גוגל מתעניינת ברכישת WIZ ב-30 מיליארד דולר
על פי דיווח בוול סטריט ג'ורנל גוגל חידשה את המגעים לרכישת WIZ, האם הפעם זה יצליח?
גוגל וחברת Wiz שוב מדברים. על פי דיווח בוול סטריט ג'ורנל גוגל שהתעניינה לפני כחצי שנה בריכשת Wiz הגדילה את ההצעה לכ-30 מיליארד דולר. סכום שאם יתממש יהפוך את העסקה לרכישה הגדולה בתולדות גוגל. השיחות מגיעות לאחר שבקיץ ניהלו הצדדים משא ומתן על עסקה של 23 מיליארד דולר, אך Wiz דחתה את ההצעה והעדיפה להתמקד בהנפקה. מה מביא את גוגל לחזור עכשיו עם הצעה משופרת? ומה זה אומר על שוק הסייבר והטכנולוגיה?
מי זו Wiz ומאיפה היא משיגה צמיחה?
Wiz היא חברת סייבר שהוקמה בינואר 2020 על ידי ארבעה יזמים ישראלים: אסף רפפורט (מנכ"ל), עמי לוטוואק (סמנכ"ל טכנולוגיה), ינון קוסטיקה (סמנכ"ל מוצר) ורועי רזניק (סמנכ"ל הנדסה). כולם יוצאי יחידת 8200 ומייסדי חברת הסייבר Adallom, שנמכרה למיקרוסופט ב-2015 תמורת 320 מיליון דולר. החברה, שמטה שלה נמצא כיום בניו יורק, מתמחה באבטחת ענן – תחום קריטי בעידן שבו עסקים רבים עוברים לתשתיות דיגיטליות מבוססות ענן כמו AWS, Azure ו-Google Cloud. הפתרון של Wiz משתמש בטכנולוגיות AI כדי לסרוק סביבות ענן, לזהות סיכונים בזמן אמת ולספק המלצות לתיקון מהיר, מה שהפך אותה לשחקנית מובילה בתחום.
מאז הקמתה, Wiz צמחה בקצב מסחרר. ב-2022 היא דיווחה שהגיעה מ-1 מיליון דולר ל-100 מיליון דולר בהכנסה שנתית חוזרת (ARR) תוך 18 חודשים בלבד – שיא עולמי לסטארט-אפ SaaS. ב-2023 ההכנסות שלה עמדו על 350 מיליון דולר ARR, ובפברואר 2024 היא טענה שהגיעה ל-45% נתח שוק בקרב חברות ה-Fortune 100. כיום היא מעסיקה מעל 2,000 עובדים, רובם במרכז הפיתוח בתל אביב ובמחלקות מכירות ושיווק בצפון אמריקה ואירופה. במהלך השנים היא גייסה כ-1.9 מיליארד דולר ממשקיעים כמו Andreessen Horowitz, Sequoia Capital ו-Thrive Capital, ובמאי 2024 השווי שלה הוערך ב-12 מיליארד דולר לאחר גיוס של מיליארד דולר.
מה קרה בקיץ האחרון ולמה זה השתנה?
בקיץ האחרון, גוגל התקרבה לרכישת Wiz תמורת 23 מיליארד דולר – עסקה שהייתה אמורה להפוך לגדולה בתולדותיה. Wiz, שכבר אז נחשבה לאחת מחברות הסייבר החמות בעולם, משרתת לקוחות כמו מורגן סטנלי, Salesforce ו-Colgate, ומציעה פתרון ייחודי שמתאים לכל ספקיות הענן הגדולות. אך ביולי 2024, אסף רפפורט הודיע לעובדים שהחברה דוחה את ההצעה. "להגיד לא להצעות כאלה זה קשה, אבל אני בטוח בבחירה הזו", כתב במייל פנימי, והדגיש שהמטרות הבאות הן להגיע למיליארד דולר ARR ולהנפיק את החברה בבורסה. לא ברור מה בדיוק היה שם, אבל עסקה לא היתה.
- אלפאבית נפרדת מ-CrowdStrike: תום תקופה או התחלה אסטרטגית חדשה?
- המשמעות של עסקת WIZ- גוגל לישראל והפוטנציאל בתעשיית מיחזור המתכות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסיבה לדחייה לא הייתה רק שאיפה לעצמאות. גורמים פנימיים רמזו על חששות מרגולציה – עסקה בסדר גודל כזה הייתה עלולה להיתקל בהתנגדות של רשויות ההגבלים העסקיים בארה"ב, שמפקחות על ענקיות טכנולוגיה כמו גוגל בעקבות תביעות אנטי-טרסט מתמשכות. בנוסף, Wiz האמינה ששווי השוק שלה עשוי להיות גבוה יותר בהנפקה, בהתחשב בקצב הצמיחה שלה.
אז למה גוגל חוזרת עכשיו עם הצעה של 30 מיליארד דולר? כמה גורמים עשויים להסביר זאת - הצמיחה של Wiz: מאז הקיץ, Wiz ככל הנראה המשיכה להרשים עם הכנסות גבוהות יותר וחדירה לשווקים נוספים. היא כנראה קרובה ל-500 מיליון דולר ARR. חוץ מזה, גוגל, שמפעילה את Google Cloud, נמצאת בתחרות עזה עם AWS של אמזון ו-Azure של מיקרוסופט. שוק הענן העולמי צפוי להגיע ל-680 מיליארד דולר ב-2025 וגוגל מחפשת דרכים לבלוט. Wiz, שמשתלבת עם כל ספקיות הענן, יכולה לחזק את מעמדה של Google Cloud מול מתחרותיה, במיוחד לאחר תקלות אבטחה של מיקרוסופט ב-2024 שהותירו לקוחות חשופים. כמו כן, ייתכן שבשוק ה-IPO תמחור כזה ל-Wiz לא אפשרי, מה שהופך עסקה עם גוגל לאופציה בטוחה יותר עבור משקיעיה.
השפעה על גוגל
אם העסקה תתממש, 30 מיליארד דולר יהיו הרכישה הגדולה בהיסטוריה של גוגל – הרבה מעבר ל-12.5 מיליארד דולר ששילמה עבור מוטורולה ב-2012, או 5.4 מיליארד דולר עבור Mandiant ב-2022. זהו צעד נדיר לחברה שבדרך כלל נמנעת מעסקאות ענק, ומשקף את החשיבות של אבטחת ענן בעיניה. עם זאת, הסכום הגבוה עלול לעורר שוב חששות רגולטוריים. גוגל כבר מתמודדת עם שתי תביעות אנטי-טרסט בארה"ב – אחת על שליטה בחיפוש ואחת על פרסום – והוספת Wiz עשויה להיתפס כחיזוק נוסף של כוחה בשוק הענן.
- תנודתיות צפויה של 270 מיליארד דולר - מה התרחישים באופציות על אנבידיה?
- הבטחות הבינה המלאכותית מול המציאות: תעשיית התוכנה עדיין כאן, ובגדול
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- לקראת דוחות אנבידיה - האנליסטים מעלים מחירי יעד
- 6.איזה כיף הולך להיות לכלב הב הב ..הבה ..נקווה שנהנה גם אנחנו מהמיסוי על המכירה... (ל"ת)אנונימי 18/03/2025 12:32הגב לתגובה זו
- 5.חרדי 18/03/2025 12:23הגב לתגובה זויש ועוד איך אז אפשר לחלק לכולם
- 4.בוא נראה את כל תומכי הטרור מחרימים את גוגל... (ל"ת)סאקו 18/03/2025 02:57הגב לתגובה זו
- 3.סכום מכובד וראוי יקדם את הייטק בישראל (ל"ת)עושה חשבון 18/03/2025 00:34הגב לתגובה זו
- 2.מי שמוכן לשלם 30 מיליארד ישלם גם 50 פחות מזה שווה להמתין (ל"ת)מומחה למומ 17/03/2025 23:53הגב לתגובה זו
- 1.יאאלה אסף תמכור ותכניס למדינה פה חתיכת קופה ממסים יעזור לנו מאד עכשיו... (ל"ת)זורזיניו 17/03/2025 23:43הגב לתגובה זו
- אנונימי 18/03/2025 07:46הגב לתגובה זובטח...כל הכף יהיה לכל הפרזיטים שלא עושים דבר עבור המדינה.

לקראת דוחות אנבידיה - אלו הנתונים שיזיזו את המניה
הציפיות לרווח של 1.01 דולר למניה על הכנסות של 46.1 מיליארד דולר, מכפילים של 38 ו־28 לשנים הקרובות, תלות של 40% מההכנסות בארבע ענקיות וחשיפה לשוק הסיני – כל אלה מציבים את אנבידיה במבחן שישפיע על וול סטריט כולה
ביום רביעי בלילה, אחרי סגירת המסחר בוול סטריט, תפרסם אנבידיה NVIDIA Corp. 0.13% את דוחותיה לרבעון השני. עם שווי שוק של 4.4 טריליון דולר – כמעט שמינית ממדד S&P 500 – החברה הפכה למדד־על לכל מה שקשור למהפכת הבינה המלאכותית. עבור משקיעים רבים, המספרים שתציג יהיו חשובים לא פחות מהחלטות הריבית של הפדרל ריזרב.
מניית אנבידיה עלתה השנה בכ־34% וכמעט הכפילה את עצמה מאז אפריל. השוק התרגל לראות את המניה מטפסת, אבל השאלה היא אם קצב כזה יכול להימשך. בשוק האופציות מתמחרים תרחיש של טלטלה משמעותית: שווי החברה עלול לזוז בכ־260 מיליארד דולר לכאן או לכאן בעקבות פרסום התוצאות.
תחזיות הקונצנזוס מצפות לרווח של 1.01 דולר למניה על הכנסות של 46.1 מיליארד דולר. התחזיות הרחבות יותר מדברות על רווח שנתי של 4.54 דולר השנה ו־6.42 דולר בשנה הבאה. מול המספרים האופטימיים עומדים מכפילים כמעט חסרי תקדים: 38 על רווחי 2026 ו־28 על רווחי 2027. במילים פשוטות – המניה מתומחרת לשלמות, וכל פספוס קטן עלול לעלות ביוקר.
אל תתמקדו רק באנבידיה
כריס מרפי, אסטרטג מסוסקוהנה, מזהיר שההתמקדות לא צריכה להיות רק במניה עצמה אלא גם בגלים שהיא יוצרת מסביב. לדבריו, "ההדים שאנבידיה שולחת לשוק מעניינים לא פחות מהתנועה במניה עצמה."
- אלביט זינקה ב-7%, אנבידיה עלתה ב-1%; הנאסד״ק עלה ב-0.4%
- 24 שעות לפני התוצאות: המתחרה הקטנה של אנבידיה - מזנקת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקשרים של החברה עם ענקיות הטכנולוגיה מחזקים את התחושה הזו. כ־40% מהכנסות אנבידיה מגיעים מארבע חברות: מיקרוסופט, אמזון, מטא ואלפאבית. הן עצמן מהוות 34% ממדד S&P 500. התלות ההדדית יוצרת מצב שבו חולשה אצל אחת משפיעה מיידית על השנייה.

הבטחות הבינה המלאכותית מול המציאות: תעשיית התוכנה עדיין כאן, ובגדול
למרות ההבטחות של "תוכנה לפי דרישה" ויכולות יצירת קוד בלחיצת כפתור, ארגונים ממשיכים להשקיע 1.2 טריליון דולר בשנה בתוכנות מורכבות. הסיבה: דרישות לאמינות, אבטחה וציות שהבוטים עדיין רחוקים מלעמוד בהן
בעוד אילון מאסק וסם אלטמן מבטיחים עולם שבו כל אחד יכול ליצור תוכנה בעזרת פקודות פשוטות, המנכ"לים של חברות התוכנה הגדולות בעולם עדיין ישנים טוב בלילה. הסיבה פשוטה: הפער בין הבטחות הבינה המלאכותית למציאות העסקית המורכבת גדול הרבה יותר ממה שהטכנולוגים רוצים להאמין.
חברת המחקר והייעוץ גרטנר מעריכה שחברות ברחבי העולם ישקיעו השנה 1.2 טריליון דולר בתוכנות ארגוניות - גידול של 11% לעומת אשתקד. זהו סכום אדיר המשקף את התלות העמוקה של הכלכלה המודרנית בתוכנות מורכבות המנהלות כל היבט של הפעילות העסקית, החל ממשאבי אנוש וכלה בבקרה פיננסית.
הטענה המרכזית של חברות הבינה המלאכותית פשוטה: במקום לקנות תוכנות יקרות, פשוט תגידו לבוט מה אתם רוצים והוא יבנה לכם אפליקציה תוך דקות. בהדגמה חיה של GPT-5, עובדי OpenAI יצרו אפליקציה ללימוד צרפתית בזמן שהקהל צפה. אלטמן כינה את התופעה "תוכנה לפי דרישה" ורואה בה את המאפיין המגדיר של עידן GPT-5. אפילו ג'נסן האנג מאנבידיה הכריז כבר ב-2017 ש"הבינה המלאכותית הולכת לבלוע את התוכנה". שבע שנים אחרי, תעשיית התוכנה עדיין כאן ולא נראה שהיא מתכווננת להיעלם.
הבעיה האמיתית מתחילה כשעוברים מהדגמות על הבמה לחדרי השרתים של חברות פורצ'ן 500. משימות קריטיות במערכות מורכבות דורשות רמת אמינות ובטיחות שאף בוט לא יכול להבטיח, לפחות בינתיים. כשמדובר בנתונים רגישים בתחומים מוסדרים כמו משאבי אנוש או כספים, אין מקום לניסויים.
- לקראת דוחות אנבידיה - אלו הנתונים שיזיזו את המניה
- אנבידיה מציגה את Jetson Thor: שבב־על לעידן הרובוטים ההומנואידיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קארל אשנבך, מנכ"ל Workday, הסביר: "יותר מ-65% מחברות הפורצ'ן 500 משתמשות בנו, ואף אחת מהן לא תאמר 'בואו, סטארט-אפי בינה מלאכותית, תנהלו לי את המשרד והבקרות הפיננסיות'".