גוגל מתעניינת ברכישת WIZ ב-30 מיליארד דולר
על פי דיווח בוול סטריט ג'ורנל גוגל חידשה את המגעים לרכישת WIZ, האם הפעם זה יצליח?
גוגל וחברת Wiz שוב מדברים. על פי דיווח בוול סטריט ג'ורנל גוגל שהתעניינה לפני כחצי שנה בריכשת Wiz הגדילה את ההצעה לכ-30 מיליארד דולר. סכום שאם יתממש יהפוך את העסקה לרכישה הגדולה בתולדות גוגל. השיחות מגיעות לאחר שבקיץ ניהלו הצדדים משא ומתן על עסקה של 23 מיליארד דולר, אך Wiz דחתה את ההצעה והעדיפה להתמקד בהנפקה. מה מביא את גוגל לחזור עכשיו עם הצעה משופרת? ומה זה אומר על שוק הסייבר והטכנולוגיה?
מי זו Wiz ומאיפה היא משיגה צמיחה?
Wiz היא חברת סייבר שהוקמה בינואר 2020 על ידי ארבעה יזמים ישראלים: אסף רפפורט (מנכ"ל), עמי לוטוואק (סמנכ"ל טכנולוגיה), ינון קוסטיקה (סמנכ"ל מוצר) ורועי רזניק (סמנכ"ל הנדסה). כולם יוצאי יחידת 8200 ומייסדי חברת הסייבר Adallom, שנמכרה למיקרוסופט ב-2015 תמורת 320 מיליון דולר. החברה, שמטה שלה נמצא כיום בניו יורק, מתמחה באבטחת ענן – תחום קריטי בעידן שבו עסקים רבים עוברים לתשתיות דיגיטליות מבוססות ענן כמו AWS, Azure ו-Google Cloud. הפתרון של Wiz משתמש בטכנולוגיות AI כדי לסרוק סביבות ענן, לזהות סיכונים בזמן אמת ולספק המלצות לתיקון מהיר, מה שהפך אותה לשחקנית מובילה בתחום.
מאז הקמתה, Wiz צמחה בקצב מסחרר. ב-2022 היא דיווחה שהגיעה מ-1 מיליון דולר ל-100 מיליון דולר בהכנסה שנתית חוזרת (ARR) תוך 18 חודשים בלבד – שיא עולמי לסטארט-אפ SaaS. ב-2023 ההכנסות שלה עמדו על 350 מיליון דולר ARR, ובפברואר 2024 היא טענה שהגיעה ל-45% נתח שוק בקרב חברות ה-Fortune 100. כיום היא מעסיקה מעל 2,000 עובדים, רובם במרכז הפיתוח בתל אביב ובמחלקות מכירות ושיווק בצפון אמריקה ואירופה. במהלך השנים היא גייסה כ-1.9 מיליארד דולר ממשקיעים כמו Andreessen Horowitz, Sequoia Capital ו-Thrive Capital, ובמאי 2024 השווי שלה הוערך ב-12 מיליארד דולר לאחר גיוס של מיליארד דולר.
מה קרה בקיץ האחרון ולמה זה השתנה?
בקיץ האחרון, גוגל התקרבה לרכישת Wiz תמורת 23 מיליארד דולר – עסקה שהייתה אמורה להפוך לגדולה בתולדותיה. Wiz, שכבר אז נחשבה לאחת מחברות הסייבר החמות בעולם, משרתת לקוחות כמו מורגן סטנלי, Salesforce ו-Colgate, ומציעה פתרון ייחודי שמתאים לכל ספקיות הענן הגדולות. אך ביולי 2024, אסף רפפורט הודיע לעובדים שהחברה דוחה את ההצעה. "להגיד לא להצעות כאלה זה קשה, אבל אני בטוח בבחירה הזו", כתב במייל פנימי, והדגיש שהמטרות הבאות הן להגיע למיליארד דולר ARR ולהנפיק את החברה בבורסה. לא ברור מה בדיוק היה שם, אבל עסקה לא היתה.
- האקזיט הגדול בתולדות ישראל מתקרב לקו הסיום
- אלפאבית נפרדת מ-CrowdStrike: תום תקופה או התחלה אסטרטגית חדשה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסיבה לדחייה לא הייתה רק שאיפה לעצמאות. גורמים פנימיים רמזו על חששות מרגולציה – עסקה בסדר גודל כזה הייתה עלולה להיתקל בהתנגדות של רשויות ההגבלים העסקיים בארה"ב, שמפקחות על ענקיות טכנולוגיה כמו גוגל בעקבות תביעות אנטי-טרסט מתמשכות. בנוסף, Wiz האמינה ששווי השוק שלה עשוי להיות גבוה יותר בהנפקה, בהתחשב בקצב הצמיחה שלה.
אז למה גוגל חוזרת עכשיו עם הצעה של 30 מיליארד דולר? כמה גורמים עשויים להסביר זאת - הצמיחה של Wiz: מאז הקיץ, Wiz ככל הנראה המשיכה להרשים עם הכנסות גבוהות יותר וחדירה לשווקים נוספים. היא כנראה קרובה ל-500 מיליון דולר ARR. חוץ מזה, גוגל, שמפעילה את Google Cloud, נמצאת בתחרות עזה עם AWS של אמזון ו-Azure של מיקרוסופט. שוק הענן העולמי צפוי להגיע ל-680 מיליארד דולר ב-2025 וגוגל מחפשת דרכים לבלוט. Wiz, שמשתלבת עם כל ספקיות הענן, יכולה לחזק את מעמדה של Google Cloud מול מתחרותיה, במיוחד לאחר תקלות אבטחה של מיקרוסופט ב-2024 שהותירו לקוחות חשופים. כמו כן, ייתכן שבשוק ה-IPO תמחור כזה ל-Wiz לא אפשרי, מה שהופך עסקה עם גוגל לאופציה בטוחה יותר עבור משקיעיה.
השפעה על גוגל
אם העסקה תתממש, 30 מיליארד דולר יהיו הרכישה הגדולה בהיסטוריה של גוגל – הרבה מעבר ל-12.5 מיליארד דולר ששילמה עבור מוטורולה ב-2012, או 5.4 מיליארד דולר עבור Mandiant ב-2022. זהו צעד נדיר לחברה שבדרך כלל נמנעת מעסקאות ענק, ומשקף את החשיבות של אבטחת ענן בעיניה. עם זאת, הסכום הגבוה עלול לעורר שוב חששות רגולטוריים. גוגל כבר מתמודדת עם שתי תביעות אנטי-טרסט בארה"ב – אחת על שליטה בחיפוש ואחת על פרסום – והוספת Wiz עשויה להיתפס כחיזוק נוסף של כוחה בשוק הענן.
- טראמפ מאשר לאנבידיה למכור שבבי H200 לסין תמורת 25% מההכנסות
- ממשל טראמפ שוקל לאפשר לאנבידיה למכור שבבי H200 לסין
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אנבידיה נסחרת במכפיל שפל היסטורי" בנק אוף אמריקה ממליץ לנצל...
- 6.איזה כיף הולך להיות לכלב הב הב ..הבה ..נקווה שנהנה גם אנחנו מהמיסוי על המכירה... (ל"ת)אנונימי 18/03/2025 12:32הגב לתגובה זו
- 5.חרדי 18/03/2025 12:23הגב לתגובה זויש ועוד איך אז אפשר לחלק לכולם
- 4.בוא נראה את כל תומכי הטרור מחרימים את גוגל... (ל"ת)סאקו 18/03/2025 02:57הגב לתגובה זו
- 3.סכום מכובד וראוי יקדם את הייטק בישראל (ל"ת)עושה חשבון 18/03/2025 00:34הגב לתגובה זו
- 2.מי שמוכן לשלם 30 מיליארד ישלם גם 50 פחות מזה שווה להמתין (ל"ת)מומחה למומ 17/03/2025 23:53הגב לתגובה זו
- 1.יאאלה אסף תמכור ותכניס למדינה פה חתיכת קופה ממסים יעזור לנו מאד עכשיו... (ל"ת)זורזיניו 17/03/2025 23:43הגב לתגובה זו
- אנונימי 18/03/2025 07:46הגב לתגובה זובטח...כל הכף יהיה לכל הפרזיטים שלא עושים דבר עבור המדינה.
מניה טרנדית; קרדיט: רוי שיינמן, ChatGPTהמניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
החברה שנכנסה לוול סטריט לתוך שלד, פועלת בתחום סימון וזיהוי חומרים, ומציעה טכנולוגיה שמאפשרת לעקוב אחר מוצרים לאורך שרשרת האספקה באמצעות סמנים כימיים המשולבים בחומר עצמו. הסמנים שומרים על תכונותיהם גם לאחר עיבוד, התכה או מיחזור, ומאפשרים לזהות את מקור החומר גם בשלבים מתקדמים של תעשייה. למרות שהחברה פעלה במספר ענפים והציגה יכולות טכנולוגיות ייחודיות, היא התקשתה במשך שנים לבסס לעצמה מעמד יציב בשוק ההון. מה שהדליק את המשקיעים בתקופה האחרונה היה סדרת הודעות שהחברה פרסמה. בכנס בדובאי חשפה SMX יכולות זיהוי של זהב וכסף לאחר התכה, יכולת שלטענתה קיבלה הכרה מגוף רגולטורי מקומי. לאחר מכן פרסמה החברה דוחות נוספים שהציגו התקדמות במימוש הטכנולוגיה בתחומים נוספים.
בנוסף וכנראה הסיבה העיקרית לזינוק, החברה הציגה לאחרונה גם הסכם מימון משמעותי עם קרן Target Capital 1 בהיקף של כ־110 מיליון דולר. ההסכם כולל שטר המרה ויכולת למשוך אשראי נוסף, ללא מגבלות משמעותיות. מבחינת השוק, מדובר באיתות של תמיכה מצד גוף מוסדי, אך גם במהלך שמדגיש את הצורך של החברה בהון נוסף כדי להמשיך לפעול בקצב הנוכחי. השילוב בין גיוס ההון, ההכרה הטכנולוגית והחשיפה בתקשורת יצר תמהיל שמוכר היטב בשוק האמריקאי: ציפייה שעסק קטן יחסית יצליח לפרוץ לתחומים גדולים. תנאי כזה מייצר לעיתים הזדמנויות אמיתיות, אך גם פותח פתח לתנועות חדות שמנותקות מהמצב העסקי בפועל.
ההיסטוריה של SMX בשוק ההון מורכבת. החברה הונפקה באוסטרליה לפני שש שנים, ולאחר מכן ביצעה מיזוג SPAC לפי שווי של כ־200 מיליון דולר. אף על פי שהחברה התחילה פעילות מסחרית רק בשנים האחרונות, הדוחות הכספיים מצביעים על הפסדים משמעותיים. במחצית הראשונה של השנה הפסדיה המצטברים הגיעו ליותר מ־100 מיליון דולר, והיא טרם הציגה הכנסות משמעותיות. בעלי המניות המרכזיים בחברה השתנו גם הם. קיבוצים שהחזיקו מניות בתקופת המיזוג כבר אינם חלק מהתמונה. כיום, שני בעלי העניין העיקריים הם המנכ"ל חגי אלון והיו"ר אופיר שטרנברג, כל אחד עם החזקה של כ־6%.
האתגר הכפול
מצד אחד הטכנולוגיה של SMX מציעה מענה לסוגיות שהעסיקו תעשיות שונות במשך זמן רב, מזיהוי מתכות יקרות לאחר עיבוד ועד שיפור האמינות של נתונים בתחום הרגולציה הסביבתית. מצד שני, הפיכת יכולת טכנולוגית למקור הכנסה עקבי דורשת תהליך ארוך: בניית מערך מסחרי, חדירה לשווקים שמרניים יחסית ועמידה בתקנים רגולטוריים מחייבים. הפער הזה עדיין לא נסגר, והוא נמצא במרכז הדיון סביב פוטנציאל הצמיחה של החברה.
אנבידיה. קרדיט: רשתות חברתיותטראמפ מאשר לאנבידיה למכור שבבי H200 לסין תמורת 25% מההכנסות
מהלך "טראמפי" טיפוסי: הממשל האמריקאי יהפוך לשותף כלכלי בעסקאות השבבים; ההחלטה הגיעה לאחר פגישה עם מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג; חברות סיניות התקשו להשיג שבבים מתקדמים לאימון מודלי AI; האם סין תאשר את העסקה? אנבידיה
מטפסת כ-2% במסחר המאוחר
הנשיא דונלד טראמפ הודיע לאחר סגירת המסחר כי ארצות הברית תאפשר לאנבידיה לייצא את שבבי הבינה המלאכותית המתקדמים מדגם H200 לסין, בתמורה לכך שהממשל האמריקאי יקבל 25% מכל עסקה. המהלך מהווה בשורה משמעותית לענקית השבבים שנלחמה חודשים ארוכים לשמור על גישה לכלכלה השנייה בגודלה בעולם. "הודעתי לנשיא שי מסין שארצות הברית תאפשר לאנבידיה לשלוח את מוצרי ה-H200 שלה ללקוחות מאושרים בסין ובמדינות אחרות בתנאים המאפשרים ביטחון לאומי חזק", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו טרות', "25% ישולמו לארצות הברית של אמריקה" הוסיף.
ההחלטה הגיעה בעקבות פגישה בין טראמפ למנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג בשבוע שעבר, במהלכה נדונו יצוא שבבי H200, כך לפי מקורים מעורים בעניין. מניית החברה טיפסה בכמעט 2% במסחר המאוחר, והמתחרה AMD מוסיפה אף היא כ-2% לערכה. המהלך מגיע לאחר שמוקדם יותר השנה, אנבידיה הסכימה לתת לממשל האמריקאי 15% ממכירות סין של שבב בעל ביצועים נמוכים יותר, אך סין סיכלה את התוכניות הללו כחלק ממשא ומתן מסחרי מתמשך. החברה הסינית Huawei הפכה למתחרה ישירה של אנבידיה בשוק הסיני, מה שהגביר את הלחץ על ההנהלה האמריקאית לאפשר את הייצוא.
גם עם החלק שיילך לממשל האמריקאי, ההחלטה עשויה להיות שווה מיליארדי דולרים במכירות לנבידיה, שנהנית משולי רווח נוחים על שבבי הבינה המלאכותית שלה. ברבעון הפיסקלי האחרון, נבידיה דיווחה על שולי רווח גולמיים של 73.4% על מכירות של 57 מיליארד דולר. באוגוסט, סמנכ"לית הכספים של נבידיה קולט קרס אמרה כי "אם הסוגיות הגיאופוליטיות ירגעו", אנבידיה תוכל לספק שבבים בשווי של 2 עד 5 מיליארדי דולר לסין בכל רבעון, שיכולים לגדול אם ההזמנות יגדלו. יחד עם זאת מדובר בהליך חסר תקדים של מעין "מכסים הפוכים" שהמדינה גובה על ייצוא מוצרים. זוהי לא פרקטיקה מקובלת, אך טראמפ ניסה לנקוט במהלכים דומים בעבר, במה שיש רואים כ"סחיטה" של החברות הכמהות לייצוא הסיני.
שבב ה-H200 בעל ביצועים גבוהים יותר מה-H20 שנבידיה הורשתה למכור בעבר, אך הוא אינו חזק כמו מוצרי בלקוול המובילים של החברה שיצאו השנה, או דור שבבי רובין שייצא בשנה הבאה. לפי הערכות שונות ה-H200 חזק כמעט פי 6 מה-H20. ההחלטה מגיעה שבועות ספורים לאחר שגורמים בממשל, כולל שר החוץ מרקו רוביו, סיכלו יוזמה של אנבידיה למכור גרסה מצומצמת של שבב בלקוול לסין לפני פגישת סחר לאחרונה בין טראמפ לשי ג'ינפינג. עם זאת, גורמים אחרים כולל "צאר הבינה המלאכותית" דייוויד סאקס ושר המסחר האוורד לוטניק תמכו בייצוא ה-H200, בראותם בכך פשרה טובה שמאפשרת לנבידיה להתחרות עם Huawei הסינית מבלי להקפיץ את סין קדימה בתחום ה-AI. הואנג, מנכ"ל החברה, טען בעקביות שאנבידיה צריכה להיות מורשית להתחרות בשוק הסיני מכיוון שלמדינה יש רבים מחוקרי הבינה המלאכותית המובילים בעולם וארצות הברית צריכה לרצות שהם ישתמשו בטכנולוגיה אמריקאית. "אתם לא הולכים להחליף את סין", אמר הואנג באירוע במכון המחקר CSIS בשבוע שעבר.
- כל המתחרות של אנבידיה: תמונת מצב בשוק החם ביותר ואיך זה ישפיע על השווקים?
- אנבידיה עולה על הגל - ומה שקורה עכשיו בשוק שבבי‑AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השאלה המרכזית היא האם סין תאפשר לחברות הטכנולוגיה שלה לרכוש את השבבים. מוקדם יותר השנה, לאחר שייצוא H20 אושר, סין הורתה לחברות שלה שלא להשתמש בשבבים בשל חששות ביטחון לכאורה. אנליסטים ראו במסר הסיני טקטיקה משא ומתן כדי לקבל שבב טוב יותר כמו H200. האם סין תסכים כעת לקבל את השבבים המתקדמים יותר, אך לא אלו מהשורה הראשונה?
