איך אפשר היה כבר מזמן להנשים את תקציב הבריאות

מדוע מסתירים בתי החולים את חברת מנשם? מהי העלות שיכלו לחסוך לכולנו לו הכרנו את מנשם וחברות כמוה? וגם כמה מילים על קריסתה של פיצה מטר. סיפורים מהשבוע...
שי פאוזנר |

קחו אוויר. השבוע, רגע לאחר שנסגר נושא תקצוב סל התרופות, נזכרתי בבדיחה ישנה משנות ה-70. היתה זו התקופה בה הפכה מחלקת הגביה של רשות השידור לגוף הכי מפחיד את האזרח הקטן. המחלקה פרסמה אז תשדירים בטלוויזיה בהם נראית בחורה הולכת ברחוב ללא חולצה (מצולמת כמובן מהגב), וזקנה מנפנפת בחולצה אחריה וצועקת במבטה אידישאי כבד, "גיברת, מה עם החצי השני". ללמדנו שיש לשלם את שני החצאי של אגרת הטלוויזיה בשני חצאי השנה.

הבדיחה שרצה אז ברחוב הישראלי היתה, "עוד מעט נשלם גם עבור האוויר שאנו נושמים".

סקר ראשון מסוגו בארץ שערכה חברת מנשם יחד עם חברת מדיסקאן מערכות שהונח על שולחני השבוע, מצא כי הטיפול בחולה מונשם בביתו, מאריך את ימיו ומשפר את איכות חייו. כמו-כן, הראה הסקר צמצום משמעותי מאד באשפוזים חוזרים של חולים מונשמים בביה"ח, הורדת עלויות ממשיות בהוצאות אשפוז ושביעות רצון של המשפחה. הסקר בישראל נערך על ידי צוות מקצועי רפואי וסיעודי רב תחומי. הוא פורסם בעיתונות מקצועית הרפואית בארץ ובחו"ל ולמעשה אשש הערכה ישנה שכבר נבחנה בארצות שונות בעולם בעבר. אני מקווה ומאחל לכולנו, שלעולם לא נזדקק למידע הזה, ובכל זאת...

חברת מנשם היא הגוף היחיד בישראל המטפל בחולים מונשמים בביתם. החברה, שכאמור עומדת מאחורי הסקר מציעה צוות רפואי וסיעודי, לצד מיכשור הנשמה ואביזרים קשורים, ריהוט מתאים למונשמים, כל החומרים המתכלים ואת הצוות הלוגיסטי/טכני הזמין 24 שעות ביממה. כלומר החברה למעשה מאשרת לקחת הביתה את פגועי תאונות דרכים, חולים במחלות ריאה, ילדים מונשמים ועוד חולים שזקוקים להנשמה כל זמן או מידי פעם. השוס הוא... שמנשם קיימת כבר 8 שנים. עכשיו תשאלו את עצמכם, כמה מיכם שמעו על מנשם? התשובה די ברורה: כמעט אף אחד.

תשאלו למה?

העלות לגופים הנושאים בהוצאות - קופות החולים, חברות הביטוח, משרד הביטחון וכו', מסתכם בכ-20% לחודש מעלות של חולה כזה המאושפז בבית חולים, מסבירו לי במנשם. כל המיכשור המקצועי מסופק על ידי חברת מנשם, כך שקופות החולים משוחררות מלחצי יבואני מיכשור רפואי כלשהו, ומכל עלות נוספת המתלוות לכך. לכאורה, סיפור שהיה אמור להיות הצלחה אדירה. העובדה שאתם כנראה לא מכירים את השירות היא, מפני שיש מי שלא רוצה שתדעו עליו.

קופת החולים, בריאות כללית יודעת היטב, כי לא כדאי לה לספר לכם על השירות הזה. בתי החולים שלה מרוויחים מצויין מאשפוזים ארוכים. הזקנה המיתולגית במסדרון לא מונשמת, מפני שמרוויחים עליה פחות. על המונשמים מקבלים בתי החולים של הכללית 1,449 שקל על יום אשפוז של מונשם מבוטח הכללית ו-1,593 עבור יום אשפוז של חולה מונשם המבוטח בקופה אחרת. בקיצור - זה ביזנס מצויין והקופה לא תוותר עליו על כך מהר. הקופות הולכות בכל שנה אל המחוקק ודורשות ממנו לדחוף את הממשלה לתקצוב נוסף של האשפוזים. וזה כמובן - על חשבוננו. השבוע כאמור, החלה מנשם להלחם בחוסר היכולת שלה לעבור את החסומים שיצרו בבתי החולים, ושכרה את שרותיו של משרד יחסי ציבור.

בפעם הבאה שהרופאים והקופות דורשים עוד כסף לשם הרחבת מספר המאושפזים, תזכרו במספר 20%. כי רק 20% מהכסף שעולים חולים מונשמים היה על מערכת הבריאות לשלם, לו בחרה לאפשר את שיווקה של מנשם ומי יודע, אוליי גם של מתחרות שלה שהיו קמות בשוק ויוצרות תחרות שהיתה מפחיתה את ההוצאה הזו לכולנו בהרבה.

משפט שלמה. לפני שנים קראתי מאמר על מחקר שבוצע בשנות ה-60 באוניברסיטה בגרמניה. חוקרים הזמינו נחקרים - סטודנטים, השיבו אחד בחדר סגור ושני בחדר הסמוך וסיפרו לכל אחד מהם, כי הוא יקבל 100 דולר אם יסכים להגיע לחלוקה כלשהי עם האדם מהחדר השני. הבעיה שהועמדה בפניהם היתה, שחלוקה של 50-50 לא באה בחשבון. הנחקרים זרקו הצעות שונות האחד לשני דרך מתווכים ובסופו של דבר מי שלא הגיע לפשרה - לא קיבל את הכסף. בשורה התחתונה, 70% מהסטודנטים בקרוב, לא קיבלו אפילו סנט אחד.

השבוע הורה בית המשפט להשלים את הליך פשיטת הרגל של רשת פיצה מטר. הרשת שנקלעה לקשיים בשנה שעברה היתה מועמדת למכירה לבעליה של זכיינית רשת סבארו בישראל. ההצעה שעמדה על הפרק היתה - כי הנושים של הרשת יקבלו רק 20% מהחובות שהיא חבה להם. השיטה הכל כך ישראלית, לפיה - עדיף לנו להביא לקריסת העסק, ולהבטיח את ההחזר המקסימאלי (גם הוא רחוק מאוד מהיקף החוב האמיתי שחייבים לנו) ניצחה שוב.

ואני שואל. האם לא היה עדיף נושים לקחת 20% מהחוב ולאפשר לרשת להמשיך לפעול - כך שאולי חלק לא מבוטל מהם יוכל להמשיך ליהנות מפרותיה. טוב, אז חלק גדול מכם סבור עכשיו שאני נאיבי. אבל הנה עוד שאלה למחשבה: האם לא הגיע הזמן שהמדינה תאפשר מנגנון שונה דמוי צ'פטר 11 האמריקני - בו תיתכן פשרה שתאפשר המשך יצרת מקומות עבודה וחיי עסק שיכול להחיות לפחות חלק מהפעילות סביבו?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

אילוסטרציה מעצר. קרדיט: AIאילוסטרציה מעצר. קרדיט: AI

21 חשודים נעצרו בחשד לזיוף תקנים בהיקף של 15 מיליון שקל

בתום חקירה סמויה, עוכבו 21 חשודים בחשד למעורבות בביצוע עבירות שחיתות ציבורית חמורות בהן, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שוחד, הלבנת הון, עבירות על חוק מע"מ ועל פקודת המכס ועבירות על פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים

רן קידר |
נושאים בכתבה הלבנת הון

במסגרת שיתוף פעולה בין היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ), להב 433, חקירות מכס מע"מ ת"א, בקרת יבוא במכס אשדוד ומשרד הכלכלה והתעשייה, עלה חשד כי אחת ממעבדות הבדיקה בתחום יבוא מוצרים לישראל, חברה לגורמים עבריינים ויחדיו קשרו לקשר שוחדי ומרמתי, במסגרתו שוחררו והופצו כמויות גדולות של מוצרים החייבים עמידה בדרישות תקנים רשמיים, מבלי שעברו את מלוא הבדיקות הנדרשות, ובנוסף לא הועבר הדיווח הנדרש לרשויות בהתאם. 

מרגע שנודעו החשדות האמורים, הוקפאה ההכרה של המעבדה לבדיקות יבוא. בנוסף, עלו חשדות על קשר בין החשוד המרכזי למעבדה במערכת שוחדית, כאשר הוא מפנה אליה יבואנים, תמורת תשלום עמלות ואילו המעבדה בתמורה, מאשרת את שחרור המוצרים. ללא ביצוע הבדיקות וללא דיווח לרגולטור, כנדרש. 

בדרך זו, עולה החשד, כי נכנסו לישראל כמויות גדולות של מוצרים החשודים כמסוכנים, ללא הבדיקות הנדרשות וללא הדיווח הנדרש לרשויות. בשלב זה, על פי החשדות, המוצרים או מרביתם הועברו לשטחים. החקירה מלווה על ידי היחידה המשפטית לתיקים מיוחדים ברשות המיסים ויחידת התביעה הפלילית במשרד הכלכלה. סך עבירות המס נכון ליום זה של החקירה הינן למעלה מ-15 מיליון שקל.

הליך היבוא התקני 

הליך יבוא תקני לישראל נבנה כך שיוודא שכל מוצר שנכנס לשוק המקומי עומד ברף בטיחות ואיכות בסיסי, כך שגם המדינה וגם הצרכן לא נפגעים. הכל מתחיל ברשימון היבוא שמוגש למכס, מסמך רשמי שבו היבואן מפרט את כל פרטי הסחורה, היכן יוצרה, מה ערכה הכספי ומה הייעוד שלה. לאחר מכן מגיע שלב קריטי של בדיקות מעבדה ותקינה: מוצרים מתחומים רגישים כמו חשמל, צעצועים לילדים, קוסמטיקה או ציוד רפואי חייבים לעמוד בתקנים ישראליים מחייבים. כאן נכנסות לפעולה המעבדות המורשות, שאמורות לבדוק אם המוצרים אכן תואמים את התקנות מבחינת בטיחות שימוש, חומרים מסוכנים או התאמה חשמלית. 

במקביל, היבואן מחויב לשלם את כלל המיסים הנדרשים, מכס, מע"מ ולעיתים מסי קנייה נוספים, לפני שהמוצרים יכולים להשתחרר מהנמל. רק כאשר כל התנאים הללו מתקיימים, מקבל היבואן אישור רשמי לשחרור הסחורה לשוק המקומי ולהפצתה לצרכנים. כאשר התהליך הזה נעקף באמצעות שוחד, זיוף אישורים או העלמות מס, נגרמת פגיעה משולשת: ראשית, הציבור חשוף למוצרים שעלולים להיות מסוכנים, החל במוצרי חשמל לא תקינים ועד צעצועים עם חומרים רעילים; שנית, נפגעת התחרות מול יבואנים שמקפידים על החוק ונדרשים להוצאות גבוהות יותר; ושלישית, נגרע כסף רב מקופת המדינה עקב אובדן מסים. 

וכך, הפרשה הנוכחית לא רק שגורעת כספים מהמדינה לטובת מוצרים שחלקם מועברים לשטחים, אלא גם חושפת את הציבור למוצרים שעלולים להוות סכנה.