האוצר צודק אבל מי באמת יכול להפסיק את "בזבוז" ימי המילואים?
העימות המתמשך ביחס לעסקת רכישת מטוסי קרב (F-35 ו-F-15), אשר מעוכבים לטענת משרד הביטחון על ידי שר האוצר בצלאל סמוטריץ' תופס לאחרונה לא מעט כותרות. אך במקביל, מתנהלים בימים אלו שורה של מאבקים נוספים בין אנשי משרד האוצר לבין משרד הביטחון והצבא, אשר נוגעים לאופן שבו הצבא מתנהל עם הכספים שהוקצו לו מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל ולדרישות העתידיות שלו.
לאחרונה דווח כי במשרד האוצר בוחנים צעדים שונים כדי לצמצם את העלויות הכבדות שנוגעות להימשכות המלחמה. על פי האוצר, כבר כיום, עקפה מערכת הביטחון את היקף ההוצאות המוערך לשנה כולה, מה שמאלץ אותם לחפש אחר מקומות בהם ניתן לצמצם הוצאות. שלא במפתיע, אנשי המשרד בחרו להתמקד תחילה, בחלוקה הנדיבה של ימי המילואים מצד שורה של יחידות ואגפים בצבא. לדבריהם, המצב בו אנשי הצבא אינם נדרשים לתת דין וחשבון בפני אף גורם, הביא לבזבוז חסר תקדים של כספים.
"הבזבוז" הזה, הוא למעשה סוד ידוע, במסגרתו אלפי משרתי מילואים מקבלים תשלום מלא עבור עבודה חלקית. בחלק מהיחידות מציעים למילואימניקים לבוא רק לחלק מימי השבוע ולקבל שכר עבור שבוע מלא. אלו, גם זכאים לתמלוגים אשר מחושבים בהתאם לכמות ימי המילואים שהוזנו במערכת ולא בהתאם לכמות הימים שבוצעה בפועל. במקרים רבים אמנם מדובר בהוצאה "נמוכה" יחסית, שכן רבים ממשרתי המילואים הינם צעירים שאינם מועסקים במשרה מלאה ומקבלים את משכורת המינימום של הצבא (9,000 שקל). עם זאת, ישנו מספר לא מבוטל של משרתים שמקבלים משכורות גבוהות, עבור שירות של יומיים-שלוש בשבוע. יתרה מזאת, פעמים רבות הם מקבלים שכר כפול, שנובע מכך שהם ממשיכים לעבוד בימי השבוע האחרים, ולעיתים אף מתוך בסיסיהם.
פערים והבדלים גדולים בין משרתים
כדאי להקדים ולומר שהטענות של האוצר אינן מומצאות ואכן במקרים רבים הצבא משתמש בימי המילואים באופן שספק אם היה משתמש לו היה עליו פיקוח. היד החופשית שניתנה לצבא בכל הקשור לגיוס מילואים, הייתה אולי רלוונטית בתחילת המלחמה אך כעת הוא נדרש לבחון באופן מעמיק את האופן שבו מחולקים ימי המילואים. זה חשוב וקריטי, מכיוון שלאופן שבו גוף ציבורי נתפס בעיני הציבור חשיבות מכרעת במדינה מתוקנת. כל שכן עבור גוף ומדינה שאיבדו את אמונם של אזרחים רבים בשנה האחרונה.
למרות שבטענות של האוצר יש גרעין עמוק של אמת, כשבאים לבחון את הנושא, כמו כל נושא אחר, צריך להתעלם מרעשי הרקע ומהסיפורים הפרטניים שנוטים לצבוע את התמונה כולה בצבע אחיד. הטענות כלפי התשלום של ימי המילואים, אינן נוגעות לאלו שמשרתים בתפקידי לוחמה, בהם אנשי המילואים אשר נאלצים לעזוב את עבודתם ומשפחתם לתקופה ממושכת, מבלי יכולת לשלוט בחופשות שלהם. במקרים רבים הם נתונים בצורה כמעט מוחלטת להחלטות של הדרגים מעליהם מבלי יכולת להתאים את שירות המילואים שלהם למחויבויות הנוספות שלהם.
- אושר הסדר חוב מקל ללוחם במילואים שלחם בעזה
- חוזרים מהחזית עם 120 אלף שקל ביד: המילואימניקים שמגלים את עולם ההשקעות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקום זאת, במידה רבה של צדק, הטענות מתרכזות במי שמשרתים בתפקידים עורפיים, שם ישנה גמישות גדולה יותר ביחס לימי המילואים והאופן שבו הם מחולקים. אך גם כאן, חשוב לזכור שיש לא מעט משרתים, אשר השירות שלהם דורש מהם וויתורים משמעותיים, כמו עזיבה של ביתם (בבסיס סגור) ועבודה בהיקפים גבוהים ממה שהם עובדים בדרך כלל (עבודה בסופי שבוע ומשמרות ארוכות). כך שגם אם הם נהנים מתנאים נוחים יותר, בכל הקשור לימים שבהם הם עובדים, ויש להם גמישות מסוימת בדברים אחרים, הרי שהדבר כרוך במחיר לא מבוטל.
בנוסף, צריך לזכור שלמודלים ההיברידיים, עליהם הצביעו באוצר ישנה חשיבות גם ברציפות התפקודית של המשק. העובדה שלפחות חלק ממשרתי המילואים יכלו להמשיך ולעבוד, גם אם באופן חלקי בעבודתם עשויה להיות תרומה משמעותית למשק. במיוחד זה נכון עבור עצמאיים, שהעובדה שיש להם גמישות בימים שהם עושים מילואים מאפשרת להם לשמור על העסקים שלהם בחיים. עם זאת, כמובן שזה לא מכשיר מצב שבו מששרתי מילואים מקבלים שכר מופקע על עבודה שכלל לא ביצעו.
מציאות זו, מעלה את הצורך בתגמול נוסף עבור אלו שמשלמים את המחירים הכבדים ביותר בשל שירותם במילואים. העבודה שהשכר של כלל משרתי המילואים נקבע בהתאם לשכרם "בחוץ" אמנן הגיונית אך יוצרת שלל עיוותים, שניתן לפתור באמצעות תגמול נוסף. נכון, זה יביא לכך שינתנו תגמולים גם לכאלו שלא מגיע להם, רק מכיוון שהם משתייכים מבחינה ארגונית ליחידה כזו או אחרת. מנגד, ברור שיש מי שמשרתים ביחידות עורפיות, ובכל זאת מסכנים את חייהם ומקריבים מחירים כבדים כחלק משירותם. אבל זה לא אומר שלא צריך לפתור את העיוות הקיים, ועוד יותר מדגיש את הצורך בקריטריונים ברורים.
הניצול הוא לא תופעה חדשה
ואחרי שאמרנו את כל זה. בזמן שעשרות אלפי משרתי מילואים משלמים מחירים משמעותיים עבור שירותם, יש גם מי שמנצל את זה. זו אינה תופעה חדשה, כל מי ששירת בצה"ל או עבד בגוף ציבורי מכיר את תופעת הניצול, במסגרתה יש מי שמרשים לעצמם לנצל את העובדה שמדובר בגוף גדול ומסורבל שלא תמיד מודע להוצאות שלו ולעבודה של האדם הקטן. הרבה פעמים הניצול הזה מתאפשר הודות לאלו שכן עושים, מה שמקשה עוד יותר לזהות אותו, או לחלופין מזהה שלא בצדק את כל המשרתים או העובדים בגופים הללו עם העיוות.- גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
- השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
אלא שלפחות הפעם נדמה שהדבר הפך לממוסד וקיבל גושפנקא מצד הצבא ומפקדיו. העובדה שכבר לא מדובר במקרים פרטניים אלא ביחידות שלמות, מצריך מחשבה מחודשת של הצבא על האופן שבו הוא מקצה את ימי המילואים שלו. המצב של צ'ק פתוח יוצר לא מעט עיוותים, ובגלל שבעתיד הנראה לעיין לא נראה שיש לאוצר דרך להשפיע על חלוקת ימי המילואים השינוי צריך להגיע מתוך הצבא. גם אם הוא לא יהיה נוקשה עם עצמו הצבא מסוגל לעשות רפורמה בחלוקת ימי המילואים, ולקבוע קריטריונים ברורים יותר. הוא צריך לעשות את זה לא רק כי זה יוצר פערים, אלא גם כי זה פוגע בתדמית שלו, שגם ככה לא במצב טוב.
- 8.יאיר 15/05/2024 15:20הגב לתגובה זוכקצין חמ"ל, וממשיך במקביל בעבודתו כמחנך. 4 לילות בשבוע בחמ"ל, לעיתים בשבת ועובד ביום. מעבר לכסף, תפקידו במילואים חשוב מאוד לתפקוד היחידה שלו במלחמה ומצד שני הוא ממשיך שמירת השיגרה לתלמידיו שזה חשוב לא פחות
- 7.מתי תפסיקו לקשקש 15/05/2024 08:59הגב לתגובה זולא הכל זה כסף. הכתב פה כותבב שטויות, בן אדם עוזב את החיים האזרחיים, וגם אם זה לא למילואים קרבי ולכן הצבא מתגמל אותו בחצי שבוע. זה לא פשע זה הגיון בריא. לתת לסטודנט כי אין לו עבודה קודמת 9,000 שקל גם אם הוא רב סרן שנלחם בתוך עזה זה לא "קופה" שהוא דופק. האוצר דפק את הצבא בקיצוצים ושינויים לא שהצבא חף מפשע בתרבון אירגונית שרחוקה מלהיות ראויה לאמון. הכתב חייב להיות עם הרבה יותר ענווה והוקרה לאנשי הצבא והמילואים.
- 6.ורוניקה 14/05/2024 21:31הגב לתגובה זולגייס את כל חובשי הכיפות למיניהם
- נטליה 15/05/2024 09:01הגב לתגובה זונדרש שוויון בנטל
- חצופה!! כמחצית מהנופלים במלחמה הנוכחית הינם חובשי כיפות (ל"ת)יאיר 14/05/2024 23:30הגב לתגובה זו
- ורוניקה 15/05/2024 09:39כל חובשי הכיפות, לסוגיהם השונים. גם את החילונים
- חובשי כיפה סרוגה נלחמים. חרדים משתמטים (ל"ת)אורן 15/05/2024 08:29
- 5.חיל הרפואה 14/05/2024 20:10הגב לתגובה זויש המון תפקידי מילואים שצריכים להיות מוחלפים על ידי סדירים. אני עשיתי תפקיד מילואים, קיבלתי הרבה כסף, העדפתי לעזוב אחרי שמצאתי לי מחליף, למרות שזה מאוד השתלם לי, כי זה פגע לי בעבודה. אבל כל הזמן הייתי בתחושה שאת מה שאני עושה יכול לעשות קצין זוטר סדיר שכל מה שצריך עבורו, זה תקינה. יש כח אדם... אפילו לגייס איש קבע היה עולה הרבה פחות מהשכר שלי ושל מי שהחליפו אותי...
- 4.אנונימי 14/05/2024 19:19הגב לתגובה זובמסגרות סגורות וביחידות קרביות החייל נמצא קבוע, זה לא אומר בהכרח שהוא פעיל, לאור עצירות דל משימות.ביחידות עורפיות משרתים עם שכר נמוך לא יכולים להיות מוגדרים צבאית רק בימים מסויימים, והם מנסים לשמור על עבודתם, וזה קשה לכולם, מאחר ומעסיקים לא תמיד גמישים.באשר לאלו שמקבלים תגמול גבוה יותר ממחצית חוסר למדינה בצורת מיסים, ובנוגע לעצמאים כאמור, נחסך גם הפיצוי שלהם על העסק.האם יש משרתים שתורמים פחות, ודאי שיש, בגוף בעל מאות אלפי משרתים, לא ניתן לעקוב אחאי כל משרת, התופעה זניחה ביותר, ובמשרד האוצר יש הרבה יותר שלא עושים כלום ומקבלים שכר, אפשר להתחיל גם שם לתקן את המצב, כמו שצריך למזער את התופעה גם בצבא.
- 3.ובתשלום לבני ישיבות אין עוותים וניפוחים (ל"ת)בוחבוט 14/05/2024 19:17הגב לתגובה זו
- 2.פנסיה מהצבא , מילואים, מענק התמדה למילואים ומשכורת 14/05/2024 19:04הגב לתגובה זופנסיה מהצבא , מילואים, מענק התמדה למילואים ומשכורת
- 1.ארקדי 14/05/2024 17:48הגב לתגובה זויהפוך את הצבא ליעיל ובקיא יותר בתורה. חייבים לפרוץ לישיבות ולגייס את האברכים הפרזיטים
- נטליה 15/05/2024 09:02הגב לתגובה זושוויון בנטל
- זהירות בוט איראני (ל"ת)מרכז הסייבר הלאומי 14/05/2024 22:29הגב לתגובה זו
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
