הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ
בורסה מסחר משקיע מניות
צילום: תמר מצפי

הרשות לניירות ערך קנסה ב-400 אלף שקל סוחרים שביצעו תרמית

לראשונה מטילה רשות ניירות ערך סנקציות על ביצוע פעילות "spoofing" במסחר בבורסה. על פי הסדר שאושר בועדת האכיפה המנהלית, שני סוחרים שביצעו הפרות נקנסו
איציק יצחקי | (7)
נושאים בכתבה הרשות לנירות ערך תרמית תרמית בניירות ערך

ועדת האכיפה המנהלית של רשות ניירות ערך אישרה הסדר האכיפה שהוגש כנגד שני סוחרים, שביצעו הנעה בדרכי תרמית דרך המסחר בבורסה. רועי רוסטמי ומשיב נוסף, שפרסום שמו נדחה עקב נסיבות אישיות חריגות, הודו בביצוע ההפרות והוטלו עליהם עיצומים כספיים בפועל ועל תנאי, מגבלות על המסחר בבורסה ובנוסף התליית רישיון על המשיב הנוסף.

הסדר האכיפה שאושר על ידי ועדת האכיפה המנהלית עסק בהפרות הנעת משקיעים לרכוש או למכור ניירות ערך בדרכי תרמית, תוך העלמת עובדות מהותיות, באמצעות דפוס פעילות במסחר בבורסה שנקרא "היתול" (SPOOFING). ההפרות בוצעו במסגרת פעילות בחשבונות הפרטיים של משקיע פרטי  ששמו רועי רוסטמי, ועל ידי סוחר שעבד עבורו כשכיר. מדובר בתיק תקדימי, בו לראשונה מוטלות סנקציות בגין ביצוע פעילות של הנעה בדרכי תרמית מסוג זה.

פעילות היתול היא הזרמת הוראות ללא כוונת ביצוע בכיוון אחד (קניות או מכירות בהגבלות שער (לימיטים) גבוהות יותר או נמוכות יותר מהשכבות המופיעות בספר הפקודות) אשר מניעות שחקנים אחרים להגיב בהוראות משלהם בכיוון ההיתול. לאחר השינוי בציטוטי המחירים של צד הביקוש או של צד ההיצע בספר הפקודות, מתבצעת עסקה בכיוון השני (מכירה או קניה) מול אותן הוראות שהזרימו האחרים בשער עדיף, תוך ביטול הפקודות בשלב הראשון.

במתן הוראות הרכישה במחירים עולים נוצר מצג של ביקושים שיש בו להניע רוכשים פוטנציאליים נוספים להציע מחירים עדיפים על מנת להשיג עדיפות בספר ולרכוש בטרם יעלה המחיר עוד יותר. כך גם בכיוון ההפוך לגבי מכירה. למעשה, המהתל יוצר מצג שווא בשוק של ביקוש או היצע ובדרך זו הוא מניע סוחרים אחרים לשנות את מחירי ההצעות המוגשות לספר הפקודות, תוך שהוא מעלים מהם עובדה מהותית כי הפקודות שנתן ניתנו ללא כוונת ביצוע ויבוטלו וכי בסוף המהלך יבצע המהתל עסקה בכיוון ההפוך.

על רועי רוסטמי הוטל עיצום כספי בפועל בסך 300,000 שקל ועיצום על תנאי באותו סכום. כמו כן הוטל על רוסטמי, במסגרת צעדים למניעת הישנות ההפרה, מניעה ממסחר בשיקול דעת בניירות ערך בבורסה למשך חמישה חודשים ואם יפר התחייבותו זו יחוייב בתשלום 100,000 שקל.

על המפר הנוסף שהועסק על ידי רוסטמי הוטל עיצום כספי בפועל בסך 100,000 שקל, תוך הקלה שנובעת מסיבות אישיות חריגות, עיצום על תנאי באותו סכום, מניעה ממסחר בניירות ערך בבורסה בשיקול דעתו למשך 12 חודשים ואם יפר התחייבות זו יחויב בתשלום 100,000 שקל. כמו כן הותלה רישיון ניהול התיקים שברשותו (שכיום מותלה מרצון) למשך 12 חודשים.

לפי ההודעה, המשיבים הם סוחרים מנוסים ופעילים מאוד בניירות ערך, שעסקו בתקופה הרלוונטית לפרנסתם במסחר יומי. רוסטמי הוא הבעלים של מספר חשבונות נוסטרו בהם הוא סוחר; המפר הנוסף עבד אצל רוסטמי כשכיר בתקופה הרלוונטית והיה אחראי על ביצוע המסחר בחשבון המפר, כאשר מעבר למשכורת הבסיס היה זכאי לחלק ברווחים שנצברו בחשבון מעבר לגובה המשכורת. יתרת הרווחים נשארה בידי רוסטמי, בעל החשבון.

קיראו עוד ב"בארץ"

בתקופה הרלוונטית להסדר (שנת 2018), ביצע עובדו של רוסטמי, באמצעות חשבון על שם רוסטמי פעולות מעגליות רבות של היתול (ספופינג) במספר רב של ניירות ערך, על פני 236 ימים. לצורך הסדר זה, כל יום בו נעשתה פעילות היתול בכל אחד מניירות הערך במהלך שנת 2018 נספר כהפרה, כאשר בימים מסויימים נעשתה פעולת היתול במהלך אותו יום במספר ניירות ערך.  סה"כ מספר ההפרות עומד על 2,461. רוסטמי, הבעלים של החשבון המפר, הכיר את הפעילות שהתבצעה בחשבון זה על ידי עובדו.

 

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    שושו 26/07/2023 16:59
    הגב לתגובה זו
    יש מלא כאלה ורואים זאת פעמים רבות במיוחד במניות שהסחירות לא גבוהה רואים ביקוש (או היצע) בשורה השלישית או הרביעית.ואז אנשים מתפתים ורוכשיים (או מוכרים) מה שיש ומיד אחרי שהפעולה מבוצעת הביקוש (או ההיצע) נמחקים
  • 6.
    מוזר 26/07/2023 13:16
    הגב לתגובה זו
    שהופך מסחר בשוק הישראלי לארגז חול, בחור צעיר עם כמה תיקים, כל עוד לא סחר עם עצמו או שותפיו ולקח סיכון בהעמדת פקודות אלה בשוק יכל לקבל בראש, לא מובן מהכתבה מה בדיוק הלך פה!!! בכל שיטת מסחר יש הליך גילוי מחיר, הוא לקח בו חלק לפי המתואר ולקח סיכון, או שלא כתבתם טוב???
  • 5.
    האם אני יכול להגיש תביעה במידה ונפגעתי? 26/07/2023 12:23
    הגב לתגובה זו
    האם אני יכול להגיש תביעה במידה ונפגעתי?
  • 4.
    אמיר 26/07/2023 12:12
    הגב לתגובה זו
    יש מכונות שעושות את זה, זה חוקי ולגיטימי, לסגור הרשות לניירות ערך לאלתר, או לסגור את הבורסה..
  • 3.
    הארי 26/07/2023 11:42
    הגב לתגובה זו
    יש פעילות מסוג זה. רק אותם תפסו ?
  • 2.
    YL 26/07/2023 11:02
    הגב לתגובה זו
    סוחר נבל ש ללא ספק גרם נזק ל אחר ו הרשות לא לקחה את רשיונו מעידה על מערכת חלשה ש עוצמת עיניים גם סכום הקנס הוא בדיחה עצובה
  • 1.
    כולם עושים את זה (ל"ת)
    ד 26/07/2023 10:29
    הגב לתגובה זו
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?

כיום עסקים במחזור של 120 אלף שקל לא מדווחים לרשות המס; המטרה להגדיל את התקרה; למה זה טוב לכולם: לנישומים וגם לרשות המס? 

רן קידר |
נושאים בכתבה עסקים קטנים רשות המסים שי אהרונוביץ

עסקים במחזור של עד 120 אלף שקל לא מדווחים לרשויות המס. הפטור הזה ניתן לפני כשנה והוא מסתמן כהצלחה גדולה. מדובר במעל 150 אלף נישומים שחוץ מלהכביד על התשתיות של רשות המסים, לא באמת הצדיקו את הטיפול בהם. הגבייה באזור אפס, והטפסים והבירוקרטיה לקחו המון זמן ומשאבים גם לנישומים וגם לפקידי מס הכנסה.

ההחלטה הקודמת (הרחבה: רפורמת ה-"עוסק זעיר" כבר עובדת עבור עשרות אלפי ישראלים) היתה פשוטה כי גביית המס כאמור היתה אפסית. כעת מציע שי אהרונוביץ' להרחיב את התוכנית לעסקים עד מחזור של 300 אלף שקל. במספרים האלו כבר יש מס, אם כי, ברוב המקרים נמוך. 

עסקים מדווחים לרשויות המס על חברות מס לפי הכנסות בניכוי הוצאות.  בעסקים שעד מחזור של 120 אלף שקל (שעם הצמדה זה כבר קרוב ל-130 אלף שקל) רשות המס מגדירה הוצאות לפי שיעור המחזור, בלי הוכחת תשלום ובלי לשבור את הראש עם איסוף חשבוניות. יש כאלו שזה מתאים ונוח להם. אלו שיש להם יותר הוצאות יכולים להגיש אותם, אבל גם ככה הם לא עומדים ברף המס.

עסקים עם מחזור של 300 אלף, אמורים לקבל שיעור הוצאות מסוים כמוכר מבלי להוכיח זאת, אבל נראה שבמקרה הזה יהיו הרבה שיש להם יותר הוצאות. הם ידווחו במסלול הרגיל. כלומר, רשות המס תבטיח את עצמה על ידי כך שתאשר הוצאות אבל לא בסכום משמעותי מדי. וככה תהיה חבות מס לעסקים האלו. 

ולכן, יפנו אליה, רק כאלו שבאמת אין להם הוצאות משמעותיות. כל תוכנית כזו מקלה על המערכת, מקלה על הנישומים, וצריך לזכור שגם אין כאן פתח למילוט, הונאות, שקרים, ושמרווח הביטחון של רשות המס הוא גדול, תשלום המס במספרים האלו בהינתן הוצאות הוא נמוך מאוד, במקרה המקסימלי כמה אלפים בודדים בחודש.  

מצד שני מדובר על כמות גדולה של נישומים. על פי ההערכות יש כמה מאות אלפים שנופלים בקטגוריה הזו. 


להמשך הכתבה לחץ כאן
מיכל כהן
צילום: אביגיל פיפרנו באר

מיכל כהן ומלחמתה בקרטל הבנקים

רשות התחרות עשויה להשיג לכם מה שאף אחד לא עשה למענכם בעבר - להתמודד עם הבנקים החזקים ולהכריח אותם לתת לכם ריבית בעו"ש, לספק עמלות סבירות, ופשוט - לעודד את התחרות על אמת, ולא כמו שבנק ישראל מתנהל - כמפקח שדואג דווקא להגדלת רווחי הבנקים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה מיכל כהן רשות התחרות

מיכל כהן, הממונה על רשות התחרות יכולה "לקנות את עולמה". היא נתפסת כיבשה, חלשה, אבל המהלך שהיא מניעה עכשיו יכול למחוק לה שנים של בינוניות ולהציב אותה בצמרת הרגולטורים שהשפיעו על הצרכן הישראלי. כולם יודעים שהבנקים  עושקים אותנו. כמעט כולם יודעם שזה בחסות בנק ישראל שמדבר על יציבות הבנקים, אך בעצם דואג לרווחים שלהם. הרווחים האלו לא נורמליים וכשבנקים מרוויחים ככה זה על חשבונכם - אתם לא מקבלים ריבית בעו"ש, אתם מקבלים ריבית נמוכה על פיקדונות, אתם משלמים ריבית גבוהה על הלוואות ואתם משלמים עמלות מאוד גבוהות. 

בנק ישראל עוצם עיניים, אבל משקיע המון ביח"צ שמנסה לדברר כמה הוא עוזר לנו - הציבור, מול הבנקים וכמה הוא מצליח לכופף את הבנקים לתת לנו הטבות ומענקים.  זה לא נכון, כל תרגילי היח"צ וההשקעה העצומה בהם רק מוכיחה את זה. אם מראש הבנקים היו דואגים פחות לרווחים שלהם ויותר לרווחה של הציבור, הם הרי לא היו צריכים יח"צ. יח"צ צריך בעיקר כדי להשפיע ולסובב את דעת הקהל. בפועל, הבנקים אכן מעבירים לכם עכשיו תשלומים, החזרי עמלות וכו', אבל זה כסף קטן. אם הם היו מספקים לכם  את מה שמגיע לכם בעולם הגון והוגן - ריבית על העו"ש, זה היה מיליארדים רבים שנכנסים לחשבון שלכם; אם הם היו לוקחים עמלות סבירות בפעילות בניירות ערך, זה היה מוסיף לכם פי כמה וכמה מכל ההטבות לכאורה שהם נותנים. 

זו נתינה לשם יחסי ציבור, בפועל מדובר בזאב שמנסה להתחפש לכבש. כולם יודעים זאת, גם מיכל כהן, אלא שהיא מנסה ללכת עד הסוף. רשות התחרות לקראת הכרעה דרמטית ראשונה מסוגה במגזר הפיננסי, שתעניק לה סמכויות התערבות בפעילות חמשת הבנקים הגדולים - לצד בנק ישראל. זה לא עניין של מה בכך.

השאלה הגדולה היא האם חמשת הבנקים הגדולים יוגדרו כקבוצת ריכוז? רשות התחרות הזמינה אותם לשימוע נוסף, ומתגבש תרחיש שבו הרגולטור עשוי לקבל סמכויות חדשות להתערב בפעילותם. ההכרזה, אם תתבצע, תייצג צעד חסר תקדים במגזר הפיננסי, ותעניק לממונה על התחרות את היכולת להנחות בפועל את הבנקים,  במקביל לפיקוח הקיים של בנק ישראל.

המהלך מתרחש על רקע מבנה שוק מרוכז במיוחד - חמשת הבנקים מחזיקים כמעט את כל נכסי המערכת הבנקאית הקמעונאית ומשקי הבית מתמודדים עם חסמי מעבר וכניסה. רשות התחרות טוענת כי התחרות בענף נמוכה והחסמים קיימים, וההכרזה עשויה להיות צעד מפתח בהגדלת כושר המיקוח של הצרכנים וחיזוק התחרות הפיננסית. זה יהיה מאבק. לא ברור ולא ידוע עד כמה מיכל כהן נחושה וחזקה. הבנקים יגיעו, יאיימו, יזיזו את בנק ישראל לטובתם, יהיו לוביסטים, פוליטקאיים שיתנגדו. תזכרו שלא משנה מה אומרים ומי אומר, השורה התחתונה שידועה - אין תחרות אמיתית בין הבנקים.  ואם כך - אז בטח שרשות התחרות צריכה להתערב. 

להמשך הכתבה לחץ כאן