כמה מרוויח עורך דין והאם יש ירידות שכר על רקע ההאטה הכלכלית?
קרוב ל-1,000 נבחנים עברו את הבחינות האחרונות של לשכת עורכי הדין והפכו לעורכי דין מוסמכים. שיעור המעבר של נבחנים בפעם הראשונה היה 75%, אלו שניגשו בפעם השנייה עם שיעורי מעבר נמוכים באזור ה-50%. האוניברסיטאות עם שיעורי מעבר גבוהים - העברית עם 100%. הקריה האקדמית אונו שמגישה כמות ענקית של נבחנים עם שיעורי מעבר של 40%. המכללות מקבלות סטודנטים עם רף נמוך ואלפי אנשים שלומדים במשך 3-4 שנים מגיעים למבחנים ולא עוברים אותם. המודל הזה של - "כל מי שרוצה שיבוא ללמוד" מעשיר את ראשי המכללות, הדיקאנים והפונקציונרים, אבל מזיק מאוד לסטודנטים ומספק להם תחושה שהם יהיו עורכי דין. בפועל חלק גדול מהם לא מגיע ליעד.
כך או אחרת, כמות גדולה של עורכי דין מגיעה לשוק עורכי הדין. הם יפגשו שם שוק יחסית במגננה, אבל הביקוש להם עדיין משמעותי. עורך דין מתחיל מרוויח כ-13-15 אלף שקל. במשרדים הגדולים מדובר על 15 אלף שקל - הרף העליון. אם מדובר בעורכי דין שהיו במשרד כמתמחים והם הוכיחו את עצמם, אז השכר עשוי להיות גבוה יותר. תהליך הקבלה והתחרות מול מתמודדים אחרים בשל היצע משרות קטן מהעבר, אולי מקטינים את הסיכויים להתקבל במשרדים גדולים, אבל בסה"כ השוק מאוזן - יש ביקוש מצרפי שלא אמור להשאיר עורכי דין מחוץ למעגל העבודה.
ככלל, שכר עורכי הדין עולה מדי שנה, אם כי בשנה האחרונה בשל ההאטה הכלכלית על רקע המלחמה, היו משרדים שעצרו את העלאות השכר והבונוסים. לא תופעה כוללת, אבל חלק משמעותי מהמשרדים דחה את העלאות השכר. בימים "רגילים" שכר של עורך דין עולה מדי שנה באזור ה-10%.
- לימודים המשלבים התמחות מעשית: הצעד הראשון לקריירה מצליחה
- בית חרושת לייצור עורכי דין - ככה הפכו היזמים למיליונרים והציפו את השוק בעובדים ברמה נמוכה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עורך דין עם ניסיון של כ-5 שנים מרוויח 20 אלף שקל ומעלה, אבל זה יכול להיות גם מתחת אם מדובר במשרדים קטנים וזה יכול להיות גם מעל כשמדובר בעורכי דין שחשובים למשרד. הטובים עשויים להרוויח יותר ובכל משרד גדול מטפחים את העתודה הזו.
עורך דין עם ניסיון של 7-8 שנים כבר ירוויח 25 אלף שקל ומעלה ובשלב הזה יש גם בונוסים, שותפויות ברווחים ועוד, תלוי כמובן במשרד עצמו. שותפים גם זוטרים מרוויחים סדר גודל של 30-35 אלף שקל ומעלה. אבל נחזור לתחילת המסלול.
לימודי המשפטים מייצרים כוח אדם למשרדי עורכי הדין. כוח האדם הזה היה פעם כוח אדם זול, אבל השכר של המתמחים עלה בהדרגה והוא מגיע בתחילת ההתמחות ל-9 עד 11 אלף שקל. בפירמות הגדולות השכר גבוה יותר מאשר במשרדים קטנים. בהמשך ההשפעה על השכר תלויה גם בתחום העיסוק כשבתחומי ההייטק, המשפט הבינלאומי, המיזוגים והרכישות ושוק ההון השכר גבוה מהממוצע.
- אנבידיה משלשת את מרכז הפיתוח בבאר שבע: מאות משרות חדשות בדרום
- מיכל כהן ומלחמתה בקרטל הבנקים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון
אחרי ההתמחות ניתן כמובן לעבוד מחוץ למשרדים כשמעבר לתפקידים שקשורים לעולם המשפט, התואר בעריכת דין פותח בפני הלומדים אפשרויות נוספות כמו עוזרי מנכ"ל, מזכירות, אחראיות על תהליכים בחברה, תחומי ניהול הסיכונים וה-ESG ועוד רבים. זה לא נדיר למצוא אפילו מנהלי מוצרים שלמדו משפטים. במסלול ה"טבעי" בתחום המשפטי, השכר עולה בהדרגה כאשר יועץ משפטי במחלקה משפטית של חברה גדולה מקבל שכר של כ-27-28 אלף שקל אחרי וותק של 5 שנים כעורך דין.
- 4.בקרוב ה-AI ירוויח את הסכומים האלה? (ל"ת)דני (עורך) דין 13/03/2024 15:37הגב לתגובה זו
- 3.מקצוע של רמאים (ל"ת)דגני 13/03/2024 13:30הגב לתגובה זו
- 2.תואר בשקרים ואיומים 13/03/2024 11:58הגב לתגובה זוהרבה מהמשפחות שהם הורסות
- 1.אני אורך דין ומרויח 50 אלף (ל"ת)אורך דין 13/03/2024 08:31הגב לתגובה זו
- לא חשוב האורך (ל"ת)דין 13/03/2024 22:32הגב לתגובה זו
- אני מורה פרטי לעברית וגובה 300 לשעה - אתה מוזמן (ל"ת)אני מורה פרטי לעברית 13/03/2024 10:42הגב לתגובה זו
- חחח גדול (ל"ת)קוף 13/03/2024 12:33
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?
כיום עסקים במחזור של 120 אלף שקל לא מדווחים לרשות המס; המטרה להגדיל את התקרה; למה זה טוב לכולם: לנישומים וגם לרשות המס?
עסקים במחזור של עד 120 אלף שקל לא מדווחים לרשויות המס. הפטור הזה ניתן לפני כשנה והוא מסתמן כהצלחה גדולה. מדובר במעל 150 אלף נישומים שחוץ מלהכביד על התשתיות של רשות המסים, לא באמת הצדיקו את הטיפול בהם. הגבייה באזור אפס, והטפסים והבירוקרטיה לקחו המון זמן ומשאבים גם לנישומים וגם לפקידי מס הכנסה.
ההחלטה הקודמת (הרחבה: רפורמת ה-"עוסק זעיר" כבר עובדת עבור עשרות אלפי ישראלים) היתה פשוטה כי גביית המס כאמור היתה אפסית. כעת מציע שי אהרונוביץ' להרחיב את התוכנית לעסקים עד מחזור של 300 אלף שקל. במספרים האלו כבר יש מס, אם כי, ברוב המקרים נמוך.
עסקים מדווחים לרשויות המס על חברות מס לפי הכנסות בניכוי הוצאות. בעסקים שעד מחזור של 120 אלף שקל (שעם הצמדה זה כבר קרוב ל-130 אלף שקל) רשות המס מגדירה הוצאות לפי שיעור המחזור, בלי הוכחת תשלום ובלי לשבור את הראש עם איסוף חשבוניות. יש כאלו שזה מתאים ונוח להם. אלו שיש להם יותר הוצאות יכולים להגיש אותם, אבל גם ככה הם לא עומדים ברף המס.
עסקים עם מחזור של 300 אלף, אמורים לקבל שיעור הוצאות מסוים כמוכר מבלי להוכיח זאת, אבל נראה שבמקרה הזה יהיו הרבה שיש להם יותר הוצאות. הם ידווחו במסלול הרגיל. כלומר, רשות המס תבטיח את עצמה על ידי כך שתאשר הוצאות אבל לא בסכום משמעותי מדי. וככה תהיה חבות מס לעסקים האלו.
- גם בצפון: בכל עסק שלישי נתפסו ליקויי ספרים - האם זה קל מידי?
- משבר מתמשך: העסקים הקטנים בסין עדיין מתקשים להתאושש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ולכן, יפנו אליה, רק כאלו שבאמת אין להם הוצאות משמעותיות. כל תוכנית כזו מקלה על המערכת, מקלה על הנישומים, וצריך לזכור שגם אין כאן פתח למילוט, הונאות, שקרים, ושמרווח הביטחון של רשות המס הוא גדול, תשלום המס במספרים האלו בהינתן הוצאות הוא נמוך מאוד, במקרה המקסימלי כמה אלפים בודדים בחודש.
מצד שני מדובר על כמות גדולה של נישומים. על פי ההערכות יש כמה מאות אלפים שנופלים בקטגוריה הזו.

מיכל כהן ומלחמתה בקרטל הבנקים
רשות התחרות עשויה להשיג לכם מה שאף אחד לא עשה למענכם בעבר - להתמודד עם הבנקים החזקים ולהכריח אותם לתת לכם ריבית בעו"ש, לספק עמלות סבירות, ופשוט - לעודד את התחרות על אמת, ולא כמו שבנק ישראל מתנהל - כמפקח שדואג דווקא להגדלת רווחי הבנקים
מיכל כהן, הממונה על רשות התחרות יכולה "לקנות את עולמה". היא נתפסת כיבשה, חלשה, אבל המהלך שהיא מניעה עכשיו יכול למחוק לה שנים של בינוניות ולהציב אותה בצמרת הרגולטורים שהשפיעו על הצרכן הישראלי. כולם יודעים שהבנקים עושקים אותנו. כמעט כולם יודעם שזה בחסות בנק ישראל שמדבר על יציבות הבנקים, אך בעצם דואג לרווחים שלהם. הרווחים האלו לא נורמליים וכשבנקים מרוויחים ככה זה על חשבונכם - אתם לא מקבלים ריבית בעו"ש, אתם מקבלים ריבית נמוכה על פיקדונות, אתם משלמים ריבית גבוהה על הלוואות ואתם משלמים עמלות מאוד גבוהות.
בנק ישראל עוצם עיניים, אבל משקיע המון ביח"צ שמנסה לדברר כמה הוא עוזר לנו - הציבור, מול הבנקים וכמה הוא מצליח לכופף את הבנקים לתת לנו הטבות ומענקים. זה לא נכון, כל תרגילי היח"צ וההשקעה העצומה בהם רק מוכיחה את זה. אם מראש הבנקים היו דואגים פחות לרווחים שלהם ויותר לרווחה של הציבור, הם הרי לא היו צריכים יח"צ. יח"צ צריך בעיקר כדי להשפיע ולסובב את דעת הקהל. בפועל, הבנקים אכן מעבירים לכם עכשיו תשלומים, החזרי עמלות וכו', אבל זה כסף קטן. אם הם היו מספקים לכם את מה שמגיע לכם בעולם הגון והוגן - ריבית על העו"ש, זה היה מיליארדים רבים שנכנסים לחשבון שלכם; אם הם היו לוקחים עמלות סבירות בפעילות בניירות ערך, זה היה מוסיף לכם פי כמה וכמה מכל ההטבות לכאורה שהם נותנים.
זו נתינה לשם יחסי ציבור, בפועל מדובר בזאב שמנסה להתחפש לכבש. כולם יודעים זאת, גם מיכל כהן, אלא שהיא מנסה ללכת עד הסוף. רשות התחרות לקראת הכרעה דרמטית ראשונה מסוגה במגזר הפיננסי, שתעניק לה סמכויות התערבות בפעילות חמשת הבנקים הגדולים - לצד בנק ישראל. זה לא עניין של מה בכך.
השאלה הגדולה היא האם חמשת הבנקים הגדולים יוגדרו כקבוצת ריכוז? רשות התחרות הזמינה אותם לשימוע נוסף, ומתגבש תרחיש שבו הרגולטור עשוי לקבל סמכויות חדשות להתערב בפעילותם. ההכרזה, אם תתבצע, תייצג צעד חסר תקדים במגזר הפיננסי, ותעניק לממונה על התחרות את היכולת להנחות בפועל את הבנקים, במקביל לפיקוח הקיים של בנק ישראל.
- ממשיך בתוכניות: ניר ברקת מקדם את הדחת הממונה על התחרות
- בנק ישראל מכחיש: לא סוכם עם רשות התחרות על בדיקת ריכוזיות הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתרחש על רקע מבנה שוק מרוכז במיוחד - חמשת הבנקים מחזיקים כמעט את כל נכסי המערכת הבנקאית הקמעונאית ומשקי הבית מתמודדים עם חסמי מעבר וכניסה. רשות התחרות טוענת כי התחרות בענף נמוכה והחסמים קיימים, וההכרזה עשויה להיות צעד מפתח בהגדלת כושר המיקוח של הצרכנים וחיזוק התחרות הפיננסית. זה יהיה מאבק. לא ברור ולא ידוע עד כמה מיכל כהן נחושה וחזקה. הבנקים יגיעו, יאיימו, יזיזו את בנק ישראל לטובתם, יהיו לוביסטים, פוליטקאיים שיתנגדו. תזכרו שלא משנה מה אומרים ומי אומר, השורה התחתונה שידועה - אין תחרות אמיתית בין הבנקים. ואם כך - אז בטח שרשות התחרות צריכה להתערב.
