חוק חדש יסדיר את המיסוי על נכסים דיגיטליים
צעד משמעותי ראשון בדרך להסדרת שוק הנכסים הדיגיטליים בישראל: משרד האוצר פרסם תזכיר חוק חדש המגדיר לראשונה את המסגרת החוקית למיסוי מטבעות קריפטוגרפיים, אסימונים דיגיטליים ו-NFT. החוק החדש מעגן את העמדה שהוצגה בעבר על ידי רשות המסים, לפיה נכסים דיגיטליים יחויבו במס רווחי הון.
הנקודה המרכזית בתזכיר החוק היא ההגדרה המדויקת של נסיבות החיוב במס. על פי ההצעה, אם המוכר היה תושב ישראל בעת רכישת הנכס הדיגיטלי, הרווח ייחשב כאילו הופק בישראל וימוסה בהתאם. כמו כן, אם הנכס הדיגיטלי קשור לנכס פיזי בישראל או לחברה ישראלית, המוכר יחויב במס רווחי הון על הרווחים ממכירתו.
היוזמה החדשה היא חלק ממהלך רחב יותר שמוביל משרד האוצר להסדרת שוק הנכסים הדיגיטליים בישראל. בקרוב צפויים להתפרסם חוקים נוספים בתחום, כחלק מיישום החלטת ממשלה המבוססת על עבודת מטה מקיפה שביצעו רשות המסים ואגף הכלכלן הראשי.
בעוד שהחוק מטיל חובות מיסוי ברורות, מטרתו העיקרית, לפי ההודעה, היא דווקא לתמוך בהתפתחות התעשייה בישראל. היוזמה נועדה לספק ודאות רגולטורית לשחקנים בשוק, מה שעשוי לעודד חדשנות והשקעות בתחום. במקביל, החוק שם דגש על מניעת העלמות מס והלבנת הון באמצעות נכסים דיגיטליים.
- אחרי הירידות: התנודתיות נרגעת והמשקיעים מתחילים לחזור לביטקוין
- S&P הורידה את דירוג היציבות של Tether - חשיפה לביטקוין ופערי שקיפות מגבירים סיכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעניין לציין כי החוק החדש מאמץ ומעגן בחקיקה את עמדת רשות המסים משנת 2017, שכבר אושרה בבתי המשפט. ההבדל המשמעותי הוא שכעת ההנחיות יעוגנו בחוק מסודר, מה שיספק מסגרת משפטית ברורה יותר לכל העוסקים בתחום.
החקיקה החדשה מציבה את ישראל בשורה אחת עם מדינות מתקדמות אחרות המסדירות את שוק הנכסים הדיגיטליים. הגישה המאוזנת, המשלבת פיקוח והסדרה לצד תמיכה בהתפתחות התעשייה, עשויה לחזק את מעמדה של ישראל כמובילה בתחום הפינטק והנכסים הדיגיטליים.
- 1.ראו 10/11/2024 20:24הגב לתגובה זונמשך משפט נתניהו,עינבל אור וכיו"ב באמת יגבו מיסי קריפטו ,עניינים קריפטוגניים יגיעו לבתי משפט ויימשכו ויימשכו ויימשכו....אוף נירדמתי
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
