רחלי גוז לביא
צילום: מערכת ביזפורטל
ראיוןTV

מורווחים בקריפטו? נוהל גילוי מרצון זו הזדמנות להכניס את הכסף לארץ

עו"ד רו"ח רחלי גוז-לביא בשיחה על נוהל גילוי מרצון; איך זה צפוי להיעשות; וגם - מה יכולים לעשות עובדי הייטק שהאופציות שלהם מחוץ לכסף? 
צחי אפרתי | (5)

"ההבדל העיקרי שצפוי בנוהל הנוכחי הוא ההכללה של רווחי קריפטו. בנהלים הקודמים לא הייתה אפשרות כזאת, אנחנו יודעים שיש אנשים רבים שמחזיקים כסף רב בדולרים או באירו או בקריפטו, והפעם הם יוכלו להגיע לרשות המיסים ולקבל הגנה. נכון להיום הבנקים מסרבים לקבל כסף שהמקור שלו הוא במטבעות קריפטוגרפיים" כך אומרת עו"ד רו"ח רחלי גוז-לביא, שותפה מנהלת במשרד עמית, פולק, מטלון ושותפה בכירה במחלקת המיסים. גוז-לביא מתייחסת לשינויים בענף ההיטק כאשר יש גידול משמעותי ברכיב התגמול ההוני במקביל לירידה בשווי החברות. היא מסבירה מה אפשר לעשות כשהאופציות עמוק מחוץ לכסף.

 

אנא תארי בקצרה מהו נוהל גילוי מרצון?

"נוהל "הגילוי מרצון" מיועד לכל הנישומים יחידים או חברות, אשר לא דיווחו על ההכנסות ובכך עברו על חוקי המיסים בין ביודעין ובין במחדל. והנוהל מאפשר לישראלים שהעלימו הכנסות לדווח עליהן מרצונם ולהימנע מתשלום קנסות והעמדה למשפט. ותהיה גם הנחה בקנסות.

"יש קהל יעד שיותר טבעי שיגיע בנוהל הזה, הקהל יעד הראשון אלה שהשקיעו במטבעות קריפטוגרפיים, קהל יעד שני נובע מאי-דיווח בעיקר על רווחים בשוק ההון מאותם כספי ירושה. קהל יעד נוסף שהשכירו דירות בארץ או בחו"ל ולא דיווחו עליהם. וגם אנשים שחיו בחו"ל וצברו רכוש וכסף והגיעו לישראל ולא משלמים את המיסים בישראל. ככל הנראה כמו שהיה בעבר הנוהל יהיה אנונימי, כלומר הפנייה הראשונית בלי חשיפה של השם, דבר שנותן הגנה ועוד שקט נפשי למי שיפנה".

 

מהם ההבדלים בין נוהל גילוי מרצון הקרוב לבין נהלים בשנים עברו?

"ההבדל העיקרי שצפוי בנוהל הנוכחי הוא ההכללה של רווחי קריפטו. כיום אנשים שרוצים לדווח על הכנסות כאלו לרשות המיסים לא יכולים לעשות זאת. ולמעשה ההליך פותר את הבעיה הזאת. הנוהל צפוי להיות עד סוף שנת 2025 וסביר להניח שזו תהיה פעם אחרונה שיהיה גילוי מרצון. והערכות הן שמי שיקדים וידווח יקבל הנחה בתשלום המס"

 

אילו שינויים חלו במגמות של אופציות לעובדים בשנה האחרונה, ובפרט בתקופת המלחמה?

"החל משנת 2022 חברות הייטק רבות בישראל יש מחסור במזומנים, לכן רכיב התגמול ההוני- הוא רכיב משמעותי וגדול בשכר, ואופציות במשכורות של עובדי חברות אלה גדל דרמטית. ככלל תכניות האופציות אשר מוגשות לעובדים הן תוכניות שאושרו על ידי רשות המיסים, כלומר כאלה שעומדות בקריטריונים. תכנית העומדת בתנאי סעיף 102 לפקודת המיסים, מאפשרת לאדם אשר מקבל אופציות לממשן בשיעור מס רווח הון - 25% במקום לשלם על הטבה זו מס שולי שיכול להגיע עד 47%.

"לאור תמחור החברות כיום, הרבה מאוד אופציות הן מחוץ לכסף ולמעשה כל התגמול ההוני לא שווה שום דבר. מה עושות חברות במקרה כזה? חברות עושות "תמחור מחדש". הדבר מתבצע כאשר מופחת מחיר המימוש של אופציות לאור הערכת שווי שמביאה את שווי המניות של החברה לשווי חדש. המהלך למעשה מפצה את העובדים על מלוא ירידת השווי. פעולה זו נחשבת אירוע מס בידי עובדים בישראל אך ניתן למנוע זאת באמצעות השגת רולינג מרשות המיסים. למעשה, כחלק מתהליך התמחור מחדש, על החברה לפנות לרשות המיסים על מנת להשיג את הרולינג בכדי שלא תוטל חבות מס על עובדיה".

 

ישנו תגמול הוני נוסף שניתן לעובדים?

"על מנת להתחרות בתנאים של חברות ציבוריות אשר מציעות לעובדיהן מניות חסומות ללא מחיר מימוש (RSU), הסטארטאפים החלו להציע גם הן מניות חסומות. למעשה אם העובד יעזוב את החברה הוא לא יצטרך להביא כסף מהבית ואין את העניין שצריך להביא כסף תוך 90 שהאופציה לא תפקע. והסבירות שהעובד יפגש עם הכסף יותר גבוהה".

קיראו עוד ב"בארץ"

 

 לראיון המלא:

 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    YL 17/06/2024 09:54
    הגב לתגובה זו
    ממש אן צורך להעביר פרטים ולשלם ל אורית סתרוק את מה ש בעמל רב השגתם עדיף לגשת ל עוד ידוע מאוד מומחה בתחום ש יעשה לכם סדר ברישום ל הכספים ב חול תנהו
  • 4.
    משה 16/06/2024 01:08
    הגב לתגובה זו
    למה נראה לכם בבנקים ובמס הכנסה שטנחנו נעביר את הקריפטו של כל אחד מאיתנו לתוך החשבונות שלנו???? כדי שתיקחו לנו מס הכנסה??!!!! חלאות אנחנו לעולם לא נעביר ובסוף אתם תיפלו והכל יהיה דיגיטלי וכל המנהלים והפקידות בבנק יחזור לבית ולאחר כמה שנים גם ביטוח לאומי יעוף מכאן לקיבינימט
  • 3.
    לא מגלה 14/06/2024 17:09
    הגב לתגובה זו
    חחח..זה כסף טוב להנאות בחו"ל..לא לחרדים
  • 2.
    רשות המסים 14/06/2024 10:36
    הגב לתגובה זו
    אל תביאו כסף לארץ , הממשלה הפושעת הזאת תיקח הכל , הם לא סופרים אף אחד ממטר , רשות המיסים על הפנים, אין מפקחים בחדרים ,מעודדים פאניקה על מנת לקחת בצורה קלה כסף ,זה רק פרנסה לעורכי הדין שגם הם לא מוציאים חשבוניות מס על שכר הטירחה שלהם .כל המפקחים שיכולים פשוט ברחו מרשות המיסים , נשארו רק אלו שלפני פנסייה או כאלו שלא מתאימים לתפקיד .
  • 1.
    זאב 14/06/2024 09:57
    הגב לתגובה זו
    לוקחים כסף מאנשים עובדים ומחלקים לחרדים שלא עובדים ולא משרתים
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?

כיום עסקים במחזור של 120 אלף שקל לא מדווחים לרשות המס; המטרה להגדיל את התקרה; למה זה טוב לכולם: לנישומים וגם לרשות המס? 

רן קידר |

עסקים במחזור של עד 120 אלף שקל לא מדווחים לרשויות המס. הפטור הזה ניתן לפני כשנה והוא מסתמן כהצלחה גדולה. מדובר במעל 150 אלף נישומים שחוץ מלהכביד על התשתיות של רשות המסים, לא באמת הצדיקו את הטיפול בהם. הגבייה באזור אפס, והטפסים והבירוקרטיה לקחו המון זמן ומשאבים גם לנישומים וגם לפקידי מס הכנסה.

ההחלטה הקודמת (הרחבה: רפורמת ה-"עוסק זעיר" כבר עובדת עבור עשרות אלפי ישראלים) היתה פשוטה כי גביית המס כאמור היתה אפסית. כעת מציע שי אהרונוביץ' להרחיב את התוכנית לעסקים עד מחזור של 300 אלף שקל. במספרים האלו כבר יש מס, אם כי, ברוב המקרים נמוך. 

עסקים מדווחים לרשויות המס על חברות מס לפי הכנסות בניכוי הוצאות.  בעסקים שעד מחזור של 120 אלף שקל (שעם הצמדה זה כבר קרוב ל-130 אלף שקל) רשות המס מגדירה הוצאות לפי שיעור המחזור, בלי הוכחת תשלום ובלי לשבור את הראש עם איסוף חשבוניות. יש כאלו שזה מתאים ונוח להם. אלו שיש להם יותר הוצאות יכולים להגיש אותם, אבל גם ככה הם לא עומדים ברף המס.

עסקים עם מחזור של 300 אלף, אמורים לקבל שיעור הוצאות מסוים כמוכר מבלי להוכיח זאת, אבל נראה שבמקרה הזה יהיו הרבה שיש להם יותר הוצאות. הם ידווחו במסלול הרגיל. כלומר, רשות המס תבטיח את עצמה על ידי כך שתאשר הוצאות אבל לא בסכום משמעותי מדי. וככה תהיה חבות מס לעסקים האלו. 

ולכן, יפנו אליה, רק כאלו שבאמת אין להם הוצאות משמעותיות. כל תוכנית כזו מקלה על המערכת, מקלה על הנישומים, וצריך לזכור שגם אין כאן פתח למילוט, הונאות, שקרים, ושמרווח הביטחון של רשות המס הוא גדול, תשלום המס במספרים האלו בהינתן הוצאות הוא נמוך מאוד, במקרה המקסימלי כמה אלפים בודדים בחודש.  

מצד שני מדובר על כמות גדולה של נישומים. על פי ההערכות יש כמה מאות אלפים שנופלים בקטגוריה הזו. 


מיכל כהן
צילום: אביגיל פיפרנו באר

מיכל כהן ומלחמתה בקרטל הבנקים

רשות התחרות עשויה להשיג לכם מה שאף אחד לא עשה למענכם בעבר - להתמודד עם הבנקים החזקים ולהכריח אותם לתת לכם ריבית בעו"ש, לספק עמלות סבירות, ופשוט - לעודד את התחרות על אמת, ולא כמו שבנק ישראל מתנהל - כמפקח שדואג דווקא להגדלת רווחי הבנקים

מנדי הניג |

מיכל כהן, הממונה על רשות התחרות יכולה "לקנות את עולמה". היא נתפסת כיבשה, חלשה, אבל המהלך שהיא מניעה עכשיו יכול למחוק לה שנים של בינוניות ולהציב אותה בצמרת הרגולטורים שהשפיעו על הצרכן הישראלי. כולם יודעים שהבנקים  עושקים אותנו. כמעט כולם יודעם שזה בחסות בנק ישראל שמדבר על יציבות הבנקים, אך בעצם דואג לרווחים שלהם. הרווחים האלו לא נורמליים וכשבנקים מרוויחים ככה זה על חשבונכם - אתם לא מקבלים ריבית בעו"ש, אתם מקבלים ריבית נמוכה על פיקדונות, אתם משלמים ריבית גבוהה על הלוואות ואתם משלמים עמלות מאוד גבוהות. 

בנק ישראל עוצם עיניים, אבל משקיע המון ביח"צ שמנסה לדברר כמה הוא עוזר לנו - הציבור, מול הבנקים וכמה הוא מצליח לכופף את הבנקים לתת לנו הטבות ומענקים.  זה לא נכון, כל תרגילי היח"צ וההשקעה העצומה בהם רק מוכיחה את זה. אם מראש הבנקים היו דואגים פחות לרווחים שלהם ויותר לרווחה של הציבור, הם הרי לא היו צריכים יח"צ. יח"צ צריך בעיקר כדי להשפיע ולסובב את דעת הקהל. בפועל, הבנקים אכן מעבירים לכם עכשיו תשלומים, החזרי עמלות וכו', אבל זה כסף קטן. אם הם היו מספקים לכם  את מה שמגיע לכם בעולם הגון והוגן - ריבית על העו"ש, זה היה מיליארדים רבים שנכנסים לחשבון שלכם; אם הם היו לוקחים עמלות סבירות בפעילות בניירות ערך, זה היה מוסיף לכם פי כמה וכמה מכל ההטבות לכאורה שהם נותנים. 

זו נתינה לשם יחסי ציבור, בפועל מדובר בזאב שמנסה להתחפש לכבש. כולם יודעים זאת, גם מיכל כהן, אלא שהיא מנסה ללכת עד הסוף. רשות התחרות לקראת הכרעה דרמטית ראשונה מסוגה במגזר הפיננסי, שתעניק לה סמכויות התערבות בפעילות חמשת הבנקים הגדולים - לצד בנק ישראל. זה לא עניין של מה בכך.

השאלה הגדולה היא האם חמשת הבנקים הגדולים יוגדרו כקבוצת ריכוז? רשות התחרות הזמינה אותם לשימוע נוסף, ומתגבש תרחיש שבו הרגולטור עשוי לקבל סמכויות חדשות להתערב בפעילותם. ההכרזה, אם תתבצע, תייצג צעד חסר תקדים במגזר הפיננסי, ותעניק לממונה על התחרות את היכולת להנחות בפועל את הבנקים,  במקביל לפיקוח הקיים של בנק ישראל.

המהלך מתרחש על רקע מבנה שוק מרוכז במיוחד - חמשת הבנקים מחזיקים כמעט את כל נכסי המערכת הבנקאית הקמעונאית ומשקי הבית מתמודדים עם חסמי מעבר וכניסה. רשות התחרות טוענת כי התחרות בענף נמוכה והחסמים קיימים, וההכרזה עשויה להיות צעד מפתח בהגדלת כושר המיקוח של הצרכנים וחיזוק התחרות הפיננסית. זה יהיה מאבק. לא ברור ולא ידוע עד כמה מיכל כהן נחושה וחזקה. הבנקים יגיעו, יאיימו, יזיזו את בנק ישראל לטובתם, יהיו לוביסטים, פוליטקאיים שיתנגדו. תזכרו שלא משנה מה אומרים ומי אומר, השורה התחתונה שידועה - אין תחרות אמיתית בין הבנקים.  ואם כך - אז בטח שרשות התחרות צריכה להתערב.