טראמפ מאיים על תעלת פנמה וגרינלנד: משבר דיפלומטי או מהלך אסטרטגי?
הנשיא הנבחר דונלד טראמפ ממשיך להפתיע עם התבטאויות שנשמעות לעיתים מנותקות מהמציאות. הוא מדבר על להשתלט על תעלת פנמה, לקבל את גרינלנד. הוא טוען והרוב האמריקאי כנראה איתו שאלו נכסים אמריקאיים. הוא מגיע עם טיעונים היסטוריים, אבל הוא יודע שזו סערה עולמית, ממש סדרי עולם. האם הוא מתכוון לזה ברצינות? מאוד ייתכן שטראמפ הוא טראמפ. איש עסקים. הוא רוצה פיצוי על הנכסים שהוא רואה כאמריקאיים. אצלו הכל זה כסף ואולי זו גישה נכונה.
בשבועות האחרונים טראמפ הביע שאיפות לשליטה אמריקנית מחודשת בתעלת פנמה ובאי גרינלנד, תוך שהוא לא פוסל שימוש בכוח צבאי להשגת מטרותיו.
האיום על תעלת פנמה: מה מסתתר מאחורי הדברים?
טראמפ הצהיר כי תעלת פנמה, שנמצאת מאז 1999 בשליטה פנמית, "חשובה לביטחון הכלכלי של ארה"ב", ואף טען כי "סין למעשה שולטת בתעלה". אמירה זו נתקלה בביקורת נרחבת מצד מומחים, שטענו כי אין כל עדות לשליטה סינית בתעלה.
תעלת פנמה, המהווה אחד מנתיבי הסחר החשובים בעולם, מנוהלת כיום על ידי רשות עצמאית בפנמה, והיא מהווה מקור הכנסה עיקרי למדינה. מאז שהושלמה ההרחבה שלה ב-2016, כמות הסחורות שעוברת דרכה הוכפלה, והיא אחראית לכ-6% מהסחר הימי הגלובלי.
גרינלנד וקנדה: חזון או חלום?
בנוסף לאיום על פנמה, טראמפ הציע שגרינלנד, האי הגדול בעולם הנמצא בשליטת דנמרק, תצטרף לארה"ב, ואפילו רמז על האפשרות לשנות את הגבול עם קנדה. התבטאויות אלו יצרו סערה בקרב מנהיגים בינלאומיים.
- טראמפ משגר מסר לסין אך משאיר את טייוואן בערפל אסטרטגי
- מה אמר טראמפ על הסכם נורמליזציה עם סעודיה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש ממשלת קנדה, ג'סטין טרודו, דחה את ההצעה באופן נחרץ והגדיר אותה כ"מנותקת מהמציאות". גם ראשי גרינלנד ודנמרק הגיבו בבוז, כשהם מדגישים את ריבונותם המלאה.
פנמה, גרינלנד פנמה על רקע האמירות של טראמפ - שאלות ותשובות
מדוע טראמפ מעוניין בשליטה מחודשת על תעלת פנמה?
טראמפ טוען כי התעלה חיונית לכלכלת ארה"ב וכי דמי המעבר שממשלת פנמה גובה "מגוחכים". לדבריו,
שליטה אמריקנית תחזק את הביטחון הכלכלי של המדינה ותמנע אפשרות לשליטה סינית בתעלה.
האם יש בסיס לטענות של טראמפ על מעורבות סינית בתעלה?
לא. מומחים טוענים כי אין שום עדות לנוכחות סינית בתעלה. פנמה היא זו שמנהלת את התעלה
באופן עצמאי, ללא מעורבות פוליטית.
כיצד תגיב הקהילה הבינלאומית לאיומים מסוג זה?
מדינות רבות, כולל שותפות קרובות של ארה"ב כמו קנדה ודנמרק, דחו את התבטאויותיו של טראמפ. מהלכים כאלה עשויים לפגוע במעמדה הבינלאומי של ארה"ב.
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
מה החשיבות הכלכלית של תעלת פנמה?
התעלה מקצרת משמעותית את זמן המעבר בין האוקיינוסים האטלנטי והשקט. עוברות בה בשנה סחורות בשווי 270 מיליארד דולר, והיא אחראית ל-6% מהסחר הימי הגלובלי.
מה ההיסטוריה של
השליטה האמריקנית בתעלה?
ארה"ב שלטה בתעלה במשך 63 שנים, מ-1914 עד 1977, אז הועברה השליטה בהדרגה לידי פנמה. המהלך נחתם על ידי הנשיא האמריקני ג'ימי קרטר ושליט פנמה עומאר טוריחוס.
האם ארה"ב יכולה להחזיר את השליטה בתעלה?
לא. הסכם הנייטרליות בין ארה"ב לפנמה אוסר במפורש על התערבות בענייניה הפנימיים של פנמה. מומחים מזהירים כי ניסיון כזה יוביל לאסון דיפלומטי וכלכלי.
מה לגבי גרינלנד?
גרינלנד שייכת לדנמרק, ותושביה כבר הבהירו כי אינם מעוניינים לשנות את המעמד הנוכחי של האי. טראמפ זכה לביקורת על כך שהוא מעלה שוב ושוב הצעות לא מציאותיות.
מה הגושפנקא של טראמפ בקשר לגרינלנד וקנדה?
לדונלד טראמפ אין גושפנקא
משפטית, כלכלית או דיפלומטית שמצדיקה את טענותיו בנוגע לסיפוח גרינלנד או צירופה של קנדה לארה"ב. מדובר בהתבטאויות שנשמעות יותר כתעמולה פוליטית מאשר תוכנית פעולה אמיתית, ומומחים רבים שוללים את הרעיונות האלה כלא ריאליים.
גרינלנד:
שליטה על משאבים: טראמפ טוען שגרינלנד, עם משאביה הטבעיים (כמו מינרלים נדירים), חשובה לאינטרסים הכלכליים והאסטרטגיים של ארה"ב. הוא אף טוען שהשליטה באי קריטית לביטחון הלאומי בשל מיקומו הגיאוגרפי, המאפשר גישה לצפון האוקיינוס האטלנטי והארקטי.
תקדימי רכישות: טראמפ נשען על ההיסטוריה האמריקנית של רכישות טריטוריאליות, כמו רכישת לואיזיאנה מצרפת ב-1803 או אלסקה מרוסיה ב-1867. עם זאת, גרינלנד היא טריטוריה דנית, ותושביה הבהירו כי אין בכוונתם לשנות את מעמדם.
קנדה:
הטיעון על גבול "מלאכותי": טראמפ הצהיר שהגבול בין ארה"ב לקנדה הוא "מלאכותי" ושמדובר במהלך שיחזק את הביטחון הלאומי של ארה"ב. ההצהרה עוררה לעג מצד גורמים קנדיים ובינלאומיים.
כלכלה מאוחדת: טראמפ טוען ששילוב קנדה בארה"ב יצור "כלכלה חזקה יותר". עם זאת, קנדה היא מדינה עצמאית עם מערכת חוקית, פוליטית וכלכלית שונה לחלוטין, ולא קיימת עילה משפטית או דיפלומטית למהלך כזה.
- 8.חייב להפיל את השוק (ל"ת)טראמפ 10/01/2025 15:49הגב לתגובה זו
- 7.הנה חזרו הירידות בגללו (ל"ת)טראמפ 10/01/2025 15:35הגב לתגובה זו
- 6.שלמה 10/01/2025 13:21הגב לתגובה זוכל הכבוד לנשיא שמיצג את עמו בכבוד ובישרה האינטרס של אמריקה קודם לכל
- 5.איש מסוכן שיכול להתהפך עלינו (ל"ת)כדורי 10/01/2025 11:29הגב לתגובה זו
- 4.לרון 10/01/2025 10:12הגב לתגובה זועם הקוריאני הצפוני ושיעזוב את כל רעיונותיו הפרוגרסיביים לנשיאים הבאיםשלא יקח מהם הכל גם להם מגיע!
- 3.לרון 10/01/2025 10:04הגב לתגובה זוסהכ מדינה די מסכנהבמקום להחריב ארצות ההולכות נגד המין האנושי האל מעדיף לטפל במי שלא מגיע לוישראל עם מלחמות אין קץארהב עם פיגעי טבע בלתי ניגמריםאין סיכוי שלטראמפניהיה זמן לשטויותהשיטה ל ה ת ע ל ם עד שמשהו א ו ל י יתבצע ולא רק יתוכנן
- 2.דן 10/01/2025 08:46הגב לתגובה זוסדר עולמי חדש בפתח העולם יצא מאיזון בכל התחומים איפוס מחדש בפתח כל מי שעניו בראשו רואה זאת בברור !!!
- סווינגר 10/01/2025 11:30הגב לתגובה זומדינות רבות משכו את הזהב שלהן ממשמורת של ארהב.רוסיה יצרה מאגר ענק של זהב כדי לא לתת. לארהב כוח יתר לכן משכה בשנים האחרונות את עיקר הזהב שלה.יהיה מעניין. אולי בכלל יחליטו על תקן זהב חדש בדמות ביטקוין או משהו דומה.בכל מקרה הכנתי מספיק פופקורן עד 2030.צפייה נעימה.
- 1.ירושלמית 10/01/2025 08:45הגב לתגובה זובפוליטיקה האמריקנית השיטה ידועה. ממציאים אויב אדום. סין. ומציעים חלום אופטימי ירוק גרינלנד ! . בינתיים שכחו יועציו לשנן את הגירוש ההמוני של מבריחי הגבול וכמובן את הקושי הכלכלי העצום המפרנס מחצית מאזרחי ארהב . בקרוב יתבררו הדברים אחרת.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
