איתן גרסטנפלד
צילום: משה בנימין
דעה

האוצר צודק אבל מי באמת יכול להפסיק את "בזבוז" ימי המילואים?

העימות המתמשך ביחס לעסקת רכישת מטוסי קרב (F-35 ו-F-15), אשר מעוכבים לטענת משרד הביטחון על ידי שר האוצר בצלאל סמוטריץ' תופס לאחרונה לא מעט כותרות. אך במקביל, מתנהלים בימים אלו שורה של מאבקים נוספים בין אנשי משרד האוצר לבין משרד הביטחון והצבא, אשר נוגעים לאופן שבו הצבא מתנהל עם הכספים שהוקצו לו מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל ולדרישות העתידיות שלו.

לאחרונה דווח כי במשרד האוצר בוחנים צעדים שונים כדי לצמצם את העלויות הכבדות שנוגעות להימשכות המלחמה. על פי האוצר, כבר כיום, עקפה מערכת הביטחון את היקף ההוצאות המוערך לשנה כולה, מה שמאלץ אותם לחפש אחר מקומות בהם ניתן לצמצם הוצאות. שלא במפתיע, אנשי המשרד בחרו להתמקד תחילה, בחלוקה הנדיבה של ימי המילואים מצד שורה של יחידות ואגפים בצבא. לדבריהם, המצב בו אנשי הצבא אינם נדרשים לתת דין וחשבון בפני אף גורם, הביא לבזבוז חסר תקדים של כספים.

"הבזבוז" הזה, הוא למעשה סוד ידוע, במסגרתו אלפי משרתי מילואים מקבלים תשלום מלא עבור עבודה חלקית. בחלק מהיחידות מציעים למילואימניקים לבוא רק לחלק מימי השבוע ולקבל שכר עבור שבוע מלא. אלו, גם זכאים לתמלוגים אשר מחושבים בהתאם לכמות ימי המילואים שהוזנו במערכת ולא בהתאם לכמות הימים שבוצעה בפועל. במקרים רבים אמנם מדובר בהוצאה "נמוכה" יחסית, שכן רבים ממשרתי המילואים הינם צעירים שאינם מועסקים במשרה מלאה ומקבלים את משכורת המינימום של הצבא (9,000 שקל). עם זאת, ישנו מספר לא מבוטל של משרתים שמקבלים משכורות גבוהות, עבור שירות של יומיים-שלוש בשבוע. יתרה מזאת, פעמים רבות הם מקבלים שכר כפול, שנובע מכך שהם ממשיכים לעבוד בימי השבוע האחרים, ולעיתים אף מתוך בסיסיהם.

פערים והבדלים גדולים בין משרתים

כדאי להקדים ולומר שהטענות של האוצר אינן מומצאות ואכן במקרים רבים הצבא משתמש בימי המילואים באופן שספק אם היה משתמש לו היה עליו פיקוח. היד החופשית שניתנה לצבא בכל הקשור לגיוס מילואים, הייתה אולי רלוונטית בתחילת המלחמה אך כעת הוא נדרש לבחון באופן מעמיק את האופן שבו מחולקים ימי המילואים. זה חשוב וקריטי, מכיוון שלאופן שבו גוף ציבורי נתפס בעיני הציבור חשיבות מכרעת במדינה מתוקנת. כל שכן עבור גוף ומדינה שאיבדו את אמונם של אזרחים רבים בשנה האחרונה.

למרות שבטענות של האוצר יש גרעין עמוק של אמת, כשבאים לבחון את הנושא, כמו כל נושא אחר, צריך להתעלם מרעשי הרקע ומהסיפורים הפרטניים שנוטים לצבוע את התמונה כולה בצבע אחיד. הטענות כלפי התשלום של ימי המילואים, אינן נוגעות לאלו שמשרתים בתפקידי לוחמה, בהם אנשי המילואים אשר נאלצים לעזוב את עבודתם ומשפחתם לתקופה ממושכת, מבלי יכולת לשלוט בחופשות שלהם. במקרים רבים הם נתונים בצורה כמעט מוחלטת להחלטות של הדרגים מעליהם מבלי יכולת להתאים את שירות המילואים שלהם למחויבויות הנוספות שלהם.

במקום זאת, במידה רבה של צדק, הטענות מתרכזות במי שמשרתים בתפקידים עורפיים, שם ישנה גמישות גדולה יותר ביחס לימי המילואים והאופן שבו הם מחולקים. אך גם כאן, חשוב לזכור שיש לא מעט משרתים, אשר השירות שלהם דורש מהם וויתורים משמעותיים, כמו עזיבה של ביתם (בבסיס סגור) ועבודה בהיקפים גבוהים ממה שהם עובדים בדרך כלל (עבודה בסופי שבוע ומשמרות ארוכות). כך שגם אם הם נהנים מתנאים נוחים יותר, בכל הקשור לימים שבהם הם עובדים, ויש להם גמישות מסוימת בדברים אחרים, הרי שהדבר כרוך במחיר לא מבוטל.

בנוסף, צריך לזכור שלמודלים ההיברידיים, עליהם הצביעו באוצר ישנה חשיבות גם ברציפות התפקודית של המשק. העובדה שלפחות חלק ממשרתי המילואים יכלו להמשיך ולעבוד, גם אם באופן חלקי בעבודתם עשויה להיות תרומה משמעותית למשק. במיוחד זה נכון עבור עצמאיים, שהעובדה שיש להם גמישות בימים שהם עושים מילואים מאפשרת להם לשמור על העסקים שלהם בחיים. עם זאת, כמובן שזה לא מכשיר מצב שבו מששרתי מילואים מקבלים שכר מופקע על עבודה שכלל לא ביצעו.

מציאות זו, מעלה את הצורך בתגמול נוסף עבור אלו שמשלמים את המחירים הכבדים ביותר בשל שירותם במילואים. העבודה שהשכר של כלל משרתי המילואים נקבע בהתאם לשכרם "בחוץ" אמנן הגיונית אך יוצרת שלל עיוותים, שניתן לפתור באמצעות תגמול נוסף. נכון, זה יביא לכך שינתנו תגמולים גם לכאלו שלא מגיע להם, רק מכיוון שהם משתייכים מבחינה ארגונית ליחידה כזו או אחרת. מנגד, ברור שיש מי שמשרתים ביחידות עורפיות, ובכל זאת מסכנים את חייהם ומקריבים מחירים כבדים כחלק משירותם. אבל זה לא אומר שלא צריך לפתור את העיוות הקיים, ועוד יותר מדגיש את הצורך בקריטריונים ברורים.

הניצול הוא לא תופעה חדשה

ואחרי שאמרנו את כל זה. בזמן שעשרות אלפי משרתי מילואים משלמים מחירים משמעותיים עבור שירותם, יש גם מי שמנצל את זה. זו אינה תופעה חדשה, כל מי ששירת בצה"ל או עבד בגוף ציבורי מכיר את תופעת הניצול, במסגרתה יש מי שמרשים לעצמם לנצל את העובדה שמדובר בגוף גדול ומסורבל שלא תמיד מודע להוצאות שלו ולעבודה של האדם הקטן. הרבה פעמים הניצול הזה מתאפשר הודות לאלו שכן עושים, מה שמקשה עוד יותר לזהות אותו, או לחלופין מזהה שלא בצדק את כל המשרתים או העובדים בגופים הללו עם העיוות.

קיראו עוד ב"בארץ"

אלא שלפחות הפעם נדמה שהדבר הפך לממוסד וקיבל גושפנקא מצד הצבא ומפקדיו. העובדה שכבר לא מדובר במקרים פרטניים אלא ביחידות שלמות, מצריך מחשבה מחודשת של הצבא על האופן שבו הוא מקצה את ימי המילואים שלו. המצב של צ'ק פתוח יוצר לא מעט עיוותים, ובגלל שבעתיד הנראה לעיין לא נראה שיש לאוצר דרך להשפיע על חלוקת ימי המילואים השינוי צריך להגיע מתוך הצבא. גם אם הוא לא יהיה נוקשה עם עצמו הצבא מסוגל לעשות רפורמה בחלוקת ימי המילואים, ולקבוע קריטריונים ברורים יותר. הוא צריך לעשות את זה לא רק כי זה יוצר פערים, אלא גם כי זה פוגע בתדמית שלו, שגם ככה לא במצב טוב.

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    יאיר 15/05/2024 15:20
    הגב לתגובה זו
    כקצין חמ"ל, וממשיך במקביל בעבודתו כמחנך. 4 לילות בשבוע בחמ"ל, לעיתים בשבת ועובד ביום. מעבר לכסף, תפקידו במילואים חשוב מאוד לתפקוד היחידה שלו במלחמה ומצד שני הוא ממשיך שמירת השיגרה לתלמידיו שזה חשוב לא פחות
  • 7.
    מתי תפסיקו לקשקש 15/05/2024 08:59
    הגב לתגובה זו
    לא הכל זה כסף. הכתב פה כותבב שטויות, בן אדם עוזב את החיים האזרחיים, וגם אם זה לא למילואים קרבי ולכן הצבא מתגמל אותו בחצי שבוע. זה לא פשע זה הגיון בריא. לתת לסטודנט כי אין לו עבודה קודמת 9,000 שקל גם אם הוא רב סרן שנלחם בתוך עזה זה לא "קופה" שהוא דופק. האוצר דפק את הצבא בקיצוצים ושינויים לא שהצבא חף מפשע בתרבון אירגונית שרחוקה מלהיות ראויה לאמון. הכתב חייב להיות עם הרבה יותר ענווה והוקרה לאנשי הצבא והמילואים.
  • 6.
    ורוניקה 14/05/2024 21:31
    הגב לתגובה זו
    לגייס את כל חובשי הכיפות למיניהם
  • נטליה 15/05/2024 09:01
    הגב לתגובה זו
    נדרש שוויון בנטל
  • חצופה!! כמחצית מהנופלים במלחמה הנוכחית הינם חובשי כיפות (ל"ת)
    יאיר 14/05/2024 23:30
    הגב לתגובה זו
  • ורוניקה 15/05/2024 09:39
    כל חובשי הכיפות, לסוגיהם השונים. גם את החילונים
  • חובשי כיפה סרוגה נלחמים. חרדים משתמטים (ל"ת)
    אורן 15/05/2024 08:29
  • 5.
    חיל הרפואה 14/05/2024 20:10
    הגב לתגובה זו
    יש המון תפקידי מילואים שצריכים להיות מוחלפים על ידי סדירים. אני עשיתי תפקיד מילואים, קיבלתי הרבה כסף, העדפתי לעזוב אחרי שמצאתי לי מחליף, למרות שזה מאוד השתלם לי, כי זה פגע לי בעבודה. אבל כל הזמן הייתי בתחושה שאת מה שאני עושה יכול לעשות קצין זוטר סדיר שכל מה שצריך עבורו, זה תקינה. יש כח אדם... אפילו לגייס איש קבע היה עולה הרבה פחות מהשכר שלי ושל מי שהחליפו אותי...
  • 4.
    אנונימי 14/05/2024 19:19
    הגב לתגובה זו
    במסגרות סגורות וביחידות קרביות החייל נמצא קבוע, זה לא אומר בהכרח שהוא פעיל, לאור עצירות דל משימות.ביחידות עורפיות משרתים עם שכר נמוך לא יכולים להיות מוגדרים צבאית רק בימים מסויימים, והם מנסים לשמור על עבודתם, וזה קשה לכולם, מאחר ומעסיקים לא תמיד גמישים.באשר לאלו שמקבלים תגמול גבוה יותר ממחצית חוסר למדינה בצורת מיסים, ובנוגע לעצמאים כאמור, נחסך גם הפיצוי שלהם על העסק.האם יש משרתים שתורמים פחות, ודאי שיש, בגוף בעל מאות אלפי משרתים, לא ניתן לעקוב אחאי כל משרת, התופעה זניחה ביותר, ובמשרד האוצר יש הרבה יותר שלא עושים כלום ומקבלים שכר, אפשר להתחיל גם שם לתקן את המצב, כמו שצריך למזער את התופעה גם בצבא.
  • 3.
    ובתשלום לבני ישיבות אין עוותים וניפוחים (ל"ת)
    בוחבוט 14/05/2024 19:17
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    פנסיה מהצבא , מילואים, מענק התמדה למילואים ומשכורת 14/05/2024 19:04
    הגב לתגובה זו
    פנסיה מהצבא , מילואים, מענק התמדה למילואים ומשכורת
  • 1.
    ארקדי 14/05/2024 17:48
    הגב לתגובה זו
    יהפוך את הצבא ליעיל ובקיא יותר בתורה. חייבים לפרוץ לישיבות ולגייס את האברכים הפרזיטים
  • נטליה 15/05/2024 09:02
    הגב לתגובה זו
    שוויון בנטל
  • זהירות בוט איראני (ל"ת)
    מרכז הסייבר הלאומי 14/05/2024 22:29
    הגב לתגובה זו
חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.

אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.