הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ
רפאל
צילום: דוברות רפאל

מערכת הגנה אווירית ישראלית תשמור על שמי נאט"ו

רומניה בחרה ברפאל לפרויקט הגנה אווירית אדיר בהיקפו, בהשקעה של כ-2.2 מיליארד דולר, כחלק מתוכנית להתחמשות מואצת בגבול נאט"ו מול רוסיה; החוזה יכלול אספקה הדרגתית, תחזוקה והדרכות עם מימון חלקי של האיחוד האירופי

תמיר חכמוף | (4)
נושאים בכתבה רפאל מניות ביטחוניות

עסקה נוספת שמחזקת את מעמדה של התעשייה הביטחונית הישראלית בעולם: רומניה בחרה ברפאל כספקית הראשית בתוכנית V/SHORAD (Very Short and Short Range Air Defense) שלה, אחרי הליך תחרותי שנוהל על ידי משרד ההגנה הרומני והחברה הממשלתית CN Romtehnica. על פי הערכות, מדובר בעסקה בשווי של כ-1.9 מיליארד אירו (כ-2.2 מיליארד דולר), אחת העסקאות הגדולות ביותר עבור רפאל בשנים האחרונות.

לפי הודעה רשמית של משרד ההגנה הרומני, לא הוגשו התנגדויות בשלב שלאחר ההכרזה על הזוכה, כך שאין חסמים משפטיים והדרך פתוחה לחתימה על הסכם מסגרת רשמי מול רפאל, שיאפשר להתחיל את הפרויקט בפועל כבר בזמן הקרוב. החוזה צפוי לכלול אספקה הדרגתית של המערכות, הקמה של תשתיות תומכות והעברת ידע, בהתאם לדרישות התאימות של נאט"ו, בהן עומדת רומניה כחברה בברית.

מימון מהאיחוד האירופי

פרויקט ההגנה האווירית של רומניה הוא חלק מתוכנית רחבה יותר שמטרתה לשדרג את מערכי ההגנה הרב-שכבתיים במדינה, ולהתמודד עם איומים כמו טילים מדויקים, רחפנים וכלי טיס בגובה נמוך ובינוני. מערכת V/SHORAD צפויה להשתלב לצד פרויקטים נוספים, כמו רכישות של מערכות MANPAD ופתרונות טילי קרקע-אוויר לטווחים ארוכים, ולספק מענה מהיר לאיומים המשתנים בגבול המזרחי של נאט"ו.

גורמים במשרד ההגנה הרומני ציינו כי המדינה מתכוונת לממן חלק מההשקעה באמצעות כלים של האיחוד האירופי. בין היתר מדובר בתכניות כמו ASAP (Act in Support of Ammunition Production), EDIRPA (European Defence Industry Reinforcement through Common Procurement Act), והמנגנון SAFE של האיחוד, שמיועדים לסייע למדינות החברות לחזק את המערכים הביטחוניים המשותפים. בכך למעשה מצליחה רומניה למנף את קרנות האיחוד כדי לצמצם את הנטל התקציבי הישיר של העסקה.

חיזוק הברית עם נאט"ו

מבחינה טכנולוגית, רומניה לא חשפה במפורש איזו מערכת בדיוק היא רוכשת מרפאל, אך הערכות בשוק מתמקדות במערכת Spyder – מערכת הגנה אווירית קצרת-טווח מתקדמת שכבר משמשת כמה מחברות נאט"ו ובעלות ברית אחרות. המערכת מותאמת להתמודד עם מטוסי קרב, מסוקים, כלי טיס בלתי מאוישים וגם עם טילים מסוג שיוט, והיא מבוססת על יירוט מהיר ויכולת פריסה ניידת בזירות לחימה משתנות.

בהודעת משרד ההגנה הרומני צוין כי ההחלטה התקבלה לאחר בחינה מלאה, גם טכנית וגם מסחרית, של הפתרונות שהוגשו במכרז. הציפייה היא שהמערכת תאפשר שדרוג משמעותי של ההגנה האווירית הרומנית, תייצר כיסוי רחב יותר באזורים צבאיים שונים במדינה, ותבטיח רמה גבוהה של שיתוף פעולה מבצעי עם כוחות נאט"ו הפרוסים במזרח אירופה.

הקשר לשוק המקומי

נזכיר כי בתחילת השבוע שעבר דיברנו על העובדה ש המניות הביטחוניות מקבלות רוח גבית מהשוק הגלובלי והמקומי, כאשר בזירה הבינלאומית הטריגר המרכזי לעליות הגיע מהולנד, שם הכריזו רשמית מדינות נאט"ו על היעד השאפתני: הגדלת ההוצאה הביטחונית ל-5% מהתוצר עד שנת 2035, פי שניים וחצי מהיעד הקודם שעמד על 2% בלבד, וגם הוא לא היה בפועל אצל מרבית המדינות החברות בברית. ההחלטה ההיסטורית מגיעה על רקע האיום המתמשך מצד רוסיה, המלחמה באוקראינה והמתיחות הגוברת במזרח התיכון. לפחות 3.5% מהתקציב יופנו להגנה צבאית ישירה, והיתר לתשתיות ומוכנות אזרחית, מה שמבטיח גם השקעה רחבה בתעשיות ביטחוניות וגם חיזוק של שרשראות אספקה, מערכות שליטה ובינה מלאכותית צבאית. 

קיראו עוד ב"בארץ"

נראה שהמהלך כבר יוצא לדרך, כאשר המדינות מתחילות לנצל את המשאבים שהן מקצות באופן מהיר, והחברות הישראליות בהחלט עשויות להרוויח מכך.

בשורה התחתונה

רפאל ממשיכה לקטוף עסקאות ענק בשוק הביטחוני העולמי, הפעם עם פרויקט שמציב אותה בלב ההיערכות של נאט"ו בגבול הרגיש מול רוסיה. העסקה צפויה לתרום להכנסות החברה לשנים קדימה, לחזק את הקשרים בין ישראל לאיחוד האירופי גם עבור שאר התעשייה הביטחונית, ולהוות עוד הוכחה לאמון שמביעות מדינות מערביות בפתרונות הישראליים. החתימה הרשמית על ההסכם צפויה בקרוב.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אנונימי 28/09/2025 20:37
    הגב לתגובה זו
    מדוע לא מוכרים אותה חבל שהספרדים רחוקים מרוסיה. חלום שפוטין היה פולש לברצלונה
  • 3.
    אנונימי 01/07/2025 11:13
    הגב לתגובה זו
    במחיר מיירט זול
  • 2.
    אנונימי 01/07/2025 10:58
    הגב לתגובה זו
    צריך לחייב אותם בתעריף אנטישמים. זה חייב להיות מלווה במהלך דיפלומטי
  • 1.
    מר ביטחון 01/07/2025 10:43
    הגב לתגובה זו
    ללא ספק המצב הביטחוני המחורבן שנקלענו אליו עוזר לפחות להראות לעולם את העליונות שלנו בתעשייה הביטחונית שיש לנו ברפאל עוד לא ניתן להשקיע אז קדימה אלביט ושאר החברות שווה
שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |
נושאים בכתבה שלמה קרעי משרד התקשורת תקשורת סלולרית

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.

להמשך הכתבה לחץ כאן
צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל
ועדת נגל

כמה מרוויחים בצבא קבע ובכמה זה צפוי להשתנות?

ועדת נגל רוצה לעשות שינויים בשכר אנשי הקבע כדי למשוך צעירים. הבעיה שהמבוגרים לקחו את כל הקופה; וגם - איך יתמודדו בצבא עם הקושי להשאיר הייטקיסטים?

אביחי טדסה |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון שכר


השכר החודשי הממוצע בצבא הקבע תלוי כמובן בדרגה ובוותק. השכר הזה עבר טלטלות בעשורים האחרונים, ונזכיר כי עד לפני כ-20 שנה היתה לאנשי הקבע פנסיה צוברת, שמשמעותה פרישה עד גיל 45 עם פיצויים, ושכר גבוה לכל החיים. הטבה של מיליונים רבים ניתנה לאנשי הקבע וגרמה בעצם לביקוש גדול. 

הפנסיה הזו היא מושחתת כי היא מבטאת בעצם הטבות למגזר מסוים שפורש בגיל יחסית צעיר והוא מסודר לכל החיים. הפנסיה הזו בוטלה במגר הציבורי בכלל, אלא שבצבא יש עוד המונים שמקבלים אותה, כי אי אפשר לבטל רטרואקטיבית. זאת ועוד - הצבא פיתח דרכים עוקפות לשלם כספים לאנשי הקבע: תוספות רמטכ"ל, פנסיות גישור ועוד.


אלא נוצר מצב אבסורדי שהוא תקף לכל המגזר הציבורי - הוותיקים לקחו את כל הקופה, הצעירים לא רוצים לבוא כי השכר נמוך. יצרו דור א' ודור ב'. דור א' שמן ועשיר, דור ב' צעיר ועני. וככה בהדרגה, השירות הציבורי והצבא מאבד מאיכותו, מאבד כוח אדם חשוב ואיכותי.


ועדת נגל מתכוונת לפתור את הבעיה ולעודד צעירים להישאר בצבא קבע. זה בראש וראשונה כסף. לא צריך לתת כמובן פנסיות תקציביות, אבל צריך לתת מענקים ותנאים שיתחרו במגזר הפרטי. במקביל מציעה ועדת נגל גם לשפר את איכות היחידות דרך מילואימניקים שיגיעו פעם בשבוע ויספקו יכולות וניסיון שלא נמצאים בצבא - זה רלבנטי מאוד ביחידות טכנולוגיות.

המסקנות של ועדת נגל צפויות להתפרסם בתחילת שבוע הבא, אך נראה שהכוונה היא לתת מענקים תוך כדי תנועה (תוך כדי השירות), לאפשר גמישות בצבא קבע ויכולת עזיבה מהירה, להבדיל ממה שקיים היום, כשמי שיישאר למשך תקופות מסוימות ויגיע גם לשלב הפרישה ייהנה ממענקים כאלו שיצדיקו כלכלית את הבחירה במסלול הקבע לעומת שירות אזרחי כשצריך לקחת בחשבון גם את החשיבות, הסיפוק והאתגר ששירות קבע נותן לאנשים.


להמשך הכתבה לחץ כאן