בית חרושת לייצור עורכי דין - ככה הפכו היזמים למיליונרים והציפו את השוק בעובדים ברמה נמוכה

אינפלציה של עורכי דין בישראל: עורך דין על כל 120 תושבים. באירופה יש עורך דין אחד על 300 עד 600 תושבים. בתל אביב - עורך דין על כל 20 תושבים; מי מרוויח ומי מפסיד מכך?
איציק יצחקי | (54)

ישראל היא המדינה עם מספר עורכי הדין הכי גבוה לנפש - עורך דין על כל 120 אנשים. בגוש דן יש עורך דין על כל 20 אנשים. בעולם המערבי יש עורך דין על כל 300-600 תושבים. אצלנו יש אינפלציה של עורכי דין כי זה בית חרושת עבור המכללות לייצור כסף.

 

רוצה להיות עורך דין? שלם ובוא ללמוד

כשאתם קוראים על מכללה שיש לה אלפי סטודנטים למשפטים, אל תחשבו שזה מלכ"ר - מוסד ללא כוונת רווח, או מוסד ציבורי. מכללה היא עמותה שיש לה דוח רווח והפסד וגם אם היא לכאורה לטובת הציבור היא משמשת כסוג של "מכבסה". היא מקבלת סכומים גדולים מאוד מהסטודנטים (40 אלף שקל בשנה ויש מצבים שיותר מכך), היא במקרים רבים מקבלת תקציב מהמדינה-רשויות, היא מקבלת תרומות ושטחים מהרשות המקומית והיא משלמת למרצים ולעובדים. היזמים שלה מגדירים את השליטה (לכל מכללה יש קבוצת "יזמים" ומנהלים שהם בעצם השליטים, זה גם במרכז הבינתחומי שהפך לאוניברסיטת רייכמן). בעלי השליטה מגדירים את המנהלים והמרצים שהם חפצים ביקרם וכך יש בכל מכללה צמרת של עשרות אנשים מיליונרים שמקבלים טייטלים מפוצצים ושכר של מיליונים בשנה.

עורכי דין בהסמכה (לפי סעיף 27 א' לרשתות חברתיות)

עורכי דין חדשים (למצולמים אין קשר למוזכר בכתבה. לפי סעיף 27 א' לרשתות חברתיות)

הם משדרים לכם שזה למען הצעירים, למען המדינה, אבל אין שום יתרון בהצפה של השוק בעורכי דין (וגם מקצועות אחרים). הם הציפו את השוק בעורכי דין באיכות נמוכה וגרמו לזילות במקצוע. ההצפה מתבטאת גם ברישום למסלול - כמעט כל אחד יכול, מקסימום עושים מכינה ונכנסים. העיקר שהוא משלם.

 

יזמים הציפו את שוק עריכת הדין - הם הרוויחו, אנחנו מפסידים

אפשר לשאול למה המדינה לא מתערבת, התשובה היא שמבחינתה זה שוק חופשי. אפשר לשאול איך זה קורה, כי יש הרי בחינות והרף אמור להישמר. אבל הבחינות הן יחסיות. לא יגידו לכם את זה, אבל מתאימים את רמת הקושי לשיעור המעבר. אי אפשר להכשיל 90%, אפשר להכשיל 40%-50%, כך שהכמות של עורכי הדין לא קשורה לבחינה והקושי שלה, אלא לכמות הניגשים. ככה זה גם בתחום החשבונאות - יש רואי חשבון כיום שלא היו יכולים להיות רואי חשבון לפני עשור. 

 

אחוז מעבר גבוה באוניברסיטה, נמוך במכללות

כ-60% מהנבחנים בבחינות ההסמכה האחרונות בעריכת דין עברו את הבחינות. לבחינה ניגשו 1,863 ומעל 1,100 עברו ויהפכו לעורכי דין מוסמכים. בבחינות הקודמות שיעור המעבר היה נמוך יותר - כ-55%.  הבחינות לחיילי המילואים היו במתכונת מיוחדת ו-80% מהם עברו את הבחינה. שיעור העוברים בקרב לומדים באוניברסיטה הוא מעל 90%, שיעור העוברים במכללות קצת מעל 50%. הפער הזה ממשיך להיות תהומי ומעיד על הרמה של הסטודנטים וגם על רמת ההוראה.

אוניברסיטת תל אביב בראש עם 95% מעבר, העברית עם 94%, בר אילן עם 93%. רייכמן במקום האחרון עם 78% מעבר. שכר הלימוד ברייכמן גבוה מאוד.

הקריה האקדמית אונו - המון סטודנטים עם שיעור מעבר נמוך

המכללה למנהל מובילה מבין המכללות עם שיעור מעבר של 87% - מעל רייכמן. הקריה האקדמית אונו עם שיעור מעבר של 44%, מכללת כרמל עם שיעור מעבר של 30%. הקריה האקדמית כבר שנים מציפה את השוק במשפטנים ועורכי דין. 

קיראו עוד ב"בארץ"

כשבוחנים את הקשר בין מקום ההתמחות לבין אחוזי המעבר מקבלים שהפרקליטות מובילה כש-94% מהניגשים שעובדים בה עברו את הבחינה; שיעור העוברים מבין עובדי מערכת המשפט - 75%, העוברים בפרקליטות הצבאית והמשטרה - 75% שיעור העוברים במשרדים פרטיים הוא 54% בלבד. 

 

כמה מרוויח עורך דין?

עורכי דין טובים עם ניסיון במשרד גדול יקבלו שכר של 14-15 אלף שקל. עורכי דין ממשרדים קטנים יקבלו 12-13 אלף שקל. ההתקדמות של עורכי הדין במקומות הגדולים תהיה לכיוון 20 אלף שקל תוך 4 שנים, ויש גם כאלו שירוויחו יותר. מנגד, עורכי הדין במקומות קטנים-בינוניים יסבלו מסוג של קיפאון בשכר. הוא יעלה בהדרגה ובאיטיות. וכך למרות 3-4 שנות לימוד, מבחנים קשים, התמחות, עבודה של 4-5 שנים השכר ינוע בין 14 ל-20 אלף שקל. כ-8 שנים מתחילת הלימודים, לרוב בשנות ה-30 המוקדמות שלו, מרוויח עורך דין כ-20 אלף שקל ברוטו. זה לא בשמיים וזה מעיד על הצפת השוק. עם זאת, יש טאלנטים לא מעטים שמגיעים לשכר הרבה יותר גבוה.

תגובות לכתבה(54):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 40.
    מתמחה 28/09/2024 16:56
    הגב לתגובה זו
    בירוקרטיה, בירוקרטיה, בירוקרטיה. לכל פעולה הכי קטנה מול הרשויות נדרש עו"ד שמכיר את הפרצדורה ויקח בין 1,000 ל 5,000 עבור שרותיו, פעולות מחיי יום יום החל מצוואות וירושות, ועד בקשת פטור מארנונה לסטודנט צריך להיסתיע בעורך דין.
  • 39.
    אולג 27/09/2024 18:14
    הגב לתגובה זו
    עוקץ דיירים שהוא ''מייצג'' בעסקאות פינוי בינוי
  • 38.
    איציק 27/09/2024 00:14
    הגב לתגובה זו
    למה תביעה נמרחת על פני שנים? הזמן בין דיון לדיון הוא חודשים ארוכים במקרה הטוב. מעט מדיי כח אדם בשיפוט. עינויי דין, מעודד את הפשיעה להמשיך. הפושע לומד שכדאי לו להיתבע. הוא ירוויח מכך.
  • 37.
    ש ג 25/09/2024 12:52
    הגב לתגובה זו
    הם עוברים בחינות הלשכה..או שהן ברמה גבוהה, או שהבחינות קלות מדי.
  • 36.
    אחת ששם 25/09/2024 10:53
    הגב לתגובה זו
    אפשר לראות לפי כמות הבוטוקס והצבע בשיער, סורי, אני שם אבל ככה זה, זו האמת. מתחתנות, מתגרשות, מתחככות והגברים בתחום... מאחורי החליפות...שלא נדע, יותר נשים מנשים.
  • מתמחה 28/09/2024 16:59
    הגב לתגובה זו
    בית הדין לתעבורה זה מסחרה הכי גדולה, רק במקום לשלם קנס אתה משלם שכ"ט לעורך דין ככה אתה יוצא באותו הסכום
  • 35.
    רון 25/09/2024 02:08
    הגב לתגובה זו
    למה בק. האקדמית דתי משלם מחצית .ולי לא מגיע להורי אין שקל אני עובד שעות לשלם את שכר הלימוד שנתנו לי בשמחה כהלוואה..אם הייתי דתי רק מחצית הייתי משלם..נמאס להרגיש פרייר כאן במדינת הטבות רק ל....?
  • תחזור בתשובה (ל"ת)
    מושיקו 25/09/2024 21:01
    הגב לתגובה זו
  • תחזור בתשובה (ל"ת)
    רוני 25/09/2024 13:52
    הגב לתגובה זו
  • 34.
    ישי 24/09/2024 23:08
    הגב לתגובה זו
    תת רמה אינטלקטואלית לאורך כל השדרה. אנאלפבתים בצרורות. מבעירים מחלוקות כדי להתפרנס. יושרה ועריכת דין הם קווים מקבילים שלא יפגשו לעולם.
  • 33.
    כתבה שטחית 24/09/2024 22:08
    הגב לתגובה זו
    לא כתוב כמה עורכי דין םעילים וכמה רק מחזיקים ברישיון. עורכי דין םעילים שעוסקים במקצוע יש כעשירית ואז הכל נראה שונה. מלבד, לא נרשם כיצד מרצים שמלמדים באונברסיטה ודם במכללה פתאום לא מלמדים טוב במכללה. לסיום, מבחן המעבר במבחני לשכה בסגנון פסיכומטרי זהה לסגנון פסיכומטרי של תנאי הקבלה לאונברסיטה. לא נבדק מידת ההצלחה של בוגרי אונברסיטה לעומת מכללות. קיצר, כתבה שטחית ופופוליסטית
  • 32.
    אפשר להתפרנס בלי להיות חזירים (ל"ת)
    אבי 24/09/2024 21:25
    הגב לתגובה זו
  • 31.
    שטיות נתנו גם צנאס לפריפריה יש המון חכמים שהלימודים לא (ל"ת)
    אבי 24/09/2024 21:24
    הגב לתגובה זו
  • 30.
    דודו 24/09/2024 20:12
    הגב לתגובה זו
    זה לא רק המכללות. המדינה מאפשרת גיוס של פושעים הנקראים בטעות עורכי דין. כל תפקידם לעשוק את האזרחים בשיתוף פעולה מזוויע עם השופטים. לא רק שהפשע לא יורד , הוא עולה בהתאמה. לעורכי הדין זה לא מעניין עשיית צדק אלא להרוויח כמה שיותר. הממשלה צריכה להפסיק לאפשר למכללות ללמד משפטים. רק לאוניברסיטה העברית ורק 200 בכל שנה.
  • 29.
    דוקטור 24/09/2024 19:27
    הגב לתגובה זו
    לשוק כוחות משלו...מי שטוב יצליח
  • 28.
    לסגור את המכללות. מי שטוב שילמד באוניברסיטה (ל"ת)
    חני 24/09/2024 19:22
    הגב לתגובה זו
  • 27.
    לא הכל מדוייק 24/09/2024 18:54
    הגב לתגובה זו
    יש מכללות מאד חזקות עם סגל מרצים מאשים ויש מכללות פח , תנאי קבלה בהתאם. אגב היזמים לרוב הם אנשי נדל"ן וכל שנה נחתם השכם שכירות מוך המכללה לפי הרווחים ככה משלמים מס מופחת של 15 % ולא דרך שכר. ואם כבר נתונים עסקינן אס מכללת כרמל לא קיימת לפחות 5 שנים אז לא ברור לי מאיפה הנתונים המונפצים האלו. וחוץ מזה אחוז מעבר גדול במכללות כי הם מגישים רק את מי שיכול לעבור ב100% ככה הם ממתגים את עצמם לכן יש אולי 50% ניגשם למבחני מועצה מהאוניברסיטאות מול 90% הגשה ממכללות כמה אי דקויות והנפצות בכתבה אחת ואני בכלל לא מהמקצוע
  • 26.
    נכון, איפה משרד המשפטים? צריך להעלות את הרף. (ל"ת)
    מוטי 24/09/2024 18:51
    הגב לתגובה זו
  • משרד המשפטים 25/09/2024 09:51
    הגב לתגובה זו
    בהפיכה משטרית
  • 25.
    א נ נ י 24/09/2024 18:44
    הגב לתגובה זו
    למה רואה החשבון והשמאים דואגים שבחינות ההסמכה שלהם קשים? כדי שהרמה שלהם תהיה גבוה וכדי שלא תהיה אינפלציה במקצועות שלהם ואילו לשכת עו"ד ממשיכה וממשיכה לקבל לשורותיה עו"ד מסוג *
  • 24.
    רפי 24/09/2024 18:12
    הגב לתגובה זו
    ירידה חדה ברמה. לקוח לא מבין שעורך דין ברמה נמוכה יתמחר תיק בכל מחיר שהוא רק כדי לשרוד. התוצאה: עשרות אלפי תביעות בגין דשלנות מקצועית. הפרמיות עולות . נזק.
  • 23.
    לא עורכת דין 24/09/2024 17:02
    הגב לתגובה זו
    בשוק חופשי מי שקובע זה השוק. יש את האנשים שמחליטים מה הם רוצים ללמוד, יש את הלקוחות הפוטנציאליים שמחליטים אחר כך את מי הם רוצים להעסיק, ונגמר הסיפור. אם מחר המכללות יחליטו לשווק תואר בהיסטוריה, ויהיו מספיק אנשים שיחליטו שמצפה להם קריירה בתחום אז לשם הם ילכו, אבל אנשים חושבים על עצמם וילכו ללמוד לפי השיקולים שלהם. הקשר לבעלי המכללות נמוך, למעט הטענה שהועלתה פה שהאיכות נמוכה, וגם במקרה הזה השוק אמור לווסת ולקחת אליו את הבוגרים שהם יותר ברמה. הכתבה מריחה קצת כמו בלון ניסוי לפני שממציאים מס חדש על המכללות.
  • מירי 24/09/2024 19:06
    הגב לתגובה זו
    לא היית מצפה שמכללות יגרמו לעושר גדול של היזמים, רייכמן הוא מיליונר גדול בזכות המרכז שהפך לאוניברסיטה
  • 22.
    מקצוע מיותר ואנטי יצרני (ל"ת)
    זאב 24/09/2024 16:57
    הגב לתגובה זו
  • 21.
    אנונימי 24/09/2024 16:26
    הגב לתגובה זו
    לרוב אין צורך בטלנט מיוחד , רוב הפניות זה ענייני שגרה של חוזים שיכרות , צוואה ובעיות קטנות
  • 20.
    שקול 24/09/2024 15:52
    הגב לתגובה זו
    זה לא רק רמה נמוכה ,זה שירות מקצועי פחות, חוזים לא טובים, ריבוי סכסוכים והתדיינויות,ניהול ארוךשל משפט,גידול בעלויות המערכת המשפטים,משפטים שבלוניים, כתיבה ארוכה לא ענינית ועוד ועוד.
  • 19.
    עורכי הדין יקרים 24/09/2024 15:11
    הגב לתגובה זו
    עם כל ההצפה כביכול עדיין עורכי דין לוקחים על ייצוג בתיקים עשרות אלפי שקלים... למה ומדוע? ככה. בלי קשר לטיב השירות . ככל שיהיו יותר המחיר המופקע יירד
  • מזרח תיכון חדש ישן 24/09/2024 19:33
    הגב לתגובה זו
    חשיבה ילדותית. הם מייצרים ניירת ותביעות רק כדי להתפרנס ממערכת המשפט המושחתת
  • 18.
    איציק 24/09/2024 15:09
    הגב לתגובה זו
    מקצוע בלי עתיד
  • 17.
    צציאל 24/09/2024 14:52
    הגב לתגובה זו
    כי בבחינות קודמות רייכמן עברו את אוניברסיטת ת"א, שמתבססת על ציוני בגרות שיש בינם לבין מצב סוציו אקונומי קורולציה מאוד גבוהה (כלומר עשירים מקבלין ציוני בגרות גבוהים יותר), המון פעמים בציון המעבר גם כאשר הם שולחים הרבה יותר נבחנים. ולגביי שוק העבודה, אתם מוזמנים לשאול את המשרדים כמה קל זה למצוא עו"ד שיש לו שנתיים ניסיון ומעלה, רק בחודש האחרון קיבלתי שש הצעות שונות מכמה משרדים שונים.
  • 16.
    רוני 24/09/2024 14:45
    הגב לתגובה זו
    הצפת המדינה במקצוע לא יצרני
  • 15.
    מזרח תיכון חדש ישן 24/09/2024 14:03
    הגב לתגובה זו
    כנופיית החוק חונקת את הכלכלה הישראלית
  • 14.
    ישראל 24/09/2024 13:01
    הגב לתגובה זו
    הכל במדינה קומבינה אחת גדולה לאף אחד לא באמת מעניין מה שקורה רק כסף מעמד ותאוות אין ערכים אין סדר אין מחשבה לעתיד
  • 13.
    איזה תואר אקדמי מקנה מקצוע, ככלל, ובמדעי החברה בפרט? (ל"ת)
    משפטן 24/09/2024 11:57
    הגב לתגובה זו
  • גרונטולוגיה (ל"ת)
    עמית 24/09/2024 20:03
    הגב לתגובה זו
  • כלכלה (ל"ת)
    שי 24/09/2024 15:28
    הגב לתגובה זו
  • עורך דין זה כבר לא מקצוע (ל"ת)
    חיים 24/09/2024 15:10
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    רמה ירודה מאוד, של עורכי הדין היום, לעומת העבר. (ל"ת)
    אדם שיודע 24/09/2024 11:38
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    לא כדאי ללמוד, מנסיון (ל"ת)
    עמית 24/09/2024 11:37
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    מאייר 24/09/2024 11:21
    הגב לתגובה זו
    בכלכלה יש למיטב זכרוני (עברו הרבה שנים)ציון מעבר למבוא של 70 או 75 ,ולא ראיתי שהכלכלנים באמת יכולים לחזות את תנועות השוק אלא רק ללמוד מפילוסופים בכלכלה שמתו והשוק נשאר כמו כל שוק ,הכל ביקוש והיצע ברפואה לומדים את גוף האדם לפרטים ולא כולם גאוני הדור ,בראיית חשבון מכשילים במבחני הלשכה סתם כדי שלא יהיו הרבה מתחרים בשוק ,ובעריכת דין נבחנים בספרים פתוחים ,ולמי זה מפריע שכל עם ישראל יהיו עורכי דין ,אז יהיו נגרים וסנדלרים עם תואר עריכת דין ,למה זה צריך להפריע שהעם יכיר היטב את חוקי המדינה ,למה זה כל כך איכפת למישהו ??????????????????
  • כי הרמה גרועה והציבור נפגע (ל"ת)
    צחי 24/09/2024 11:58
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    תל אביב זה כמו עיר של עורכי דין בסרט Imterstate 60 (ל"ת)
    Ron DeSanti 24/09/2024 11:07
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    פריארים 24/09/2024 11:01
    הגב לתגובה זו
    שלוש שנים שבהם אין השתכרות בנוסף ל150 ש רלימוד. זה אומר שהשקעת מעל חצי מיליון שח נטו כמה זמן יקח לחסוך סכום כזה עם שני אנשים בחדר המעונות
  • 7.
    משה 24/09/2024 10:58
    הגב לתגובה זו
    מה רע בלהרוויח סביב ה 20 אלף בעבודה ללא סכנה לא פיזי אפשר בהמשך להיות עצמאי.... אתם זוכרים שהממוצע הוא 14 אלף בחודש החציון פחות.... וטוב מאוד השוק פולט את החלשים עדיף מלנסות ולהגביל בכל מני דרכים מוזרות
  • עמית 24/09/2024 11:36
    הגב לתגובה זו
    שנים בעבודה, לא רע. אבל אלו החזקים, הרוב נתקעים עם 12-15 אלף שקלים
  • 6.
    כל כך נכון (ל"ת)
    דוד 24/09/2024 10:58
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    רני 24/09/2024 10:52
    הגב לתגובה זו
    כל מילה אמת
  • 4.
    לרון 24/09/2024 10:46
    הגב לתגובה זו
    השולט בכנסת הוא עריכת דין,ליתר דיוק 22ח"כים/יות הם עורכי דין וכי מדוע לא? ,הרי ח"כ הוא/ יא בראש ובראשונה מחוקק חוקים
  • 3.
    פנסיונר 24/09/2024 10:42
    הגב לתגובה זו
    מירי רגב, בצלאל סמוטריץ, איתמר בן גביר - בוגרי אחד המוסדות ל "ייצור עורכי דין ברמה נמוכה". אולי זה החוט המקשר לרמת התפקוד וצורת ההתנהלות ?
  • 2.
    אבירם 24/09/2024 10:34
    הגב לתגובה זו
    צריך לשמור עליו כמו רפואה מי שרוצה שיראה כישורי למידה ישלים בגרויות יעשה פביכומטרי ורק לאוניברסיטאות מותר להוציא עורכי דין אני לא אקבל למשרדי עורך דין שקנה את התואר
  • מושון 24/09/2024 12:15
    הגב לתגובה זו
    שכבר עם תואר קודם מאוניברסטיה. אז אי אפשר להכליל. מי שפוסל על הסף במומו פוסל
  • 1.
    שולתתתת1 24/09/2024 10:18
    הגב לתגובה זו
    צריכים להגביל את המשרות או לשנות את השיטה כך שהשופט ינהל את הדיון בלי עורכי דין.
  • מושון 24/09/2024 14:26
    הגב לתגובה זו
    מי שלא טוב לא ימצא עבודה
  • יעקב 24/09/2024 11:29
    הגב לתגובה זו
    בלי עו״ד ועדיף גם בלי שופט. שיעשו דו קרב ומי ששורד ינצח.
חיילי צהל חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה

האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל חיילים

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור. 

היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים. 

מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך. 

כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית. 

באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית. 

פרופ צבי אקשטיין  (אורן שלו)פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"

רן קידר |

מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל

הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור.  לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.

מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר. 

כיבוש מלא של רצועת עזה

בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם  ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026.  צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית:  0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025,  ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.

תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון  צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.