תאגיד "משקי הקיבוצים" החל לבחון הכנסת שותף פיננסי
משקי הקיבוצים, תאגיד עסקי המצוי בבעלות הקיבוצים בישראל חושף לראשונה את היקף פעילותו העסקית. הפעילות כוללת מגוון של שירותים בשוק המקומי, אל מול הקיבוצים, מפעליהם, ומול החברים כפרטיים - בקיבוצים ובמושבים. מסיכום 2004 עולה כי פעילות התאגיד הסתכמה ב-1.049 מיליארד שקל, גידול של 8% לעומת 2003 בה הסתכם היקף הפעילות ב-972 מיליון שקל.
משה מרום, מנכ"ל משקי הקיבוצים חושף היום, כי ראשי התאגיד בודקים כיום הכנסת שותף פיננסי לארגון. לדבריו, "פעילותנו ב-2004 מבטאת גידול ברכישות חומרי גלם כתוצאה מהתייקרות חומרי הגלם וגידול בפעילות המפעלים ומאידך קיטון ברכישות של הקיבוצים עצמם. המיומנות שנרכשה בארגון בתחום העסקי, הפיננסי והקניינות מאפשרת לנו להציע שירותים, בחלק מהנושאים, לאוכלוסיות קרובות מחוץ למסגרת הקיבוצית, אנשי מושבים, ישובים קהילתיים ואוכלוסיות פריפריה נוספות. הגדלת פעילותנו נובעת מהצלחת ניצול עוצמתנו כארגון מייצג להשגת מחיר אטרקטיבי עבור הקיבוץ וחבריו".
מרום מגלה עוד, כי מהלך נוסף הנבחן לאחרונה הוא הכנסת שותף לארגון. "בחלק מהקיבוצים מתגבשת מגמה למצות את הערך הכספי בתאגידים העסקיים בהם הם חברים, וליעד את הכספים לרווחת החברים- בעיקר לפנסיה. הכנסת שותף תאפשר לקבוע ערך כלכלי אמיתי לארגון ובמקביל לשחרר כספים לאותם קיבוצים שיחפצו לוותר על חברותם בארגון".
ל"משקי הקיבוצים" מספר תאגידים באחזקה מלאה או חלקית עם שותפים. פעילותו המסורתית של התאגיד היא ריכוז פעילות קניינות עבור הקיבוצים תוך ניצול עוצמתו הפיננסית כמייצג את כלל הקיבוצים במקומות שלקיבוץ הבודד חיסרון יחסי אל מול ספקים. בשנתיים האחרונות עובר התאגיד מהפך בפעילותו- לא רק מתווך בין הקיבוץ לספק אלא משמש כחברת אחזקות לחברות בנות ובכך מביא מקורות כספיים לחברה ונותן מענה ושירות לחברי קיבוצים ולציבור הרחב בתחומי רכב (השכרה וקנייה), תיירות, מימון ואשראי, וסיעוד.
משקי הקיבוצים כארגון קניות ביצע רכישות מספקים מקומיים עבור קיבוצים ומפעלים תעשייה קיבוצית בתחומים שונים בהיקף של 379 מיליון ש"ח בשנת 2004. בשנת 2003 הסתכמו הרכישות בסכום של 351 מיליון שקל.
תהליכי ההפרטה שעוברים קיבוצים רבים והעברת יותר אחריות כלכלית לרשות החבר הביאו לגידול בשימוש בכרטיסי אשראי ולפתיחת חשבונות בנק. כמענה לצרכי החברים ועל מנת לנצל לטובת הנחות את כוח הקנייה כארגון, מתפעל התאגיד מועדון חברים הנקרא "מועדון משק" המונה 45,000 חברים. היקף רכישות חברי המועדון בכרטיסי האשראי של המועדון בשנת 2004 הגיע ל-550 מיליון ש"ח. כרטיס המועדון מקנה למשתמשים בו הנחה ב-1,500 בתי עסק ברחבי הארץ. היקף הפעילות מול בתי העסק האלה מהווה 5-10% מהיקף הרכישות בכרטיסי אשראי של חברי המועדון. "נגדל אם נצליח להציג יכולת קנייה טובה יותר, שנשיג מחירים נמוכים עבור החברים.
איפה השיוויון?
בתאגיד מדברים היום גם השיוני בתחום הרכב בקיבוצים. צורת החיים הקיבוצית שללה בעבר החזקת רכב פרטי. כיום יש ל-38% מאוכלוסייה המתגוררת בקיבוצים רכבים פרטיים. על מנת לתת מענה לצרכי החברים בתחום מסייע התאגיד בקו מימון באמצעות חברות הליסינג שבבעלותו. נבחנת אפשרות לספק קווי מימון נוספים באמצעות "מועדון משק".
חברת הבת של התאגיד - "משק רכב" רכשה רכבים מיד ראשונה ושנייה עבור הקיבוצים וחבריהם בהיקף של 404 מיליון ש"ח בשנת 2004. חברת בת נוספת- "משקי ליסינג" הגיע ב-2004 לצי השכרה של 3000 כלי רכב תוך שהיא מספקת שירותי ליסינג מימוני ותפעולי לעסקים ולפרטיים. התאגיד, בשיתוף קבוצת "ניו-קופל" הקים חברה משותפת- "סנטרו משק" העוסקת ברכישת רכבים מיובאים ומתפעלת שני מגרשי מכירה בכרכור ובבאר שבע לרכבים מיד ראשונה.
חברת "כנפי משק" שלו - לשירותי תיירות בבעלות מלאה - פועלת בתחומי התיירות השונים, פעילותה מכוונת לקהל הרחב. היקף פעילותה בשנת 2004 הגיע ל-60 מיליון שקל. לאחרונה הרחיבה החברה פעילות ופתחה סניף בקרית שמונה.
חברת ע.מ.ק בשותפות עם חברת עמל סיעודית - מספקת שירותי סיעוד ושירותים נוספים בתחום הפרט בקיבוץ ובמושב. ב-2004 סיפקה ע.מ.ק שירותי סיעוד ל-1000 קשישים סיעודיים מקיבוצים ומהציבור הרחב. 85% מהקיבוצים כבר עובדים עם ע.מ.ק. בראשית 2005 החל התאגיד לספק שירות נוסף- "ידיד נפש"- תמיכה וליווי מקצועי לבעלי צרכים מיוחדים בתחום הנפש תוך שיקומם בהקהילה הקיבוצית. 50 קיבוצים כבר החלו לצרוך שירות זה.
בפעילות מטבע חוץ פעיל התאגיד באמצעות "מגדל פורקס". בשנת 2004 הוקמה החברה בשיתוף מגדל שוקי הון. מגדל פורקס מספקת לקיבוצים למפעליהם לחברים ולציבור הרחב שירותים בתחום המט"ח והינה חדר עסקאות מט"ח.
משקי התק"מ: "תואם-יבוא ויצוא": גידול של 20% ל-457 מיליון דולר ב-2004
לצד משקי הקיבוצים ותחת אותה הנהלה פועלת "משקי התק"ם. תאגיד משקי התק"מ הינה הבעלים של "תואם- יבוא ויצוא" המתמחה בתחום שירותי היבוא והיצוא לתעשייה הקיבוצית. "תואם" מטפלת במכלול השירותים ומימונם בדרך מבית הספק בחו"ל לבית הלקוח (המפעלים) בארץ.
היקף הפעילות של תואם גדל השנה בצורה משמעותית מ? 380 מיליון דולר בשנת 2003 ל ? 457 מילון דולר בשנת 2004 גידול של 20% . לצד ההתייקרויות בחומרי גלם מבטא הגידול בפעילות תואם את התרחבות הפעילות בתעשייה הקיבוצית שקיבלה תאוצה בשנת 2004.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
