טראמפ
צילום: Pixbay

טראמפ מאיים על תעלת פנמה וגרינלנד: משבר דיפלומטי או מהלך אסטרטגי?

אדיר בן עמי | (9)


הנשיא הנבחר דונלד טראמפ ממשיך להפתיע עם התבטאויות שנשמעות לעיתים מנותקות מהמציאות. הוא מדבר על להשתלט על תעלת פנמה, לקבל את גרינלנד. הוא טוען והרוב האמריקאי כנראה איתו שאלו נכסים אמריקאיים. הוא מגיע עם טיעונים היסטוריים, אבל הוא יודע שזו סערה עולמית, ממש סדרי עולם. האם הוא מתכוון לזה ברצינות? מאוד ייתכן שטראמפ הוא טראמפ. איש עסקים. הוא רוצה פיצוי על הנכסים שהוא רואה כאמריקאיים. אצלו הכל זה כסף ואולי זו גישה נכונה. 


 בשבועות האחרונים טראמפ הביע שאיפות לשליטה אמריקנית מחודשת בתעלת פנמה ובאי גרינלנד, תוך שהוא לא פוסל שימוש בכוח צבאי להשגת מטרותיו.


האיום על תעלת פנמה: מה מסתתר מאחורי הדברים?

טראמפ הצהיר כי תעלת פנמה, שנמצאת מאז 1999 בשליטה פנמית, "חשובה לביטחון הכלכלי של ארה"ב", ואף טען כי "סין למעשה שולטת בתעלה". אמירה זו נתקלה בביקורת נרחבת מצד מומחים, שטענו כי אין כל עדות לשליטה סינית בתעלה.


תעלת פנמה, המהווה אחד מנתיבי הסחר החשובים בעולם, מנוהלת כיום על ידי רשות עצמאית בפנמה, והיא מהווה מקור הכנסה עיקרי למדינה. מאז שהושלמה ההרחבה שלה ב-2016, כמות הסחורות שעוברת דרכה הוכפלה, והיא אחראית לכ-6% מהסחר הימי הגלובלי.


גרינלנד וקנדה: חזון או חלום?

בנוסף לאיום על פנמה, טראמפ הציע שגרינלנד, האי הגדול בעולם הנמצא בשליטת דנמרק, תצטרף לארה"ב, ואפילו רמז על האפשרות לשנות את הגבול עם קנדה. התבטאויות אלו יצרו סערה בקרב מנהיגים בינלאומיים.


ראש ממשלת קנדה, ג'סטין טרודו, דחה את ההצעה באופן נחרץ והגדיר אותה כ"מנותקת מהמציאות". גם ראשי גרינלנד ודנמרק הגיבו בבוז, כשהם מדגישים את ריבונותם המלאה.


פנמה, גרינלנד פנמה על רקע האמירות של טראמפ - שאלות ותשובות


מדוע טראמפ מעוניין בשליטה מחודשת על תעלת פנמה?


טראמפ טוען כי התעלה חיונית לכלכלת ארה"ב וכי דמי המעבר שממשלת פנמה גובה "מגוחכים". לדבריו, שליטה אמריקנית תחזק את הביטחון הכלכלי של המדינה ותמנע אפשרות לשליטה סינית בתעלה.


האם יש בסיס לטענות של טראמפ על מעורבות סינית בתעלה?


לא. מומחים טוענים כי אין שום עדות לנוכחות סינית בתעלה. פנמה היא זו שמנהלת את התעלה באופן עצמאי, ללא מעורבות פוליטית.


כיצד תגיב הקהילה הבינלאומית לאיומים מסוג זה?


מדינות רבות, כולל שותפות קרובות של ארה"ב כמו קנדה ודנמרק, דחו את התבטאויותיו של טראמפ. מהלכים כאלה עשויים לפגוע במעמדה הבינלאומי של ארה"ב.

קיראו עוד ב"גלובל"


מה החשיבות הכלכלית של תעלת פנמה?


התעלה מקצרת משמעותית את זמן המעבר בין האוקיינוסים האטלנטי והשקט. עוברות בה בשנה  סחורות בשווי 270 מיליארד דולר, והיא אחראית ל-6% מהסחר הימי הגלובלי.


מה ההיסטוריה של השליטה האמריקנית בתעלה?


ארה"ב שלטה בתעלה במשך 63 שנים, מ-1914 עד 1977, אז הועברה השליטה בהדרגה לידי פנמה. המהלך נחתם על ידי הנשיא האמריקני ג'ימי קרטר ושליט פנמה עומאר טוריחוס.


האם ארה"ב יכולה להחזיר את השליטה בתעלה?


לא. הסכם הנייטרליות בין ארה"ב לפנמה אוסר במפורש על התערבות בענייניה הפנימיים של פנמה. מומחים מזהירים כי ניסיון כזה יוביל לאסון דיפלומטי וכלכלי.


מה לגבי גרינלנד?

גרינלנד שייכת לדנמרק, ותושביה כבר הבהירו כי אינם מעוניינים לשנות את המעמד הנוכחי של האי. טראמפ זכה לביקורת על כך שהוא מעלה שוב ושוב הצעות לא מציאותיות.


מה הגושפנקא של טראמפ בקשר לגרינלנד וקנדה?


לדונלד טראמפ אין גושפנקא משפטית, כלכלית או דיפלומטית שמצדיקה את טענותיו בנוגע לסיפוח גרינלנד או צירופה של קנדה לארה"ב. מדובר בהתבטאויות שנשמעות יותר כתעמולה פוליטית מאשר תוכנית פעולה אמיתית, ומומחים רבים שוללים את הרעיונות האלה כלא ריאליים.

גרינלנד:

  1. שליטה על משאבים: טראמפ טוען שגרינלנד, עם משאביה הטבעיים (כמו מינרלים נדירים), חשובה לאינטרסים הכלכליים והאסטרטגיים של ארה"ב. הוא אף טוען שהשליטה באי קריטית לביטחון הלאומי בשל מיקומו הגיאוגרפי, המאפשר גישה לצפון האוקיינוס האטלנטי והארקטי.

  2. תקדימי רכישות: טראמפ נשען על ההיסטוריה האמריקנית של רכישות טריטוריאליות, כמו רכישת לואיזיאנה מצרפת ב-1803 או אלסקה מרוסיה ב-1867. עם זאת, גרינלנד היא טריטוריה דנית, ותושביה הבהירו כי אין בכוונתם לשנות את מעמדם.

התנגדות דנית: ראש ממשלת דנמרק הגדירה את הרעיון של טראמפ כ"מגוחך", והבהירה שגרינלנד אינה למכירה. טראמפ מצדו איים במכסים על דנמרק אם תעמוד בדרכו, אך המהלך נותר ריק מתוכן.


קנדה:

  1. הטיעון על גבול "מלאכותי": טראמפ הצהיר שהגבול בין ארה"ב לקנדה הוא "מלאכותי" ושמדובר במהלך שיחזק את הביטחון הלאומי של ארה"ב. ההצהרה עוררה לעג מצד גורמים קנדיים ובינלאומיים.

  2. כלכלה מאוחדת: טראמפ טוען ששילוב קנדה בארה"ב יצור "כלכלה חזקה יותר". עם זאת, קנדה היא מדינה עצמאית עם מערכת חוקית, פוליטית וכלכלית שונה לחלוטין, ולא קיימת עילה משפטית או דיפלומטית למהלך כזה.

התנגדות קנדית: ג'סטין טרודו, ראש ממשלת קנדה היוצא, השווה את הסיכוי שסיפוח כזה יקרה ל"כדור שלג בגיהינום". שרת החוץ הקנדית אף הדגישה את חוזקה ועצמאותה של קנדה.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    חייב להפיל את השוק (ל"ת)
    טראמפ 10/01/2025 15:49
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    הנה חזרו הירידות בגללו (ל"ת)
    טראמפ 10/01/2025 15:35
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    שלמה 10/01/2025 13:21
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד לנשיא שמיצג את עמו בכבוד ובישרה האינטרס של אמריקה קודם לכל
  • 5.
    איש מסוכן שיכול להתהפך עלינו (ל"ת)
    כדורי 10/01/2025 11:29
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    לרון 10/01/2025 10:12
    הגב לתגובה זו
    עם הקוריאני הצפוני ושיעזוב את כל רעיונותיו הפרוגרסיביים לנשיאים הבאיםשלא יקח מהם הכל גם להם מגיע!
  • 3.
    לרון 10/01/2025 10:04
    הגב לתגובה זו
    סהכ מדינה די מסכנהבמקום להחריב ארצות ההולכות נגד המין האנושי האל מעדיף לטפל במי שלא מגיע לוישראל עם מלחמות אין קץארהב עם פיגעי טבע בלתי ניגמריםאין סיכוי שלטראמפניהיה זמן לשטויותהשיטה ל ה ת ע ל ם עד שמשהו א ו ל י יתבצע ולא רק יתוכנן
  • 2.
    דן 10/01/2025 08:46
    הגב לתגובה זו
    סדר עולמי חדש בפתח העולם יצא מאיזון בכל התחומים איפוס מחדש בפתח כל מי שעניו בראשו רואה זאת בברור !!!
  • סווינגר 10/01/2025 11:30
    הגב לתגובה זו
    מדינות רבות משכו את הזהב שלהן ממשמורת של ארהב.רוסיה יצרה מאגר ענק של זהב כדי לא לתת. לארהב כוח יתר לכן משכה בשנים האחרונות את עיקר הזהב שלה.יהיה מעניין. אולי בכלל יחליטו על תקן זהב חדש בדמות ביטקוין או משהו דומה.בכל מקרה הכנתי מספיק פופקורן עד 2030.צפייה נעימה.
  • 1.
    ירושלמית 10/01/2025 08:45
    הגב לתגובה זו
    בפוליטיקה האמריקנית השיטה ידועה. ממציאים אויב אדום. סין. ומציעים חלום אופטימי ירוק גרינלנד ! . בינתיים שכחו יועציו לשנן את הגירוש ההמוני של מבריחי הגבול וכמובן את הקושי הכלכלי העצום המפרנס מחצית מאזרחי ארהב . בקרוב יתבררו הדברים אחרת.
שורט (דאי אי)שורט (דאי אי)
הטור של גרינברג

השורטיסטים מחכים לשוק בסיבוב

אם אפילו אנבידיה לא הצליחה לאושש את השוק, ייתכן שהוא בשל לתיקון. אם זה אכן קורה, מי שיובילו אותו יהיו כנראה מקצועני המכירות בחסר, שבניגוד למה שרבים חושבים, פעילותם חשובה כי היא מחזירה לשוק את השפיות. הבעיה היא שלצד אלה, פועלים גם אין סוף סחרני יום שעושים גם הם שורטים אבל ללא כל אסטרטגיה מאחוריהם, והם כן פוגעים בשוק. וגם: ההזדמנות שנמצאת בריסקיפייד



שלמה גרינברג |


עד לפרסום דוחות אנבידיה בסוף המסחר של יום ד' השבוע, וול סטריט עברה שבוע שנראה כאילו היא מתקרבת לצוק ואליבא דתקשורת נראה שהיא די בטוחה שיש משבר אמיתי. המניות ירדו בכל מקום, בארה"ב, ביפן, בדרום קוריאה וגם באירופה. מדדי ה-S&P, הדאו ג'ונס והנאסד"ק אותתו על מה שעשוי להיות רצף ההפסדים הארוך ביותר מאז אוגוסט.

בגיי'.פי מורגן אמרו כי "השוק סובל מצרבת קולקטיבית שמקורה באנבידיה שהפכה למבחן הלחץ הלא רשמי לכלל המסחר בבינה מלאכותית, ומגזר הטכנולוגיה מתחיל לפתע למצמץ בחוזקה. הסחר שבעבר הרגיש בלתי ניתן לעצירה מרגיש עכשיו בפאניקה".

הפד לא הרגיע אף אחד, מבול של נתונים כלכליים מאוחרים, כולל דוח התעסוקה של ספטמבר שעדיין חסר, צפוי סוף סוף להתפרסם, וכל רמז לבעיות עלול להחליש את הטיעון להורדת ריבית שצפו המומחים בדצמבר. היו"ר ג'רום פאוול כבר הטיל ספק בהורדת הריבית באומרו שהורדה רחוקה מלהיות מובטחת, ונשיאת הפד של בוסטון, סוזן קולינס, חזרה על אזהרה זו. שוב גבר החשש שמניות בינה מלאכותית, כמו אנבידיה, מוערכות יתר על המידה וכי נוצרה בועת השקעות. ואומנם, גם אחרי פרסום הדוחות שהיו כידוע טובים מהתחזיות, השוק שפתח בעליות, נסגר בירידות חדות.

את הכתבה של יום שישי הקודם התחלתי במשפט, "האם צריך תיקון? בהחלט" וניסיתי להסביר את הסיבות לכך שהוא  מאחר להגיע. ציינתי שכדי שתיקון יפרוץ צריך להופיע "זרז" שיגרום לו לפרוץ, משהו שיזכיר למשקיעים שהם פועלים בשיגעון. שכחתי, לצערי, לציין את השורטיסטים כאחד מהם ונראה שבסוף הם שיובילו את התיקון הנוכחי.

תיקון - כן, משבר אמיתי - לא

התיקון הנוכחי, שאני ורבים אחרים ממתינים לו מזה זמן, הכרחי, לבטח בתחום הטכנולוגי ויותר מזה בכל הקשור לתחומי הבינה המלאכותית, הקוונטים וכדומה. אבל ההשוואה למשברים נוסח 2000, 2008 ואפילו 1929 פשוט אינה במקומה.

נשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPTנשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPT

5 עובדות על שי ג'ינפינג: כיצד עיצב מחדש את יחסי הכוחות בעולם

כך הפך שי ג'ינגפינג ליריב החזק והמשמעותי של ארה"ב ושל המערב: מעלייתו למיצובו כמנהיג מעצמת על

הדס ברטל |

מאז עלייתו של שי ג'ינפינג לשלטון לפני למעלה מעשור, הפכה סין למדינה שמעצבת במו ידיה את הסדר הגלובלי החדש. בהובלתו האישית, הכלכלה השנייה בגודלה בעולם עברה טלטלות, המפלגה הקומוניסטית חיזקה עוד יותר את שליטתה, ופניה של סין הפכו לדומיננטיות בזירה הדיפלומטית. חמש הפסקאות הבאות מציגות את סיפורו של האיש שמשפיע יותר מרוב מנהיגי העולם על עיצוב העשור הבא.

1 #  הרקע האישי והמסלול הפוליטי שהביא את שי לשלטון

שי ג’ינפינג נולד ב־1953 בבייג'ינג במשפחה שהייתה חלק מהאליטה המהפכנית של סין. אביו, שי ג’ונגסון, היה ממייסדי המהפכה הקומוניסטית ומקורב למאו דזה־דונג, אך נפל קורבן לטיהורים הפוליטיים של מהפכת התרבות. כתוצאה מכך נשלח שי בגיל צעיר לעבוד בכפר ענָי במחוז שאאנשי, חוויה שגיבשה את דמותו הציבורית כבן-מעמד העם למרות שורשיו האליטיסטיים. בשנות ה־80 וה־90 התקדם במעלה הדרגים האזוריים, עד שב־2012 נבחר למזכ"ל המפלגה וב־2013 לנשיא סין. בתוך שנים ספורות הפך למנהיג החזק במדינה מאז מאו, כשהוא מרכז בידיו שלוש סמכויות על: מנהיג המפלגה, הנשיא וראש הצבא.

2 # הכלכלה הסינית בעידן שי: מהנסיקה לשינוי כיוון

בשנותיו הראשונות בתפקיד, נהנתה סין מצמיחה גבוהה שהמשיכה את תנופת ההתפתחות הכלכלית שהחלה עוד לפניו. שי קידם מהלכים של תיעוש מואץ, השקעה מסיבית בתשתיות והפיכת חברות סיניות לענקיות גלובליות בתחומי הטכנולוגיה, התקשורת והאנרגיה. עם זאת, החל מסוף העשור הקודם הכלכלה החלה להאט. הקשחת הפיקוח על חברות הטכנולוגיה הגדולות, משבר הנדל"ן ובראשו קריסת ענקיות כמו אוורגרנד, והשלכות מגפת הקורונה, פגעו בקצב הצמיחה ובהשקעות הזרות. שי הציג זאת כחלק מ"תיקון היסטורי" שנועד להפוך את הכלכלה למאוזנת ופחות תלויה בחוב, אך במבחן היציבות הכלכלית, סין נמצאת כיום בתקופה מאתגרת יותר מאשר בימי קודמיו.

בין דונלד טראמפ לג'ו ביידן, המעברים במדיניות הסחר האמריקנית כלפי סין מיצבו את שי ג’ינפינג במרכז מאבק אסטרטגי עולמי. כאשר טראמפ הטיל מכסים נרחבים על סחורות סיניות החל משנת 2018, תגובת סין הייתה בעיקרה זהירה אך החלטית: משרד הסחר הסיני קרא לביטול המכסים והזהיר מפני "מלחמת סחר" שתכלה את שני הצדדים. בסוגיות טכנולוגיה וסחר, סין תחת שי נטתה יותר להשקיע בהרחבת בסיס הייצוא הלא-אמריקני ובהגדלת המיקוד בשוק המקומי, תוך הצהרות שוושינגטון "לא מפחיתה סיכונים אלא יוצרת אותם." 

בימי ביידן נרשמה ירידה יחסית באגרסיביות של הממשל האמריקני מול סין במישורי הסחר הישיר, אך לא הייתה חזרה לעידן של הסכם ושיתוף הפעולה. עם חזרתו של טראמפ לשלטון, הודגשו שוב מאמצי מכס נרחבים יותר והצהרות אגרסיביות מצד ארה״ב, בהן הצהיר טראמפ על שי כי "קשה מאוד להגיע איתו להסכם."