די מדיקל תגייס היום בין 5.5 ל-11 מיליון שקל
חברת די מדיקל הפועלת כחברת השקעות בתחום מחלות הסוכרת תקיים היום את מכרז ההנפקה לציבור לגיוס של בין 5.5 ל-11 מיליון שקל. כ-22 מיליון שקל נוספים עשויה החברה לגייס בעתיד ממימוש אופציות, שיכללו בחבילת ניירות הערך שיוצעו לציבור. את הנפקת החברה מוביל קונסורציום חתמים בראשות פועלים איי.בי.אי.
פעילותה של די מדיקל בתחום מחלות הסוכרת מבוצעת כיום באמצעות חברת נילימד המפתחת משאבות אינסולין חדשניות וחברה ביסוד שתקרא G-Sence ותחל לפתח מד סוכר מתקדם. השליטה (כ-70%) בנילימד נרכשה בפברואר השנה תמורת התחייבות השקעה בסך של 1.5 מיליון דולר, מהם כבר הושקעו בחברה 0.5 מיליון דולר, והקצאת אופציות למניות די מדיקל ליזמי נילימד. G-Sence הוקמה ע"י רכישת קניין רוחני של נילימד והתחייבות לתמלוגים ובכוונת די מדיקל להשקיע בה 2.5 מיליון דולר בהתאם לעמידה באבני דרך.
נילימד מתכננת הגשת אישור המוצר לרשויות ה-FDA/CE בתחילת השנה הבאה וחתימה עם שותף אסטרטגי במהלך שנת 2006. על פי הערכות רווחות בעולם מספר משאבות האינסולין בעולם מוערך בכ-350 אלף, מתוכם כ-230 אלף בארה"ב. היקף השוק בארה"ב הסתכם בשנת 2003 בכ-390 מיליון דולר והוא צפוי לגדול לכחצי מליארד דולר ב-2008.
נילימד מפתחת גם משאבת אינסולין חד-פעמית, שעל פי הערכות רווחות בעולם, פוטנציאל השוק העולמי שלה הינו כ-5 מיליארד דולר. החברה מתכננת הכנת אבטיפוס של המשאבה עד סוף 2005 והגשת אישור המוצר ל-FDA/CE וחתימה עם שותף אסטרטגי במחצית 2006.
מד הסוכר של G-Sence מתבסס על מדידה דינמית של רמות הסוכר אצל חולי הסכרת ומתריע מפני מצבים קיצוניים ברמות הסוכר עקב אזעקה מובנית במכשיר. החברה מתכננת סיום בדיקת הדגם המעבדתי ב-2006, תחילת ניסויים קליניים ב-2006 והגשה לאישורי ה-FDA/CE ב-2007. על פי הערכות בעולם, פוטנציאל השוק של סנסור למדידה רציפה של גלוקוז בדם מוערך בכ-5 מיליארד דולר ב-2008.
על קבוצת בעלי המניות הגדולים בדי מדיקל נמנים זאב ברונפלד, אייל שרצקי, יו"ר החברה, מני מור המנכ"ל וגל ארז. בפברואר השנה גייסה החברה בהנפקה פרטית כ-11 מיליון שקל מ-28 משקיעים. החברה החליטה להתרכז בתחום מחלות הסוכרת המוערך כאחד משוקי הרפואה הגדולים בעולם עם למעלה מ-100 מיליארד דולר בשנה. להערכת החברה היא מציעה לחברות ולמשקיעים יתרונות שאין לקרנות הון סיכון. בעלי השליטה, בכללם המנכ"ל והיו"ר, אינם גובים שכר או דמי ניהול מהחברה, ושאיפתם לאקזיטים והשבחות מוצלחים מהם ייהנו כלל בעלי המניות בחברה.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
