חוק חדש יסדיר את המיסוי על נכסים דיגיטליים
צעד משמעותי ראשון בדרך להסדרת שוק הנכסים הדיגיטליים בישראל: משרד האוצר פרסם תזכיר חוק חדש המגדיר לראשונה את המסגרת החוקית למיסוי מטבעות קריפטוגרפיים, אסימונים דיגיטליים ו-NFT. החוק החדש מעגן את העמדה שהוצגה בעבר על ידי רשות המסים, לפיה נכסים דיגיטליים יחויבו במס רווחי הון.
הנקודה המרכזית בתזכיר החוק היא ההגדרה המדויקת של נסיבות החיוב במס. על פי ההצעה, אם המוכר היה תושב ישראל בעת רכישת הנכס הדיגיטלי, הרווח ייחשב כאילו הופק בישראל וימוסה בהתאם. כמו כן, אם הנכס הדיגיטלי קשור לנכס פיזי בישראל או לחברה ישראלית, המוכר יחויב במס רווחי הון על הרווחים ממכירתו.
היוזמה החדשה היא חלק ממהלך רחב יותר שמוביל משרד האוצר להסדרת שוק הנכסים הדיגיטליים בישראל. בקרוב צפויים להתפרסם חוקים נוספים בתחום, כחלק מיישום החלטת ממשלה המבוססת על עבודת מטה מקיפה שביצעו רשות המסים ואגף הכלכלן הראשי.
בעוד שהחוק מטיל חובות מיסוי ברורות, מטרתו העיקרית, לפי ההודעה, היא דווקא לתמוך בהתפתחות התעשייה בישראל. היוזמה נועדה לספק ודאות רגולטורית לשחקנים בשוק, מה שעשוי לעודד חדשנות והשקעות בתחום. במקביל, החוק שם דגש על מניעת העלמות מס והלבנת הון באמצעות נכסים דיגיטליים.
- אחרי הירידות: התנודתיות נרגעת והמשקיעים מתחילים לחזור לביטקוין
- S&P הורידה את דירוג היציבות של Tether - חשיפה לביטקוין ופערי שקיפות מגבירים סיכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעניין לציין כי החוק החדש מאמץ ומעגן בחקיקה את עמדת רשות המסים משנת 2017, שכבר אושרה בבתי המשפט. ההבדל המשמעותי הוא שכעת ההנחיות יעוגנו בחוק מסודר, מה שיספק מסגרת משפטית ברורה יותר לכל העוסקים בתחום.
החקיקה החדשה מציבה את ישראל בשורה אחת עם מדינות מתקדמות אחרות המסדירות את שוק הנכסים הדיגיטליים. הגישה המאוזנת, המשלבת פיקוח והסדרה לצד תמיכה בהתפתחות התעשייה, עשויה לחזק את מעמדה של ישראל כמובילה בתחום הפינטק והנכסים הדיגיטליים.
- 1.ראו 10/11/2024 20:24הגב לתגובה זונמשך משפט נתניהו,עינבל אור וכיו"ב באמת יגבו מיסי קריפטו ,עניינים קריפטוגניים יגיעו לבתי משפט ויימשכו ויימשכו ויימשכו....אוף נירדמתי

הכפלת הפטור ממס על יבוא אישי - שאלות ותשובות
מה כוללת הרפורמה של בצלאל סמוטריץ' בקשר למע"מ על יבוא אישי?
הכפלת פטור ממע"מ ביבוא אישי מ-75 דולר ל-150 דולר החל מינואר 2026.
למה נועד הפטור?
להוזיל עלויות לצרכן ולהגביר תחרות מול רשתות ומחירים גבוהים בישראל.
מה החשש של הקמעונאים?
תחרות לא הוגנת שתביא לסגירת אלפי חנויות קטנות ועסקים מקומיים.
טענת המתנגדים העיקרית?
אובדן של כ-2 מיליארד שקל הכנסות מע"מ ופגיעה קשה במסחר.
הצרכנים באמת יחסכו?
כן, עד 18% על אופנה, קוסמטיקה ולייף-סטייל, אבל לא משמעותי לטווח ארוך.
מי ירוויח הכי הרבה?
עליאקספרס, אמזון, חברות שילוח והצרכן הפרטי הישראלי.
איך דואר ישראל יתמודד?
כבר עמוס מאוד, יצטרך הרחבה משמעותית של מיון ושליחויות.
מה עם נקודות איסוף?
יקבלו יותר תנועת לקוחות אך רווחיות נמוכה מעמלות.
השפעה על חברות ישראליות?
פגיעה קשה באופנה וקוסמטיקה, חלקן ישקלו מעבר לחו"ל.
כמה המדינה תפסיד?
כ-2 עד 2.25 מיליארד שקל בשנה מהפסד גביית מע"מ.
יש קשר פוליטי?
רבים רואים בזה צעד פופוליסטי לקראת בחירות 2026.
עמדת אתרי הסחר הישראליים?
חוששים מאובדן לקוחות, שוקלים להקים מחסנים בקפריסין או ירדן.
יש חלופות טובות יותר?
פטור מדורג או הטבות לעסקים מקומיים – כרגע לא מתוכנן.
מתי זה נכנס לתוקף?
צפוי להיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2026 לאחר אישור הצו.
מה אומר הדרג המקצועי?
התנגדות חריפה, המליץ לבטל את הפטור ממע"מ לגמרי.
ילכו לבג"ץ?
איגודי סוחרים ותעשיינים מאיימים בעתירה לבג"ץ לעצירת הרפורמה.
