טראמפ (X)טראמפ (X)

המכסים שנשארו, אלה שהוקפאו ומה שביניהם: מדריך מקיף

"יום השחרור" או ראשיתה של מפולת כלכלית? 90 הימים שיקבעו את גורל הסחר העולמי בעידן טראמפ השני
אדיר בן עמי | (1)


השבוע האחרון הביא עמו סערה חסרת תקדים בעולם הסחר הבינלאומי, עם הכרזות, ביטולים והקפאות של מכסים שהותירו את השווקים הגלובליים במצב של בלבול. נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שחזר לבית הלבן בינואר 2025, נקט בשורת צעדים דרמטיים שעוררו תגובות חריפות מצד שותפות הסחר של ארה"ב, ובראשן סין. ננסה לעשות סדר בכאוס ולהבין מה בדיוק קורה כעת עם מדיניות המכסים האמריקאית.


ב-2 באפריל השנה, הכריז הנשיא טראמפ על צעד חסר תקדים - הטלת מכס אחיד של 10% על כל היבוא לארה"ב, ללא יוצא מן הכלל. בנוסף, הוא הודיע על שיעורי מכס נוספים על עשרות מדינות והאיחוד האירופי. את היום הזה כינה טראמפ בפאתוס אופייני "יום השחרור" - סימן ברור לאג'נדה הכלכלית-לאומית שלו.


אולם גם בתוכנית הגורפת הזו היו יוצאים מן הכלל. קנדה ומקסיקו, השכנות הקרובות של ארה"ב, הוחרגו מהמכס האוניברסלי של 10%. אך לא מדובר בבשורות טובות עבורן - הן עדיין עומדות בפני תוכנית נפרדת להטלת מכס של 25% על רוב היצוא שלהן לארה"ב, בטענה שיש להן תפקיד במשבר הפנטניל שפוקד את ארה"ב. מדובר בסם אופיואידי סינתטי קטלני שגרם למותם של מאות אלפי אמריקאים בשנים האחרונות.


סין, שותפת הסחר הגדולה והיריבה הגלובלית העיקרית של ארה"ב, הגיבה במהירות ובחריפות. בייג'ינג הודיעה שתטיל מכס נוסף של 34% על סחורות אמריקאיות, צעד ראשון במה שנראה כמו תחילתה של מלחמת סחר חמורה בין שתי המעצמות הכלכליות הגדולות בעולם.


בשבת האחרונה, ה-6 באפריל, נכנס לתוקף המכס האוניברסלי האמריקאי של 10%. צעד זה הביא לטלטלה בשווקים הגלובליים עם פתיחת המסחר ביום ראשון וביום שני, כאשר משקיעים ניסו להעריך את ההשלכות הכלכליות המיידיות והארוכות טווח.


ביום רביעי השבוע החלו להיכנס לתוקף המכסים הנוספים שעליהם הכריז טראמפ ב-2 באפריל. סין ספגה את המכה הקשה ביותר - עלייה של 84% בשיעור המכס, שהביאה את סך המכסים על כל היבוא מסין ל-104%. זו הייתה הסלמה משמעותית שאיימה להביא למשבר כלכלי חמור. אולם מאוחר יותר באותו יום רביעי, בצעד מפתיע, נסוג טראמפ ממלחמת הסחר עם רוב העולם. המכס הבסיסי של 10% נשאר בתוקף, אך הנשיא הקפיא את שיעורי המכס הנוספים למשך 90 יום. קנדה ומקסיקו ממשיכות להיות פטורות מהמכס האוניברסלי, אך כאמור עדיין עומדות בפני איום המכסים הנפרדים.


שלושה חודשים של משא ומתן


השהיית המכסים פתחה מרוץ של שלושה חודשים עבור שותפות הסחר של ארה"ב להציע לטראמפ עסקאות להפחתת המכסים שלהן על סחורות אמריקאיות. האיחוד האירופי כבר הגיב והודיע שהוא ישעה את הגל הראשון של מכסי תגמול שתכנן להטיל בתגובה למכסים האמריקאיים המוקדמים יותר על פלדה ואלומיניום, כדי להתמקד בשיחות.

קיראו עוד ב"גלובל"


אחת ההקלות המעטות בסערת המכסים הזו היא שסחורות שכבר היו "על המים" - כלומר על אוניות מטען ביום רביעי - היו פטורות ממכסי התגמול. מדובר בהקלה משמעותית עבור יבואנים רבים שסחורותיהם כבר היו בדרכן לארה"ב.


החריג הגדול למדיניות ההקפאה הוא סין. טראמפ לא רק שלא הקפיא את המכסים על סין, אלא אף החריף את המצב באומרו שיעלה מיד את המכס על סין ל-125%. יש לציין שהגורמים הרשמיים בבית הלבן הבהירו מאוחר יותר שהמספר המדויק הוא 145% ולא 125% כפי שהנשיא ציין תחילה. בייג'ינג, מצדה, מפתחת אסטרטגיה שחורגת הרבה מעבר למכסים, הכוללת צעדים רגולטוריים, הגבלות מסחריות ולחץ דיפלומטי.



המכסים על רכבים

נושא נוסף שמעסיק רבים הוא מכסי הרכבים. מכסי הרכב של טראמפ קדמו לתוכניות "יום השחרור" שלו. הם הוכרזו לראשונה במרץ, ולא הופסקו. המכסים על כלי רכב מיובאים עומדים כעת על 25%, ומכסים בגודל זהה מתוכננים להיכנס לתוקף על רוב חלקי הרכב בתחילת מאי. צעדים אלו צפויים להעלות את עלות הבעלות על רכב, ולא רק את עלות רכישת רכב חדש.


ישנה הקלה מסוימת לרכבים המיובאים ממקסיקו וקנדה שמכילים חלקים אמריקאיים, שכן חלקים אלו לא יהיו כפופים למכסים. זוהי נקודה חשובה בתעשיית הרכב הצפון אמריקאית המשולבת, שבה חלקי רכב חוצים גבולות רבות פעמים לפני שהרכב המוגמר מגיע לצרכן הסופי.


המשמעויות הכלכליות

המשמעויות הכלכליות של מדיניות המכסים הזו הן עצומות. חשוב להבין שבסופו של דבר, הצרכנים האמריקאים הם אלה שישלמו את המחיר העיקרי של המכסים הללו בצורת מחירים גבוהים יותר על מוצרים מיובאים, החל ממזון ועד למכשירי חשמל, ביגוד ורכבים. הדבר עלול להביא לעלייה באינפלציה, שכבר מהווה אתגר משמעותי עבור הכלכלה האמריקאית.


המהלכים הסותרים לכאורה של טראמפ - הכרזה על מכסים מקיפים ואז נסיגה חלקית מהם - משקפים את סגנון המשא ומתן הייחודי שלו. הנשיא מאמין בעיקרון של "דרישה מוגזמת תחילה, ואז נסיגה למה שבאמת רוצים". ייתכן שהמטרה האמיתית שלו היא להשיג הסכמי סחר דו-צדדיים טובים יותר עם שותפות הסחר של ארה"ב, והמכסים הם קלף מיקוח ולא בהכרח מטרה בפני עצמה.


העולם כעת נכנס לתקופה של 90 ימים שבה אי-הוודאות תשלוט במערכת הסחר הגלובלית. מדינות רבות יצטרכו להחליט אם וכיצד להגיב למדיניות האמריקאית, תוך שקלול של אינטרסים כלכליים, פוליטיים ודיפלומטיים. התקופה הזו תהיה מכרעת בעיצוב מערכת הסחר העולמית לשנים הבאות, ועשויה להוביל לשינויים משמעותיים בשרשראות האספקה הגלובליות ובדפוסי הסחר.



תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 11/04/2025 11:18
    הגב לתגובה זו
    הבעיה פה שהוא הלך על כל הקופה במקום לעשות את זה בשלבים כל פעם לעלות במינון קטן ולהמתין שהשוקים יתאזנו לזה וזו הטעות שלו
רפי עמית קמטק
צילום: רענן טל

המניה שתזנק מחר ב-5% למרות דילול המשקיעים

רן קידר |
נושאים בכתבה קמטק

שבוע אחרי ש נובה 0.98%  גייסה אג"ח להמרה בקופון אפס (ריבית אפס), גייסה קמטק 4.52%  425 מיליון דולר בקופון אפס. שתי החברות הן שחקניות בשוק השבבים, כשקמטק מפתחת מערכות לבדיקת תהליכי הייצור בשבבים. השאלה הראשונה שאמורה לעלות היא - איך אפשר לגייס אג"ח בריבית אפס? והתשובה היא שמדובר באג"ח להמרה למניות. אג"ח שיש לה סוכרייה - אפשרות להפוך למניה. המשקיעים מוותרים על ריבית ומקבלים אפשרות המרה למניות. זה יכול להיות משתלם להם כי יש להם אפסייד (אם כי פחות ממניה) ומצד שני - יש להם דאונסייד: רצפה כי האג"ח תיאורטית לא יכולה ליפול (להבדיל ממחיר המניה), אלא אם החברה נכנסת למצוקה תזרימית ופיננסית, וזה לא המצב. 

ומעבר לרצפה, יש להם אפסייד. אם המניה תעלה - ותעקוף את פרמיית ההמרה, הם ירוויחו. במקרה של קמטק, המניה נסחרה בכ-84 דולר (לפני העלייה בשישי) והמחיר שמבטאות האג"ח להמרה הוא כ-109 דולר. כלומר, מי שקונה את האג"ח רוכש בפרמיה של קרוב ל-30%. אם המניה תצנח, המשקיע עדיין מקבל את קרן האג"ח בסוף התקופה, אבל אם המניה נניח תעלה נניח פי 2 לאורך תקופת חיי האג"ח (עד שנת 2030) הוא מרוויח כ-65%, כי המניה סגרה את הפרמיה של ה-30% והוסיפה משם עוד 65%. עלייה מעבר למחיר ההמרה הופכת את האג"ח למניה - ההתנהגות זהה.

יש כאן סוכרייה גדולה, מול חיסרון של ויתור על הריבית, אבל משקיעים רבים אוהבים ומעדיפים השקעה כזו. לכן, לרוב, הנפקה של אג"ח להמרה, נחשבת לסוג של דילול ומפילה את המניה. זה מה שקרה לנובה. היא נפלה ב-10% ביום ההנפקה. הסברנו שזו יכולה להיות הזדמנות כי מדובר בירידה טכנית, אך אין דבר כזה בטוח, יש סיכון. המניה תיקנה מאז ועלתה ב-12%. 

אולי זו הסיבה שהשוק לא הפיל את קמטק אתמול. הדילול לא השפיע על המניה. אולי זו ההערכה שיהיה תיקון לאחר הירידה, ועדיין זה לא מסביר עלייה של 3.5% שתוביל מחר בבורסה בת"א לעלייה של 5%. 

אין לנו הסבר מוצק. גורמים שהיו מעורבים בהנפקה מסבירים שהביקושים היו גבוהים והחברה עשתה רושם חזק בשיחות עם הגופים הרוכשים. אולי "מעז יצא מתוק". אולי השיחות עם השוק, יצרו עניין שתורגם לביקושים למניה. כנראה גם לא היו כאלו שעשו החלפה - במקרים רבים, יש גופים מוסדיים שמחליטים למכור את המניה ולקנות אג"ח להמרה במקום, הפעם כנראה זה היה בשוליים.

כמו כן, הסיבה היא גם פרמיית ההמרה שרחוקה "מהכסף", אם כי אחרי העלייה במניה מדובר בפרמיית המרה שירדה ל-26%, זאת לא פרמייה גבוהה.  

ירידות שווקים (דאל אי)ירידות שווקים (דאל אי)

האם הורדת הריבית תוביל לירידות בשווקים?

השווקים מתמחרים בוודאות כמעט מוחלטת הורדת ריבית בשבוע הבא, על רקע סימני חולשה מתמשכים בשוק העבודה האמריקאי; האם ייתכן שהורדת הריבית, שעד לא מזמן נתפסה כתמריץ לשווקים, תהפוך הפעם לסימן אזהרה?

תמיר חכמוף |

בחודשים האחרונים נרשמה תפנית בשוק התעסוקה. לאחר תקופה ארוכה של נתונים חזקים יחסית, המצב התהפך כשהתברר כי הנתונים הקודמים היו מוטים בחדות כלפי מעלה. משרד העבודה האמריקאי פרסם לאחרונה תיקון רטרואקטיבי שהפחית בכמחצית את קצב גידול המשרות הממוצע בשנה שהסתיימה במרץ, ובמקביל שיעור האבטלה עלה באוגוסט ל-4.3%, הרמה הגבוהה ביותר זה שלוש שנים. מגמה זו מערערת את ההנחה הרווחת ששוק העבודה נותר יציב גם בזמן העלאות הריבית, ומחזקת את הערכות שהכלכלה האמריקאית נכנסת לתקופה של האטה.

החולשה הזו בשוק התעסוקה היא איתות שהפד לא יכול להתעלם ממנו. המנדט הכפול של הבנק המרכזי, יציבות מחירים ותעסוקה מלאה, מחייב אותו לפעול כשהסיכון עובר מהאינפלציה אל שוק העבודה. כל עוד שוק התעסוקה היה הדוק, כלומר האבטלה נותרה נמוכה ונוצרו מספר מספק של משרות חדשות, הפד יכל להתמקד בבלימת עליות המחירים באמצעות ריבית גבוהה, אך כעת כשהאבטלה מטפסת והיקף המשרות החדשות נשחק, עולה החשש שהמדיניות המוניטרית עלולה להחמיר את ההאטה ולהוביל למיתון. לכן, בעיני כלכלנים רבים, הפחתת ריבית היא הדרך המרכזית של הפד לבלום את הפגיעה בביקוש, לייצב את שוק העבודה ולמנוע הידרדרות מעגלית של פיטורים וירידה בצריכה.

המהלך הצפוי של הפד מתרחש גם על רקע נתוני אינפלציה עדכניים שמספקים תמונה מורכבת, מדד המחירים לצרכן שפורסם אתמול הצביע על עלייה חודשית מעט מעל היעד (ה-CPI של אוגוסט: הקריאה השנתית תואמת לצפי, אבל הקצב החודשי מפתיע ללמעלה), מה שממחיש את הדילמה של הפד, מצד אחד סימני האטה ברורים בשוק העבודה, ומנגד אינפלציה שעדיין לא התכנסה לגמרי ליעד. השילוב הזה מגביר את החשש שהפד נאלץ להוריד ריבית מתוך חולשה, ולא מתוך ביטחון בבלימת האינפלציה.

במקביל, ציפיות האינפלציה של הצרכנים, שבחודשים הקודמים ירדו, שבו ועלו בטווח הארוך, כאשר הציפיות ל-5 עד 10 שנים זינקו מ-3.5% ל-3.9% באוגוסט, הרמה הגבוהה מאז יוני, בניגוד לצפי לירידה. הציפיות לשנה קדימה נותרו על 4.8%, רמה גבוהה יחסית, ובמקביל נרשמה גם ירידה בסנטימנט הצרכנים בארה"ב. השילוב בין חולשה בסנטימנט לבין עלייה בציפיות האינפלציה הוא בדיוק מה שהפד חושש ממנו, האטה בצריכה וירידה בביקוש לעבודה מצד אחד, אך המשך לחצי מחירים מהצד השני, תרחיש שמעלה את הסיכון למיתון אינפלציוני (סטגפלציה).

מה אומרים הכלכלנים?

סקר עדכני של בלומברג בקרב עשרות כלכלנים מצביע על קונצנזוס גובר כי הפד יפתח כעת בסדרת הורדות ריבית. החציון בסקר צופה שתי הורדות של רבע אחוז כל אחת עד סוף השנה, בעוד השווקים מתמחרים הורדת ריבית בכל אחת מהפגישות הבאות, קרי 3 הורדות עד לסוף השנה, מה שמעיד על פער בין הכלכלנים לבין השוק. גם בקרב הכלכלנים שחוזים שתי הורדות, יש פיצול בין אלו שחושבים שההורדה השנייה תגיע כבר באוקטובר לבין אלו שמצפים שהריבית תרד בדצמבר.