המכסים שנשארו, אלה שהוקפאו ומה שביניהם: מדריך מקיף
השבוע האחרון הביא עמו סערה חסרת תקדים בעולם הסחר הבינלאומי, עם הכרזות, ביטולים והקפאות של מכסים שהותירו את השווקים הגלובליים במצב של בלבול. נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שחזר לבית הלבן בינואר 2025, נקט בשורת צעדים דרמטיים שעוררו תגובות חריפות מצד שותפות הסחר של ארה"ב, ובראשן סין. ננסה לעשות סדר בכאוס ולהבין מה בדיוק קורה כעת עם מדיניות המכסים האמריקאית.
ב-2 באפריל השנה, הכריז הנשיא טראמפ על צעד חסר תקדים - הטלת מכס אחיד של 10% על כל היבוא לארה"ב, ללא יוצא מן הכלל. בנוסף, הוא הודיע על שיעורי מכס נוספים על עשרות מדינות והאיחוד האירופי. את היום הזה כינה טראמפ בפאתוס אופייני "יום השחרור" - סימן ברור לאג'נדה הכלכלית-לאומית שלו.
אולם גם בתוכנית הגורפת הזו היו יוצאים מן הכלל. קנדה ומקסיקו, השכנות הקרובות של ארה"ב, הוחרגו מהמכס האוניברסלי של 10%. אך לא מדובר בבשורות טובות עבורן - הן עדיין עומדות בפני תוכנית נפרדת להטלת מכס של 25% על רוב היצוא שלהן לארה"ב, בטענה שיש להן תפקיד במשבר הפנטניל שפוקד את ארה"ב. מדובר בסם אופיואידי סינתטי קטלני שגרם למותם של מאות אלפי אמריקאים בשנים האחרונות.
סין, שותפת הסחר הגדולה והיריבה הגלובלית העיקרית של ארה"ב, הגיבה במהירות ובחריפות. בייג'ינג הודיעה שתטיל מכס נוסף של 34% על סחורות אמריקאיות, צעד ראשון במה שנראה כמו תחילתה של מלחמת סחר חמורה בין שתי המעצמות הכלכליות הגדולות בעולם.
- משפחת טראמפ מחקה כמיליארד דולר בגלל הנפילות בקריפטו
- לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשבת האחרונה, ה-6 באפריל, נכנס לתוקף המכס האוניברסלי האמריקאי של 10%. צעד זה הביא לטלטלה בשווקים הגלובליים עם פתיחת המסחר ביום ראשון וביום שני, כאשר משקיעים ניסו להעריך את ההשלכות הכלכליות המיידיות והארוכות טווח.
ביום
רביעי השבוע החלו להיכנס לתוקף המכסים הנוספים שעליהם הכריז טראמפ ב-2 באפריל. סין ספגה את המכה הקשה ביותר - עלייה של 84% בשיעור המכס, שהביאה את סך המכסים על כל היבוא מסין ל-104%. זו הייתה הסלמה משמעותית שאיימה להביא למשבר כלכלי חמור. אולם מאוחר יותר באותו יום
רביעי, בצעד מפתיע, נסוג טראמפ ממלחמת הסחר עם רוב העולם. המכס הבסיסי של 10% נשאר בתוקף, אך הנשיא הקפיא את שיעורי המכס הנוספים למשך 90 יום. קנדה ומקסיקו ממשיכות להיות פטורות מהמכס האוניברסלי, אך כאמור עדיין עומדות בפני איום המכסים הנפרדים.
שלושה חודשים של משא ומתן
השהיית המכסים פתחה מרוץ של שלושה חודשים עבור שותפות הסחר של ארה"ב להציע לטראמפ עסקאות להפחתת המכסים שלהן על סחורות אמריקאיות. האיחוד האירופי כבר הגיב והודיע שהוא ישעה את הגל הראשון של מכסי תגמול שתכנן להטיל בתגובה למכסים האמריקאיים המוקדמים יותר על פלדה ואלומיניום, כדי להתמקד בשיחות.
- טייוואן מגדילה את תקציב הביטחון: 40 מיליארד דולר נוספים בצל האיום הסיני
- אסיה מגיבה בעליות לראלי בוול סטריט; עליות גם בחוזים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- עובדי Wix הפסידו 400 מיליון דולר; כל עובד איבד 110 אלף דולר
אחת ההקלות המעטות בסערת המכסים הזו היא שסחורות שכבר היו "על המים" - כלומר על אוניות מטען ביום רביעי - היו פטורות ממכסי התגמול. מדובר בהקלה משמעותית עבור יבואנים רבים שסחורותיהם כבר היו בדרכן לארה"ב.
החריג הגדול למדיניות ההקפאה הוא סין. טראמפ לא רק שלא הקפיא את המכסים על סין, אלא אף החריף את המצב באומרו שיעלה מיד את המכס על סין ל-125%. יש לציין שהגורמים הרשמיים בבית הלבן הבהירו מאוחר יותר שהמספר המדויק הוא 145% ולא 125% כפי שהנשיא ציין תחילה. בייג'ינג, מצדה, מפתחת אסטרטגיה שחורגת הרבה מעבר למכסים, הכוללת צעדים רגולטוריים, הגבלות מסחריות ולחץ דיפלומטי.
המכסים על רכבים
נושא נוסף שמעסיק רבים הוא מכסי הרכבים. מכסי הרכב של טראמפ קדמו לתוכניות "יום השחרור" שלו. הם הוכרזו לראשונה במרץ, ולא הופסקו. המכסים על כלי רכב מיובאים עומדים כעת על 25%, ומכסים בגודל זהה מתוכננים להיכנס לתוקף על רוב חלקי הרכב בתחילת מאי. צעדים אלו צפויים להעלות את עלות הבעלות על רכב, ולא רק את עלות רכישת רכב חדש.
ישנה הקלה מסוימת לרכבים המיובאים ממקסיקו וקנדה שמכילים חלקים אמריקאיים, שכן חלקים אלו לא יהיו כפופים למכסים. זוהי נקודה חשובה בתעשיית הרכב הצפון אמריקאית המשולבת, שבה חלקי רכב חוצים גבולות רבות פעמים לפני שהרכב המוגמר מגיע לצרכן הסופי.
המשמעויות הכלכליות
המשמעויות הכלכליות של מדיניות המכסים הזו הן עצומות. חשוב להבין שבסופו של דבר, הצרכנים האמריקאים הם אלה שישלמו את המחיר העיקרי של המכסים הללו בצורת מחירים גבוהים יותר על מוצרים מיובאים, החל ממזון ועד למכשירי חשמל,
ביגוד ורכבים. הדבר עלול להביא לעלייה באינפלציה, שכבר מהווה אתגר משמעותי עבור הכלכלה האמריקאית.
המהלכים הסותרים לכאורה של טראמפ - הכרזה על מכסים מקיפים ואז נסיגה חלקית מהם - משקפים את סגנון המשא ומתן הייחודי שלו. הנשיא מאמין בעיקרון של "דרישה מוגזמת תחילה, ואז נסיגה למה שבאמת רוצים". ייתכן שהמטרה האמיתית שלו היא להשיג הסכמי סחר דו-צדדיים טובים יותר עם שותפות הסחר של ארה"ב, והמכסים הם קלף מיקוח ולא בהכרח מטרה בפני עצמה.
העולם כעת נכנס לתקופה של 90 ימים שבה אי-הוודאות תשלוט במערכת הסחר הגלובלית. מדינות רבות יצטרכו להחליט אם וכיצד להגיב למדיניות האמריקאית, תוך שקלול של אינטרסים כלכליים, פוליטיים ודיפלומטיים. התקופה הזו תהיה מכרעת בעיצוב מערכת הסחר העולמית לשנים הבאות, ועשויה להוביל לשינויים משמעותיים בשרשראות האספקה הגלובליות ובדפוסי הסחר.
- 1.אנונימי 11/04/2025 11:18הגב לתגובה זוהבעיה פה שהוא הלך על כל הקופה במקום לעשות את זה בשלבים כל פעם לעלות במינון קטן ולהמתין שהשוקים יתאזנו לזה וזו הטעות שלו
סימבוטיק אתר החברהמניית הרובוטיקה שמזנקת ב-40%
סימבוטיק עקפה את הציפיות עם הכנסות של 618.5 מיליון דולר ורווח מתואם של 58 סנט, הוסיפה את Medline כלקוחה חדשה וממשיכה להעמיק את השותפות עם וולמארט
סימבוטיק Symbotic 39.36% , שמפתחת מערכות רובוטיות מונעות בינה מלאכותית לאוטומציה של מחסנים ומרכזי הפצה, פרסמה דוחות חזקים לרבעון שהחזירו את המניה לקדמת הבמה. בשוק הגיבו במהירות, והמניה עלתה כמעט 40% ביום אחד, התאוששות חדה אחרי ירידה של 34% מן השיא שנרשם בתחילת נובמבר.
הכנסות החברה ברבעון הגיעו ל־618.5 מיליון דולר, לעומת ציפיות אנליסטים ל־604 מיליון דולר. הרווח המתואם זינק ל־58 סנט למניה, מול צפי של 6 סנט בלבד. במונחי GAAP, סימבוטיק רשמה הפסד קל של 3 סנט למניה, טוב מהתחזית להפסד של 4 סנט. במרווח הגולמי המתואם נרשם שיפור נוסף, ל־22.1%, לעומת 21.5% ברבעון הקודם ו־17.9% ברבעון המקביל אשתקד.
גם ברמה השנתית סימבוטיק המשיכה לצמוח במהירות. החברה סיימה את שנת הכספים עם הכנסות של 2.25 מיליארד דולר, עלייה של 24% לעומת השנה הקודמת, ועם רווח מתואם של 2.02 דולר למניה - לעומת 12 סנט בלבד בשנה שעברה. לרבעון הראשון של 2026 צופה סימבוטיק הכנסות של 610 עד 630 מיליון דולר. הקונצנזוס עמד על 611.5 מיליון דולר, כך שהחברה מציגה טווח מעט גבוה יותר מהתחזיות. החברה מנחה ל־EBITDA מתואם של 49–53 מיליון דולר, מעט מתחת לצפי האנליסטים שעמד על 54 מיליון דולר.
מנכ"ל החברה, ריק כהן, אמר בשיחת הוועידה כי סימבוטיק עמדה ביעדים לשנת 2025 עם צמיחה בהכנסות, הרחבת מספר המערכות הפעילות ושיפור ברווחיות. לדבריו, החברה נכנסת ל־2026 במטרה להעמיק פעילות מול לקוחות קיימים ולפתח הזדמנויות בשווקים נוספים.
- השליחים של אובר בסכנה - רובוטי משלוח יוצאים לדרך בבריטניה
- אולימפיאדת הרובוטים נפתחה בבייג'ינג, עם חזון סיני שכרוך בהשקעה של 157 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקשר עם וולמארט
וולמארט ממשיכה להיות לקוח מרכזי של סימבוטיק. בינואר רכשה סימבוטיק מוולמארט את פעילות Advanced Systems and Robotics (ASR), וחתמה עמה על "הסכם אוטומציה ראשי" לפיתוח, ייצור והתקנה של מערכות אוטומטיות לאיסוף והחזרת הזמנות אונליין ברמת החנות. במסגרת הסכם 2025 מפעילה החברה מספר מערכות רובוטיות להכנת הזמנות, כמענה לגידול במסחר המקוון.
לאי צ'ינגדה נשיא טייוואן (X)טייוואן מגדילה את תקציב הביטחון: 40 מיליארד דולר נוספים בצל האיום הסיני
מהלך היסטורי של הנשיא לאי צ'ינגדה שמבטא חשש גדול מאוד מתקיפה סינית; נראה שלחברות הביטחוניות "אין מה לדאוג" מהסיכוי להפסקת אש בין רוסיה לאוקראינה; וגם - יחסי סין-טייוואן: מאיפה הכל התחיל ולאן זה הולך?
העולם עמוס בעימותים. קצב ההתחמשות הביטחונית גדל ולמרות הפסקות האש אצלנו וייתכן שבקרוב גם בין רוסיה לאוקראינה, יש זירות נפיצות ומסוכנות מאוד. הזירה שנחשבת הכי רגישה היא סין מול טייוואן. סין טוענת שהאי שלה ולא מקבלת את עצמאותו ושולחת מסרים וגם כוחות לאזור. טייוואן "חיה" תחת החסות האמריקאית. האינטרס האמריקאי באזור, הוא השבבים. טייוואן היא הספקית האיכותית והגדולה בעולם לשבבים שהם חומרי הגלם הכי חשובים לעולם הטכנולוגיה. אבל למרות האינטרס האמריקאי, סין לא מוותרת. בדרך המתיחות מול יפןו גם גוברת -יפן מציבה טילים באי ליד טייוואן ומחריפה את ההיערכות מול סין והזירה הזו הופכת לכזו שעלולה להוביל למלחמה גדולה.
כל העולם במירוץ חימוש גדול, כשתוכנית של טייוואן היא להגדיל את התקציב הביטחוני ב-40 מיליארד דולר שישמשו לחיזוק משמעותי של היכולות ההגנתיות של המדינה. מדובר בתוספת ייעודית שפרוסה על פני שמונה שנים, בין 2026 ל-2033, וצפויה להוות תשתית לתכניות רכש חוץ, פיתוח מערכות מתקדמות. ההחלטה פורסמה היום על ידי נשיא טייוואן, לאי צ'ינג-טה (Lai Ching-te), במסגרת נאום שנשא בפני הפרלמנט, והיא משקפת שינוי אסטרטגי עמוק בהתמודדות עם האיומים הגיאופוליטיים. להרחבה: האי הקטן שעלול להצית מלחמת עולם שלישית; כל התרחישים.
ההחלטה מגיעה בתקופה מתוחה במיוחד, כשהאי הדמוקרטי נמצא במוקד של עימות גיאו-פוליטי הולך ומחריף מול סין, הרואה בטייוואן חלק משטחה הריבוני. הנשיא לי הדגיש כי "שום מדינה לא תהיה מחויבת יותר להגנת טייוואן מאשר טייוואן עצמה", תוך שהוא מדלג על פרטים לגבי מקורות המימון המיועדים. הציטוט הזה משקף גישה של עצמאות אסטרטגית, אך גם תלות מובהקת בשותפויות בינלאומיות, במיוחד עם ארצות הברית, שמספקת את רוב הנשק המתקדם לטייוואן. מאז כהונתו של לי, שהחלה במאי 2024, נרשמה עלייה בפעילות צבאית סינית סביב האי, כולל תרגילים ימיים נרחבים וחדירות תכופות למרחב האווירי.
התקציב החדש אינו מבודד; הוא חלק ממגמה רחבה יותר של חיזוק כוחות המגן. בשנים האחרונות, טייוואן השקיעה בפיתוח יכולות אסימטריות, כמו רחפנים קטנים וטילים נגד אוניות, שמאפשרות התמודדות עם כוח צבאי עליון כמו זה של סין. ההודעה על התקציב מגיעה על רקע דיונים בארצות הברית על סיוע נוסף לטייוואן, כולל חבילות נשק בשווי מיליארדי דולרים, שמטרתן לאזן את הכוחות באזור.
תקציב ביטחוני מורחב ויעדים שאפתניים
התקציב המיוחד יתוסף לתקציב הביטחון השנתי של טייוואן, ויהיה מיועד למימון פרויקטים רבי־שנים, כולל רכישת נשק מארצות הברית ופיתוח מערכת הגנה אווירית מקומית מתקדמת בשם T-Dome. מערכת זו צפויה לשלב שכבות הגנה שונות נגד מטוסים, טילים, רחפנים ואיומים מתקדמים נוספים, ותתבסס על שילוב של אמצעים מקומיים ואמריקאיים. T-Dome, בהשראת מערכת "כיפת ברזל" הישראלית, תשמש כמגן ראשון בקו ההגנה, ותאפשר לטייוואן להגן על נכסים קריטיים כמו מפעלי ייצור השבבים של TSMC, שמהווים כ-90% משוק השבבים העולמי המתקדמים.
