מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, מנכ"ל אלרון, יניב שניידר וליסיה בכר מנוח, יו"ר אלרון . צילום: שי בן אפרייםמנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, מנכ"ל אלרון, יניב שניידר וליסיה בכר מנוח, יו"ר אלרון . צילום: שי בן אפריים

מנכ"ל רפאל: "פרויקט הלייזר הוא העתיד"

יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל על היירוטים של הטילים מאיראן, על השקעה בסטארטאפים, שיתוף הפעולה עם אלרון וגם - מה יהיו המערכות שיגנו עלינו מפני הדור הבא של הטילים - טילים היפרסונים? 

תמיר חכמוף | (9)

מנכל רפאל, יואב תורג'מן דיבר היום גם על "רפאל השנייה". אנחנו מכירים אותה כחברה ביטחונית שמספקת לנו הגנה - כיפת ברזל זו המערכת שלה, שמנעה את מותם של אלפי אזרחים. לצד אלביט מערכות ותעשייה אווירית, החברות האלו הוכיחו עליות טכנולוגית מרשימה שכמובן עזרה לצבא לנצח בחזיתות השונות. הפעילות הביטחונית היא "רפאל הראשונה", אבל יש גם פעילות אזרחית - "רפאל השנייה". המטרה של רפאל האזרחית היא להפוך יישומים צבאיים וביטחוניים ליישומים אזרחיים. זה מצליח, אבל זה לא עיקר הפעילות.

רפאל שותפה עם אלרון אלרון -0.52%  ב-RDC, מודל ההשקעות המשותף של אלרון ורפאל, שאחראי על הפיכת הרעיונות הביטחוניים לאזרחיים, כשהדוגמה הכי טובה לכך היא חברת גיוון אימג'ינג שהוקמה לפני 30 שנים ועשתה אקזיט ענק לפני בערך 16 שנים. החברה השתמשה בטכנולוגיה צבאית כדי לספק לעולם הרפואה פתרון - מצלמה זעירה שנכנסת לגופנו ובודקת את המעי. יש יכולות נוספות שתורגמו לאקזיטים בתחום וכעת רפאל ואלרון מציגים את החזון בתחום לשנים הבאות. הפעם זה משולב, מעבר לזרימת רעיונות, פיתוח ומידע מהתחום הצבאי לאזרחי, הכוונה היא לייצר אצל אלרון קרקע לסטארטאפים בתחום הטכנולוגיה לצרכים צבאיים שיקבלו מעטפת ועזרה מרפאל.

יואב תורג'מן ומנכ"ל אלרון, יניב שניידר הציגו את הפעילות של רפאל ואלרון ואת החשיבות של העבודה המשותפת. שניידר היה עד לפני חצי שנה מנהל מרכז הפיתוח של רפאל והוא מביא שינוי לאלרון, קרן הון וותיקה שעוסקת בסייבר ומכשור רפואי כשבכוונתו להעמיק את הפעילות בתחום הדיפ-טק והדיפנס-טק. 


תורג'מן הציג את רפאל ויכולותיה הטכנולוגיות הברורות -  "אנחנו עושים דיפנס טק כבר 77 שנים. הדרך לקיים את המדינה היא דרך חדשנות טכנולוגית. ההמצאות של רפאל מהעבר נראים גם היום מודרניים לחלוטין. רפאל הוקמה כדיפטק. רפאל היא שילוב מיוחד של מכון מחקר שעוסק בפיזיקה בסיסית ועד ולמערכות מורכבות".

"החזון של רפאל הוא לא להיות החברה הכי רווחית בעולם, אלא להביא מדע שיהיה נדבך משמעותי בביטחון המדינה. אנחנו מפתחים את הטכנולוגיה עוד לפני שמקבלים את התקציב והאישור לפתח אותה, כדי להיות בקדמה הטכנולוגית. אנחנו לא עושים דברים שכולם עושים, אלא דברים שאין לאף אחד בשוק. כמו הלייזר, אנחנו היחידים שעושים את זה. גם כיפת ברזל, מדובר במיירטים בתקציב נמוך ממיירטים אחרים. כלומר פתרון אופטימלי לבעיה".

תורג'מן הוסיף שיש הערכה עצומה ליכולות של רפאל וזה מתבטא בשיתופי פעולה בינלאומיים. "ההערכה כלפינו היא לא בשל גודלנו, אנחנו לא מהגדולים בתעשייה, אלא בשל כושר ההמצאה ויעילות הפתרונות. מי שרואה בסרטונים של התקיפות מאיראן על ישראל את המיירטים, מבין עד כמה הטכנולוגיה מתקדמת. אנחנו עובדים עם מספר תאגידים כשותפים שווים בגובה העיניים, על פרויקטי הלייזר, אלו מערכות מאוד חשובות לעתיד".

"השנה אנחנו מצפים למכור ב-20 מיליארד שקל והצבר ההזמנות ימשיך לעלות ל-75 מיליארד שקל. אנחנו מגדילים את הוצאות המו"פ באופן שוטף, הגדלנו אשתקד ב-30% וזה יעלה גם השנה במספרים כאלו".

קיראו עוד ב"בארץ"

תורג'מן הציג גם פתרונות לחיל היבשתי, כמו את מעיל רוח, מערכת ההגנה האקטיבית היחידה בעולם - "אנחנו כבר בדור שלישי בעוד בעולם עדיין לא הצליחו לפתח את המערכת הבסיסית. אנחנו פועלים במספר רב של מערכות כשבכל תחום יש לרפאל מומחה שהוא ברמה בינלאומית. אנחנו פועלים במערכות באוויר ובחלל; פועלים באוויר, יבשה, ים ובדיגיטל. יש לנו מערכת מכ"מ אופטי שניתן לאכן אותה ללא שידור, היא המערכת היחידה בעולם שעושה דברים כאלה. יש מערכת בארה"ב שאמורה להתחרות אבל בסופו של דבר אנחנו מקבילים את ההזמנות האלה כי המערכות שלנו מתקדמות ומדויקות יותר. מערכות הלייזר מתחילות להיות מבצעיות והם הדור הבא של היירוט. קלע דוד עשה עבודה מדהימה במלחמות האחרונות".

תורג'מן ציין כי החברה אינה נחה על זרי הדפנה: "אנחנו עובדים על הדור הבא של מיירטים לאיומים של טילים בליסטיים היפרסונים, ואנחנו משכללים ומשביחים את המערכות הקיימות. כיפת ברזל לא נועדה לטפל בכטב"מים, אבל הצליחו להשמיש אותה לזה. "אנחנו בקרב למידה מול איראן ואסור לנו לקפוא על שמרינו. שיגרנו עשרות מיירטים עם מעל 90% אחוזי הצלחה. טילי חרב ופנתר, יירטו עשרות רבות של מטרות שהגיעו לישראל. נשק הלייזר, יכול להגיע עד ל-10 קילומטר עם יכולת מדהימה. אנחנו היחידים שיכולים לעשות את זה. יש לנו פתרונות מפני רחפנים, החל ממערכות מבוססות לייזר לגילוי רב שכבתי וליירוט. אנחנו מגיעים לאחוזי יירוט מאוד גבוהים במטרות שקשה ליירט".

חממה לסטראטפים עם ניסיון מוכח

על פי תורג'מן, "אנחנו תומכים בחברות בקבוצה, מאפשרים להם לשלב את המוצרים שלהם במערכות של רפאל, אנחנו מבחינתם גם שער לשווקים. אלרון מביאה מוניטין בשוק ההון סיכון, יכולות שיש מעט לגופים בישראל. מעודדת ותומכת בצמיחה מהירה ומחברת בין גופים לבין מומחים ולבין שותפים אסטרטגיים. היזמים מביאים רעיון חדשני שחורג מהטכנולוגיה הבסיסית עם יצירתיות וגמישות מחשבה. יש לנו שותפות ארוכה עם אלרון דרך RDC -  שהקימה חברות שהגיעו לשווי גבוה (אקזיטים מרשימים), כשהן צמחו גם תחת היכולות של רפאל ואנחנו נמשיך לגבות את החברות האלו ולשלב אותם אצלנו". 

ליסיה בכר מנוח, יו"ר אלרון ונצ'רס ומנהלת שותפה בקבוצת אריאלי: "דיפ-טק נוגע באתגרים הקריטיים ביותר של האנושות. זה לא הייפ, אלא תחומים שהשוק כבר ממתין להם. באלרון אנו משקיעים במיזמי דיפ-טק בשלבי צמיחה מוקדמים , בגיבוי קבוצת אריאלי. השותפות עם רפאל, שמקבלת חיזוק במסגרת האסטרטגיה החדשה שלנו , ממחישה את הערך שבשילוב כוחות בין השקעות הון סיכון לבין יכולות טכנולוגיות וביטחוניות מהשורה הראשונה".

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    אנונימי 23/07/2025 12:02
    הגב לתגובה זו
    קל מאוד להתגבר עליו. תחשבו איך אפולו חזרה לכדור הארץ.
  • 7.
    אולי תתחילו לשלם כדי שהטובים יפסיקו לצאת (ל"ת)
    אנונימי 18/07/2025 16:44
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    משקיע סביר 16/07/2025 23:15
    הגב לתגובה זו
    בבקשת לתשלום דבידנד ציינה החברה את הסכום הזניח שהיא מיעדת להשקעות ב 25 וב 26
  • 5.
    בר דוד רפאל 16/07/2025 08:53
    הגב לתגובה זו
    דיברו גבוהה גבוהה על הלייזר. ובקושי רב הוא מצליח להפיל כטבם שטס לאט לאט
  • אנונימי 26/08/2025 12:17
    הגב לתגובה זו
    האמן לי עובדים על זה 247.
  • 4.
    בר דוד רפאל 16/07/2025 08:51
    הגב לתגובה זו
    כספי לא חשב על יום גשום.כמו הרבה אומנים. הוא חי את הרגע כמו החרגול.
  • 3.
    חוד החנית זה ישראל (ל"ת)
    אנונימי 15/07/2025 16:29
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אנונימי 15/07/2025 14:26
    הגב לתגובה זו
    מאחורי הדברים מדובר בשנים של השקעה ופיתוח ליצירת יתרון טכנולוגי שכזה.מזל שישראל השכילה לפתח ולהשקיע בחברות כאלו חשוב לשמר אותן ואת כושר התחרות והאטרקטיביות מול ההיטק
  • 1.
    נגד הטילים האיראניים זה לא היה מספיק טוב (ל"ת)
    אנונימי 15/07/2025 13:21
    הגב לתגובה זו
מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.