בנק ישראל: יציבותם הכלכלית של משקי הבית עלתה ב-04'
בבנק ישראל מפרסמים היום דיווח הסוקר את היציבות של משקי הבית בישראל. המחקר המלא ייחשף בסוף החודש, אך היום מובאים חלקים מהעיקרים שלו. מהמסמך עולה כי ב-2004 נרשם שיפור באיתנות הפיננסית של משקי הבית, שהתבטא בירידה של נטל האשראי, בגידול הצריכה ובעצירת מגמת הירידה של שיעור החיסכון. ואולם, השיפור, פרי העלייה בשכר הריאלי ובתעסוקה, לא הקיף את כל שכבות האוכלוסייה.
נטל האשראי, כלומר כמה מלווים משקי הבית מהבנקים ביחס למשכורות שהם מרוויחים, שבבנק ישראל התייחסו אליו כאל אינדיקטור לכושר הפירעון של משקי הבית, ירד השנה ב-1.5 נקודות אחוז, לאחר שאשתקד נעצרה מגמת עלייתו. למרות שיפור זה, רמתו מאז שנת 2001, כ-70%, עדיין גבוהה במונחים היסטוריים, ולכן מבטאת כושר פירעון נמוך.
בבנק ישראל הוסיפו וציינו כי השיפור באיתנות הפיננסית של משקי הבית מוצא את ביטויו גם בעצירת מגמת הירידה בשיעור החיסכון הפרטי מתוך ההכנסה הפנויה בשנתיים האחרונות. חזרה לשיעור חסכון גבוה תאפשר למנוע עלייה בנטל האשראי של משקי הבית בתקופה של שפל וירידה בהכנסה הפנויה בעתיד, ולכן תחזק את היציבות הפיננסית.
נטל האשראי ירד למרות גידול ריאלי של כחצי אחוז באשראי, וזאת בזכות עלייה של 4.8% בהכנסה הפנויה. ההכנסה הפנויה לנפש גדלה השנה ב-2.8%, לעומת 2.5% אשתקד, לאחר ירידה חריפה בת 6.6% ב-2002. בכך חזרה ההכנסה לנפש לרמה של 1999 ו-2000.
עם זאת, גידול ההכנסה הפנויה השנה, ובעקבותיו גם השיפור בנטל האשראי, לא הקיף את כל שכבות האוכלוסייה. כך, למשל, גדלו הכנסות המועסקים, הודות לעליית השכר הריאלי, ואילו הכנסות הבלתי מועסקים ירדו, בעטיו של צמצום תשלומי ההעברה. נוסף על כך, גידול השכר בענפים הסחירים היה גבוה מזה של העובדים בענפים הלא-סחירים.
ביטוי להבדלים בין שכבות האוכלוסייה בגידול ההכנסות נמצא בנתוני משקל החוב הבעייתי בסך האשראי הבנקאי לאנשים פרטיים: משקל זה נותר השנה ללא שינוי, למרות גידול ההכנסה הפנויה והירידה של שיעורי הריבית במשק. זאת ועוד, משקלו של החוב הבעייתי באשראי לדיור, שהוא כשני שלישים מהאשראי לאנשים פרטיים, המשיך לגדול, תוך גידול של עומק הפיגור בפירעונותיו.
הצריכה הפרטית גדלה השנה בשיעור של 5.3%, לעומת 1.2% בכל אחת מהשנתיים הקודמות, שמשמעותם ירידה בצריכה הפרטית לנפש, בעיקר בשל גידול ההכנסה הפנויה. עם זאת, חלק ניכר מגידול הצריכה לא הופנה לביקושים מקומיים, ולכן גם תרומתו להתאוששות המגזר העסקי ולהגברת איתנותו הפיננסית הייתה צנועה.

רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
רשות המסים יצאה לדרך עם ההליך, אשר יעמוד בתוקף עד אוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס - ממס הכנסה ועד מיסוי מקרקעין; במסלול המקוצר (הירוק) ניתן להסדיר גם הכנסות משכר דירה ונכסים דיגיטליים בהיקפים מוגבלים
רשות המסים, באישור היועצת המשפטית לממשלה, הודיעה על הפעלתו מחדש של נוהל הגילוי מרצון - הליך ייחודי המאפשר לנישומים לדווח על נכסים או הכנסות שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב. ובתמורה לקבל חסינות מהליך פלילי.
הנוהל, שנפתח כעת מחדש, יעמוד בתוקפו עד ל-31 באוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס: מס הכנסה, מע"מ, מיסוי מקרקעין ומכס. הגשת הבקשות תתבצע באופן מקוון בלבד, באמצעות טופס ייעודי שיועלה לאתר רשות המסים בימים הקרובים.
תנאי מרכזי להשתתפות בהליך הוא שהפנייה נעשית בתום-לב ובכנות, ושבמועד הפנייה לא מתנהלת בעניינו של המבקש בדיקה או חקירה.
איך זה יתבצע?
הטיפול בבקשות יתבצע בשני מסלולים: במסלול הרגיל - לאחר בדיקה פרטנית של המקרה וחתימה על הסכם שומה מול פקיד השומה הרלוונטי; ובמסלול "הירוק" - מסלול מקוצר שנועד להסדרת דיווחים בהיקפים נמוכים יחסית.
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- מורווחים בקריפטו? נוהל גילוי מרצון זו הזדמנות להכניס את הכסף לארץ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסלול זה ניתן להסדיר בין היתר הכנסות משכר דירה למגורים עד 250 אלף שקל לשנה, הכנסות מנכסים פיננסיים בחו"ל אם יתרת החשבון ל-31 בדצמבר 2014 נמוכה מ-4 מיליון שקל ולא בוצעו בו הפקדות חדשות מאז, וכן הכנסות מנכסים דיגיטליים בהיקף של עד 500 אלף שקל לכל תקופת הגילוי, כאשר שווי כלל ההחזקות הדיגיטליות ל-31 בדצמבר 2024 אינו עולה על 1.5 מיליון שקל.

מנכ"ל רפאל: "פרויקט הלייזר הוא העתיד"
יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל על היירוטים של הטילים מאיראן, על השקעה בסטארטאפים, שיתוף הפעולה עם אלרון וגם - מה יהיו המערכות שיגנו עלינו מפני הדור הבא של הטילים - טילים היפרסונים?
מנכל רפאל, יואב תורג'מן דיבר היום גם על "רפאל השנייה". אנחנו מכירים אותה כחברה ביטחונית שמספקת לנו הגנה - כיפת ברזל זו המערכת שלה, שמנעה את מותם של אלפי אזרחים. לצד אלביט מערכות ותעשייה אווירית, החברות האלו הוכיחו עליות טכנולוגית מרשימה שכמובן עזרה לצבא לנצח בחזיתות השונות. הפעילות הביטחונית היא "רפאל הראשונה", אבל יש גם פעילות אזרחית - "רפאל השנייה". המטרה של רפאל האזרחית היא להפוך יישומים צבאיים וביטחוניים ליישומים אזרחיים. זה מצליח, אבל זה לא עיקר הפעילות.
רפאל שותפה עם אלרון אלרון -0.79% ב-RDC, מודל ההשקעות המשותף של אלרון ורפאל, שאחראי על הפיכת הרעיונות הביטחוניים לאזרחיים, כשהדוגמה הכי טובה לכך היא חברת גיוון אימג'ינג שהוקמה לפני 30 שנים ועשתה אקזיט ענק לפני בערך 16 שנים. החברה השתמשה בטכנולוגיה צבאית כדי לספק לעולם הרפואה פתרון - מצלמה זעירה שנכנסת לגופנו ובודקת את המעי. יש יכולות נוספות שתורגמו לאקזיטים בתחום וכעת רפאל ואלרון מציגים את החזון בתחום לשנים הבאות. הפעם זה משולב, מעבר לזרימת רעיונות, פיתוח ומידע מהתחום הצבאי לאזרחי, הכוונה היא לייצר אצל אלרון קרקע לסטארטאפים בתחום הטכנולוגיה לצרכים צבאיים שיקבלו מעטפת ועזרה מרפאל.
יואב תורג'מן ומנכ"ל אלרון, יניב שניידר הציגו את הפעילות של רפאל ואלרון ואת החשיבות של העבודה המשותפת. שניידר היה עד לפני חצי שנה מנהל מרכז הפיתוח של רפאל והוא מביא שינוי לאלרון, קרן הון וותיקה שעוסקת בסייבר ומכשור רפואי כשבכוונתו להעמיק את הפעילות בתחום הדיפ-טק והדיפנס-טק.
תורג'מן הציג את רפאל ויכולותיה הטכנולוגיות הברורות - "אנחנו עושים דיפנס טק כבר 77 שנים. הדרך לקיים את המדינה היא דרך חדשנות טכנולוגית. ההמצאות של רפאל מהעבר נראים גם היום מודרניים לחלוטין. רפאל הוקמה כדיפטק. רפאל היא שילוב מיוחד של מכון מחקר שעוסק בפיזיקה בסיסית ועד ולמערכות מורכבות".
- רפאל ו"לולב ספייס" ישתפו פעולה בפיתוח מערכת ליירוט רחפנים וכטב"מים
- מערכת הגנה אווירית ישראלית תשמור על שמי נאט"ו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"החזון של רפאל הוא לא להיות החברה הכי רווחית בעולם, אלא להביא מדע שיהיה נדבך משמעותי בביטחון המדינה. אנחנו מפתחים את הטכנולוגיה עוד לפני שמקבלים את התקציב והאישור לפתח אותה, כדי להיות בקדמה הטכנולוגית. אנחנו לא עושים דברים שכולם עושים, אלא דברים שאין לאף אחד בשוק. כמו הלייזר, אנחנו היחידים שעושים את זה. גם כיפת ברזל, מדובר במיירטים בתקציב נמוך ממיירטים אחרים. כלומר פתרון אופטימלי לבעיה".