאוחר יותר באותו יום רביעי, בצעד מפתיע, נסוג טראמפ ממלחמת הסחר עם רוב העולם. המכס הבסיסי של 10% נשאר בתוקף, אך הנשיא הקפיא את שיעורי המכס הנוספים למשך 90 יום. קנדה ומקסיקו ממשיכות להיות פטורות מהמכס האוניברסלי, אך כאמור עדיין עומדות בפני איום המכסים הנפרדים.


שלושה חודשים של משא ומתן


השהיית המכסים פתחה מרוץ של שלושה חודשים עבור שותפות הסחר של ארה"ב להציע לטראמפ עסקאות להפחתת המכסים שלהן על סחורות אמריקאיות. האיחוד האירופי כבר הגיב והודיע שהוא ישעה את הגל הראשון של מכסי תגמול שתכנן להטיל בתגובה למכסים האמריקאיים המוקדמים יותר על פלדה ואלומיניום, כדי להתמקד בשיחות.

קיראו עוד ב"גלובל"


אחת ההקלות המעטות בסערת המכסים הזו היא שסחורות שכבר היו "על המים" - כלומר על אוניות מטען ביום רביעי - היו פטורות ממכסי התגמול. מדובר בהקלה משמעותית עבור יבואנים רבים שסחורותיהם כבר היו בדרכן לארה"ב.


החריג הגדול למדיניות ההקפאה הוא סין. טראמפ לא רק שלא הקפיא את המכסים על סין, אלא אף החריף את המצב באומרו שיעלה מיד את המכס על סין ל-125%. יש לציין שהגורמים הרשמיים בבית הלבן הבהירו מאוחר יותר שהמספר המדויק הוא 145% ולא 125% כפי שהנשיא ציין תחילה. בייג'ינג, מצדה, מפתחת אסטרטגיה שחורגת הרבה מעבר למכסים, הכוללת צעדים רגולטוריים, הגבלות מסחריות ולחץ דיפלומטי.



המכסים על רכבים

נושא נוסף שמעסיק רבים הוא מכסי הרכבים. מכסי הרכב של טראמפ קדמו לתוכניות "יום השחרור" שלו. הם הוכרזו לראשונה במרץ, ולא הופסקו. המכסים על כלי רכב מיובאים עומדים כעת על 25%, ומכסים בגודל זהה מתוכננים להיכנס לתוקף על רוב חלקי הרכב בתחילת מאי. צעדים אלו צפויים להעלות את עלות הבעלות על רכב, ולא רק את עלות רכישת רכב חדש.


ישנה הקלה מסוימת לרכבים המיובאים ממקסיקו וקנדה שמכילים חלקים אמריקאיים, שכן חלקים אלו לא יהיו כפופים למכסים. זוהי נקודה חשובה בתעשיית הרכב הצפון אמריקאית המשולבת, שבה חלקי רכב חוצים גבולות רבות פעמים לפני שהרכב המוגמר מגיע לצרכן הסופי.


המשמעויות הכלכליות

המשמעויות הכלכליות של מדיניות המכסים הזו הן עצומות. חשוב להבין שבסופו של דבר, הצרכנים האמריקאים הם אלה שישלמו את המחיר העיקרי של המכסים הללו בצורת מחירים גבוהים יותר על מוצרים מיובאים, החל ממזון ועד למכשירי חשמל, ביגוד ורכבים. הדבר עלול להביא לעלייה באינפלציה, שכבר מהווה אתגר משמעותי עבור הכלכלה האמריקאית.


המהלכים הסותרים לכאורה של טראמפ - הכרזה על מכסים מקיפים ואז נסיגה חלקית מהם - משקפים את סגנון המשא ומתן הייחודי שלו. הנשיא מאמין בעיקרון של "דרישה מוגזמת תחילה, ואז נסיגה למה שבאמת רוצים". ייתכן שהמטרה האמיתית שלו היא להשיג הסכמי סחר דו-צדדיים טובים יותר עם שותפות הסחר של ארה"ב, והמכסים הם קלף מיקוח ולא בהכרח מטרה בפני עצמה.


העולם כעת נכנס לתקופה של 90 ימים שבה אי-הוודאות תשלוט במערכת הסחר הגלובלית. מדינות רבות יצטרכו להחליט אם וכיצד להגיב למדיניות האמריקאית, תוך שקלול של אינטרסים כלכליים, פוליטיים ודיפלומטיים. התקופה הזו תהיה מכרעת בעיצוב מערכת הסחר העולמית לשנים הבאות, ועשויה להוביל לשינויים משמעותיים בשרשראות האספקה הגלובליות ובדפוסי הסחר.



תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 11/04/2025 11:18
    הגב לתגובה זו
    הבעיה פה שהוא הלך על כל הקופה במקום לעשות את זה בשלבים כל פעם לעלות במינון קטן ולהמתין שהשוקים יתאזנו לזה וזו הטעות שלו
אבישי אברהמי וויקס
צילום: אלן צצקין

עובדי Wix הפסידו 400 מיליון דולר; כל עובד איבד 110 אלף דולר

כשהנהלת החברה, אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש, מימשו בעשרות מיליוני דולרים - הם ידעו מה שהם עושים; רוב העובדים "אכלו אותה"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וויקס

מניית וויקס Wix Wix.com -1.64%  התחילה את השנה במחיר של 215 דולר, שווי של 12 מיליארד דולר ועם תקוות גדולות אחרי שזינקה ב-90% בשנה. הנהלת החברה ביטלה את חששות המשקיעים מתחרות מחברות שיאמצו AI כדי להתחרות ביכולת בניית האתרים של וויקס, וטענה שמדובר בפלטפורמה שלא ניתנת להחלפה. האנליסטים החמיאו והמגמה נראתה חיובית. בפועל, זו היתה אחת השנים הגרועות של החברה (בינתיים) כשהמניה נופלת ב-55% מהמחיר בתחילת השנה ל-95 דולר. השווי ירד ל-5.3 מיליארד דולר. 

הנהלה אולי יהירה, אולי מנותקת שלא הבינה את גודל האירוע, ואולי ניסתה להחביא את הבעיה. אנליסטים הלכו שבי אחריה. התעוררות מאוחרת ורכישת סטארטאפ בן כמה חודשים עם 2-3 עובדים במחיר של 80 מיליון דולר סימנה מפנה. רכישת סטארט אפ של AI שיכול לפתוח את הדרך לחברה שתקועה במירוץ ה-AI הוא סימן לכישלון בדרך עד כה. תחליטו - אתמול הייתם בטוחים בכיוון ופתאום אתם בהיסטריה? ובכל זאת, השוק אהב את הרכישה. למרות שזו היתה, בין השורות, הודאה ברורה בטעות ובהתעוררות מאוחרת. עברו כמה חודשים והובן באופן ברור - החברה לא צומחת, הרכישה מוסיפה לה צמיחה חיצונית, אבל הפעילות המסורתית בבעיה. הסיפור האמיתי נחשף. 

כל חברות התוכנה נמצאות בבעיה - יש פוטנציאל תחרות ענק מצד ה-AI. פיתוחי תוכנה שלקח שנים להרים אותם, יכולים להיות מוכנים היום בימים ושבועות. נכון, חברה זה לא רק מוצר התוכנה, זה הרבה מסביב - תפעול, שיווק, לקוחות, אבל המוצר זה העיקר. האלטרנטיבות AI יכולות להוביל להחלפה של מוצרי וויקס ויכולות להביא לתחרות על המחיר. בכל מצב זה הפסד לוויקס, והשוק הפנים שיש בעיה קשה בדוחות האחרונים לפני כשבוע - וויקס התרסקה אבל "הכתובת הייתה על הקיר": איך יכולתם לדעת שהיא במצוקה?



ניר זוהר וליאור שמש, מכרו בזמן
ניר זוהר וליאור שמש, מכרו בזמן - קרדיט: אלן צצקין



המנהלים - אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש מכרו מניות בכמויות גדולות בכל השנה האחרונה. עשו בשכל. אבל תראו מה קרה לעובדים - אלו החזיקו במניות  חסומות (RSUs) שניתנות כחלק מהשכר השוטף והם הפסידו סדר גודל של 400 מיליון דולר. בתחילת השנה הם החזיקו 3.34 מיליון מניות כשכל מניה היתה שווה כאמור 215 דולר. מדובר על ערך של 718 מיליון דולר. כעת זה שווה 318 מיליון דולר.

אפי שקדי אפי קפיטל
צילום: טל גבעוני

אפי קפיטל: מאחורי 888 הדירות - מרוויחה תחת מינוף גדול

החברה מציגה רווח מפעילות רגילה של כ-47 מיליון שקל, רווח נקי של כ-18 מיליון שקל והון עצמי שעלה ל-509 מיליון שקל, ומדגישה מכירה של 888 דירות
ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה אפי קפיטל נדלן
אפי קפיטל נדל״ן  אפי קפיטל 0%   מפרסמת את דוחות הרבעון השלישי לשנת 2025 ומובילה את הודעת היח״צ במספרים היפים: רווח מפעולות רגילות של כ-47 מיליון שקל לעומת 33 מיליון שקל בתקופה המקבילה, רווח נקי של 18 מיליון שקל והון עצמי של 509 מיליון שקל. מנגד, בדוח הרבעון עולה תמונה פחות נעימה למשקיע - הרווח הנקי לתשעת החודשים ירד ל-17.7 מיליון שקל לעומת 21.7 מיליון שקל בשנה שעברה, והתזרים מפעילות שוטפת בתשעת החודשים שלילי ב-165 מיליון שקל.

הרווח התפעולי אולי עולה - אבל הריבית אוכלת את השורה התחתונה

בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכמו הכנסות החברה ב-483 מיליון שקל, לעומת 323 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד - קפיצה משמעותית שכוללת גם צמיחה בעבודות לשותפים ובדמי ניהול, ולא רק במכירת דירות. הרווח מפעילות רגילה עלה ל-47 מיליון שקל לעומת 33 מיליון שקל אשתקד, והחברה מציגה שיפור ברווח הגולמי ובפעילות השוטפת של הפרויקטים. אלו המספרים שעליהם מתבסס המסר של ״רווחיות חזקה״.

אבל בשורה התחתונה - התמונה הרבה פחות ורודה: הרווח הנקי לתשעת החודשים ירד כאמור ל-17.7 מיליון שקל, בעיקר בגלל קפיצה בהוצאות המימון על רקע היקף חוב גבוה וריביות פריים. במקביל, החברה עדכנה את אומדן ההכרה בהכנסות משירותי ניהול פרויקטים והכירה בתוספת הכנסות של כ-9.1 מיליון שקל לפני מס (מתוכן כ-3.3 מיליון שקל ברבעון השלישי בלבד) - סעיף נוח שמחזק את הרווח השנה, אבל לא בהכרח משקף קצב הכנסות שחוזר על עצמו. עבור משקיע, זה אומר שחלק מהעלייה ברווחיות מגיע מהחלטות חשבונאיות ומהוצאות מימון שנוגסות ברווח, ולא רק משיפור חד בפעילות הליבה.

״מכירת 888 דירות״: כמה נחתמו בפועל?

בהודעה לעיתונות מדגישה אפי קפיטל כי מתחילת השנה מכרה 888 דירות - נתון שמקבל מקום בולט יחד עם המחיר הממוצע בשוק החופשי, העומד על כ-2 מיליון שקל לדירה, ופריסה רחבה של פרויקטים מנהריה ועד אופקים. עבור מי שקורא רק את ההודעה, זה נראה כמו קצב מכירות יציב ואף גבוה ביחס לשנים קודמות.

אלא שבדוחות הכספיים מפורט כי לאחר מועד המאזן חתמה החברה על 89 חוזי מכר נוספים, ובנוסף קיבלה 42 הצעות רכישה לא מחייבות - שהחברה עצמה מציינת שאין ודאות שיבשילו לחוזה מכר סופי. במילים פשוטות, חלק מהנתון של מכירת 888 דירות כולל עסקאות לאחר המאזן וגם טפסי הרשמה שאינם חוזה מחייב, כך שבפועל מדובר ב-750 דירות חתומות לתקופה ועוד שכבה של עסקאות שעדיין ״על הדרך״. מה שאומר שהמספר בכותרת פחות ״קשיח״ ממה שנדמה, וצריך להבחין בין מכירות חתומות לבין שיווק מתקדם.