.jpg)
מערכת הגנה אווירית ישראלית תשמור על שמי נאט"ו
רומניה בחרה ברפאל לפרויקט הגנה אווירית אדיר בהיקפו, בהשקעה של כ-2.2 מיליארד דולר, כחלק מתוכנית להתחמשות מואצת בגבול נאט"ו מול רוסיה; החוזה יכלול אספקה הדרגתית, תחזוקה והדרכות עם מימון חלקי של האיחוד האירופי
עסקה נוספת שמחזקת את מעמדה של התעשייה הביטחונית הישראלית בעולם: רומניה בחרה ברפאל כספקית הראשית בתוכנית V/SHORAD (Very Short and Short Range Air Defense) שלה, אחרי הליך תחרותי שנוהל על ידי משרד ההגנה הרומני והחברה הממשלתית CN Romtehnica. על פי הערכות,
מדובר בעסקה בשווי של כ-1.9 מיליארד אירו (כ-2.2 מיליארד דולר), אחת העסקאות הגדולות ביותר עבור רפאל בשנים האחרונות.
לפי הודעה רשמית של משרד ההגנה הרומני, לא הוגשו התנגדויות בשלב שלאחר ההכרזה על הזוכה, כך שאין חסמים משפטיים והדרך פתוחה לחתימה על
הסכם מסגרת רשמי מול רפאל, שיאפשר להתחיל את הפרויקט בפועל כבר בזמן הקרוב. החוזה צפוי לכלול אספקה הדרגתית של המערכות, הקמה של תשתיות תומכות והעברת ידע, בהתאם לדרישות התאימות של נאט"ו, בהן עומדת רומניה כחברה בברית.
מימון מהאיחוד האירופי
פרויקט ההגנה האווירית של רומניה הוא חלק מתוכנית רחבה יותר שמטרתה לשדרג את מערכי ההגנה הרב-שכבתיים במדינה, ולהתמודד עם איומים כמו טילים מדויקים, רחפנים וכלי טיס בגובה נמוך ובינוני. מערכת V/SHORAD צפויה להשתלב לצד פרויקטים נוספים, כמו רכישות של מערכות MANPAD
ופתרונות טילי קרקע-אוויר לטווחים ארוכים, ולספק מענה מהיר לאיומים המשתנים בגבול המזרחי של נאט"ו.
גורמים במשרד ההגנה הרומני ציינו כי המדינה מתכוונת לממן חלק מההשקעה באמצעות כלים של האיחוד האירופי. בין היתר מדובר בתכניות כמו ASAP (Act in Support
of Ammunition Production), EDIRPA (European Defence Industry Reinforcement through Common Procurement Act), והמנגנון SAFE של האיחוד, שמיועדים לסייע למדינות החברות לחזק את המערכים הביטחוניים המשותפים. בכך למעשה מצליחה רומניה למנף את קרנות האיחוד כדי לצמצם את
הנטל התקציבי הישיר של העסקה.
- מנכ"ל רפאל: "פרויקט הלייזר הוא העתיד"
- רפאל רכשה 6.5 קומות בפרויקט של קבוצת אקרו בכ-521 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חיזוק הברית עם נאט"ו
מבחינה טכנולוגית, רומניה לא חשפה במפורש איזו מערכת בדיוק היא רוכשת מרפאל, אך הערכות בשוק מתמקדות במערכת Spyder – מערכת הגנה אווירית קצרת-טווח מתקדמת שכבר משמשת כמה מחברות נאט"ו ובעלות
ברית אחרות. המערכת מותאמת להתמודד עם מטוסי קרב, מסוקים, כלי טיס בלתי מאוישים וגם עם טילים מסוג שיוט, והיא מבוססת על יירוט מהיר ויכולת פריסה ניידת בזירות לחימה משתנות.
בהודעת משרד ההגנה הרומני צוין כי ההחלטה התקבלה לאחר בחינה מלאה, גם טכנית וגם
מסחרית, של הפתרונות שהוגשו במכרז. הציפייה היא שהמערכת תאפשר שדרוג משמעותי של ההגנה האווירית הרומנית, תייצר כיסוי רחב יותר באזורים צבאיים שונים במדינה, ותבטיח רמה גבוהה של שיתוף פעולה מבצעי עם כוחות נאט"ו הפרוסים במזרח אירופה.
הקשר לשוק המקומי
נזכיר כי בתחילת השבוע שעבר דיברנו על העובדה ש המניות הביטחוניות מקבלות רוח גבית מהשוק הגלובלי והמקומי, כאשר בזירה הבינלאומית הטריגר המרכזי לעליות הגיע מהולנד, שם הכריזו רשמית מדינות נאט"ו על היעד השאפתני: הגדלת ההוצאה הביטחונית ל-5% מהתוצר עד שנת 2035, פי שניים וחצי מהיעד הקודם שעמד על 2% בלבד, וגם הוא לא היה בפועל אצל מרבית המדינות החברות בברית. ההחלטה ההיסטורית מגיעה על רקע האיום המתמשך מצד רוסיה, המלחמה באוקראינה והמתיחות הגוברת במזרח התיכון. לפחות 3.5% מהתקציב יופנו להגנה צבאית ישירה, והיתר לתשתיות ומוכנות אזרחית, מה שמבטיח גם השקעה רחבה בתעשיות ביטחוניות וגם חיזוק של שרשראות אספקה, מערכות שליטה ובינה מלאכותית צבאית.
- מחירי הדירות החדשות ירדו ב-1.5%; מדד המחירים ביולי עלה 0.4%
- תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
- תוכן שיווקי משכנתא הפוכה: מפתח לחוסן בעורף, יציבות בשוק הנדל"ן
- תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
נראה שהמהלך כבר יוצא לדרך, כאשר המדינות מתחילות לנצל את המשאבים שהן מקצות באופן מהיר, והחברות הישראליות בהחלט עשויות להרוויח מכך.
בשורה התחתונה
רפאל ממשיכה לקטוף עסקאות ענק בשוק הביטחוני העולמי, הפעם עם פרויקט שמציב אותה בלב ההיערכות של נאט"ו בגבול הרגיש מול רוסיה. העסקה צפויה לתרום להכנסות החברה לשנים קדימה, לחזק את הקשרים בין ישראל לאיחוד האירופי גם עבור שאר התעשייה הביטחונית, ולהוות עוד הוכחה לאמון שמביעות מדינות מערביות בפתרונות הישראליים. החתימה הרשמית על ההסכם צפויה בקרוב.
- 3.אנונימי 01/07/2025 11:13הגב לתגובה זובמחיר מיירט זול
- 2.אנונימי 01/07/2025 10:58הגב לתגובה זוצריך לחייב אותם בתעריף אנטישמים. זה חייב להיות מלווה במהלך דיפלומטי
- 1.מר ביטחון 01/07/2025 10:43הגב לתגובה זוללא ספק המצב הביטחוני המחורבן שנקלענו אליו עוזר לפחות להראות לעולם את העליונות שלנו בתעשייה הביטחונית שיש לנו ברפאל עוד לא ניתן להשקיע אז קדימה אלביט ושאר החברות שווה

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.