חוק חדש יסדיר את המיסוי על נכסים דיגיטליים
צעד משמעותי ראשון בדרך להסדרת שוק הנכסים הדיגיטליים בישראל: משרד האוצר פרסם תזכיר חוק חדש המגדיר לראשונה את המסגרת החוקית למיסוי מטבעות קריפטוגרפיים, אסימונים דיגיטליים ו-NFT. החוק החדש מעגן את העמדה שהוצגה בעבר על ידי רשות המסים, לפיה נכסים דיגיטליים יחויבו במס רווחי הון.
הנקודה המרכזית בתזכיר החוק היא ההגדרה המדויקת של נסיבות החיוב במס. על פי ההצעה, אם המוכר היה תושב ישראל בעת רכישת הנכס הדיגיטלי, הרווח ייחשב כאילו הופק בישראל וימוסה בהתאם. כמו כן, אם הנכס הדיגיטלי קשור לנכס פיזי בישראל או לחברה ישראלית, המוכר יחויב במס רווחי הון על הרווחים ממכירתו.
היוזמה החדשה היא חלק ממהלך רחב יותר שמוביל משרד האוצר להסדרת שוק הנכסים הדיגיטליים בישראל. בקרוב צפויים להתפרסם חוקים נוספים בתחום, כחלק מיישום החלטת ממשלה המבוססת על עבודת מטה מקיפה שביצעו רשות המסים ואגף הכלכלן הראשי.
בעוד שהחוק מטיל חובות מיסוי ברורות, מטרתו העיקרית, לפי ההודעה, היא דווקא לתמוך בהתפתחות התעשייה בישראל. היוזמה נועדה לספק ודאות רגולטורית לשחקנים בשוק, מה שעשוי לעודד חדשנות והשקעות בתחום. במקביל, החוק שם דגש על מניעת העלמות מס והלבנת הון באמצעות נכסים דיגיטליים.
- אחרי הירידות: התנודתיות נרגעת והמשקיעים מתחילים לחזור לביטקוין
- S&P הורידה את דירוג היציבות של Tether - חשיפה לביטקוין ופערי שקיפות מגבירים סיכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעניין לציין כי החוק החדש מאמץ ומעגן בחקיקה את עמדת רשות המסים משנת 2017, שכבר אושרה בבתי המשפט. ההבדל המשמעותי הוא שכעת ההנחיות יעוגנו בחוק מסודר, מה שיספק מסגרת משפטית ברורה יותר לכל העוסקים בתחום.
החקיקה החדשה מציבה את ישראל בשורה אחת עם מדינות מתקדמות אחרות המסדירות את שוק הנכסים הדיגיטליים. הגישה המאוזנת, המשלבת פיקוח והסדרה לצד תמיכה בהתפתחות התעשייה, עשויה לחזק את מעמדה של ישראל כמובילה בתחום הפינטק והנכסים הדיגיטליים.
- 1.ראו 10/11/2024 20:24הגב לתגובה זונמשך משפט נתניהו,עינבל אור וכיו"ב באמת יגבו מיסי קריפטו ,עניינים קריפטוגניים יגיעו לבתי משפט ויימשכו ויימשכו ויימשכו....אוף נירדמתי
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
