המכסים של טראמפ מפילים את השווקים באירופה
המכסים של טראמפ ומכסי הנגד שהטילו חלק מהמדינות ממשיכים להכות גלים ברחבי העולם ולערער את השווקים - הפוטסי באנגליה יורד ב-1.3%, הדאקס הגרמני ב-1.8%, המדדים בצרפת נופלים עד 1.9%
שווקי המניות באירופה פתחו את השבוע בירידות חדות, לצד צניחה בשווקים האסיאתיים לאחר הכרזתו של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, על שורת מכסים חדשים. החשש מהתפתחות מלחמת סחר עולמית גובר, ומשקיעים ברחבי העולם נערכים לתקופה תנודתית במיוחד.
הירידות באירופה מגיעות לאחר שטראמפ הודיע על מכסים חדשים על יבוא מהאיחוד האירופי, תוך שהוא משאיר פתח להטלת מכסים גם על מוצרים מבריטניה. "הם לא לוקחים את המכוניות שלנו, הם לא לוקחים את מוצרי החקלאות שלנו. הם לא לוקחים כלום, ואנחנו לוקחים הכל", אמר טראמם במסיבת
העיתונאים, אם כי הפועל אירופה מייבאת מארה"ב מוצרים בהיקף של כ-500 מיליארד דולר בשנה. עם זאת, הוא ציין כי "המצב ניתן לפתרון", מה שמעורר תקווה להסכם אפשרי שיבטל את המכסים. המהלך מצטרף לצעדים דומים שטראמפ נקט נגד מקסיקו, קנדה וסין, אשר בתגובה איימו במכסי נגד.
ההסלמה מעלה חששות מהשפעות על הכלכלה הגלובלית שעלולות לגרור אותה למלחמת סחר.
הבורסות באסיה היו הראשונות להגיב, כאשר מדד הניקיי היפני צנח
ב-2.8% ומדד ההאנג סנג בהונג קונג איבד 1%. השווקים בסין סגורים לרגל ראש השנה הסיני והם צפויים להיפתח שוב רק ביום רביעי. עם פתיחת המסחר באירופה נרשמות ירידות חדות במדדים - מדד הפוטסי הבריטי יורד ב-1.3%, הדאקס הגרמני ב-1.8%, המדדים בצרפת נופלים עד 1.9% ובהולנד
עד 1.8%. ההשפעה הגיעה גם לשוק המט"ח, כאשר הפאונד הבריטי נחלש מול הדולר האמריקאי בכ-1% ונסחר מתחת לרמה של 1.23 דולר. מנגד, מול האירו התחזק הפאונד בכ-0.4% ונסחר סביב 1.20 אירו, על רקע הלחץ על המטבע האירופי.
קת'לין ברוקס, מנהלת מחקר
בחברת XTB, הזהירה כי "שווקי המניות צפויים להגיב בתנודתיות גבוהה" להכרזותיו של טראמפ. לדבריה, הירידות החדות יורגשו בעיקר במניות מחזוריות ובחברות יצואניות גדולות, הנמצאות בחזית מלחמת הסחר, כמו למשל ASML המייצרת מכונות קריטיות לתעשיית השבבים, שהמניה שלה יורדת
ב-2.5% בבורסת אמסטרדם.
- סין נגד ארה"ב - איך מצליחה סין להגדיל ייצוא, למרות ירידה של 30% בייצוא לארה"ב
- ג'יימי דיימון: "כלכלת אירופה בבעיה אמיתית - ואם היא תיפול, כולנו נשלם את המחיר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות החששות, ברוקס ציינה כי בריטניה עשויה לספוג פגיעה מתונה יחסית, בעיקר בשל העובדה שהפוטסי 100 מתאפיין במניות דפנסיביות יותר וכי טרם הוטלו מכסים ישירים על היצוא הבריטי. עם זאת, היא הבהירה כי גם הכלכלה הבריטית
אינה חסינה לחלוטין מהשלכות מדיניות הסחר של טראמפ. בהתייחסות להשפעות הרחבות יותר של המהלך, ברוקס ציינה כי "עדיין מוקדם להעריך במדויק את השפעת המכסים על הכלכלה העולמית, אך בהחלט קיים פוטנציאל משמעותי ללחצי אינפלציה ולהאטה בצמיחה הגלובלית, כולל בארה"ב". המשקיעים
יעקבו מקרוב אחר ההתפתחויות הקרובות, כאשר הדיונים בין המעצמות הכלכליות עשויים לקבוע את כיוון השווקים בשבועות הקרובים.
"המדדים באירופה מציגים חולשה מבנית"
עוד לפני הירידות באירופה שהגיעו כתגובה למכסים של טראמפ, חלק מהאנליסטים כבר ראו את נקודות החולשה בשווקים האירופיים: "בעוד שבמונחים אבסולוטיים המניות האירופאיות נראות יקרות, הרי שבמונחים יחסיים הן נחשבות זולות. מדד Stoxx 600 הגיע לשיא כל הזמנים, אך פרמיית סיכון ההון נמוכה. במקביל, ביצועי המניות האירופיות ביחס לשוקי המניות העולמיים נמוכים מאוד", כתבו בבנק אוף אמריקה. "אנו צופים תיקון של שני המצבים הקיצוניים הללו, אבל צופים האטה בצמיחה העולמית שתלחץ כלפי מטה את המניות האירופיות, לצד שיפור מחזורי בצמיחה בגוש היורו שעשוי לתמוך בהמשך ביצועים טובים יותר - באופן זמני.
החולשה
בשנה שעברה נבעה בעיקר מהיחלשות מומנטום מדד PMI בגוש היורו. השיפור האחרון משקף היפוך בחולשה זו. אנו רואים פוטנציאל לעוד כ-5% שיפור בביצועים של אירופה, עקב המשך שיפור במדד PMI בגוש היורו. עם זאת, זוהי ראייה טקטית בלבד. אנו צופים חזרה לתת-ביצועים עד סוף הרבעון
הראשון, בשל חולשות מבניות בצמיחה, חוסר חשיפה לטכנולוגיה ובינה מלאכותית, וירידה מחודשת בתשואות הריבית הריאליות", הוסיפו האנליסטים בבנק אוף אמריקה.
- מהמסכים לשטח: למה קרנות הגידור מרחיבות פעילות ישירה בשוק הסחורות
- איך אנבידיה הצליחה לשנות את מדיניות היצוא לסין
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
אנו נותרים שליליים לגבי מניות אירופיות באופן כללי וממליצים על משקל חסר למניות מחזוריות",
מסכמים האנליסטים. "אנו צופים ירידה של כ-15% במדד Stoxx 600 עד אמצע השנה. מבחינת סקטורים הגנתיים, אנו רואים נקודת כניסה אטרקטיבית לתחום הפארמה. בתרחיש של ירידה בתשואות האג"ח, אנו צופים ביצועים טובים לנדל"ן".
הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?
על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים
המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.
עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.
אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.
כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.
- "צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה.
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
