חוק חדש יסדיר את המיסוי על נכסים דיגיטליים
צעד משמעותי ראשון בדרך להסדרת שוק הנכסים הדיגיטליים בישראל: משרד האוצר פרסם תזכיר חוק חדש המגדיר לראשונה את המסגרת החוקית למיסוי מטבעות קריפטוגרפיים, אסימונים דיגיטליים ו-NFT. החוק החדש מעגן את העמדה שהוצגה בעבר על ידי רשות המסים, לפיה נכסים דיגיטליים יחויבו במס רווחי הון.
הנקודה המרכזית בתזכיר החוק היא ההגדרה המדויקת של נסיבות החיוב במס. על פי ההצעה, אם המוכר היה תושב ישראל בעת רכישת הנכס הדיגיטלי, הרווח ייחשב כאילו הופק בישראל וימוסה בהתאם. כמו כן, אם הנכס הדיגיטלי קשור לנכס פיזי בישראל או לחברה ישראלית, המוכר יחויב במס רווחי הון על הרווחים ממכירתו.
היוזמה החדשה היא חלק ממהלך רחב יותר שמוביל משרד האוצר להסדרת שוק הנכסים הדיגיטליים בישראל. בקרוב צפויים להתפרסם חוקים נוספים בתחום, כחלק מיישום החלטת ממשלה המבוססת על עבודת מטה מקיפה שביצעו רשות המסים ואגף הכלכלן הראשי.
בעוד שהחוק מטיל חובות מיסוי ברורות, מטרתו העיקרית, לפי ההודעה, היא דווקא לתמוך בהתפתחות התעשייה בישראל. היוזמה נועדה לספק ודאות רגולטורית לשחקנים בשוק, מה שעשוי לעודד חדשנות והשקעות בתחום. במקביל, החוק שם דגש על מניעת העלמות מס והלבנת הון באמצעות נכסים דיגיטליים.
- אחרי הירידות: התנודתיות נרגעת והמשקיעים מתחילים לחזור לביטקוין
- S&P הורידה את דירוג היציבות של Tether - חשיפה לביטקוין ופערי שקיפות מגבירים סיכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעניין לציין כי החוק החדש מאמץ ומעגן בחקיקה את עמדת רשות המסים משנת 2017, שכבר אושרה בבתי המשפט. ההבדל המשמעותי הוא שכעת ההנחיות יעוגנו בחוק מסודר, מה שיספק מסגרת משפטית ברורה יותר לכל העוסקים בתחום.
החקיקה החדשה מציבה את ישראל בשורה אחת עם מדינות מתקדמות אחרות המסדירות את שוק הנכסים הדיגיטליים. הגישה המאוזנת, המשלבת פיקוח והסדרה לצד תמיכה בהתפתחות התעשייה, עשויה לחזק את מעמדה של ישראל כמובילה בתחום הפינטק והנכסים הדיגיטליים.
- 1.ראו 10/11/2024 20:24הגב לתגובה זונמשך משפט נתניהו,עינבל אור וכיו"ב באמת יגבו מיסי קריפטו ,עניינים קריפטוגניים יגיעו לבתי משפט ויימשכו ויימשכו ויימשכו....אוף נירדמתי
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)"אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"
הגירעון ב-2025 יהיה נמוך ממה שמעריכים, גביית מסים גדולה בדצמבר בעיקר בזכות חוק הרווחים הכלואים - חברות יחלקו דיבידנדים ענקיים; מנהל רשות המסים מעריך גבייה שנתית של 100 מיליארד שקל מעל היעד בתחילת השנה - האם גביית המסים הזו מעידה על שיפור במשק, ועל המלחמה בהון השחור
מסים הם החלק הכי מרכזי בהכנסות המדינה. זה רוב רובו של המקור התקציבי. מסים אמורים לבטא את מצב הכלכלה. כשהכלכלה חזקה, הרווחים של הפירמות בעלייה, השכר עולה והמסים עולים, וההיפך. בשנה האחרונה יש עלייה חריגה מאוד במסים. אבל אל תטעו, למרות שהיא חשובה, והיא עוזרת לנתונים להיראות טובים מאוד, היא לא בהכרח מבטאת את מצב הכלכלה, היא מזכירה "הכנסות חד פעמיות" בדוחות של חברות - האם להתייחס להכנסות האלו או לא?
שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים מדבר על גבייה שעולה על 100 מיליארד שקל מהיעד המקורי. ב-11 חודשים נקבו 466 מיליארד שקל, וכנראה שבדצמבר תהיה גביית שיא שתביא את הגבייה הכוללת למעל 530 מיליארד שקל מיליארד שקל. הגבייה הזו, וכן הגבייה בסוף שנת 2024 מיוחסת לשני מהלכים של רשות המסים.
הראשון הוא מיסוי רווחים כלואים. זה עובד כך. רואה החשבון מתקשר לבעלים של חברה קטנה ואומר לו - "תראה, יש חוק חדש, לא כל כך ברור היישום שלו, אבל המשמעות שלו שצריך לשלם מס על רווחים היסטוריים".
אתה רציני?
"כן צריך לשלם מס-קנס של 2% או לחלק אותם. אפשר לחלק בהדרגה 5% בשנה ומשנה הבאה 6% מהיקף הרווחים. המדינה לא רוצה שיחזיקו רווחים אלא שיחלקו כדי לקבל את המס על הדיבידנד".
- רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-40 מיליארד שקל מעל היעד״
- מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מס?
"זה 30%, ויש גם מס יסף של 3% ועל רווחים מסוימים עוד 2%".
המון. אין משהו לעשות?
"חילקנו בסוף 2024 כדי להימנע מעליית מס יסף, זוכר. פעלנו נכון, אבל עדיין יש רווחים לצרכי מס לפי המבחן של החוק שמחויבים במס. אני לא חושב שכדאי לשלם קנס של 2%, צריך לחלק דיבידנד של 5% מהרווחים".
מילואימניקים. קרדיט: Xבנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות
בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.
על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים, תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול.
"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.
"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.
- הרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?
- סמוטריץ' מבטיח - אבל לא בטוח שיכול לקיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.
