טראמפ
צילום: Pixbay

טראמפ מאיים על תעלת פנמה וגרינלנד: משבר דיפלומטי או מהלך אסטרטגי?

אדיר בן עמי | (9)


הנשיא הנבחר דונלד טראמפ ממשיך להפתיע עם התבטאויות שנשמעות לעיתים מנותקות מהמציאות. הוא מדבר על להשתלט על תעלת פנמה, לקבל את גרינלנד. הוא טוען והרוב האמריקאי כנראה איתו שאלו נכסים אמריקאיים. הוא מגיע עם טיעונים היסטוריים, אבל הוא יודע שזו סערה עולמית, ממש סדרי עולם. האם הוא מתכוון לזה ברצינות? מאוד ייתכן שטראמפ הוא טראמפ. איש עסקים. הוא רוצה פיצוי על הנכסים שהוא רואה כאמריקאיים. אצלו הכל זה כסף ואולי זו גישה נכונה. 


 בשבועות האחרונים טראמפ הביע שאיפות לשליטה אמריקנית מחודשת בתעלת פנמה ובאי גרינלנד, תוך שהוא לא פוסל שימוש בכוח צבאי להשגת מטרותיו.


האיום על תעלת פנמה: מה מסתתר מאחורי הדברים?

טראמפ הצהיר כי תעלת פנמה, שנמצאת מאז 1999 בשליטה פנמית, "חשובה לביטחון הכלכלי של ארה"ב", ואף טען כי "סין למעשה שולטת בתעלה". אמירה זו נתקלה בביקורת נרחבת מצד מומחים, שטענו כי אין כל עדות לשליטה סינית בתעלה.


תעלת פנמה, המהווה אחד מנתיבי הסחר החשובים בעולם, מנוהלת כיום על ידי רשות עצמאית בפנמה, והיא מהווה מקור הכנסה עיקרי למדינה. מאז שהושלמה ההרחבה שלה ב-2016, כמות הסחורות שעוברת דרכה הוכפלה, והיא אחראית לכ-6% מהסחר הימי הגלובלי.


גרינלנד וקנדה: חזון או חלום?

בנוסף לאיום על פנמה, טראמפ הציע שגרינלנד, האי הגדול בעולם הנמצא בשליטת דנמרק, תצטרף לארה"ב, ואפילו רמז על האפשרות לשנות את הגבול עם קנדה. התבטאויות אלו יצרו סערה בקרב מנהיגים בינלאומיים.


ראש ממשלת קנדה, ג'סטין טרודו, דחה את ההצעה באופן נחרץ והגדיר אותה כ"מנותקת מהמציאות". גם ראשי גרינלנד ודנמרק הגיבו בבוז, כשהם מדגישים את ריבונותם המלאה.


פנמה, גרינלנד פנמה על רקע האמירות של טראמפ - שאלות ותשובות


מדוע טראמפ מעוניין בשליטה מחודשת על תעלת פנמה?


טראמפ טוען כי התעלה חיונית לכלכלת ארה"ב וכי דמי המעבר שממשלת פנמה גובה "מגוחכים". לדבריו, שליטה אמריקנית תחזק את הביטחון הכלכלי של המדינה ותמנע אפשרות לשליטה סינית בתעלה.


האם יש בסיס לטענות של טראמפ על מעורבות סינית בתעלה?


לא. מומחים טוענים כי אין שום עדות לנוכחות סינית בתעלה. פנמה היא זו שמנהלת את התעלה באופן עצמאי, ללא מעורבות פוליטית.


כיצד תגיב הקהילה הבינלאומית לאיומים מסוג זה?


מדינות רבות, כולל שותפות קרובות של ארה"ב כמו קנדה ודנמרק, דחו את התבטאויותיו של טראמפ. מהלכים כאלה עשויים לפגוע במעמדה הבינלאומי של ארה"ב.

קיראו עוד ב"גלובל"


מה החשיבות הכלכלית של תעלת פנמה?


התעלה מקצרת משמעותית את זמן המעבר בין האוקיינוסים האטלנטי והשקט. עוברות בה בשנה  סחורות בשווי 270 מיליארד דולר, והיא אחראית ל-6% מהסחר הימי הגלובלי.


מה ההיסטוריה של השליטה האמריקנית בתעלה?


ארה"ב שלטה בתעלה במשך 63 שנים, מ-1914 עד 1977, אז הועברה השליטה בהדרגה לידי פנמה. המהלך נחתם על ידי הנשיא האמריקני ג'ימי קרטר ושליט פנמה עומאר טוריחוס.


האם ארה"ב יכולה להחזיר את השליטה בתעלה?


לא. הסכם הנייטרליות בין ארה"ב לפנמה אוסר במפורש על התערבות בענייניה הפנימיים של פנמה. מומחים מזהירים כי ניסיון כזה יוביל לאסון דיפלומטי וכלכלי.


מה לגבי גרינלנד?

גרינלנד שייכת לדנמרק, ותושביה כבר הבהירו כי אינם מעוניינים לשנות את המעמד הנוכחי של האי. טראמפ זכה לביקורת על כך שהוא מעלה שוב ושוב הצעות לא מציאותיות.


מה הגושפנקא של טראמפ בקשר לגרינלנד וקנדה?


לדונלד טראמפ אין גושפנקא משפטית, כלכלית או דיפלומטית שמצדיקה את טענותיו בנוגע לסיפוח גרינלנד או צירופה של קנדה לארה"ב. מדובר בהתבטאויות שנשמעות יותר כתעמולה פוליטית מאשר תוכנית פעולה אמיתית, ומומחים רבים שוללים את הרעיונות האלה כלא ריאליים.

גרינלנד:

  1. שליטה על משאבים: טראמפ טוען שגרינלנד, עם משאביה הטבעיים (כמו מינרלים נדירים), חשובה לאינטרסים הכלכליים והאסטרטגיים של ארה"ב. הוא אף טוען שהשליטה באי קריטית לביטחון הלאומי בשל מיקומו הגיאוגרפי, המאפשר גישה לצפון האוקיינוס האטלנטי והארקטי.

  2. תקדימי רכישות: טראמפ נשען על ההיסטוריה האמריקנית של רכישות טריטוריאליות, כמו רכישת לואיזיאנה מצרפת ב-1803 או אלסקה מרוסיה ב-1867. עם זאת, גרינלנד היא טריטוריה דנית, ותושביה הבהירו כי אין בכוונתם לשנות את מעמדם.

התנגדות דנית: ראש ממשלת דנמרק הגדירה את הרעיון של טראמפ כ"מגוחך", והבהירה שגרינלנד אינה למכירה. טראמפ מצדו איים במכסים על דנמרק אם תעמוד בדרכו, אך המהלך נותר ריק מתוכן.


קנדה:

  1. הטיעון על גבול "מלאכותי": טראמפ הצהיר שהגבול בין ארה"ב לקנדה הוא "מלאכותי" ושמדובר במהלך שיחזק את הביטחון הלאומי של ארה"ב. ההצהרה עוררה לעג מצד גורמים קנדיים ובינלאומיים.

  2. כלכלה מאוחדת: טראמפ טוען ששילוב קנדה בארה"ב יצור "כלכלה חזקה יותר". עם זאת, קנדה היא מדינה עצמאית עם מערכת חוקית, פוליטית וכלכלית שונה לחלוטין, ולא קיימת עילה משפטית או דיפלומטית למהלך כזה.

התנגדות קנדית: ג'סטין טרודו, ראש ממשלת קנדה היוצא, השווה את הסיכוי שסיפוח כזה יקרה ל"כדור שלג בגיהינום". שרת החוץ הקנדית אף הדגישה את חוזקה ועצמאותה של קנדה.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    חייב להפיל את השוק (ל"ת)
    טראמפ 10/01/2025 15:49
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    הנה חזרו הירידות בגללו (ל"ת)
    טראמפ 10/01/2025 15:35
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    שלמה 10/01/2025 13:21
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד לנשיא שמיצג את עמו בכבוד ובישרה האינטרס של אמריקה קודם לכל
  • 5.
    איש מסוכן שיכול להתהפך עלינו (ל"ת)
    כדורי 10/01/2025 11:29
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    לרון 10/01/2025 10:12
    הגב לתגובה זו
    עם הקוריאני הצפוני ושיעזוב את כל רעיונותיו הפרוגרסיביים לנשיאים הבאיםשלא יקח מהם הכל גם להם מגיע!
  • 3.
    לרון 10/01/2025 10:04
    הגב לתגובה זו
    סהכ מדינה די מסכנהבמקום להחריב ארצות ההולכות נגד המין האנושי האל מעדיף לטפל במי שלא מגיע לוישראל עם מלחמות אין קץארהב עם פיגעי טבע בלתי ניגמריםאין סיכוי שלטראמפניהיה זמן לשטויותהשיטה ל ה ת ע ל ם עד שמשהו א ו ל י יתבצע ולא רק יתוכנן
  • 2.
    דן 10/01/2025 08:46
    הגב לתגובה זו
    סדר עולמי חדש בפתח העולם יצא מאיזון בכל התחומים איפוס מחדש בפתח כל מי שעניו בראשו רואה זאת בברור !!!
  • סווינגר 10/01/2025 11:30
    הגב לתגובה זו
    מדינות רבות משכו את הזהב שלהן ממשמורת של ארהב.רוסיה יצרה מאגר ענק של זהב כדי לא לתת. לארהב כוח יתר לכן משכה בשנים האחרונות את עיקר הזהב שלה.יהיה מעניין. אולי בכלל יחליטו על תקן זהב חדש בדמות ביטקוין או משהו דומה.בכל מקרה הכנתי מספיק פופקורן עד 2030.צפייה נעימה.
  • 1.
    ירושלמית 10/01/2025 08:45
    הגב לתגובה זו
    בפוליטיקה האמריקנית השיטה ידועה. ממציאים אויב אדום. סין. ומציעים חלום אופטימי ירוק גרינלנד ! . בינתיים שכחו יועציו לשנן את הגירוש ההמוני של מבריחי הגבול וכמובן את הקושי הכלכלי העצום המפרנס מחצית מאזרחי ארהב . בקרוב יתבררו הדברים אחרת.
פיטר לינץ
צילום: PAT greenhouse - GLOBE STAFF
דבר הגורו

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח כשאתה צודק"

עמית בר |

הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.

לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.

במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן  אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.

החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.

טראמפ מחייךטראמפ מחייך

טראמפ: תפסיקו לדווח רבעונית

בפוסט שפרסם ב-Truth Social, קורא נשיא ארה״ב לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות ולהסתפק בדיווח חצי-שנתי; לטענתו, בכפוף לאישור ה-SEC, שינוי כזה יציב את החברות האמריקאיות בעמדה תחרותית יותר מול סין, יחסוך כסף ויאפשר למנהלים להתמקד בניהול במקום ביעדים קצרי טווח

רן קידר |
נושאים בכתבה טראמפ SEC

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הצהיר כי יש לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות בארה"ב ולהסתפק בדיווח פעמיים בשנה. בפוסט שפרסם ברשת החברתית שלו, Truth Social, הסביר טראמפ כי השינוי, בכפוף לאישור רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), עשוי לחסוך עלויות לחברות, להפחית את העומס הרגולטורי ולאפשר להנהלות להתמקד בניהול אסטרטגי של עסקיהן במקום במרדף אחר עמידה ביעדים קצרי טווח. 

טראמפ השווה בין המודל האמריקאי, הנשען על דיווחים רבעוניים (טפסי 10-Q) ועל דוח שנתי מלא (10-K), לבין סין, שלדבריו מתכננת את מהלכיה העסקיים לטווחים של 50-100 שנה. "לא טוב שחברות אמריקאיות נאלצות לרדוף אחרי מספרים רבעוניים במקום לחשוב לטווח ארוך," כתב. הוא ציין כי מעבר לדיווח חצי-שנתי יעניק לחברות גמישות, יפחית את ההוצאות הניהוליות ויאפשר להן לתכנן לטווח רחב יותר.


כיום, חובת הדיווח הרבעוני נועדה להבטיח שקיפות לציבור המשקיעים, לספק מידע פיננסי עדכני ושוויוני, ולחזק את אמון השוק. ה-SEC מבהירה כי הדיווחים התכופים נועדו ליצור "מגרש משחקים שוויוני" בין משקיעים פנימיים לחיצוניים. עם זאת, טראמפ הדגיש כי הניסיון הבינלאומי מצביע על כך שניתן לוותר על החובה, היות ובאיחוד האירופי ובבריטניה כבר בוטלה חובת הדיווח הרבעוני, וחברות נדרשות להציג דו"חות חצי-שנתיים ושנתיים בלבד, במטרה לעודד תכנון ארוך טווח. 

המהלך של טראמפ עשוי להשפיע דרמטית על מבנה שוק ההון האמריקאי: מצד אחד, הוא עשוי להקל על חברות ולהקטין את הלחץ התקשורתי והפיננסי סביב כל רבעון; מצד שני, הוא עלול לפגוע בשקיפות ובזרימת המידע למשקיעים ולגרום לחשש מפני עלייה בפערי מידע ובסיכון למשקיעים הקטנים. מומחים מדגישים כי בעוד שחברות גדולות יכולות לנהל תקשורת ישירה עם שוק ההון גם ללא דיווח רבעוני, עבור חברות קטנות ובינוניות שקיפות שוטפת היא קריטית למשיכת הון ואמון משקיעים. הצעת טראמפ מגיעה על רקע העובדה שהוא עצמו מחזיק בשליטה ברשת Truth Social, שהפכה לחברה ציבורית ב-2024 באמצעות מיזוג עם SPAC. בכך עולה השאלה האם ליוזמה יש גם אינטרסים עסקיים ישירים, לצד הרצון המוצהר לשנות את כללי המשחק בוול סטריט.