חוק חדש יסדיר את המיסוי על נכסים דיגיטליים
צעד משמעותי ראשון בדרך להסדרת שוק הנכסים הדיגיטליים בישראל: משרד האוצר פרסם תזכיר חוק חדש המגדיר לראשונה את המסגרת החוקית למיסוי מטבעות קריפטוגרפיים, אסימונים דיגיטליים ו-NFT. החוק החדש מעגן את העמדה שהוצגה בעבר על ידי רשות המסים, לפיה נכסים דיגיטליים יחויבו במס רווחי הון.
הנקודה המרכזית בתזכיר החוק היא ההגדרה המדויקת של נסיבות החיוב במס. על פי ההצעה, אם המוכר היה תושב ישראל בעת רכישת הנכס הדיגיטלי, הרווח ייחשב כאילו הופק בישראל וימוסה בהתאם. כמו כן, אם הנכס הדיגיטלי קשור לנכס פיזי בישראל או לחברה ישראלית, המוכר יחויב במס רווחי הון על הרווחים ממכירתו.
היוזמה החדשה היא חלק ממהלך רחב יותר שמוביל משרד האוצר להסדרת שוק הנכסים הדיגיטליים בישראל. בקרוב צפויים להתפרסם חוקים נוספים בתחום, כחלק מיישום החלטת ממשלה המבוססת על עבודת מטה מקיפה שביצעו רשות המסים ואגף הכלכלן הראשי.
בעוד שהחוק מטיל חובות מיסוי ברורות, מטרתו העיקרית, לפי ההודעה, היא דווקא לתמוך בהתפתחות התעשייה בישראל. היוזמה נועדה לספק ודאות רגולטורית לשחקנים בשוק, מה שעשוי לעודד חדשנות והשקעות בתחום. במקביל, החוק שם דגש על מניעת העלמות מס והלבנת הון באמצעות נכסים דיגיטליים.
- אחרי הירידות: התנודתיות נרגעת והמשקיעים מתחילים לחזור לביטקוין
- S&P הורידה את דירוג היציבות של Tether - חשיפה לביטקוין ופערי שקיפות מגבירים סיכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעניין לציין כי החוק החדש מאמץ ומעגן בחקיקה את עמדת רשות המסים משנת 2017, שכבר אושרה בבתי המשפט. ההבדל המשמעותי הוא שכעת ההנחיות יעוגנו בחוק מסודר, מה שיספק מסגרת משפטית ברורה יותר לכל העוסקים בתחום.
החקיקה החדשה מציבה את ישראל בשורה אחת עם מדינות מתקדמות אחרות המסדירות את שוק הנכסים הדיגיטליים. הגישה המאוזנת, המשלבת פיקוח והסדרה לצד תמיכה בהתפתחות התעשייה, עשויה לחזק את מעמדה של ישראל כמובילה בתחום הפינטק והנכסים הדיגיטליים.
- 1.ראו 10/11/2024 20:24הגב לתגובה זונמשך משפט נתניהו,עינבל אור וכיו"ב באמת יגבו מיסי קריפטו ,עניינים קריפטוגניים יגיעו לבתי משפט ויימשכו ויימשכו ויימשכו....אוף נירדמתי
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
